האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר
סוף לפרשה שבה נתבעו האחים חג'ג' על ניצול הזדמנות עסקית: בית המשפט העליון דחה אתמול (ב') את רוב הערעור שהגיש התובע בתיק על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי להפחית במחצית את סכומי הגמול עבורו ושכר הטרחה עבור עורכי דינו לעומת הסכומים שנקבעו בהסדר הפשרה בתיק.
המשמעות: התובע, חיים חזקי, בעל מניות בחברת האחים חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ, יקבל 125 אלף שקל, ועורכי דינו, סיני אליאס ואיתן חיימוביץ, יקבלו בסה"כ מיליון שקל. בפסק הדין אף מתח העליון ביקורת על חוות דעת כלכליות המוגשות מטעם הצדדים ועמד על החשיבות בהמצאת חוות דעת אובייקטיבית על ידי מומחה הממונה על ידי בית המשפט.
● ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות
● ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים
חזקי הגיש ב-2018 בקשה לנהל תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה בחברת הנדל"ן, האחים צחי ועידו חג'ג', על כך שעסקו בפעילות נדל"ן פרטית בחו"ל ובכך ניצלו הזדמנות עסקית שהייתה שייכת כביכול לחברה. ב-2021 נדחתה הבקשה בידי השופטת רות רונן, שכיהנה אז בביהמ"ש הכלכלי (ומאז מונתה לעליון).
השופטת רונן קבעה, כי הפעילות בחו"ל הייתה מותרת בהתאם להסדר תיחום פעילות שעליו חתמו האחים חג'ג', ואשר התיר להם לפעול באופן פרטי מחוץ לישראל. עם זאת, רונן יצרה תקדים כאשר קבעה כי באופן עקרוני ניתן יהיה לייחס ניצול של הזדמנות עסקית גם אם העסקה איננה בליבת העיסוק של החברה אלא רק משיקה לה ("המעגל השני").
הסכם הפשרה
בעקבות הגשת ערעור לעליון על החלטתה של רונן, הגיעו הצדדים לפשרה באמצעות פרופ' שרון חנס, ששימש כמגשר. לפי הפשרה, האסטרטגיה העסקית של החברה תשתנה ותכלול את הרחבת פעילותה בתחומי הנדל"ן והמלונאות לחו"ל. עוד סוכם, כי האחים חג'ג' יעניקו לחברה זכות סירוב ראשונה ביחס לפעילותם בחו"ל, למעט באיזורים שבהם הם כבר פועלים.
הפשרה אף כללה התייחסות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה. הצדדים הסכימו ביניהם, כי החברה תשלם לחזקי גמול בגובה 250 אלף שקל ולעורכי הדין שכ"ט בגובה 2 מיליון שקל, וזאת בנוסף להוצאות משפט בגובה 150 אלף שקל.
היועצת המשפטית לממשלה ורשות ניירות ערך, אשר הגישו את עמדתן לביהמ"ש, לא התנגדו לאישור הפשרה אך מתחו ביקורת על כך שלא ברור עד כמה החברה אמנם תרוויח מהזדמנויות עתידיות בחו"ל. לעמדת הגורמים המקצועיים, הקשר בין הערך לחברה לבין התשלומים אינו ברור.
בעקבות זאת, ולנוכח ההערות שהשמיע השופט אריאל צימרמן מביהמ"ש המחוזי, אשר אליו חזר התיק לאישור הפשרה, התחייבו האחים חג'ג' כי אם תוך חמש שנים לא תתקשר החברה בעסקאות נדל"ן בחו"ל בשווי של 50 מיליון שקל, הם ישפו אותה עבור התשלומים לתובע ולעורכי דינו.
השופט צימרמן אישר את הפשרה אך פסק כי התשלומים (למעט הוצאות המשפט) יקוצצו בחצי. עוד פסק, כי 65% מהתשלומים ישולמו רק כאשר יושלמו העסקאות בחו"ל בהיקף שעליו התחייבו האחים חג'ג' או תוך חמש שנים, לפי המוקדם. 35% מהתשלומים ישולמו תוך שבועיים מפסק הדין. התובע הנגזר ערער לעליון על רכיבים אלה בהחלטת המחוזי ודרש לחזור לסכומים בהסכם הפשרה.
