עיראק
איך היא התחילה את המלחמה?
איראן הפכה את עיראק לבסיס חשוב מאוד לפעולותיה. "יש כ־50 מיליציות פרו־איראניות בעיראק", אומר פרופ' אמציה ברעם, מומחה להיסטוריה של המזה"ת מאוניברסיטת חיפה. אבל זה ממש לא אומר שעיראק היא מדינת חסות איראנית במלוא המובן.
אף על פי שהשיעים הם קבוצת הרוב בעיראק, כשליש מאוכלוסיית עיראק היא סונית. ולפי ברעם, "גם הציבור השיעי בעצמו מפולג, ורק מחציתו רוצה לעבוד עם האיראנים 'על מלא'. האחרים אומנם סבורים שיש אינטרס לשמור על קשר טוב עם האיראנים מטעמים ביטחוניים, אבל הם לא רוצים שאיראן תשלוט עליהם".
● המדינה שתעשה הכול כדי שלא תדעו שאיראן תוקפת אותה
● מה יהפוך את העימות הנוכחי למלחמת עולם שלישית - והאם הכלכלה תכריע הכול?
מה קרה מאז?
עיראק נכנסה למשבר פוליטי. ברעם מסביר ש"במאי האחרון היו בחירות, ומוחמד א־סודני נהיה ר"מ מעבר כי לא הצליחו לבחור ר"מ חדש. הגוש השיעי כולו תומך באיראן, אך הוא מתחלק בערך לשני חלקים שווים: בין תומכי א־סודני לתומכי נורי אל־מאלכי. אל־מאלכי הוא מאה אחוז איש של טהרן, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר בעצמו באופן חד משמעי שהוא יפסיק לתמוך בעיראק אם אל־מאלכי ייבחר. "לעומת זאת, א־סודני - הגם שהוא מצדד באיראן - לא מביע בה תמיכה מוחלטת. זאת משום שחשובה לו ההשפעה האמריקאית, שכן בלי תמיכה כלכלית אמריקאית עיראק קורסת. לכן, הוא הולך על חבל מתוח בין ארה"ב ואיראן".
מה המצב שלה כיום?
בימים האחרונים, למרות הברית האיראנית־עיראקית, איראן והמיליציות המזוהות איתה החלו להוציא לפועל מתקפות בתוך שטח עיראק - שגם הביאו לפגיעות של אנשי צבא זרים. לדעת ברעם, האיראנים מנסים לסמן כאן מדיניות בסגנון "בעל הבית השתגע": "האיראנים מעבירים מסר - 'תקפנו אפילו מדינה ידידותית לנו כמו עיראק'. הירי של איראן על עיראק הוא אכן סימן שמשמרות המהפכה השתגעו לגמרי, הם רוצים שנפחד להתעסק איתם. הם בעצם אומרים: 'תפסיקו לתקוף או שנעשה דברים יותר גרועים'".
תימן
איך היא התחילה את המלחמה?
"ב־7 באוקטובר 2023 החות'ים היו מצויים בעיצומה של הפסקת אש עם הקואליציה האנטי־חות'ית בראשות סעודיה", מציינת ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה הפתוחה. "בחסות ההפוגה הזו החות'ים הצליחו להתעצם ולהתחזק, גם בכל מה שקשור לאחיזה שלהם במערכת המדינתית וגם מבחינה צבאית. במקביל, הם המשיכו לנהל מו"מ עם הסעודים ו־7 באוקטובר היה עבורם הזדמנות למנף את העמדה שלהם מול הסעודים".
מה קרה מאז?
נסים לובטון מסבירה שמאז 7 באוקטובר, "התקיפות של החות'ים נגד ישראל הפכו מהר מאוד מ'מצור אווירי' למצור ימי באמצעות הפרת ביטחון השיט על במיצרי באב אל־מנדב. השליטה בים סוף בואך באב אל־מנדב הייתה אינטרס או משאת נפש שיכלו החות'ים לממש ולהצדיק באמצעות המעורבות במלחמה. בנוסף, זה אפשר להם להציג את המחויבות שלהם לפלסטינים ולאיראן. זה הקנה להם מעמד חדש במרחבים הערבי והמוסלמי".
