זירת נפילה בדימונה / צילום: ap, Ariel Schalit
טילים ששיגרה איראן אתמול (ש') הצליחו לחדור את מערך ההגנה של ישראל ולפגוע בערד ובדימונה, והובילו לנפגעים רבים במספר זירות. הפגיעות מעלות שאלות - האם מדובר בכשל נקודתי או בסימן לשינוי עמוק יותר בדפוסי הירי מאיראן. גלובס שוחח עם הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית Moonshot שעוסקת בשיגור טילים בהנעה חשמלית, ובעבר חברה בצוות הפיתוח של מערכת כיפת ברזל, כדי להבין האם מדובר בנקודת מפנה ומה המשמעויות להמשך.
● בצה"ל בכלל לא רצו לפתח את החץ וכיפת ברזל. איך הן בכל זאת נולדו?
● מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים
איראן משגרת יותר לאזור דימונה. האם אירועי היום האחרון מראים שיש שם "חור בהגנה"?
"איראן משגרת לאזור דימונה מסיבות מובנות אחרות ולא בפעם הראשונה", מסבירה חדד-חמלניק. "אכן בירי אתמול בערב ראינו רצף של פגיעות ישירות, אך מעבר להן ולאור ניסיונות אחרים לשגר במהלך מלחמה זו ובמהלך המבצעים הקודמים כמובן שלא מדובר ב'חור בהגנה'".
"נדרש לחזור ולומר ששום מערכת אינה מבטיחה 100% הגנה ועל כן אנו רואים פגיעות ישירות במקומות שונים". למרות מה שראינו בדרום הארץ, חדד-חמלניק בטוחה כי "אחוזי היירוט של המערכות גבוהים מאוד".
האם לדעתך נכונים הדיווחים שיש מחסור במיירטים?
"מדינת ישראל יצאה למערכה הזו ערוכה ועם צפי לתרחישי ירי נרחבים בהרבה מאלו שנורו עד כה. על כן אני מתקשה להאמין", אומרת חדד-חמלניק בביטחון. "מיירטים ואמצעי הגנה הם בהגדרה אמצעים במחסור ולכן תמיד צריך להתייחס אליהם בזהירות ולנהל היטב את השימוש בהם וכך חיל האוויר נוהג. וטוב שכך".
יש תחושה שהאיראנים יורים פחות טילים אבל פוגעים יותר. לתחושתך זה נכון? ואם כן, האם זה דורש ממערכת הביטחון היערכות אחרת מבחינה הגנתית?
"אין צורך להסתמך על תחושות במקרה זה, אלא על נתונים. נתוני היירוט הם גבוהים מאוד ולא שונים מהנתונים של המערכות השונות עד עכשיו. טילי המצרר שהאיראנים עושים בהם שימוש נרחב במערכה הזו יוצרים יותר זירות עם נפילות ופיזור רחב של שברים ולכן תתכן תחושה כזו. אך ראינו שזירות הפגיעה שלהם הן עם נזק מוגבל יחסית, בטח לעומת הזירות של ראשי הקרב הכבדים כמו הזירה שראינו בבית שמש, ובשבת בערד ובדימונה. שוב, חלק ממערך ההגנה הוא כניסת האוכלוסייה למרחבים מוגנים ועל אף התארכות המערכה והקושי המובן של הציבור, אנו נדרשים להמשיך ולהקשיב להנחיות על מנת להציל חיים".
ישנם הרבה אנשים שמקבלים התראות לטלפון אבל לא מקבלים בסוף אזעקה באזור שלהם. האם לדעתך זה דווקא גורם לאנשים להיות יותר שאננים?
"בעת שליחת ההתראה המקדימה הטיל עוד בתחילת המעוף שלו, מה שמייצר פוליגון נרחב וככל שהטיל מתקרב ניתן להמשיך ולדייק אותו ובכך להפעיל אזעקות רק היכן שנדרש".
חדד-חמלניק סבורה כי "יש פה דילמה אמיתית שכן אנשים רבים שאין להם ממ"דים בדירה, מבוגרים או מוגבלי תנועה שלוקח להם זמן להיכנס למרחב המוגן, זקוקים לזמן התראה זה כדי להיות מסוגלים למגן את עצמם. בתפיסתי נכון עושה פיקוד העורף שמאפשר את אותה התראה המקדימה עם גילוי האיום ואנו כאוכלוסייה במקרה הזה נדרשים על אף השחיקה והמאמץ לנסות ולהתמגן כמיטב יכולתנו. זהו אכן אתגר אזרחי מורכב והאוכלוסייה בישראל מגלה עוצמה רבה".