תחזית קודרת. וולף / צילום: לשכת הנשיא
בשבוע השלישי למלחמה עם איראן, רבים שואלים את עצמם איך ומתי המערכה הזו תסתיים, או בקיצור - האם תהיה זו הכלכלה שתשבור את רוח הקרב של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ? לדעת הפרשן הכלכלי הראשי של מגזין הפייננשל טיימס היוקרתי, מרטין וולף, "זה מאוד סביר".
בראיון מיוחד שנתן לגלובס, וולף מסביר כי: "אם תתגבש הבנה שמצר הורמוז עומד להיסגר לתקופה בלתי מוגבלת, היצע הנפט העולמי ייחתך בכחמישית. הימשכות המצב תוביל לעליות מחירים משמעותיות, בסדר גודל שדומה לזעזוע הנפט שנגרם ממלחמת איראן-עיראק בסוף שנות ה־70 ותחילת שנות ה־80".
● הראשונה באירופה: סלובקיה מטילה קיצוב דלק בשל הזינוק במחירי הנפט
● עשרות אתרי גז ונפט הותקפו. מי מהם משפיע על המחירים?
התוצאה, לדבריו, תהיה "אינפלציה גבוהה יותר, וכמעט בוודאות גם מיתון כלכלי עולמי. מצב כזה יהיה בלתי מקובל על כל הממשלות החשובות בעולם - ובראשן סין, אירופה והודו. גם ארה"ב תיפגע, במישרין ובעקיפין. הלחץ שיופעל על ארה"ב ואיראן למצוא דרך לפתוח את המצר מחדש, יהפוך למוחץ. טראמפ יפסיק את התקפותיו, ועם הזמן גם איראן תעשה את אותו הדבר. ישראל תצטרך ליישר קו".
חומרת הפגיעה בכלכלה תלויה במצר הורמוז
נזכיר, כי דרך מצר הורמוז שחוצץ בין איראן לבין מדינות המפרץ, עוברים בימים כתיקונם כ־20% מהנפט העולמי. האיום האיראני והפגיעה במכליות נפט שניסו לעבור דרך המצר גרמו לפאניקה כלל־עולמית בשל החשש מפני שיבושים באספקה. השבוע אף נודע כי 32 מדינות יחלו לשחרר נפט ממאגרים אסטרטגיים - מדינות אסיה יעשו זאת באופן מיידי, ואלו באירופה ובצפון אמריקה רק בסוף מרץ.
בשורה התחתונה, מאז פרוץ המלחמה עם איראן מחירי הנפט עלו ביותר מ־50% ומחירם גבוה כיום מ־110 דולר לחבית. מאחר שנפט נמצא במרבית המוצרים שסביבנו והוא האמצעי לייצור דלק שבלעדיו אי אפשר לשנע דבר - המשמעות המיידית היא עליית מחירים וייתכן שגם אינפלציה.
בדיוק משום כך, וולף מעריך שחומרת הפגיעה בכלכלה תלויה במשך הזמן שמצר הורמוז יהיה סגור. "אם מדובר בכמה שבועות בלבד והנזק קטן, ההשפעות האינפלציוניות והמיתוניות יהיו בקושי מהמורה קטנה", הוא מסביר. "אך אם המצר ייסגר למשך כמה חודשים וייגרם גם נזק משמעותי ליכולת של האזור להפיק, להוביל, ובמידת הצורך לזקק מוצרי נפט וגז - העלויות הכלכליות יהיו גדולות בהרבה, במיוחד עבור יבואני נפט וגז גדולים (למשל סין, הודו ויפן, ה"ו)".
במקרה כזה, מה יהיה תפקידם של בנקים מרכזיים בהתמודדות עם עליית מחירים?
"בנקים מרכזיים לא יכולים למנוע עליות במחירים יחסיים או התכווצות בתפוקה שנגרמות מקיצוצים חדים בהיצע. אבל הם יכולים, וחייבים, לנסות לייצב את ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני והארוך. ייתכן שזה ידרוש מהם להעלות ריבית גם בזמן מיתון. זה יהיה מאוד לא פופולרי. אך אם הם לא יעשו את זה, הם עלולים להתמודד עם ספירלת שכר-מחירים
(Wage-price spiral) כמו שקרה בתחילת שנות ה־80, שבסופו של דבר הכריחה את יו"ר הפד האמריקאי דאז, פול וולקר, להדק את המדיניות המוניטרית בצורה אכזרית למדי".
