כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ארה״ב יוצאת למבצע מסוכן באיראן. כך היא תפעל
● המדינה שתעשה הכול כדי שלא תדעו שאיראן תוקפת אותה
1האיים האיראניים שנמצאים על הכוונת של הנחתים האמריקאים
אלפי נחתים הנמצאים בדרך למפרץ הפרסי עשויים להישלח להשתלט על כמה איים קטנים במצר הורמוז, במטרה לוודא מעבר בטוח של ספינות בהם; כך מדווח הבוקר (ה') הוול סטריט ג'ורנל. לפי העיתון האמריקאי, כוח של כ-2,200 נחתים נמצא בדרכו מאסיה למפרץ הפרסי, ו"הסיכוי הטוב ביותר לפתוח את הורמוז" טמון בהשתלטות עליהם. מדובר באיים הורמוז וקשם, הנמצאים קרוב מאוד לחלק הצר ביותר של המצר.
בכירים בצבא אמרו לעיתון כי "ארה"ב תוכל לתפוס אחד או יותר מהאיים כדי ללחוץ על איראן להתפשר או כבסיס נגד התקפות איראניות על תעבורה ימית אזרחית". הכוח שעושה את דרכו מאסיה, ואמור להגיע למפרץ הפרסי בתוך שבוע, מורכב מיחידות אוויר, ים ויבשה שמאפשרות "פשיטות" על אזורים שלהם גישה מהים. "ההוספה של הנחתים למערכה מעניקה לטראמפ אפשרויות נוספות ללחוץ על טהרן", אמרו בכירי מודיעין בעבר ובהווה שדיברו עם העיתון.
לפי הדיווח, בנוסף לאי המרכזי חארג', הנמצא כמה מאות קילומטר מצפון למצר הורמוז, איראן משתמשת באיים הקרובים אליו כדי להחביא סירות ממולכדות ובסיסי טילים. אפשרות נוספת היא שארה"ב תשתלט על האי חארג', וכך על רוב תשתית יצוא האנרגיה הגלובלי האיראנית. טראמפ איים להחריב את התשתית בהפצצות, אך ייתכן כי השתלטות צבאית תהיה אפקטיבית יותר, וגם תמנע זינוק נוסף במחירי הנפט ופגיעה משמעותית בכלכלה העולמית, כתב העיתון.
מאת לארה סליגמן. מתוך הוול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.
2"יש ביטוח לכולם": כמה עולה היום לספינה לבטח מעבר במצרי הורמוז?
חברת הביטוח הימי לויד, השולטת בשוק המגלגל מיליארדי דולרים בשנה, לא הפסיקה לחלוטין את אפשרויות הביטוח לספינות מטען ונפט המנסות לעבור במצרי הורמוז בימים אלו, רק הגביהה את הפרמיות הנדרשות לרמות גבוהות; כך נכתב במאמר דעה בפייננשל טיימס הבוקר (ה'), שמוקדש לנושא ה"תחרות" שארה"ב מנסה להציב לחברה, במטרה לעודד חברות להסתכן ולצלוח את המצרים למרות האיומים האיראניים.
"מכלית נפט עדיין יכולה לקבל פוליסה השבוע, אבל בפרמיה של 3% עד 7% מהמטען שהיא נושאת", נכתב במאמר. זאת, בהשוואה ל-0.5% לפני פרוץ המלחמה. "אמרנו לקליינטים שלנו - כשיש לכם ספינה עם הפנים לכיוון מצר הורמוז ועם המנועים פועלים תתקשרו אלינו - ונמצא לכם כיסוי ביטוחי", אמר מנכ"ל לויד בראיון לעיתון.
ארה"ב מנסה בימים אלה לגבש מנגנון שיציע ביטוח זול יותר, בערבות ממשלתית פדרלית של כ-20 מיליארד דולר, לספינות שינסו לעבור את המצרים למרות המלחמה, אך הוא טרם הושק. החברה הבריטית, שנוסדה במאה ה-17, חוששת לפי הדיווחים מהתחרות האמריקאית ומנסה לשדר כי "יש ביטוח לכולם", אפילו בימים אלה.
מאת ג'ון גאפר. מתוך הפייננשל טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
3המיליארדר האמירתי שמאשים את טראמפ וישראל במה שקורה במפרץ
מדינות המפרץ מנהלות מדיניות ציבורית מאוד עדינה מאז פרוץ המלחמה, עם הבלגה מתמשכת על פגיעות איראניות, קריאה לסיום הקרבות אך תמיכה מאחורי הקלעים באמריקאים ובישראלים. בימים האחרונים מיליארדר מדובאי חרג מהקו הרשמי, וביקר בחריפות את הנשיא האמריקאי על כך שלא השכיל "לחשוב מראש" על השלכות המלחמה על האזור; כך מדווח הבוקר הוושינגטון פוסט בפרופיל שהוקדש לאיש העסקים - חלאף אחמד אל-האבטור.
המיליארדר, שעשה את הונו בעסקי המלונאות בדובאי, עורר בשבועות האחרונים סערה תקשורתית כשפירסם ברשת X פוסט המשתלח בטראמפ "בלי חשבון". "מי נתן לך את הרשות לגרור את כל האזור שלנו למלחמה?", כתב, וחשף את דעתם של רבים באיחוד האמירויות, החוששים להביע אותה בשל הצורך בתמיכה אמריקאית, לפי הכתבה.
בינתיים, המיליארדר האמריתי מחק את הפוסט, וחזר לקו הרשמי של דובאי: "אנחנו במדינה הבטוחה ביותר בעולם", אמר לעיתון, "והיא תשוב לשגשג אחרי המלחמה". כשנשאל על הפוסט אמר - "אני מאשים את טראמפ, אבל אני מאשים את האיראנים יותר". הוא הוסיף כי הוא מאשים את ארה"ב "משום שישראל היא זו שדחפה אותם לעבר המלחמה". לפי העיתון, לא מדובר בדמות שולית, אלא במי שנמצא בקשר ארוך שנים עם גורמים בינלאומיים, מעין "שגריר לא רשמי" של איחוד האמירויות ומי שהיה בקשר חם גם עם גורמים אמריקאים מהמפלגה הרפובליקאית.
מאת רייצ'ל חסון. מתוך הוושינגטון פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.