גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia
האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

לעתים לספרים יש טיימינג בוער. זה נכון במיוחד כשהם עוסקים במשטרים טוטליטריים ובהשפעתם על החברה, ורואים אור בעברית בימי מלחמת איראן, שכוללת ניסיון מוצהר להפיל משטר דכאני בן כמעט 50 שנה.

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו
The Giant Leap ו-The Pale Blue Data Point: מצפה לנו הרפתקה שם בחוץ

"מי מאיתנו ידע, מה ידענו, באיזה רגע נודע לנו, מה עשינו אחרי שנודע לנו: להבין את אין־ספור הדרכים שבהן משטר טוטליטרי מייצר את השתיקה, ואת אין־ספור הדרכים שבהן החברה האזרחית משכפלת אותה, מגבירה אותה, ובסופו של דבר, אם הנסיבות מאפשרות, מתחילה לשבור אותה".

ציטוט זה לקוח מהסיפור "המלמול" מאת קרלוס גמרו הארגנטינאי (1962), החוקר טראומות לאומיות שעיצבו את זהותה של ארגנטינה ועוסק במוטיב האשמה הציבורית תחת משטר דיקטטורי. שנות הדיקטטורה בארצו, שחווה כילד, הפכו לפיגום כתיבתו הספרותית.

הסיפור הוא אחד מ־16 סיפורים קצרים (חלקם קצרצרים, בני עמוד או שניים) שפורסמו באסופה המתורגמת לעברית "גורמים חתרניים" שאספה ותרגמה מיכל קריסטל, שראתה אור לאחרונה בישראל בהוצאת לוקוס.

האסופה, הכוללת סיפורים שנכתבו ב-50 שנה האחרונות, מעלה שתי שאלות מהותיות: הראשונה, כיצד משטר טוטליטרי ממגר את מתנגדיו; והשנייה, כיצד פעולת ההתנגדות ותגובת הדיכוי מעצבות מחדש את מעשה היצירה הספרותית.

קראתי לא מעט ספרים העוסקים במשטרים דיקטטוריים המשתיקים את אנשי התרבות ואת כוחות ההתנגדות בארצם ("לבד בברלין" מאת הנס פאלאדה, המבוסס על חייו של הסופר הגרמני מתנגד המשטר הנאצי, הוא מהמפורסמים שבהם). אך בקובץ המשלב סופרים בעלי רקע כזה טרם נתקלתי, מתורגם לעברית.

הנה רק חלק מהם: לואיסה ולנסואלה, ילידת 1938, פעילת זכויות אדם העוסקת בדיקטטורה הצבאית; איידה בורטניק, ילידת אותה שנה, ממייסדות תנועת התנגדות תרבותית שהעלתה מחזות המבקרים את שלטון הגנרלים וגלתה לאירופה מטעמי ביטחון אישי; רודריגו פראסן, יליד 1963, שהסתיר בביתו פעילי מחתרת מבוקשים; מריאנה אנריקס, ילידת 1973, המרבה לעסוק בהשלכות החברתיות של הדיכוי; וכן הסופר הארגנטינאי הידוע לקורא הישראלי המיטיב, חוליו קורטסאר, הנחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הספרדית במאה העשרים, שעזב את ארגנטינה בשל התנגדותו לשלטונו של חואן פרון והקדיש את חייו לפעילות נגדו.

הסופר חוליו קורטסאר. פעיל פוליטי / צילום: ויקיפדיה/Sara Facio

לגדול תחת משטר דכאני שמצנזר יצירה

רבים מן הסופרים והסופרות ב"גורמים חתרניים" פעילים גם בימים אלו. הם מהלכים על הציר שבין לגדול כצעירים תחת משטר דכאני שצינזר את יצירותיהם במשך שנים, לבין לשוט אל הבגרות ולמעבר המורכב והמתעתע לדמוקרטיה, בעוד הפצע הדיקטטורי מדמם בלבם.

על אף השוני בקולות שעולים מהסופרים הרבים, כולם עוסקים במחיר האזרחי המבעית ששילמה החברה הארגנטינאית תחת המשטר: רצח לאור יום, היעלמות אזרחים שמעולם לא נודע מקום הימצאם, ועונשים קשים, כולל פגיעות מיניות ואונס.

