מדדי ת''א המצטיינים מתקשים למשוך השקעות / אילוסטרציה: Shutterstock
מבט על ביצועי המדדים הסקטוריאליים בבורסה בת"א, מגלה שחלקם יצרו למשקיעים תשואות גבוהות בהרבה ממדדי הדגל של הבורסה. ולמרות זאת, בחינת היקף הכסף שעוקב אחרי המדדים המצטיינים דרך קרנות סל וקרנות מחקות (התעשייה הפסיבית), מגלה לעיתים קשר קלוש בין השניים.
מנתוני הבורסה בת"א עולה כי אחרי מדדיה השונים עוקבים נכסים מנוהלים בהיקף של 102 מיליארד שקל, סכום שהכפיל את עצמו בתוך שנה, כאשר רוב הזינוק מוסבר בעליית המדדים עצמם, והיתרה (מעל 20 מיליארד שקל) בזרימה של כסף חדש לקרנות הסל.
● אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?
● תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תחזרו על הטעות הזו"
עיקר הכסף העוקב - 84 מיליארד שקל (כ-83%), מתמקד במדדים המרכזיים של הבורסה: ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125 (חיבור של שני הראשונים). לעומת זאת, היקף הכספים שעוקבים אחרי המדדים הסקטוריאליים, שחלקם הניבו תשואות גבוהות בהרבה בשנים האחרונות, עומד על 17 מיליארד שקל בלבד, פחות מחמישית.
"פעם אחר פעם אנו רואים שאין מורה נבוכים לציבור הרחב בכל הקשור להשקעות סקטוריאליות", מסביר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה. "כך למשל מדד נפט־וגז, שעלה בשנה החולפת ב־33% והניב תשואה של 445% בחמש שנים - עוקבים אחריו רק 733 מיליון שקל בנכסים. מדובר במדד שכולל שותפויות עם תגליות גז מוכחות, ועדיין לא נכנס כמעט כסף שעוקב אחריו - רק 50 מיליון שקל מתחילת השנה".
הפופולרי מקרב מדדי הבורסה הענפיים הוא ת"א־ביטוח שזינק ב־181% בשנה האחרונה, ואחריו עוקבים כ־5 מיליארד שקל בקרנות סל. רק לפני כארבע שנים עדיין עקבו אחרי מדד זה נכסים בהיקף 270 מיליון שקל בלבד, אך הזינוק המטאורי במניות הביטוח (כ־500% ב־3 השנים האחרונות), הקפיץ גם את היקף הכסף העוקב אחרי המדד.
מדדים ללא עוקבים
ומה באשר למדד הבנקים של ת"א, שעלה בשנה החולפת בכמעט 60%, ובשלוש שנים זינק ב־180%? מניות הבנקים מהוות אפיק פופולרי למשקיעים מקומיים ו"שער כניסה" לכלכלה הישראלית עבור משקיעים זרים. מבט על היקף הנכסים שעוקבים אחרי המדד מצייר תמונה מעט משובשת: אחרי מדד ת"א־בנקים עצמו עוקבים נכסים בסך 2.5 מיליארד שקל בלבד, אך חברה חיצונית (אינדקס) מנהלת מדדי בנקים ישראליים פופולריים הרבה יותר שזוכים לעיקר החשיפה של קרנות הסל והמחקות - כ־33 מיליארד שקל.
לצד ההצלחה של מדדי הביטוח והבנקים, הציבור נותר אדיש יחסית ליתר המדדים הענפיים שיצרה הבורסה. יש בסך הכול 34 כאלה, ובהם ותיקים כמו ת"א־נדל"ן, שהושק ב־2005, ת"א־נפט וגז מ־2011, לצד מדדים חדשים כמו ת"א־ביטחוניות ות"א־תשתיות, שהושקו רק בתחילת נובמבר האחרון וכבר עלו ב־53% ו־23% בהתאמה מאז.
ההייפ סביב התעשיות הביטחוניות של ישראל, והחוזים הרבים שהן משיגות, עורר את הציבור ובחלוף ארבעה חודשים בלבד עוקבים אחר מדד ת"א־ביטחוניות נכסים בכחצי מיליארד שקל. 'אחיו' המתמקד בתשתיות וסולידי יותר בתשואה, כמעט ולא מעניין את הציבור - רק 40 מיליון שקל עוקבים אחריו. מדד ת"א־נדל"ן מרכז אחריו 1.5 מיליארד שקל, סכום לא משמעותי בהינתן שנות קיומו.
אנרגיות נמוכות
פגוט מזכיר כי הבורסה השיקה בתחילת 2022 מדד בשם ת"א־קלינטק, הכולל את חברות האנרגיה המתחדשת. רגע לאחר מכן הבורסות בארץ ובעולם ירדו, הריבית טסה מעלה, והמדד נותר זנוח מאחור. כיום אין שום קרן סל שעוקבות אחריו, אך לו הייתה כזאת, היא הייתה מייצרת תשואה פנטסטית של 84% בשנה החולפת. פגוט מציין בהקשר זה כי "אין מי שינווט את הציבור".
הבורסה מצידה לא הרימה ידיים והשיקה לאחרונה מדד חדש, ת"א־אנרגיה ישראל, הכולל את חברות האנרגיה המסורתית לצד הירוקות שמייצרות חשמל מפאנלים סולאריים. המדד שהושק לפני חודש כבר זינק ב־8% אך נותר מיותם לפי שעה מקרנות סל שעוקבות אחריו. כזה המצב גם עם מדד ותיק יותר, ת"א־רשתות שיווק, שהושק ב־2021 וכולל את מניות הקמעונאיות הגדולות במשק בראשות שופרסל, רמי לוי ופוקס. למרות שהניב בשלוש השנים האחרונות תשואה מרהיבה של 120%, אין קרן סל או קרן מחקה העוקבת אחריו.