"התשלומים עומדים על הרף הגבוה"
ביהמ"ש העליון דחה, כאמור, את הערעור לגבי סכומי התשלומים. השופט עופר גרוסקופף, שאליו הצטרפו נשיא העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב, עמד על כך שהמחוזי אמנם הכיר בערך הכלכלי לחברה, הגלום בהתחייבות האחים החג'ג' לגבי הפעילות בחו"ל, אך הדגיש כי קשה לאמוד במדויק את המשמעות הכספית שלה. בהקשר זה, גרוסקופף מצא, כי סכומי התשלומים שפסק המחוזי "עומדים על הרף הגבוה".
עוד קבע השופט גרוסקופף, כי במקרים שבהם קשה לכמת במדויק את התועלת הכלכלית שתפיק החברה מהפשרה בתביעה הנגזרת, השיטה הנכונה לחישוב הגמול ושכר הטרחה איננה "שיטת האחוזים" - הגוזרת אחוז מסכום נתון - אלא "השיטה הגלובלית", שבה לוקחים בחשבון את התועלת שבשיפור התנהלות החברה בעתיד.
שיקולים נוספים שעליהם עמד השופט גרוסקופף לגבי חישוב התשלומים נוגעים למורכבות ההליך ולהיקף הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם התובע הנגזר ועורך דינו. עוד יש לקחת בחשבון את החשיבות הציבורית של התביעה, האופן בו נוהלה, השלב בו הסתיימה, האם הסתיימה בפשרה או בפסק דין, והפער בין הסעד שנתבע במקור לבין הסעד שניתן בסופו של דבר.
בהתייחס לחוות הדעת הכלכלית שהגיש חזקי, גרוסקופף פסק כי "על חוות דעת כזו להיערך על ידי מומחה מטעם בית המשפט - מעין בודק; לא על ידי מומחה ששכרו משולם על ידי בעל עניין בדבר. "התוצאה של חוות דעת כלכלית תלויה בשורה של החלטות מקצועיות קריטיות שעל בסיסן מבוצע התחשיב... הותרת קביעות אלה לבחירה של מומחה הפועל בדיעבד בשירותו של בעל עניין, מאפשרת התאמה של חוות הדעת לתוצאה המתבקשת - בגדר סימון המטרה לאחר שהחץ כבר נורה".
השופט גרוסקופף הדגיש, כי אין להתייחס גם לעמדת המגשר בנושא התשלומים "ככזה ראה וקדש" וכי כלל שיקול הדעת העסקי איננו חל בסוגיה שכן לדירקטוריון אין סמכות להכריע בנושא גמול ושכר טרחה. הוא אישר אפוא את היקף התשלומים שנפסקו במחוזי, אך קבע כי 50% משכר הטרחה לעורכי הדין (בנוסף לגמול ולהוצאות) ישולמו תוך חודש ו-50% הנותרים תוך חמש שנים או עם ביצוע עסקאות ב-50 מיליון שקל.
עוה"ד סיני אליאס ואיתן חיימוביץ מסרו: "העליון קיבל את עמדתנו העקרונית שניתן לבסס את שווי התועלת שצומחת באמצעות חוות דעת מומחה, אולם נקבע, כי חוות דעת כזו נכון שתוגש על ידי מומחה מטעם ביהמ"ש ככל שהצדדים להסכם הפשרה יבקשו זאת. בנוסף בית המשפט קיבל את העמדה העקרונית לפיה עלייה בשווי המניה של החברה שניתן לייחסה לתועלת שהניבה התביעה הנגזרת, יכולה להיות פרמטר לקביעת גובה הגמול ושכר הטרחה. במובן זה פסק הדין יוצר חידוש חיובי. בית המשפט אף מצא לנכון, ובצדק, לשנות את מועדי התשלום שנקבעו במחוזי".