כל אחד מהזווית היצירתית שלו: אם בקול הקורבן, אם מנקודת מבטו של התוקפן, אם מבעד לסיפור של חייה של האישה המנוצלת מינית או הדמות החולמנית שמסרבת להבין את המצב, לצד מחוות עלילתיות רבות המבטאות באופן ישיר את מעשי ההתנגדות.

מבט קצר אל איראן בת ימינו, שטרם המתקפה הישראלית עליה טבחה בעשרות אלפי מתנגדי משטר, מעלה שאלות כמעט נאיביות: כיצד ההיסטוריה הפוליטית חוזרת על עצמה באופנים כל כך דומים; כיצד המין האנושי לא למד דיו לעקור מן השורש שיטות ממשל שכאלה.

קצת היסטוריה: ב־24 במרץ 1976 ביצעה החונטה הצבאית בארגנטינה הפיכה והדיחה את הנשיאה איסבל מרטינס דה פרון. בראש המשטר החדש עמד מפקד הצבא חורחה רפאל וידלה, שהכריז על "תהליך הארגון מחדש של האומה". בפועל בוטלו החוקה וזכויות האזרח, והמדינה נכנסה לתקופה של טרור ממסדי שנמשכה עד דצמבר 1983.

על רקע עשורים של חוסר יציבות, משברים כלכליים ואלימות פוליטית, החריף המשטר את הדיכוי לרמה חסרת תקדים: כ־30 אלף בני אדם "הועלמו", מאות מתקני מעצר ועינויים חשאיים פעלו ברחבי המדינה, ואזרחים נעצרו ללא משפט, עונו, נרצחו או הושלכו לים במה שכונה "טיסות המוות". החונטה פעלה במסגרת אזורית רחבה יותר של דיקטטורות בדרום אמריקה, בתיאום שנועד לדכא את השמאל ביבשת. הטרור לא כוון רק נגד לוחמי מחתרות אלא גם נגד סטודנטים, עיתונאים, אומנים, אנשי אקדמיה ויהודים שנחשדו כ"אויב פנימי".

לצד ההשמדה הפיזית הפעיל המשטר מנגנון צנזורה ותעמולה שכונה "הפעולה הפסיכולוגית": ספרים נאסרו ונשרפו, יוצרים הוכנסו לרשימות שחורות, והמציאות עוצבה מחדש בשיח רשמי מכחיש.

ללא מחוות מלודרמטיות או הקלות רגשיות

חרף האימה קמה מחאה אזרחית עיקשת של אימהות כיכר דה מאיו, שצעדו מדי שבוע בדרישה לדעת מה עלה בגורל ילדיהן. תבוסת ארגנטינה לבריטניה במלחמת איי המלווינס ב־1982 ערערה את המשטר, וב־1983 הושבה הדמוקרטיה. בשנים שלאחר מכן נערכו משפטי חונטות תקדימיים, ורבים מראשי המשטר הורשעו ונכלאו - מאבק ממושך על אמת, זיכרון וצדק שממשיך לעצב את החברה הארגנטינאית עד היום. כל זאת מלמדת ההקדמה מאירת העיניים שכתב ד"ר סבסטיאן בן־דניאל, חוקר תרבות והגות פוליטית, המוכר גם כדמות רשת המזוהה עם עמדות שמאליות מובהקות בשם ג'ון בראון.

מבחינה סגנונית, כלל הסיפורים בקובץ כתובים בשפה ישירה, דיבורית וחסכנית, כמעט מינימליסטית, הנמנעת במובחן מפטפטנות או ממניירות, ולצד האימה השורה בהם, מתובלים בהומור ובשלל אנקדוטות הקשורות לתשוקה וליצרים.

סיפורי הקובץ לא אחידים ברמתם, אך אחד מהם בולט מעל כולם, שכן הוא מצליח לשלב בין האטמוספירה הקשה של רוח ההתנגדות המוסרית ומחיריה הכבדים לבין אמצעים פואטיים המפעילים את מלוא כוחם על הקורא בעיצוב דמות האינדיבידואל - האזרח הקטן וכאבו.