וולף מזכיר שהלקח ממלחמת רוסיה-אוקראינה הוא שאירופה למדה להסתגל למציאות חדשה - במקום לרכוש גז נוזלי בהיקף ניכר מרוסיה, היא החלה לגוון את מקורות האספקה שלה וגם למדה לצרוך פחות גז ולהשתמש יותר באנרגיות מתחדשות. "אבל", הוא מדגיש, "היעלמות ממושכת של היצע מאזור המפרץ תהיה בגדר זעזוע ניכר. ייקח בוודאי זמן להסתגל לכך".
בכל מקרה, כאמור, וולף לא סבור שארה"ב תוביל את העולם לתרחיש קיצון, ולכן המלחמה תסתיים במועד שבו הנטל הכלכלי על ארה"ב ובנות בריתה ייראה ככבד דיה. לכן, אומר וולף, "אני יכול בהחלט לדמיין הפסקת אש דה פקטו - לא הפסקת אש אמיתית, ולא מוסכמת. מצר הורמוז ייפתח מחדש כי הפחד מהפצצות ייעלם משני הצדדים, ותחל תקופת ביניים של הפוגה, בערך כמו מה שקרה אחרי יוני".
נדמה שלא משנה מה תהיה התוצאה, טראמפ יכריז על ניצחון.
"אה, כמובן. הוא יגיד: 'תראו, ניצחנו. השגנו כל מה שרצינו. הרסנו לחלוטין את הצבא האיראני, השפלנו אותם. תוכנית הגרעין היא היסטוריה, ואני מכריז על ניצחון ועוצר'. זו לא תהיה עסקת שלום, כמובן - זו תהיה למעשה הפסקת אש. סוף של מלחמה לא מוכרזת. הוא יכול להגיד את זה. אחרי הכל, זה מה שהוא אמר ביוני".
"מי אמר לטראמפ שהוא ישיג פירוק גרעיני?"
על רקע הימשכות המלחמה מול איראן והעובדה שהדולר האמריקאי כבר נחלש בשנה האחרונה בכ־10% מול סל המטבעות, נשאלת השאלה אם נראה בשנים הקרובות מטבעות אחרים שיחתרו תחתיו. התשובה של וולף חד־משמעית: ממש לא.
"מצד אחד, כל מה שקורה נוטה להחליש את האטרקטיביות של הדולר - השימוש בדולר דרך סנקציות (ארה"ב משתמשת בדולר ככלי ענישה פוליטי, ה"ו) והניסיון להשתלט על הפד. מצד שני, אין לו חלופה. אין מטבע אחר שיש לו אפילו שבריר ממכלול היתרונות שהדולר ירש מן העבר ועדיין מחזיק בהם. אי אפשר לנצח משהו עם כלום (You can't beat something with nothing)".
האופטימיות היחסית של וולף בכל הנוגע לכלים שיש כיום למדינות ולבנקים מרכזיים להתמודד עם משברי אינפלציה, נעצרת כאשר הוא מדבר על הישגי המלחמה עצמה. בעיקר, הוא מביע ספקנות רבה לגבי האפשרות של הפלת המשטר האיראני, או אפילו יצירת אלטרנטיבה "ידידותית" יותר לארה"ב ולישראל.
"המשטר האיראני מבוצר מאוד, עם מונופול על הכוח בשטח", אמר וולף. "אני לא רואה איך המפגינים אמורים להפיל את המשטר הזה, אלא אם הוא ייסדק מבפנים. ואין שום סימן לכך. להפך - הוא מתגבש סביב בנו של חמינאי. מנקודת המבט של ישראל, הוא היורש הגרוע ביותר האפשרי. להבנתי, משפחתו או חלק גדול ממשפחתו נהרגו בהפצצות המלחמה. בזמנו, חשבתי שההיגיון להסכם הגרעין מ־2016 היה טוב מאוד (הוא בוטל בידי טראמפ בהמשך, ה"ו)".
מדוע חשבת שהוא היה טוב?
"הוא היה טוב במובן זה שהיה מאפשר להגיע לנורמליזציה עם איראן תוך מתן השפעה גדולה יותר לכוחות השלום בתוך המדינה. האם זה בהכרח היה פותר את הבעיה? אין לי מושג. אבל המצב היה טוב יותר מאשר הוא עכשיו".
