גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל אנבידיה חשף איך הוא מודד את העובדים שלו ועורר סערה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel
ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

שוק התוכנה העולמי עוקב בדריכות אחר כל הצהרה שיוצאת מכיוונו של ג'נסן הואנג, מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה, שמוביל כיום את הספינה. בשיחה שנערכה לאחרונה בפודקאסט "All-In", יצר הואנג סערה חדשה סביב תחזיות הצמיחה והשימוש ב"טוקנים" - היחידה הבסיסית המייצגת את נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית.

השאיפות גבוהות, המניה מהססת: מה מטריד את המשקיעים באנבידיה
התחזית של אנבידיה: איך שוק שבבי ה-AI עשוי להגיע לטריליון דולר

טוקן הוא למעשה אבן הבניין שבה משתמשות מערכות ה־AI לעיבוד וייצור טקסט. ככל שמשימת העיבוד הופכת מורכבת יותר - המערכת צורכת כמות גדולה יותר של טוקנים.

"נגיד שיש מהנדס תוכנה או חוקר בינה מלאכותית שאתה משלם לו 500 אלף דולר בשנה - ואנחנו עושים את זה כל הזמן", הסביר הואנג בפודקאסט. "אם אני אשאל את אותו מהנדס כמה הוא הוציא על טוקנים, והוא ישיב '5,000 דולר', אני אשתגע. אם המהנדס הזה לא צרך טוקנים בשווי של לפחות 250 אלף דולר, אני אהיה מודאג מאוד".

הואנג השווה את המצב לעולמות התוכן המוכרים של אנבידיה: "זה לא שונה ממעצב שבבים אצלנו שיגיד 'תקשיבו, אני פשוט אשתמש בנייר ועיפרון, אני לא חושב שאצטרך כלי CAD'". כלי ה־CAD (Computer-Aided Design) הם תוכנות התכנון הממוחשבות המשמשות ליצירת מודלים דיגיטליים מורכבים, ובלעדיהם פיתוח שבבים מודרניים הוא בלתי אפשרי.

המדד החדש לפרודוקטיביות

במובן זה, הואנג משרטט תבחין חדש לשוק העבודה הטכנולוגי: הגדרת "כישרון מוביל" נמדדת לפי היקף השימוש בטוקנים לטובת פיתוח בינה מלאכותית. במהלך הפודקאסט נשאל הואנג האם אנבידיה עצמה משקיעה כ־2 מיליארד דולר על רכישת טוקנים עבור צוותי ההנדסה שלה, ועל כך השיב בקצרה: "הם מנסים".

לדברי הואנג, הגישה למשאבי מחשוב הפכה לרכיב קריטי בתחרות על כוח אדם איכותי. "זה עכשיו אחד מכלי גיוס העובדים בסיליקון וואלי: כמה טוקנים מגיעים יחד עם העבודה שלי", אמר והסביר כי "הסיבה לכך היא ברורה - כל מהנדס שיש לו גישה לטוקנים יהיה פרודוקטיבי יותר".

התחרות על "שיאני הטוקנים" בתוך החברות המובילות בסיליקון וואלי נחשפה לאחרונה בניו יורק טיימס, ומשרטטת תמונת מצב של צריכת משאבים חסרת תקדים. ב־OpenAI, מהנדס אחד הגיע לשיא צריכה של 210 מיליארד טוקנים בשבוע אחד - כמות טקסט שוות ערך למילוי כל תכני ויקיפדיה 33 פעמים - ובכך תפס את המקום הראשון בחברה.

גם במתחרה Anthropic נרשמו נתונים דומים. עובד שהשתמש במערכת הקידוד הייעודית של החברה, Claude Code, הצליח להגיע לצריכת משאבים ששוויה הכלכלי נאמד ב־150 אלף דולר בחודש אחד בלבד.