הסיפור "לישון שנה שלמה" עוקב אחר אדם מבוגר היושב ברכבת ומנסה לברוח מן המוות ומן העולם שסביבו. הוא מתבונן בעיר ובנוסעים בעודו כואב את אובדן בתו, ומחפש משמעות בכתיבה ובמעשים היומיומיים הקטנים. רגע השיא של הסיפור מתמקם לקראת סופו, בו האיש מישיר מבט אל אובדנו ברגע טקסטואלי מצמית:

"זאת הפעם השנייה ביומיים שהוא אומר הבת שלי. שתי מילים שנהיו סכינים. הוא מאבד מיתר קול בכל פעם שהוא אומר אותן. הפה שלו נמלא דם בכל פעם שהוא אומר אותן. היא הייתה הבת היחידה שלך? - לא אבל... - כן אני יודע, - הילדים, כשהם הולכים מאיתנו הם תמיד ילדים יחידים… אלוהים מבקש מאיתנו קורבנות, מעמיד אותנו במבחנים קשים מאוד… אלוהים לוקח, תובע, מעניש. אלוהים הוא סדיסט, הוא גחמן, הוא מלך מרושע ושרירותי. הוא מבקש את הבלתי אפשרי, רוצח ילדים, מרעיל את הנהרות, רק כדי להוכיח שהוא חזק יותר… אולי צריך להבין טוב יותר את משמעות היווצרותו של האדם בצלמו ובדמותו של האל. האכזריות היא הוכחה לקיום האל".

חרף הדרמות האובייקטיביות המתחוללות בו, סיפורי הקובץ כמעט שאינם מפייסים את הקוראים במחוות מלודרמטיות או בהקלות רגשיות צפויות. כוחם מצוי דווקא באיפוקם: ברגעים האנושיים הקטנים, הצנועים, הנוגעים בכאב הפרטי ובכך מתעלים לרגע מעל התמונה הגדולה. די באותם רגעים מדודים של חסד, ספק והתעקשות מוסרית כדי להצדיק את הקריאה בו. ובוודאי עכשיו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בעליות; מניות הבנייה זינקו ב-4%, הבנקים ירדו

מדדי ת"א 35 ות"א 90 ננעלו בשיאים ● מדדי הבנייה והמניות הביטחוניות הובילו את העליות ● קבלת פנים חמה ליצרנית הכוונות סמארט שוטר, שזינקה במעל 20% ביומה הראשון בתל אביב ● אלביט זינקה גם היום לאחר שהפכה אתמול לחברה השנייה בגודלה בת"א

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

דיווח: גרמניה בדרך לעסקת נשק דרמטית של 6 מיליארד אירו עם אלביט

מדובר בעסקה שתיפרש על פני השנים הבאות כאשר הייצור ייעשה בגרמניה על ידי שותפות מקומיות ● דנמרק, הולנד וגרמניה כבר רכשו את המערכת לשיגור רב-קני של רקטות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

עלי חמינאי מנהיג איראן שחוסל / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחירת המנהיג העליון באיראן נדחתה שוב; "מועצת ההנהגה הזמנית" לקחה סמכויות

"מועצת המומחים" של איראן הייתה אמורה לבחור את היורש שלו במהירות - אך בניין המועצה הותקף והבחירות נבלמו ● המועמד המוביל היה בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא, אך זה עורר התנגדות בשל חשש מחזרה לשלטון שושלתי

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בשל המצב הביטחוני: רשות המסים מקלה על העסקים ודוחה דיווחים

רשות המסים הודיעה על דחיית מועדי הדיווח למע"מ, ניכויים ומס הכנסה לסוף מרץ, לצד הקפאת עיקולים והליכי גבייה עד אמצע אפריל ● בנוסף נפתח גם ערוץ ייעודי למייצגים במילואים

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

זירת הנפילה בתל אביב. הבניין שספג פגיעה ישירה נהרס בידי העירייה / צילום: אלה לוי-וינריב

"הנזק הפעם לא קרוב למה שראינו בעם כלביא"

חנה מצאה את בעלה מתחת לחלון שקרס, יונתן חזר ממילואים לדירת השותפים שנפגעה ולחגית ויניב נחרב מפעל החיים שבנו ● ליווינו את עובדי קרן הפיצויים לזירה שספגה פגיעה ישירה בתל אביב, ומצאנו תושבים שמחפשים תשובות - אבל גם הרבה אנשים שבאו לסייע ● לאן כולם מפונים, איך מחושב הפיצוי ובכמה נאמד הנזק עד כה?

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד דאו ג'ונס ירד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב זינקה לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נפלה בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין התקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "לא תהיה עסקה עם איראן ללא כניעה בלי תנאים"

חמישה לוחמי צה"ל מחטיבת גבעתי נפצעו באורח קשה כתוצאה מירי רקטות סמוך לגבול לבנון ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון ● עדכונים שוטפים