גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום, אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית
מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

בין ריצה לממ"ד לגלילה אינסופית בטלפון, מתהווה בישראל של מרץ 2026 כלכלה מסוג אחר. הצרכן הישראלי, תחת השפעות מבצע "שאגת הארי" והמציאות הביטחונית הבלתי אפשרית, משנה לא רק את הרגלי הקנייה שלו - אלא את עצם האופן שבו הוא תופס צריכה. במקום כלכלת חוויה שכוללת טיולים מרובים לחו"ל, שיטוט ארוך בקניונים והצצה בחלונות ראווה, מתגבשת כלכלת ההתבצרות.

הקניונים מלאים, אבל המבקרים מגיעים להתאווררות - ופחות לקניות
בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מי שמבקש למסגר את התופעה הזו לא כתגובה רגעית אלא כמודל ממשי הוא מוטי אזולאי, דוקטורנט לניהול שחוקר התנהגות צרכנית ושווקים דיגיטליים במכללה למנהל. לדבריו, "הצרכן הישראלי העתיק את תקציבי הפנאי שלו מהחוץ פנימה - מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר". הוא מדגיש ש"הבית אינו רק מקום לינה, אלא מרחב אוטונומי שמעניק תחושת שליטה במציאות חסרת ודאות".

גם המספרים עוזרים לשרטט את המגמה. בתוך שבוע אחד בלבד מאז תחילת המבצע באיראן נרשמה קפיצה של כ־63% בהוצאות על חשמל ואלקטרוניקה, לסכום של כ־721.7 מיליון שקל על פי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס. במקביל, תחומי התיירות והבילוי בחוץ (מסעדות, בתי קפה) מציגים ירידות של קרוב ל־20%, וההוצאה הכוללת במשק מתכווצת בשיא הלחימה בכ־48%. אלא שבתוך ההתכווצות הזו, נרשמת דווקא האצה בסקטורים הפנימיים. מוצרי החשמל לבית עולים בכ־33%, ומכשירי מטבח פרמיום מזנקים בכ־25%.

אפשר להסביר חלק מהעלייה גם בחג הפסח המתקרב, אבל זה בוודאי לא מסביר את כל הזינוק החד. אזולאי מסביר זאת כמעין ניסיון לייצר "חוויית מסעדה" בבית. "החיים קשים כרגע לישראלים, אז הם יעדיפו לא לחסוך כסף לקנות דירה, אלא לנצל את הזמן כדי להכין כוס קפה ממכונה איכותית. זה ממש צורך קיומי, לייצר מעין תחושה של שליטה במציאות".

"השוק מתאים את עצמו"

הנתונים מקבלים משמעות נוספת כשמסתכלים עליהם דרך פריזמת האיקומרס. טל ניאגו יסעור, בעלים ומנכ"לית ehouse, שמפעילה פלטפורמה לתפעול עבור מאות חנויות אונליין, מתארת שינוי כמעט מיידי בדפוסי הרכישות. "הימים הראשונים ללחימה התאפיינו בירידה חדה בפעילות, אבל מהר מאוד ראינו התאוששות - ואפילו עלייה בביקושים, בעיקר באונליין", היא אומרת לגלובס. "פעילות האונליין עלתה בכ־170% לעומת התקופה שלפני המלחמה".

המספר שממחיש אולי יותר מכל את שינוי התודעה הוא דווקא ערך ההזמנה. "יש עלייה של כ־22% בערך הזמנה ממוצע במרץ לעומת פברואר", אומרת ניאגו יסעור. "אנשים קונים יותר בכל קנייה, כי הם לא בטוחים מתי יוכלו לקנות שוב". לדבריה, גם תמהיל המוצרים השתנה דרמטית. עלייה של כ־60% במוצרים הקשורים לשהייה בבית ולתעסוקה לילדים, זינוק של יותר מ־210% במשחקים למבוגרים וחוויות זוגיות, ועלייה של כ־250% בטקסטיל, מוצרי בית, ניקיון והיגיינה. קטגוריות כמו אופנה, יופי וריהוט ילדים צנחו בכ־70%.

"זה שוק שמגיב בזמן אמת למציאות", היא אומרת, "קמפיינים משתנים, פחות דגש על מבצע אגרסיבי ויותר על חיבור רגשי, נוחות, זמינות ועל מה שנותן ערך מיידי ללקוח בתוך הבית".

