בית משפט השלום בחיפה גזר 6 שנות מאסר בפועל על עורך דין לשעבר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון ועל-פי הודאתו, בשורה ארוכה של עבירות מרמה, זיוף ועבירות מס באחת מפרשות הונאות המקרקעין הנרחבות שנחשפו בשנים האחרונות על-ידי משטרת ישראל ורשות המסים.
● השר עמיחי אליהו העביר לנשיא הרצוג את המלצתו לגבי החנינה לנתניהו
● אושר סופית: בית הדין הרבני יוכל לנהל בוררות בעניינים אזרחיים
פרשת מרמת הקרקעות שביצע הנאשם, עו"ד שכיב אבו רוקון, נפרסה על פני 16 שנים, ובמסגרתה הונה הן בעלי קרקעות והן את רשויות המדינה, תוך שהוא מנצל את מעמדו כעורך דין. בין היתר זייף הנאשם מסמכים רבים וחתימות של עורכי דין ושל בעלי מקרקעין אשר חלקם נפטרו לפני שנים רבות, על-מנת להשתלט על המקרקעין שבבעלות יורשיהם, ועל סמך מסמכים מזויפים אלה נרשמו הערות אזהרה, ואף הועברו זכויות בטאבו.
השופטת כרמית פאר-גינת ציינה בגזר הדין כי "מדובר בנאשם מלומד, עורך דין לשעבר, אשר הבין היטב את רוע מעלליו. לנאשם הייתה יכולת בכל עת להימנע מביצוע העבירות, הוא שלט שליטה מלאה על ביצוען, אולם חרף זאת שב ועבר את העבירות, פעם אחר פעם, על פני תקופה ארוכה, כלפי קורבנות שונים, גם לאחר שנאסר עליו לעסוק במקצוע עריכת הדין".
עוד נקבע כי "הנאשם זייף מסמכים וחתימות והגיש הצהרות כוזבות לרשויות המדינה ולמוסדות האמונים על רישום הזכויות, במטרה לגזול את קרקעותיהם של הקורבנות ולזכות ברווח קל ובנכסים שאינם שלו. במעשיו הפגין זלזול וחוסר כבוד באזרחים תמימים וברכושם, ללא כל מורא ופחד משלטון החוק ורשויות המדינה, וכל האמור נעשה מתוך בצע-כסף".
כתבי האישום כוללים 17 אישומים, במסגרתם הודה והורשע אבו רוקון בביצוע עשרות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות וגניבה בידי מורשה.
הפרשה נחשפה במסגרת פעילות משותפת של יחידת הונאה מחוז חוף ופקיד שומה חקירות מס הכנסה חיפה, שפתחו בחקירה מורכבת בחשד לעבירות הונאה ומס הכנסה שבוצעו על-ידי עורך הדין העוסק בתחום הנדל"ן. עם סיום החקירה, הוגש נגדו כתב אישום, ובית המשפט הרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו וגזר את דינו.
מעשי הנאשם אופיינו בתעוזה רבה
"הנאשם ביצע עבירות מרמה שיטתיות ומתוחכמות בהיקף ניכר, אשר הצריכו פעולות שונות מצדו, שעיקרן זיוף של מסמכים לצורך העברת בעלות במקרקעין. הנאשם הציג מצגי שווא רבים בפני לקוחות שונים, תוך הונאתם וקבלת כספים מהם. מעשיו אופיינו בתעוזה רבה, תוך שהנאשם לא ירא, וחוזר שוב ושוב על מעשי המרמה (גם לאחר שנאסר עליו לעסוק במקצוע). באופן שיטתי, מאתר מקרקעין באזור המבוקש, כאשר אינו פוסח על בעלי קרקע שנפטרו ועל כאלה שגרים בחו"ל ונמצאים במצב סיעודי", קבעה השופטת.
לדבריה, "בהיותו בעל ידע בתחום, כעורך דין העוסק בתחום המקרקעין, הנאשם הוליך שולל מתלוננים רבים, אשר האמינו למצגי השווא שלו, מכר להם מקרקעין, ללא ידיעת והסכמת בעליהם, זייף לצורך כך מסמכים, חתימות וחותמות, הגישם לרשויות ושלשל את הכסף שקיבל מהם לכיסו, תוך שהוא מותיר אותם בפני שוקת שבורה. הנאשם ניצל את תמימותם של המתלוננים, אשר את חלקם הכיר וחלקם סמכו על היותו עורך דין, לא חמל עליהם ולא התחשב בכך שחלקם הפקידו בידיו את עמל חייהם, שלשל את כספם לכיסו ועבר לקורבן הבא".
עוד הוסיפה השופטת כי "מעשיו של הנאשם בוצעו במשך שנים רבות (בין השנים 2008-2024), ואין מדובר באירוע בודד או במעידה רגעית או חד-פעמית. לא זו בלבד, אף בזמן שהתנהל נגדו התיק העיקרי, ונאסר עליו לעסוק במקצוע עריכת דין, המשיך הנאשם לבצע מעשיו".
ביחס לנזק שגרם הנאשם, בגזר הדין צוין כי אין מדובר רק נזק כלכלי שניתן לאמוד בכסף, כי אם בנזק נפשי - ובכלל זה עוגמת-נפש ובירוקרטיה עתידית, לרבות הוצאות עתידיות הכרוכות בהשבת רישום המקרקעין על שם הבעלים ו/או ביטול הערת האזהרה.
"פגיעה קשה בכבוד המקצוע"
"במעשיו גם ערער את אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ופגע פגיעה קשה בכבוד המקצוע ובשמו הטוב. כמו כן, גרם נזק לאמון הציבור במוסדות השלטון, ביחסי האמון בין עורך דין ללקוח ובחיי המסחר", נקבע.
השופטת הוסיפה וציינה כי הנאשם לא ריחם במעשיו על קורבנות העבירה, אשר חלקם שכניו ומכריו וחלקם אנשים קשי-יום אשר מסרו לו את מיטב כספם ונותרו ללא ממון וללא מקרקעין.
כך לדוגמה, פאטמה, אישה קשת-יום בת 62 שחסכה את כספה בעמל רב כדי לרכוש לבנה היחיד חלקת אדמה על-מנת שיוכל לבנות את ביתו, ובסופו של יום קיבלה חזרה רק סכום קטן מכספה (סך של 80 אלף שקל בלבד מתוך כרבע מיליון שקל) באמצעות הליכי הוצאה לפועל.
הנאשם אף איתר קרקעות של אנשים שמתגוררים בחו"ל ומצא, בין היתר, את זו של מר בקמן, אדם מבוגר כבן 80, אשר נאלץ להגיע לארץ לשם ניהול ההליכים נגד הנאשם כדי להחזיר את הבעלות על המקרקעין על שמו.
בנוסף, נפגעי העבירות העידו בבית המשפט כי שילמו ממיטב כספם עבור מקרקעין שלא הועברו על שמם בשלמותם, וכי הנאשם רשם אותם על שמם של אשתו ובן-דודו של אביו ואף רשם על שמו הערת אזהרה על מקרקעין אחרים ונוספים.