על פי הדיווח, בחברות טכנולוגיה דוגמת מטא ושופיפיי, מנהלים החלו להכליל את השימוש בכלי בינה מלאכותית כחלק בלתי נפרד מסקירות הביצועים של העובדים. במסגרת זו, עובדים המפגינים שימוש רב בכלים אלו מתוגמלים, בעוד אלו שאינם עושים בהם שימוש רב סופגים נזיפות. בחברות כמו OpenAI ומטא, עובדים מתחרים ביניהם על היקף השימוש בטוקנים, והנתונים מוצגים בלוחות ניקוד פנימיים.

לפי הכתבה, "תקציבי טוקנים" נדיבים הופכים להטבה תעסוקתית עבור מתכנתים - בדומה לארוחות צהריים חינמיות או ביטוח שיניים. בניו יורק טיימס כינו את התופעה בשם "Tokenmaxxing" - ניסיון של עובדים להוכיח את מידת הפרודוקטיביות שלהם דרך צריכה מקסימלית של משאבי AI.

במקביל, בדיווח בוול סטריט ג'ורנל מהשבוע שעבר, צוטט ברנדון סאמוט, מנהל טרנספורמציית הבינה המלאכותית הראשי של חברת Zapier. לדבריו, בחברה כבר קיים דאשבורד המציג את נתוני השימוש של העובדים בבינה מלאכותית, וקיימת שורה תקציבית ייעודית בארגון המוקצית למשימות אלו.

"לאנבידיה יש אינטרס עצום"

לצד ההתלהבות בסיליקון וואלי, יש מי שמזהיר מפני הפיכת הטוקן למדד איכות. פרופ' אוהד פריד, מבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן, אומר לגלובס כי "אין ספק שמתחולל שינוי עמוק בתחום פיתוח התוכנה, ושמפתחים צריכים ללמוד להשתמש בכלי ה-AI החדשים". עם זאת, הוא מסתייג מהמטריקה החדשה: "לגבי מספר הטוקנים לכל מפתח, לעניות דעתי זו מטריקה לא טובה. קצת כמו שפעם חשבו שמספר שורות הקוד שמפתח כותב זו מטריקה טובה, והיא לא".

לדבריו, הצרכים משתנים בהתאם למשימה: "עבור תפקידים שונים ומטרות שונות דרוש מספר טוקנים שונה. זה שהשתמשת הרבה, לא אומר שיצרת תוצאה טובה". פריד משתמש באנלוגיה מעולם המשלוחים: "זה קצת כמו למדוד שליח של פיצה על פי כמות הדלק שהוא שורף. אם הוא שליח טוב, אולי הוא מכיר דרכי קיצור ושורף פחות דלק. האנלוגיה לא מושלמת, כי המפתחים לא באמת נוהגים על הקטנוע, אלא מנהלים רשת של קטנועים אוטונומיים".

פרופ' פריד מצביע על המניעים הכלכליים מאחורי הצהרות הענק: "צריך לזכור שלאנבידיה, שמייצרת את השבבים, יש אינטרס עצום שהשימוש יגבר, משמע שישתמשו ביותר טוקנים".

לצד זאת, הוא מתריע מפני זלזול בנהלי עבודה תקינים: "אסור לשכוח את בעיות האבטחה הרבות שמגיעות יחד עם כלי ה־AI החדשים. אם נותנים לסוכני ה־AI הרשאות, הם יכולים לגשת לקבצים רגישים, לשנות דברים על המחשב ולכתוב קוד זדוני". לדבריו, הסכנה טמונה ברצון לקיצור דרך: "הפיתוי כאן גדול - הרבה יותר קל לעשות 'שגר ושכח' ולקוות שה־AI יהיה בסדר. זה חושף אנשים וחברות לפרצות אבטחה. כבר היו מקרים בהם AI הזליג סודות והריץ קוד זדוני. העולם הזה עדיין בחיתוליו".

גם אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה-AI ומנהל קהילת Machine and Deep Learning Israel, אומר כי "אנחנו רואים FOMO אדיר בקרב חברות רבות לגבי השימוש במודלי AI לכתיבת קוד. אכן מדובר במהפכה של ממש, אך חשוב לזכור ששימוש בטוקנים אינו חזות הכל".