"הבית הוא בונקר"

גם אורי אוברוצקי, פרסומאי ומרצה בבית הספר למנהל עסקים ותקשורת במכללה האקדמית נתניה, מתחבר לתיאור של אזולאי. "הבתים הפכו לבונקר, תרתי משמע", הוא אומר. "כשאתה סוגר משפחה ישראלית שלמה, עם הילדים בבית לשלושה שבועות, אתה מתחיל לראות דברים אחרת. הבלאי של הבית פתאום קופץ לעין, אתה רוצה לשדרג, לסדר, לארגן. זה חלק מהתהליך של לבנות מבצר - שיהיה מדוגם, שיהיה מלא ובשליטה".

לדבריו, לתהליך הזה מצטרפים גם מחסורים אמיתיים (שאנו חווים לעתים) ותחושת אי־ודאות. "בישראל כבר התרגלנו למצב שאתה נכנס לסופר ואין חלב, אין ביצים, דברים בסיסיים. לכל זה תוסיף מצב מלחמה, שעמום - "אין לאן לצאת, אז אנחנו מצטיידים, מזמינים". אוברוצקי מתאר גם את הרגעים שבהם השוק "נפתח" לרגע כמו המעבר המיידי בין שגרה לחירום שאליו הישראלים תוכנתו. "מספיק שיגידו שיש הפסקת אש - ותוך דקות החניונים בקניונים מתמלאים. זה דומה להיפוך המהיר שאנחנו עושים כל שנה מיום הזיכרון ליום העצמאות, בצהריים אנחנו בלוויות, ובערב זיקוקים".

להיזהר מהתמכרות

מה המנגנון הפסיכולוגי שעומד מאחורי ההתנהגות הזו? עטרה בילר, אסטרטגית שיווק וחוקרת צרכנות, מסבירה אותו. "יש שורה של טריגרים שמניעים את ההתנהגות הזו", היא אומרת לגלובס. "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה, אוגרים חפצים כדי להרגיש פחות תלויים ויותר בשליטה. זו עצמאות מדומה".

בילר מתארת כיצד הקנייה פועלת בו־זמנית בכמה מישורים: כפיצוי רגשי ("היש ממלא את האין"), כהכחשה ("השופינג משדר שהכול כרגיל"), וכאמצעי לעיגון עתיד ("אם אני קונה - סימן שאשתמש בזה"). לצד זה, "הרכישה מחזקת מי אני גם כשהמציאות מתערערת, ומחברת אותי לזרם - כולם ממשיכים, גם אני".

ד"ר עדי דיין ריבה, פסיכולוגית קלינית מומחית ומרצה בפקולטה לפסיכולוגיה באקדמית אחוה, משלימה את התמונה מנקודת מבט קלינית. "כשמציאות נעשית בלתי צפויה, אנשים מחפשים 'כפתורי שליטה' קטנים", היא אומרת. "הקנייה היא אחד מהם. עצם התהליך: להשוות, לבחור, ללחוץ - מחזיר תחושת סוכנות (Sense of agency)". לדבריה, מדובר גם במנגנון ויסות רגשי. "רכישות מפעילות מערכות תגמול במוח ומפחיתות זמנית חרדה. זה מנגנון הסתגלותי - אבל כזה שעלול להפוך למעגל".

דיין ריבה מזהירה מפני הסכנות הפסיכולוגיות של המעגל הזה. "כשהקנייה הופכת אינטנסיבית או כפייתית מדי, היא עלולה לייצר דווקא תחושה הפוכה, של אובדן שליטה. במצבים כאלה חוויית השליטה שמספקת הקנייה בתחילה יכולה להתחלף בדפוס שמזכיר התנהגות ממכרת, שבו האדם ממשיך לחפש את תחושת ההקלה או הסיפוק דרך רכישות חוזרות".

לפי אוברוצקי, רשתות השיווק מזהות את הרגע הפסיכולוגי ומגיבות עם מסרים של "מגיע לך", ותשלומים "ללא ריבית", אך הם מסתירים לעיתים, לדבריו, עלויות אחרות. "בעת חרדה מנגנוני הבקרה נחלשים".

