כ-30 אלף עובדים בממוצע היו מגויסים למילואים בכל רגע נתון בשנה שעברה, ונגרעו מכוח העבודה. מדובר אומנם בשיפור לעומת השנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל", אך הם עדיין היוו את אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בתוצר, שכבר האמירה לכ-177 מיליארד שקל במצטבר מאז תחילת המלחמה. בשנים הקרובות צפוי גיוס משמעותי של אנשי מילואים, ביחס לתקופה שלפני המלחמה, ובבנק ישראל ממליצים לממשלה לפעול לגיוס חרדים, כדי לצמצם את הפגיעה במשק. הדבר עלה גם בוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שם גם המליצו על פתרונות נוספים. יצוין, כי היקף גיוס המילואים הנוכחי עומד על 120 אלף.
● משרד האוצר: פריון ההורים נפגע רק ב-10%. מומחים מציגים תמונה שונה
● מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים
"המשק מראה עמידות וחוסן, ומצד שני עדיין יש פער מצטבר בתוצר, ונשאלת השאלה - מעבר לאותו חודש ראשון של המלחמה, שבו היו טילים מעזה, ושבועיים ב"עם כלביא" - מדוע בכל זאת לא סגרנו את הפער?", כך שאל השבוע נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת עיתונאים שבו הוצג דוח בנק ישראל.
"ככלכלן בוודאי אשיב שזה יכול להיות כתוצאה מחוסר אשראי במשק, ממחסור בחומרי גלם וממחסור בעובדים. אבל בדקנו את שלושת הגורמים הללו, והפוקוס הוא על המחסור בעובדים, וזה הנושא המרכזי של פער שאנחנו לא מצליחים לסגור". לעומת זאת, הסביר הנגיד, לא היתה בעיית אשראי או חומרי הגלם.
בשנת 2025 גדל התוצר ב-2.9%, נמוך מקצב הצמיחה בעבר, ובשנות המלחמה הפער המצטבר בתוצר עמד על יותר מ-8%, שהיוו כאמור 177 מיליארד שקל. "סטייה זו מן המגמה מבטאת פגיעה בכושר הייצור של המשק, ובפרט בהיצע העבודה, עקב גיוס נרחב למילואים והיעדרויות ממושכות, לצד שיבושים בפעילות בענפים שונים", נכתב בדוח.
דחיית כניסה לעבודה
בשנה שעברה אומנם התמתנה עצימות המלחמה, ואף הושגה הפסקת אש באוקטובר, ובשנה זו התמתנה הירידה בהיצע העובדים. ועדיין, הפגיעה בשנת 2025 כתוצאה מהמלחמה מיוחסת לגיוס המילואים, מחסור בעובדים זרים וירידה בהשתתפות בכוח העבודה. הפגיעה בהיצע העבודה עמדה על כ-3.6% מכוח העבודה. 55% מהירידה מוסברת בירידה בשיעור השתתפות בכוח העבודה, ובהיעדרות מעבודה אזרחית של משרתי מילואים ובנות זוגם. 35% נוספים מוסברים על ידי היעדרם של עובדים זרים, והיתר על ידי הגירה שלילית מישראל.
ההשפעה של משרתי המילואים חורגת מאותם 30 אלף משרתים בממוצע. הירידה בהשתתפות בשוק העבודה גם אפיינה כאמור את שנות המלחמה, ולפי הדוח, חלק משמעותי מהירידה נבע מצעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם, זאת ככל הנראה בשל דחיית כניסתם לשוק העבודה, עקב גיוס המילואים הנרחב. "שירות מילואים תדיר עלול גם להוריד את המוטיבציה והיכולת של צעירים לחפש עבודה לטווח ארוך, גם בזמנים שבהם הם אינם מגויסים בפועל. הירידה בהשתתפות ניכרת בעיקר בקרב יהודים לא חרדים, ובפרט בקרב גברים", הוסיפו בבנק ישראל. כמו כן, ירידה נוספת מיוחסת לנפגעי המלחמה; מאז פרוץ המלחמה נוספו כ-22 אלף פצועים בצה"ל וכ-24 אלף אזרחים שנפגעו.