אליאבייב מדגיש כי המדד הכלכלי אינו מעיד בהכרח על איכות: "המטרה היא לא להשתמש בכמה שיותר טוקנים או לבזבז כסף על קריאות API, אלא לכתוב קוד טוב ויעיל שיוצר ערך". לדבריו, תכנון חכם יכול דווקא להוזיל עלויות: "לפעמים עבודת הנדסה נכונה או תכנון נכון של הסוכנים יאפשרו לכם לחסוך - וזאת מבלי שהזכרנו את היכולת להשתמש במודלים מקומיים לחלק מהמשימות הפשוטות".

אליאבייב מסביר את העלויות הגבוהות מאחורי פיתוח התוכנה המודרני: "חלק משמעותי מעבודת המפתח הוא לתת למודלי השפה לעבור על הקוד, להציע שיפורים ולתקן פרצות אבטחה. כל זה שורף כמויות אדירות של טוקנים ועולה לא מעט".

לדבריו, קיים קשר ישיר בין צריכת המשאבים לדומיננטיות של ענקית השבבים. "הפעולות האלו מפעילות שרתי חישוב רציניים המבוססים ברובם על המערכות של אנבידיה, מה שאומר שהיא מרוויחה ישירות מצריכה מוגברת של טוקנים. לכן יש למנכ"ל החברה אינטרס לדחוף לשימוש רב יותר בהם".

בסיכומו של דבר, אליאבייב מסכים עם המגמה אך מסתייג מהמדידה: "ג'נסן צודק באמירה הכללית שעל מפתחים להשתמש יותר במודלי שפה, והמגמה הזו רק תתחזק. אני מסכים עם הכיוון, אבל לא עם זה שבכך נמדד מפתח - בטח שלא בכמות המספרית של הטוקנים".

מי באמת מרוויח מהטוקנים?

הסערה שחולל הואנג הגיעה גם לרשתות החברתיות ועוררה ויכוח על יעילות כלכלית. אומש סחדב, מנכ"ל ומייסד Uniphore, חברת תוכנה אמריקאית המפתחת פלטפורמות AI לעסקים, כתב בלינקדאין כי הוא מזהה את הסוגייה עולה בקרב לקוחות ארגוניים. "יותר טוקנים לא בהכרח אומר יותר תוצאות. מה שאנחנו רואים הוא שקנה מידה בשילוב עם שימוש גנרי במודלי שפה גדולים (LLM) יכול להפוך במהירות ליקר ורועש".

סחדב מציע חלופה בדמות מודלי שפה קטנים (SLM) שנבנו למטרה ספציפית. "הם מתגלים כדרך יעילה יותר, עם עלות נמוכה של עד פי 100 לכל טוקן בהשוואה למודלים הגדולים". לדבריו, המודלים הייעודיים מספקים "דיוק גבוה יותר עקב התמחות בתחום, התנהגות צפויה יותר והתאמה טובה יותר לתהליכים עסקיים אמיתיים". הוא סיכם כי לקוחות החברה כבר חוסכים בעלויות ומגדילים את התפוקה באמצעות המעבר למודלים הממוקדים.

המרוויחות מהמגמה ברורות, ובראשן אנבידיה שעל גבי תשתית השבבים שלה מתבצעים החישובים, אך הנהנים הם גם מפתחי המודלים עצמם. חברת Anthropic הכפילה השנה את תחזיות ההכנסות שלה, בעוד ב־OpenAI מדווחים כי כלי הקידוד Codex שילש את מספר המשתמשים הפעילים והיקף השימוש צמח פי חמישה. גם ענקיות הטכנולוגיה המסורתיות מציגות נתוני עתק, כאשר גוגל הצהירה בשנה שעברה כי מודלי הבינה המלאכותית שלה עיבדו יותר מ־1.3 קוודריליון טוקנים בחודש אחד בלבד.