בתגובה ישראל ומדיניות הקואליציה בהובלת ארה"ב ובריטניה תקפו בתימן. "יכול להיות שהיה נזק מצטבר גדול", נסים לובטון טוענת, "אבל בשורה התחתונה ארה"ב נסוגה מהתקיפות אחרי תקופה קצרה. זה הביא לכך שבקרב החות'ים פיעמה התחושה שהם הביסו והניסו בבושת פנים את הכוח הגדול, ארה"ב. זה אפשר להם גם להשתמש ברטוריקה פטריוטית כלפי פנים, וגם ברטוריקה אנטי־מערבית כלפי הקואליציה האנטי־חות'ית שהתאכזבה מארה"ב".
מה המצב שלה כיום?
חרף המהלומות שאיראן סופגת, החות'ים לא נכנסו למערכה. למה? לפי נסים לובטון, "חלק מההסבר טמון בשאלה באיזו מידה זה משרת אותם. אני מעריכה שהם מבינים שעכשיו, לראשונה, ההצטרפות שלהם ללחימה עלולה לעלות להם במחיר גבוה מדי. הם רואים שמה שקורה באיראן לא דומה לפעם הקודמת, ובהתאם גם בתימן לא יגיבו כמו בעבר. למשוואה הזו צריך להוסיף גם את החולשה של איראן: היא כבר לא חזקה כפי שהייתה".
"יחד עם זאת", נסים לובטון אומרת, "חשוב להבין שככל שיעבור הזמן יהיה להם קשה יותר לעמוד מנגד, ואנחנו גם רואים סימנים להכנה למלחמה, כמו הצבת משגרי דמה במחוז אל־חודיידה. אם לא תהיה להם ברירה אלא לקחת חלק במלחמה - יכול להיות שזו תהיה מתקפה די מינורית, רק כדי להראות השתתפות".
סוריה
איך היא התחילה את המלחמה?
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מסבירה ש"לפני 7 באוקטובר, הייתה תקופה שניתן להגדירה כהתייצבות שברירית של שלטונו של בשאר אל־אסד - הוא ניצח במלחמת האזרחים שנמשכה למעלה משלוש עשרה שנים, והצליח להשתלט על חלק נכבד משטחי המדינה. תחת משטר אסד, סוריה תיפקדה כפרוקסי מובהקת של איראן. איראן התבססה בסוריה בצורה משמעותית מאוד, הן בצבא והן בחברה, תוך שימוש בעוצמה קשה ועוצמה רכה כאחד על מנת לבסס השפעה ונוכחות. איראן הקימה בסיסים צבאיים בשטחה של סוריה, והשתמשה בה כמסדרון לוגיסטי להעברות אמל"ח לחיזבאללה".
מה קרה מאז?
לפי ולנסי, "למרות הקשרים ההדוקים שהתקיימו בין דמשק לטהרן, ברגע הדרמטי של 7 באקוטובר, כשכל החזיתות נפתחות נגד ישראל, אסד מחליט לא להצטרף למלחמה. ההשערה בישראל היא שאסד קיבל אישור מהאיראנים שלא להצטרף ולא לסכן את השרידות שלו לטובת המאבק בישראל". אבל זה לא עזר לו. "המכה הקשה שחיזבאללה חטף, החיסול של נסראללה, סבב המהלומות עם איראן - כל אלו יצרו הזדמנות עבור תנועת המורדים בהנהגת אל־ג'ולאני. הם זיהו את ההזדמנות והעמיקו את ההישגים עד שהגיעו לשיאם ביום נפילת המשטר ב־8 בדצמבר".
מה המצב שלה כיום?