כשוולף מדבר על כך שהמצב גרוע, הוא מכוון גם לתהליכים שמתרחשים כעת בתוך ארה"ב, כאשר רבים מתומכי טראמפ מתנגדים למלחמה ורואים את ישראל כאשמה בכך ששיכנעה את טראמפ להצטרף להרפתקה הנוכחית באיראן. "מה שאני תוהה לגביו הוא הדבר הבא: למה הוא חשב - ומי אמר לו - שיצליח להשיג פירוק גרעיני מוחלט של איראן, אולי אפילו את הפלת המשטר, עם האמצעים הצבאיים שהוא משתמש בהם? אם הוא יצליח במשימה הזו בסוף, זה יהיה חסר תקדים".
כך נתניהו המציא את עצמו מחדש במלחמה
כיהודי ובן לניצולי שואה, וכמי שקרובי משפחתו מתגוררים בישראל, וולף לא רק עוקב מקרוב אחר ההתרחשויות כאן ואף ביקר במדינה לאורך השנים, אלא הוא מצהיר גם כי "הישרדותה של ישראל, שגשוגה, חירותה ושלומה - הם מהדברים החשובים ביותר בעולם עבורי". דווקא משום כך - בראייתו - הוא גם מבקר בולט וחריף של הממשלה הנוכחית, בדגש על מהלכים שהובילה מאז עלייתה לשלטון לפני קרוב לארבע שנים, ובראשם המהפכה המשפטית.
את נתניהו וטראמפ הוא מגדיר כמנהיגים "דמגוגים פופוליסטים ימניים די קלאסיים", ושלדבריו "לשניהם אין הרבה עניין, ואני אומר זאת בעדינות, בהישרדותה של הדמוקרטיה. הם רוצים להישאר בשלטון לנצח ולא להיות מוטרדים מבעיות קטנות כמו שלטון החוק, בחירות וכדומה. מבין אלה, שלטון החוק הוא החשוב ביותר - הם רוצים להיות מסוגלים לפעול בחופשיות".
היית אומר שטראמפ ונתניהו יצאו למלחמה באיראן גם מאינטרסים אישיים? יש פרשנים שקושרים בין הרצון של טראמפ להסיט את האש ממעורבותו בפרשת אפשטיין לבין הבחירה ללכת למלחמה הזו דווקא עכשיו.
"יש אנשים שאמרו שצריך לקרוא למבצע הנוכחי 'מבצע זעם אפשטיין' (Operation Epstein Fury; שם המבצע האמריקאי הוא Epic Fury, ה"ו). יש כל כך הרבה מניעים אפשריים למלחמה הזאת. אני לא יודע הכל".
וולף מספר כי פגש את נתניהו כמה פעמים לאורך השנים, והתרשם ממנו כאדם "אינטליגנטי במידה ניכרת, וזה לא בהכרח עושה אותו פחות מסוכן, אלא יותר", אומר וולף. "הוא אדם מוכשר מאוד, ואני גם חושב שהיה שר אוצר די טוב, אבל זה היה מזמן. כראש ממשלה זה סיפור אחר לגמרי. מה שהוא וטראמפ חולקים הוא הרצון לעוצמה - תופעה קלאסית אצל פוליטיקאים. שניהם גם חסרי רחמים במרדף ובהיאחזות בשלטון".
ייתכן שכישרונו של נתניהו איפשר לו, כפי שמתאר זאת וולף, "להמציא את עצמו מחדש" לאורך שנתיים וחצי של מלחמה. "הוא המציא את עצמו כמנהיג מלחמה גדול. הצלחת כוחות הביטחון הישראליים במערכות שבאו אחרי 7 באוקטובר הייתה, מנקודת המבט שלי כצופה מבחוץ, יוצאת דופן לחלוטין.
"אז עכשיו הוא אמר: אני הולך לפתור את בעיית איראן אחת ולתמיד, יחד עם אמריקה. אני מבין את זה כעמדה פוליטית. השאלה שלי היא - האם זה הולך לעבוד? כי להפיל משטר, גם אם הוא לא פופולרי, שנשען על מדינה של 90 מיליון בני אדם, שרבים מהם מוכשרים מאוד וגם חשים שלאורך ההיסטוריה העולם התערב שוב ושוב בענייניהם - זה מפעל אדיר, גדול בהרבה, בלשון המעטה, מאשר לרסק את חיזבאללה או חמאס. השאלה הגדולה שלי לגבי נתניהו, כבר שנים, לא הייתה לגבי האינטליגנציה שלו או המיומנויות הטקטיות שלו - אלא לגבי החוכמה האסטרטגית שלו. וזה עניין אחר לגמרי".
