מגדל תמך 1, במבט מאזור שרונה / צילום: הלית ינאי לויזון
בלב אחד ממתחמי הקרקע היקרים והרגישים בישראל נבנה בימים אלה מגדל תמך 1 - מגדל משרדים בהיקף של כ־94 אלף מ"ר עיליים, המתנשא לגובה של 35 קומות, מעל כ־27 אלף מ"ר של שטחים תת קרקעיים.
המבנה מיועד לאכלס יחידות שונות של צה"ל ומשרד הביטחון, והוא מוקם בתוך הקריה שבמרכז תל אביב. הוא נראה היטב ממקומות שונים בעיר.
ההתקדמות בבניית המגדל מהווה צעד משמעותי עבור קידום יעד פינוי חלקי של שטחי הקריה לטובת הקמת מבני מגורים, כחלק מתוכנית ארוכת שנים להעתקת בסיסים צבאיים מאזורים מבוקשים בלב הערים. אולם לצד ההיגיון התכנוני והכלכלי, מתחדדת גם שאלה מהותית: האם הקמת מבנה ביטחוני גבוה ומרכזי דווקא באזור המוגדר יעד אסטרטגי מובהק, עלולה להגביר את הסיכון עבור האוכלוסייה האזרחית הסובבת?
צעד מרכזי אל עבר פינוי חלקי של הקריה
בימים אלה מסיימת חברת אפקון את הקמת שלד בניין תמך 1, השוכן ממול למתחם בתי המשפט בשדרות שאול המלך בתל אביב. אפקון, שזכתה במכרז בהיקף של כ־230 מיליון שקל, צפויה בקרוב להעביר את הפרויקט לשלב הבא לחברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי, שאמונה על עבודות הגמר במגדל וזכתה במכרז בהיקף של 550 מיליון שקל.
עלות הפרויקט מוערכת על פי משרד הביטחון בכ־1.7 מיליארד שקל, וסיום העבודות צפוי בשנת 2028.
אך מגדל תמך 1 אינו עוד גורד שחקים חדש שנבנה באזור משולש הקורקינטים בתל אביב. הקמתו היא נדבך מרכזי במהלך רחב שמוביל משרד הביטחון לריכוז יחידות צבאיות שהיו מפוזרות במבנים נמוכים ובצריפים ברחבי הקריה, לטובת הקמת מיזמי נדל"ן אזרחיים.
אחת מהתוכניות הגדולות שצפויה לקום באזור הינה "קרן הקריה" - מתחם עירוני חדש שכולל מאות יחידות דיור בשטח של 39 דונם, הממוקם בהצטלבות הרחובות דרך מנחם בגין ושאול המלך.
התוכנית שאושרה כבר ב־2016 כללה גם פינוי של כ־10 דונם משטח הקריה. בהמשך, בשנת 2020 נחתם הסכם לפינוי 27 דונם נוספים משטח הקריה תוך שש שנים, כחלק מהסכם שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות) המאפשר הנעה של העתקת בסיסים, לרוב בלב אזורי הביקוש, לאזורים מרוחקים יותר.
עם זאת, אף שהתוכנית אושרה לפני קרוב לעשור, רק לפני חודשים מספר פורסם מכרז ראשון שבו שווקו שני מגרשים להקמת שני מגדלים מעורבי שימושים של מגורים, מסחר, תעסוקה ומבני ציבור. בסך הכול מוצע להקים במגדלים 741 יחידות דיור, וכ־80,500 מ"ר שטחים בנויים.
לצד זאת, לפני כשבוע, רמ"י ומשרד הביטחון פרסמו כי נחתם הסכם שוה"ם (4) הרביעי לפינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ שיאפשר פינוי של 11 בסיסים, לטובת הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד, אך פינוי הקריה שעל פי חוק ההסדרים לשנת 2025 אמור להתפנות ב־2030, לא נכלל בו.
עם זאת, במסגרת ההסכם סוכם כי משרד הביטחון וצה"ל יקימו מנהלת משותפת "שתקדם תהליך לבחינת היתכנות להעתקת מחנה הקריה מתל אביב".
עו"ד עדיאל שמרון, לשעבר מנכ"ל רמ"י, מסביר בשיחה עם גלובס כי הקמת מגדל תמך 1, שתוכנן כבר ב־2017-2018, מהווה צעד קריטי בתוכנית פינוי חלק מהקריה, שכן הוא מספק ליחידות צבאיות ומנהליות מקום מוגדר לעבור אליו, כחלק מתוכנית כוללת לפינוי הקריה לטובת מיזמי נדל"ן.
"אין ספק שהתוכניות לפינוי חלק משטחי הקריה ידעה לא מעט עיכובים, חלקם נגרמו בשל המלחמה וחלקם גם נבעו מעצם העובדה שהבסיסים שהיו אמורים לקלוט את היחידות המפונות עדיין לא היו מוכנים", אומר עו"ד שמרון.
עוד הוא מציין כי העיכובים נבעו גם מהסכמים רחבים שנכנסו לתוקף על בסיסים אחרים, כגון צריפין, חלק מתל השומר ובסיסים בצפון הארץ, שפעילותם עברו לעיר הבה"דים, קרית המודיעין ליד באר שבע שצפויה להיפתח השנה, ובסיסים אחרים.
"צריך לזכור שאף אחד מהפרויקטים הללו לא יפנה את כל שטח הקריה", הוא מזכיר. "חלק מהבניינים של משרד הביטחון, השדרה הפנימית, והמבנים הפונים לרחובות קפלן, שאול המלך וקרן הקריה יישארו, כך שהשטח יצטמצם אך לא ייעלם, גם לאחר השקעות של מיליארדים".
הדוגמה של מגדלי דה וינצ'י
עו"ד שמרון מזכיר גם את פרויקט דה וינצ'י כדוגמה למהלך שנחשב בעיני רבים להצלחה של הסבת קרקע צבאית בקריה לשימוש אזרחי. הפרויקט הוקם על שטח ששימש בעבר את חניון כנרית, קרקע שפונתה משטחי הקריה, בצומת הרחובות קפלן ולאונרדו דה וינצ'י, והפך בתוך שנים ספורות לאחד ממיזמי המגורים המבוקשים במרכז תל אביב.
בשנת 2015 פרסמה רמ"י מכרז לשיווק הקרקע, שבו זכו החברות ישראל קנדה ואקרו נדל"ן, ששילמו למדינה כ־830 מיליון שקל. על הקרקע הוקמו שני מגדלי מגורים בני 44 קומות כל אחד, שתוכננו על ידי משרד ישר אדריכלים ונבנו על ידי חברת אשטרום. הבנייה החלה ב־2017 והסתיימה ב־2023 אז מחירו של מיני פנטהאוז בפרויקט עמד על 13.2 מיליון שקל.
אלא שסיפורו של פרויקט דה וינצ’י מדגיש היטב גם את הצד השני של המטבע. שני מגדלי המגורים נפגעו במהלך מבצע "עם כלביא". בעוד שהמגדל הדרומי קיבל לאחרונה אישור להתאכלס מחדש, במגדל הצפוני עדיין לא החלו עבודות השיקום והן תימשכנה עוד זמן רב.
הפגיעה במגדלים המחישה כי הקרבה למתחם ביטחוני משמעותה גם חשיפה מוגברת לאיומים ביטחוניים. כך, דווקא אחד מפרויקטי המגורים היוקרתיים בעיר הפך לתזכורת למחיר האפשרי של מגורים בצמוד ליעד אסטרטגי, שבו שיקולי ביטחון נוגעים ישירות לחיי היומיום של הדיירים.