"מאז נפילת המשטר, אנחנו רואים סוריה חדשה", טוענת ולנסי. "מהיום הראשון א־שרע מסמן את האיראנים כאויב המרכזי שלהם ופועל נגד חיזבאללה". לפי דיווחים, טראמפ ניסה לקחת את זה צעד אחד קדימה, וביקש מסוריה לשלוח כוחות למזרח לבנון, כדי לסייע לפרק את חיזבאללה מנשקו. אולם, כפי שמסבירה ולנסי, זה לא כל כך פשוט. "סוריה לא ממש יציבה והצבא שלה בבנייה. זו שאלה אם ביכולתו של א־שרע לפתוח חזית צבאית מול חיזבאללה, בטח כאשר מאיימים עליו גם שחקנים אחרים, כמו המיליציות השיעיות בעיראק.
"אני לא חושבת שמדינות כמו סעודיה ומדינות האזור היו רוצות לראות עכשיו חזית נוספת בין סוריה ללבנון, כי יש להן אינטרס שסוריה תתייצב. אפילו מהזווית הישראלית, אנחנו מאוד חשדנים לגבי א־שרע, ועדיין לא מבינים לעומק מי זה השחקן הזה. לכן אני חושבת שרוב השחקנים באזור היו מעדיפים לראות את סוריה כרגע מגנה על עצמה משטחה, ונשארת מחוץ לתחומי לבנון".
לבנון
איך היא התחילה את המלחמה?
זה לא סוד שארגון חיזבאללה בלבנון היה גולת הכותרת של "טבעת האש" שמחוץ לאיראן - והכוח הצבאי שהוא צבר הפך לבעיה גדולה יותר ויותר עבור ישראל. אבל לצד המישור הצבאי, לארגון יש גם צד פוליטי חשוב במדינת לבנון. ובניגוד לכוח הצבאי שהתעצם, הכוח הפוליטי של חיזבאללה דווקא נחלש בשנים האחרונות.
כפי שמסביר ברעם, "בבחירות הקודמות לפרלמנט, במאי 2022, חיזבאללה ספגו מכה עצומה, והם נחלשו מאוד. זאת מפני שב־2019 היו מהומות גדולות נגד חיזבאללה, כי היה משבר כלכלי נוראי בלבנון. המטבע בלבנון איבד מערכו בערך 60% בשבועיים, ופרצו מהומות - שאותן חיזבאללה דיכא גם בירי אש חיה. הציבור הלבנוני לא שכח את זה ובא איתם חשבון בבחירות. הם איבדו גם חלק גדול מהמפלגות האחרות שעד אז תמכו בהם".
מה קרה מאז?
ב־8 באוקטובר 2023, חיזבאללה הצטרפה לחמאס במתקפה על ישראל, ובתגובה צה"ל נכנס לעומק לבנון, צמרת חיזבאללה חוסלה (ביניהם המנהיג חסן נסראללה), תשתיות הארגון נפגעו משמעותית וחיזבאללה נחלש דרמטית. לאחר למעלה משנה של לחימה, הושגה הפסקת אש בין הצדדים.
כידוע, לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי", חיזבאללה שוב החל לתקוף את ישראל. לעומת זאת, במהלך 12 ימי התקיפה באיראן ביוני האחרון, חיזבאללה לא היה מעורב. מה השתנה? "חמינאי אז לא דרש מהם, אבל בתחילת המבצע האחרון ההנהגה האיראנית דרשה חד משמעית מחיזבאללה להשתתף". כך, חיזבאללה הגם שהוא מוכה וחבול, נכנס לעוד מערכה מול ישראל.
מה המצב שלה כיום?
"חיזבאללה מבינה שהיא עכשיו חוזרת לעימות מלא עם ישראל", ברעם סבור. בהתחלה היא חשבה שהתגובה הישראלית תהיה מוגבלת, אבל היא טעתה בהערכה שלה. לחיזבאללה כרגע יש שיקול פשוט: גם אם התגובה שלהם תהיה חלשה, הם ממילא יספגו מהלומות קשות מישראל. לכן אין להם ברירה, אלא לחזור לעימות מלא". זאת, "אף על פי שחיזבאללה הרבה יותר חשופים ממה שהם היו לפני שלוש שנים, וכשהם נמצאים בנחיתות אסטרטגית עצומה".