בראיון לגלובס מפברואר 2023, חשף וולף כי נתניהו התקשר אליו אישית כדי לנסות לגייס את תמיכתו בעד המהפכה המשפטית, אך הוא סירב לשתף פעולה. "מר נתניהו התקשר אלי", אמר אז. "מטרתו הייתה להגן על הרפורמה בכך שתוצג כתגובה רציונלית לחריגות (כוח היתר, ה"ו), שיש לזרוע השופטת בישראל". וולף מספר כי בניגוד למנהגו לא לכתוב על הפוליטיקה הישראלית, הוא הקדיש טור לנושא בחורף 2023 תחת הכותרת: "דמוקרטיה אי־ליברלית מגיעה לישראל".
"ההתקפה של הממשלה על בית המשפט העליון, על מערכת המשפט, הייתה בלתי קבילה ואיימה על שלטון החוק", הוא אומר היום. "בכל מקרה, זו ההתערבות היחידה שעשיתי בפוליטיקה הישראלית. היו לי חילוקי דעות חריפים מול נתניהו בעניין הזה".
הדמוקרטיה האמריקאית "מוטלת על הכף"
וולף הבריטי, שיחגוג בקיץ 80, החל את הקריירה שלו ככלכלן בבנק העולמי ומשעבר לעיתונות, הוא התמקם בפיננשייל טייימס וכותב שם כבר קרוב ל-40 שנה, מאז 1987. וולף נחשב לאחד מהעיתונאים הכלכליים המשפיעים בעולם ולאורך השנים זכה בשלל פרסים על כתיבתו, בהם תואר הוקרה מלכותי בבריטניה, דוקטורט של כבוד מהלונדון סקול אוף אקונומיקס, ופרס מפעל חיים מטעם פרסי ג'רלד לואב - מעין "פוליצר" של העיתונות הכלכלית. הוא חבר הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ונבחר לרשימות ההוגים המשפיעים בעולם של המגזינים היוקרתיים Foreign Policy האמריקאי ו-Prospect הבריטי.
וולף התחיל לדאוג מכך שמודל המדינה הדמוקרטית נתון תחת איום כבר לפני עשור, כשרבים לא הבינו על מה הוא מדבר. הוא שקד על כתיבת ספר שעסק בנושא - "משבר הקפיטליזם הדמוקרטי" - במשך כמה שנים טובות, וזה יצא לבסוף לאור בשנת 2022. בשנה שעברה ספרו פורסם גם בתרגום לעברית בהוצאת מטר. התחזית שנותן וולף בספרו לדמוקרטיה האמריקאית קודרת למדי: "אני חושב בספקנות על הסיכויים של ארה"ב להישאר דמוקרטיה מתפקדת עד סוף העשור הנוכחי".
אתה עדיין חושש מכך?
"כן. הרגע שהמחיש זאת יותר מכל היה הניסיון של טראמפ לערער ולהפוך את תוצאות הבחירות בשנת 2020, שבהן נוצח על־ידי ג'ו ביידן. זה מה שכל שליט אוטוקרטי שצומח מתוך דמוקרטיה מנסה לעשות - הם נוטים לתפוס שליטה על הבחירות. אם רוצים דוגמה ברורה וקיצונית מהשכונה שלכם - תסתכלו על נשיא טורקיה ארדואן. הוא חסם את מי שהתמודד מולו ב־2023 (מנהיג האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו, ה"ו), שלולא כן כנראה היה מנצח.
"בכל מקרה, אני חושב שהדמוקרטיה האמריקאית מוטלת על הכף, ואני לא היחיד שחושב כך. כשהתחלתי לכתוב על הספר לפני עשור, רוב האנשים חשבו שאני משוגע. היום יש הרבה אמריקאים שמסכימים אתי. תראו איך משרד המשפטים האמריקאי הפך לזרוע של המכונה הפוליטית (רודף אחר יריבים פוליטיים של טראמפ, ה"ו). הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, הוא מוסד נוסף שאמור להיות עצמאי לחלוטין, וטראמפ מנסה לחתור תחתיו. יש הרבה דוגמאות מקבילות מישראל.