"האדם בקונכייה"

במקביל, גם בצד ההיצע מתרחשת סלקציה. לפי נתוני ehouse, פחות עסקים פעילים, אך יש יותר הזמנות בפועל. חלק מהעסקים מתקשים להמשיך לפעול בגלל מילואים, עומס משפחתי או מחסור בכוח אדם; אחרים מרכזים אליהם את הביקוש. "יש ריכוז פעילות אצל מי שמצליח לפעול בתנאי חירום", אומרת ניאגו יסעור. "עסקים שלא מצליחים לתפקד פשוט נעלמים מהמשוואה".

גם ההיבט הלוגיסטי הופך קריטי. שיבושים בשילוח, עיכובים ביבוא וסגירת המרחב האווירי פוגעים בעסקים, יוצרים חוסרים ומובילים למצבי "סולד אאוט". "התפעול והלוגיסטיקה הפכו לגורם שמשפיע ישירות על המכירות", היא מדגישה, "ומי שיודע לנהל את זה - שורד".

ובתוך כל זה, מתרחש שינוי עמוק יותר - כמעט תרבותי. הבית כבר אינו רק מקום, אלא מערכת שלמה שמחליפה את העולם שבחוץ. מסעדה, קולנוע, גן ילדים, ולעיתים גם מקום עבודה. אוברוצקי מכנה זאת "האדם בקונכייה" - צרכן שחי בתוך מעטפת דיגיטלית, מזמין הכול עד הדלת, ומוצא בכך נוחות מסוימת. "השליח דופק, הדלת נפתחת - ופתאום יש לך הכול ביד. זה מעין אקו־סיסטם שלם שמתפקד בתוך עצמו. ככה הצעירים שבינינו כבר מורגלים, בני דור המילניום והצעירים מהם".

ובכל זאת, בתוך התמונה המורכבת הזו, יש גם ממד של המשכיות. אם יש קו אחד שמחבר בין אזולאי, בילר, דיין ריבה וניאגו יסעור, הוא הרעיון שהצרכנות בתקופה כזו היא גם הצהרה על העתיד. החפצים הופכים לעוגנים של זמן, להבטחה שקטה לכך שהחיים יימשכו. השאלה היא מה יקרה כשהמציאות תשתנה. האם הישראלים יחזרו לכלכלת החוויה - או שיישארו, לפחות חלקית, בתוך המבצר שבנו לעצמם.

עוד כתבות

סלובקיה. כל בעל רכב יוכל לתדלק במקסימום 400 אירו / צילום: Reuters, Radovan Stoklasa

הראשונה באירופה: סלובקיה מטילה קיצוב דלק בשל הזינוק במחירי הנפט

סלובקיה הודיעה על קיצוב דלק לאוכלוסייה על רקע הזינוק במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן, וכן שיבושי אספקה מרוסיה ● והיא לא לבד: ממשלות באירופה כבר מתערבות בשוק בניסיון לבלום גל התייקרויות - ממחירי תקרה בהונגריה, דרך הגבלות על עדכוני תעריפים בגרמניה ועד פיקוח על שולי הרווח של תחנות הדלק ביוון

צילומים: AP-ChiangYing-ying, Vahid Salemi

בארה"ב מעריכים: זה התאריך בו סין תפלוש לטייוואן

בארה"ב מעריכים שסין תפלוש לטייוואן לא לפני 2028, ומציתים סכסוך עם יפן • האו"ם מזהיר משיא ברעב העולמי בעקבות המשבר בהורמוז • ובסין דורשים מהסטודנטים: תתאהבו

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמאמין: זו הבשורה הכי חשובה של המלחמה עד כה

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מעריך שטראמפ לא יתפשר בעניין פתיחת מיצרי הורמוז ● לדבריו, ההישג הגדול של המלחמה הוא השמדת היכולת לייצר טילים נוספים ● ואיך לדעתו צריכה המלחמה להסתיים?

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

האם לאיראן עוד נשארו כלים במזרח התיכון?

הקרבות הפנימיים והשחקן המפתיע שהתחזק: מה עובר על הציר האיראני?