לדבריו, פגיעה משמעותית נוספת יכולה להגיע גם מכיוון ממשלת לבנון: "אף על פי שממשלת לבנון לא כופה כרגע שום דבר על חיזבאללה, היא הצהירה הצהרה מאוד חשובה - שחיזבאללה הם פורעי חוק. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שהממשלה הלבנונית מכריזה שחיזבאללה הם פורעי חוק. זה צעד מאוד חשוב קדימה, והוא מעיד על כך שיהיה ניסיון של הממשלה לפרוק את חיזבאללה מהנשק".
עזה
איך היא התחילה את המלחמה?
לפי פרופ' קובי מיכאל מה־INSS ומכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, נקודת הציון החשובה שמקשרת בין איראן לעזה היא 2017: "אז החל הקשר המשמעותי בין איראן לחמאס, וחמאס נכנס עמוק לתוך ציר ההתנגדות", הוא אומר. "מי שהוביל את הקשר הזה היה הפלג העזתי, כשיחיא סינוואר נבחר להיות מנהיג חמאס ברצועה ואיסמעיל הנייה נהפך להיות ראש הלשכה המדינית".
לפי מיכאל, אז ההנהגה הצבאית של חמאס החלה להדק את הקשר עם איראן: "התקיימו מפגשים עם בכירים איראניים בטהרן ובלבנון, כולל אנשי משמרות המהפכה. החל הסיוע המשמעותי בכסף, מודיעין, טכנולוגיה, נשק, אימונים ומעורבות בתהליכי הכנה ל־7 באוקטובר. חמאס לקח על עצמו את החזיתות הקרובות, המעגל הראשון: עזה כמרכז הכובד, מזרח ירושלים, יהודה ושומרון, ערביי ישראל - ודרום לבנון, בשיתוף פעולה מלא עם חיזבאללה ועם איראן (כפי שיצא לפועל שכבר במבצע שומר חומות)".
מה קרה מאז?
"הרעיון הכללי שגובש ובא לידי ביטוי חלקי בשבעה באוקטובר היה הצתה של כל החזיתות במקביל, כך שישראל תיגרר למלחמה שלא תוכל לעמוד בה, ובכך יבוא הפרויקט הציוני לידי סיום", כך טוען מיכאל. "סינוואר היה בטוח שאיראן תפעיל את כל החזיתות האחרות". וגם אם זה קרה רק באופן חלקי, לטענת מיכאל "המלחמה הידקה את הקשר בין איראן לבין חמאס בכך שהפכו אותם ל'אחים לצרה'".
מה המצב שלה כיום?
"אנחנו עדיין רואים חלקים בחמאס שאינם מוכנים להתפרק מנשקם ואינם מוכנים לאשר הליך שיקום על בסיס תוכנית 'עשרים הנקודות' של טראמפ, משום שהם נשארו בתודעה של המשך המאבק המזויין ותודעת ניצחון", מיכאל טוען. "אפשר לראות זאת בכך שהם מצליחים להתעצם מחדש במערב עזה. הם רואים את חיזבאללה נכנס למערכה ואת איראן עומדת נחושה ואינה נכנעת ללחץ הכבד של ארה"ב וישראל - וזה מעודד את חמאס. רוח גבית נוספת מקבל הארגון ממנהיגי חמאס בטורקיה שמנסים להבעיר את הגדה המערבית.
"חמאס מנסה לעזור לאיראן ככל יכולתו, והוא תוקף כל הזמן ברצועת עזה. הארגון מבין שהוא מוחלש ושאין לו כרגע יכולת פעולה כמו שהיה לו בשבעה באוקטובר, אך הוא מנסה להתעצם מחדש. זו הסיבה שאנחנו ממשיכים לחסל אנשי חמאס ולתקוף ממערב לקו הצהוב ברצועה". ובסוף, מיכאל אומר, "כאשר איראן תיחלש מספיק - ואולי אף תקרוס - הדבר יחליש גם את חמאס".