"האם הדמוקרטיה האמריקאית תשרוד? השנתיים־שלוש הקרובות יגלו לנו את התשובה. זה תלוי בשאלת הבחירות הבאות לנשיאות, האם הן יהיו הוגנות ואיך הציבור האמריקאי יצביע. האם הוא יראה את הסכנה? טראמפ כבר טוען שבחירות אמצע הקדנציה צריכות לעבור מרמת המדינות לשלטון המרכזי, מה שנוגד את החוקה ללא ספק".
לפי החוקה, טראמפ לא יכול לרוץ לקדנציה שלישית כמועמד לנשיאות, ועל זה הוא כנראה לא יערער.
"אני חושב שזה לא סביר שטראמפ ירוץ שוב, למרות שהוא השתעשע עם הרעיון. אבל בוודאות, בהנחה שיהיה עדיין בריא, ישחק תפקיד עצום בהחלטה מי יהיה המועמד הבא לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, והוא בוודאות ישקיע את כל מאמציו בכך שייבחר, כי זה יבטיח את המשך המהפכה שלו ויגן עליו. אם הרפובליקנים יאבדו את השלטון, כמה מאנשי הממשל הנוכחי יסתכנו בכך שיילכו לכלא".
הישראלים אוהדים את טראמפ, במידה רבה בזכות העובדה שהצליח להחזיר את החטופים.
"אני מבין את זה. אילו הייתי ישראלי, הייתי מרגיש - ובצדק - שדונלד טראמפ הוא המנהיג היחיד בשאר העולם שמוכן לתמוך בישראל. אם כי צריך לומר שביידן תמך בישראל, וכך גם רוב הנשיאים שקדמו לו. זו הייתה תמיכה דו־מפלגתית (גם בקרב הדמוקרטים וגם בקרב הרפובליקנים, ה"ו). אחד הדברים המדאיגים כיום הוא שהתמיכה בישראל הופכת למפלגתית מאוד, ומוגבלת לחלקים צרים למדי של הספקטרום הפוליטי. חלקים מתנועת ה־MAGA (ר"ת של Make America great again) כיום אינם כאלה. קיימים בקצה הימני של התנועה אלמנטים אנטישמיים מובהקים, אפילו ניאו־נאציים - וזה צריך להדאיג ישראלים".
"הכלכלה הישראלית היא הצלחה יוצאת דופן"
לקראת סיום הראיון, שאלתי את וולף אם הופתע מכך שהכלכלה הישראלית שמרה על חוסנה לאורך שנתיים וחצי של מלחמה. "לא הופתעתי", הוא ענה מיד. "הכלכלה הישראלית היא הצלחה יוצאת דופן, ולנתניהו יש חלק בכך. במידה רבה היא התאפשרה בזכות ההצלחה של ההייטק הישראלי, 'אומת הסטארט־אפ'. נסיבות שונות בישראל איפשרו את היצירה של יצר סט חוזקות ייחודי, הרבה מעבר לכל כלכלה אחרת של מדינה באותו גודל".
אך לוולף יש גם ספקות. "אני מעלה שתי שאלות. האחת, עד כמה השגשוג משותף באופן רחב (לכל הקבוצות באוכלוסייה, ה"ו), והאם יימשך לאורך זמן. אם הסביבה במדינה - לאור שינויים דמוגרפיים, ותרבותיים־פוליטיים - תתפתח כך שהיא תהיה בלתי נסבלת לאנשים חילונים, ליברלים ואינטלקטואלים, רבים מהם יעזבו. יחד איתם ייעלם כוחה של ישראל. האנשים שהופכים את ישראל למשגשגת, עשירה וחדשנית הם בדיוק האנשים שיכולים לעזוב הכי בקלות ושתהיה להם את המוטיבציה הגדולה ביותר לעשות זאת. זו סכנה אדירה. אני חושב שאולי זו סכנה קיומית יותר לעתידה של ישראל מאשר איראן".
מסר אחרון שתרצה להעביר לציבור הישראלי?
"אני תמיד מרגיש שבתור אאוטסיידר, בתור מישהו שלא חי בישראל - אני מהסס מלהגיב על המצב בישראל, והפעם הלכתי הרבה יותר רחוק מאי פעם. הנקודה שאני משאיר לסיום היא זו: עבורי, ועבור משפחתי, ההישרדות, השגשוג, החירות והשלום של ישראל ושל כל מי שחי בה - הם, למעשה, הדבר החשוב ביותר בעולם. אז אני מאחל לכולכם את הטוב ביותר".