פתיחת החזית דווקא מול המדינה הידידותית, הפגיעה שספג כוח העזר העיקרי, השליט הנוח שהופל - והשחקן המפתיע שדווקא התחזק ● "טבעת האש" האיראנית איימה לשרוף את ישראל, אבל כרגע היא מנסה בעיקר לשמור על הגחלת ● איך השתנה הציר האיראני מאז 7 באוקטובר, ולאן הוא הולך מכאן? ● המשרוקית של גלובס

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

לעצור מס סמוי שכבר שולם: הבשורה בהגדלת הנטו שלכם

מה באמת יגדיל את הנטו ● באירופה זנחו חלופה אנרגטית ● ועוד משהו שהמלחמה דחקה הצידה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner

כמה רקטות נותרו לחיזבאללה - וכמה מהן בכלל מגיעות לישראל

בדיקת מרכז עלמא מעלה כי למרות שמרבית מלאי הטילים של חיזבאללה הושמד במערכות הקודמות, עוד נותרו בידיו כ-25 אלף רקטות ● הארגון שומר על קצב ירי יציב של עשרות גלים ביום, ואף יכול להתמיד בו לאורך זמן, אך בעלמא מגלים: כ-60% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטח לבנון

איזו מדינה היא היחידה בעולם שמעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה? / צילום: Shutterstock

איזו מדינה מעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה?

איזו מדינה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית פחות מחודשיים לפני כניעתה, על שם מי קרוי המושב הגלילי דוב"ב ומהו פוליגון? ● הטריוויה השבועית

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

אחרי מאבקים של שנים: השותפות שתתחיל לחפש גז בישראל

רציו עדכנה את הבורסה כי חברת ENI האיטלית פרשה משותפות חיפוש הגז שהשתיים זכו בו בהליך התחרותי באוקטובר 2023 ● כעת, רציו נשארה עם השותפה השנייה דנה פטרוליום ועל אף שמדובר במכה עבורה, הדבר יסיר את אי הוודאות מעל חיפוש הגז שהתעכב במשך שנים

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

הירי מאיראן: בתי הזיקוק בחיפה נפגעו משברי יירוט

שברי יירוט נפלו במתחם בזן במפרץ חיפה בירי האחרון מאיראן, עשן נראה באזור ורסיסים שפגעו בקו מתח עליון גרמו להפסקות חשמל זמניות • לא דווח על נפגעים, אך היקף הפגיעה במתקן והשלכותיה למשק הדלק עוד לא התבררו ● מניית בזן נפלה היום ב-8% בת"א

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות

רקטה של חברת נורת'רופ גרומן / צילום: ap, Steve Helber

דווקא כעת המניות הביטחוניות בארה"ב נכנסות למקלט. כמה הסברים לתופעה

המלחמה המתמשכת באיראן אמורה על פניה להוביל להוצאות צבאיות וביטחוניות גבוהות יותר, אבל במניות הנשק וההגנה האמריקאיות המובילות ניכר דווקא דשדוש ● ייתכן כי הרוח הגבית מהממשל פנתה כעת נגדן, בשל התנהגות כספית בזבזנית ופיגור טכנולוגי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

נתניהו: "לאיראן אין יותר אפשרות להעשיר אורניום ולייצר טילים בליסטיים"

עוד הוסיף רה"מ בהצהרתו כי "לבקשת טראמפ - נימנע מלתקוף מתקני אנרגיה באיראן" ● אזעקות הופעלו בצפון בעקבות השיגור השביעי של איראן לאזור מהבוקר; במקביל - ירי בלתי פוסק מחיזבאללה, פצוע קשה מפגיעה ישירה בקריית שמונה ● שר ההגנה האמריקאי: "היום יהיו התקיפות העצימות ביותר מתחילת המלחמה" ● דיווחים בתקשורת באיראן על כך שחוסין דהקאן, שר ההגנה לשעבר, מונה למחליפו של עלי לאריג'אני ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל חוסר הוודאות לסיום המלחמה: מודל החל"ת במשק ישאר בתוקף עד מאי

לפי תזכיר חוק מתווה הסיוע הכלכלי "שאגת הארי" שפרסם האוצר, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת גם בסוף אפריל, ועדיין להיכנס בתוך חלון הזכאות ● מודל החל"ת צפוי לעבור חקיקה מהירה בשלוש קריאות בכנסת עוד לפני חג הפסח

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת