האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library
במהלך הלילה שבין שישי לשבת (שעון ישראל), עשתה ארה"ב את מה שלא עשתה במשך השבועיים הראשונים למערכה באיראן ותקפה אתר בולט שעד כה נותר ללא פגע - האי ח'ארג. אי זעיר לכאורה, אבל כזה המהווה עורק חיוני לכלכלה האיראנית. איפה הוא נמצא, מדוע הוא כה חשוב עבור הרפובליקה האיסלאמית ואיך יושפעו מחירי הנפט? גלובס עושה סדר.
מהו האי ח'ארג?
האי המכונה על פי האיראנים "האי האסור", בזכות הנוכחות הצבאית המשמעותית המפקחת עליו, נמצא במפרץ הפרסי, מרוחק כ-24 ק"מ מחופי איראן וגודלו בערך שליש ממנהטן. חשיבותו היא כמוקד יצוא הנפט הראשי של איראן, כאשר 90% מהנפט שהיא מייצאת עובר שם. נפט מגיע בצינורות תת-ימיים משדות הנפט של איראן במפרץ, מרוכזים במיכלים שמכסים נתח גדול מהאי, ואז נפרקים למיכליות שעוגנות בסמוך אליו. התקיפה של אתרים בו בליל שבת מהווה מעין עליית מדרגה מבחינת האמריקאים. על פי הערכות, במקום מטופלות כ-1.5 מיליון חביות ביום - כמות העולה על התפוקה של רוב מדינות אופ"ק. המקום משמש כמסוף ייצוא נפט מאז שנות ה-60, אז הוקם על ידי ענקית הנפט האמריקאית אמוקו. מאז המהפכה האיסלמית ב-1979 הוא נשלט על ידי משמרות המהפכה.
מה הותקף?
התקיפה כוונה למתקנים צבאיים בלבד, ולא פגעה באתרי נפט או כאלו הקשורים לפעילות הסחר באנרגיה במדינה, לפחות בינתיים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים לעשות כן אם האיראנים ימשיכו למנוע מעבר ספינות במיצרי הורמוז.
בסרטון שפרסם טראמפ ברשת Truth Social נראות תקיפות על שדה התעופה ועל מסלול ההמראה של האי. בנוסף, בתקשורת האמריקאית דווח כי המטרות כללו מתקני אחסון למוקשים ימיים, בונקרים לאחסון טילים ותשתיות צבאיות אחרות. באיראן הדיווחים היו דומים - לפי סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם המשטר, דווחו יותר מ-15 פיצוצים באי, אך לא נגרם נזק לתשתיות הנפט.
מדוע מדובר באתר כה חשוב עבור האיראנים?
המתקן נחשב חיוני במיוחד עבור איראן, משום שמיליוני חביות נפט זורמות מדי יום בצינורות משדות הנפט המרכזיים של איראן ישירות לאי ח'ארג. האי בנוי עם מזחים ארוכים המאפשרים עגינה למכליות ענק, ועל אף גודלו הקטן, הוא אחראי כאמור ל-90% מייצוא הנפט הגולמי של איראן. במשך עשרות שנים המערב מבין את חשיבותו האסטרטגית עבור משטר האייתוללות. כבר ב-1984 קבע מסמך של ה-CIA כי מתקני הנפט באי הם "החיוניים ביותר במערכת הנפט של איראן, והמשך פעילותם חיוני לרווחתה הכלכלית של המדינה".
על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, האיראנים הגבירו את הפעילות באתר מאז תחילת המלחמה. בבנק ג'יי.פי מורגן אף ציינו כי כבר בשבועות שקדמו למלחמה הפעילות הואצה והיצוא ממנו קרוב לרמות שיא. הקיבולת המקסימלית במקום מוערכת בכ-30 מיליון חביות נפט, וכעת מאוחסנות בו כ-18 מיליון חביות. הסיבה, ככל הנראה, היא שהמשטר בטהרן רצה להוציא כמה שיותר מהנפט הגולמי של המדינה לים ולהרחיקו מטווח סכנה. מצד שני, איראן גם החלה להשמיש נמל נוסף, קטן יחסית, בג'אסק שמחוץ למיצרי הורמוז.
מה יהיו ההשלכות של פגיעה במתקני הנפט במקום?
בינתיים אתרי הנפט באי נותרו חסינים, אך הנשיא טראמפ איים, כאמור, כי הם עשויים להפוך למטרה אם מיצרי הורמוז יוותר סגור. פגיעה במתקני האנרגיה תגרום, מצד אחד, לפגיעה משמעותית בנכס האיראני. על פי הערכות שונות, פגיעה במתקני האנרגיה תביא לשיבוש למשך זמן רב, אולי אף שנה שלמה ויותר, של יצוא הנפט מאיראן. מנגד, היא תגביר את הלחץ על שוק הנפט העולמי, שכבר חווה עליית מחירים חדה במיוחד מאז תחילת המלחמה - 60% יותר לחבית ברנט. עלייה זו מאיימת להצית גל אינפלציוני חדש בארה"ב ובעולם בכלל.
בנוסף למשמעות הכלכלית, פגיעה במתקני האנרגיה באי עלולה לגרור תגובת נגד איראנית. תגובה זו עשויה לכלול פגיעה בנכסי אנרגיה חיוניים של מדינות המפרץ, ועל פי איראן "תוביל להשמדתם המיידית" של מתקני הנפט של בנות הברית של ארה"ב באזור. במקביל, ארה"ב הורתה על העברתה למזרח התיכון מיפן של אוניית המתקפה האמפיבית "טריפולי", יחד עם 5,000 המלחים והנחתים שעליה. זאת, אולי, כהכנה להשתלטות פיזית על האי.
מי תהיה הנפגעת הגדולה ומה יקרה למחירים?
מחירי הנפט כבר זינקו בחדות, וביום שישי בסיום המסחר עמדו על רמה של מעל 100 דולר לחבית ברנט ו-99 דולר לנפט אמריקאי (WTI). תקיפה של אתרי אנרגיה עלולה להחמיר את המצב, בייחוד אם איראן תגיב כפי שאיימה ותגביר את הנזק שהיא מסבה למתקני הנפט במפרץ. יש לציין שאיראן כבר התקיפה מספר מתקני נפט, לרבות מסוף הנפט של נמל פוג'יירה, היחיד של איחוד האמירויות מחוץ למיצרי הורמוז. אלו יעשו נזק בטווח הארוך, אך בטווח הקצר - מיצרי הורמוז נשארים סגורים בכל מקרה.
אם תתרחש תקיפה שתשבש את פעילות האנרגיה, סין תהיה הנפגעת המרכזית, שכן היא הלקוחה העיקרית של הנפט האיראני, וכמעט כל האספקה המוזלת שהיא רוכשת עוברת דרך מסופי האי ח'ארג. השבתת האי תאלץ את סין למצוא תחליפים יקרים בשוק העולמי, מה שיגרור זינוק בעלויות האנרגיה עבורה.