עוד כתבות

זירת הצתה של אמבולנסים השייכים לשירות הצלה יהודי, בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

מעצרים בלונדון ופריסת חיילים בבלגיה: אירופה מתמודדת עם גל תקריות נגד הקהילות היהודיות

הצתת אמבולנסים בלונדון, תגבור צבאי סביב שכונות יהודיות בבלגיה וניסיונות פגיעה בבתי כנסת בהולנד: מאז פתיחת המערכה באיראן נרשמה עלייה בתקריות נגד מטרות יהודיות וישראליות באירופה ● מכוני מחקר מזהים דפוס פעולה המצביע על "טביעת אצבע" איראנית, אך מידת הקשר הישיר עדיין נבחנת

הגר יהב / צילום: עוז שכטר

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי תפרוש בסוף המו"מ עם האוצר, וזו המועמדת להחליפה

הגר יהב פורשת לאחר שש שנים בתפקיד ● עו"ד לירון בנדק, היועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של הנשיאות, מועמדת להחליפה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה עומד מאחורי השיפור של שטראוס ואפריקה מגורים מוכרת פחות דירות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● העלאות המחירים שביצעה שטראוס עזרו לשפר את הרווחיות ● ירידה בהיקף הדירות שאפריקה מגורים מכרה ב-2025● בזא הצליחה לעבור לרווח למרות שנה מאתגרת ● ואפולו פאוור מציגה גידול בהכנסות לצד הפסד

יפעת בן חי שגב / צילום: איליה מלינקוב

חדשות 12 וארגון העיתונאים עתרו לבג"ץ נגד מינויה של יפעת בן חי שגב ליו"ר הרשות השנייה

בארגון העיתונאים טוענים כי הרכב מועצת הרשות השנייה החדשה בעל זיקה פוליטית מובהקת – בשל הקשרים בין החברים בה לבין שרים וראש הממשלה ● בחדשות 12 טענו כי ישנו ניגוד עניינים במינוי יפעת בן חי שגב, אשר סיימה לאחרונה את תפקידה כדירקטורית בחברת חדשות 13

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

מנכ''ל פלאפון, אילן סגל / צילום: רמי זרנגר

יש תאריך: מודל הפרסום של yes בסטרימינג יושק ב-10 במאי

הפרסום המתוכנן בסטרימינג יהיה מוגבל ונקודתי, כאשר בשלב ראשון הוא ישולב רק לפני תכני VOD

רונן אגסי, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: ניקולה וסטהפל

מנכ"ל מגדל ביטוח: "מאוד רוצים לחזור לחלק דיבידנד כבר השנה"

מניית מגדל ביטוח מזנקת אחרי שהציגה זינוק ברווח הכולל ל-1.8 מיליארד שקל ומקדימה את התחזיות שלה לשנת 2027 ● מנכ"ל מגדל, רונן אגסי, שוחח עם גלובס על השינוי בתחום הביטוח הכללי: "לפני כמה שנים עוד היינו בהפסדים, היום אנחנו עם רווח של 400 מיליון שקל"

גן ילדים / צילום: Shutterstock

ההורים משלמים אלפי שקלים על גנים סגורים? פורסם המתווה שאמור להחזיר להם כסף

מתווה האוצר לא מדבר על העברה ישירה מהמדינה להורים, אלא על מנגנון עקיף: הגן יחזיר כסף להורים ובכך יקטין את מחזור הכנסותיו, ועל בסיס הירידה הזו במחזור יחושב מענק הפיצוי מרשות המסים ● למפעילי הגנים שממשיכים לשלם משכורות לצוות גם בתקופת הסגירה, יינתן פיצוי גם על הוצאות השכר וכן על יתר ההוצאות הקבועות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בתי הדין הרבניים מתרחבים לבוררות אזרחית: ההשלכות והמשמעויות

החוק המרחיב את סמכותם של בתי דין רבניים לדון בבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים אושר השבוע בכנסת ● מה הרציונל והאינטרסים מאחורי המהלך, באילו תחומים תורגש השפעה ואילו אוכלוסיות עלולות להיפגע? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

המדינה המפתיעה ששולטת במלאי המיירטים של ארה"ב

אמצעי הלחימה נגד איראן תלויים באספקה שמתחילה בבייג'ינג ● מחקרים חושפים כיצד מחסור במינרלים נדירים וריכוז הייצור במפעלים בודדים פוגעים ביכולת חידוש מלאי המיירטים והפצצות

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

אבי שמחון, בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף, נועם מושקוביץ'-לע''מ

ההתקפלות של סמוטריץ', ההכרעה של נתניהו: כך נפטרו הבנקים מהאיום הגדול

מאבק הדרג המקצועי באוצר נגד הצעת "כלכלת הבחירות" בה תמך נתניהו, הפשרה שקיצצה מיליארדים מהמס המתוכנן והמנגנון שמעניק למערכת הבנקאית ודאות יקרה ● כך הפך הניסיון למיסוי רווחי יתר להיטל חד־פעמי שחוסך לבנקים הגדולים סכומי עתק לאורך זמן

כותרות העיתונים בעולם

היום שבו ישראל וארה"ב הבינו שהצבא האיראני הוא לא מה שחשבו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תקפה מוצב בים הכספי על מנת לפגוע בנתיב הברחת הנשק של רוסיה לאיראן, איך איראן איבדה את כוח ההרתעה שלה, והנזק שהמלחמה גורמת לצפון אפריקה • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

המלחמה שבה כולם מנחשים מה טראמפ יעשה, ומנסים להרוויח מזה כסף

בשוקי המניות והנפט בארה"ב נרשמה השבוע פעילות חריגה לפני הודעת טראמפ באשר לשיחות עם איראן, שעוררה חשדות לשימוש במידע פנימי ● עוד קדמו לכך טענות ערב המלחמה סביב המסחר בפולימרקט, פלטפורמת ההימורים המבוססת על חוכמת המונים ולעתים גם על מידע פנים ● כיצד נערכים להתמודד עם התופעה?

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

קאליבאף. השפעה רחבה על תהליכי קבלת ההחלטות / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מטייס קרב לפרטנר פוטנציאלי: האיש שארה"ב בוחנת כמנהיג הבא של איראן

בממשל טראמפ בוחנים מודל של "שינוי מבית" באיראן, תוך התמקדות ביו"ר הפרלמנט קאליבאף כגורם המסוגל לייצב את המערכת ● התקווה: הסדר שיבטיח שקט בנתיבי הסחר הימי והפסקת העשרה, תוך שימור היציבות באיראן ● מהם סיכויי המהלך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, על רקע תקוות להפסקת אש בין ארה"ב ואיראן

מדד ה-S&P 500 עולה בכ-0.8% ● בורסות אירופה התאוששו ● ארה"ב הציעה לאיראן תוכנית שלום בת 15 נקודות, אך איראן הודיעה דרך כלי תקשורת ממלכתיים כי היא מסרבת להפסקת אש ● ARM זינקה בשיעור דו־ספרתי, לאחר שהשיקה שבב AI חדש ● מחירי הנפט ירדו לאחר הכרזת טראמפ על "מתנה" מאיראן שתקל על שוק האנרגיה - נפט מסוג ברנט נסחר סביב 103 דולר לחבית ● בורסות אסיה ננעלו בעליות חדות

יהודה פוליקר / צילום: יח''צ-רועי נגרי

סכסוך תמ"א בבניין מגוריו של יהודה פוליקר הוכרע - הטענות נגדו נדחו

שתי בעלות דירה בבניין סמוך לכיכר המדינה סירבו לחתום על הסכם הריסה ובנייה בטענה כי הזמר נהנה מהטבות שנגזרו גם משטחים שאינם רשומים כדירות בבעלותו, ובהם גג ויחידת מרתף ● המפקחת על רישום מקרקעין קבעה כי פוליקר לא קיבל יתרון, אך מצאה כי הדיירות אכן קופחו - והן זכאיות לפיצוי

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות

סוללת כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

התוכנית של רפאל: מפעל של פולקסווגן ייצר את כיפת ברזל

לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", רפאל נמצאת במו"מ עם פולקסווגן להסבת אחד ממפעלי הרכב הגרמניים לייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● המהלך מגיע על רקע ירידה חדה ברווחי פולקסווגן וביקוש גובר למערכות ההגנה האירופיות