משרתי המילואים אומנם נכללים בסטטיסטיקה כמשתתפים בכוח העבודה, אבל בפועל הם לא זמינים לעבודה למעסיק האזרחי שלהם. מי הם אותם הנעדרים? בעיקר צעירים בגילים 20-34. שכרם החודשי של מגויסי המילואים השתנה לאורך זמן - מבעלי שכר גבוה לבעלי שכר נמוך יותר, אם כי עדיין גבוה מהשכר הממוצע של העובדים. בבנק מציינים שהסבר לכך הוא פחות מילואימניקים מתחום ההייטק בהשוואה לתחילת המלחמה.
דחיפה אינפלציונית
שיעור משרתי המילואים במגזר הפרטי גדול יותר מאשר במגזר הציבורי, כתוצאה משיעורם הנמוך של גברים במגזר הציבורי. גם חלק מבנות הזוג של משרתי המילואים הפחיתו את תעסוקתן: כ-20% מהן (לעומת 10% בקרב שאר נשות המועסקים) עבדו במהלך 2025 פחות מהרגיל, וכ-13% בממוצע נעדרו זמנית ממקום עבודתן, לעומת כ-8% בקרב יתר נשות המועסקים.
כאמור, חלקם של משרתי המילואים היה מרכזי בשוק העבודה. הדבר לא רק פגע בתוצר, אלא בעקבות היותו של שוק העבודה הדוק, גם דחף את האינפלציה מעלה. ההתמתנות של האינפלציה בשנת 2025 מיוחסת בין היתר לרגיעה בגיוס המילואים - ששב ועלה כעת במלחמה מול איראן ובמערכה בלבנון.
לצד מחסור בעובדים, הביקושים לעובדים התגברו באופן שתרם לעליית שכר במגזר העסקי. השכר הריאלי עלה ב-18% מאז 2019, בעוד שבמגזר הציבורי הוא לא עלה מאז כלל.
גיוס המילואים הנרחב לא רק משפיע על המשק, הוא גם עולה הרבה כסף לקופת המדינה. בשנת 2025 שולמו תגמולי מילואים בסך של 21 מיליארד שקל (בשנת 2024 שולמו 26 מיליארד שקל). בבנק מדגישים שהירידה במהלך 2025 בהיקף התשלומים למשרתי מילואים הייתה מתונה יותר מהירידה במספר ימי המילואים בפועל, שאותו אפשר להעריך באמצעות שיעור הנעדרים מעבודה מסיבת מילואים. לכן, בבנק מסיקים שהייתה התרחבות בשימוש בתשלום למשרתי מילואים גם בתקופות שאינם משרתים בפועל. נוסף על הוצאות אלו, אישרה הממשלה גם תקציב של 6 מיליארד שקל למימון מענקים למשרתים.
"בהיעדר החלטה להגדיל את התגמול היומי, ניתן חלק מהמענה באמצעות תשלום בגין ימים ללא שירות בפועל - מנגנון לא שקוף שמקשה על תכנון תקציבי אמין. בטווח הבינוני, הפחתת הנטל החריג על משרתי המילואים הקיימים, והצורך במענים חריגים לפצותם, מחייבים הרחבה של הצבא הסדיר, לצד הסדרה שקופה של מנגנוני הפיצוי למשרתי המילואים", נכתב.
בשנת 2026 שירות המילואים לא צפוי להיות קטן בהרבה. הממשלה אישרה למערכת הביטחון גיוס של 40 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון, עוד לפני מבצע "שאגת הארי", שבמהלכו התרחב הגיוס משמעותית.
בבנק ישראל לא הסתפקו רק ברמזים על "הרחבה של הצבא הסדיר", וקראו לגייס חרדים. לפי הדוח הדבר יסייע להפחית את העיוותים בשוק העבודה. כך, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים ב-7,500 חרדים מדי שנה תתבטא בהוספת 20 אלף חיילי חובה, שתקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל, המהווים 0.4% תוצר.
"קרובים לדקה ה־90"
גם במשרד האוצר התייחסו בעבר לגיוס המילואים, והעריכו שהוא מביא לפגיעה משקית של כ-50 אלף שקל בחודש לכל משרת מילואים. ועדה ציבורית שהוקמה לבחינת תקציב הביטחון, בראשות יעקב נגל, הגישה בין המלצותיה לממשלה את גיוס החרדים כדי להקל על הפגיעה שיוצר שירות המילואים. הוועדה נקבה גם בפתרונות נוספים, כמו גיוס לשירות "קבע קצר" עד שנתיים מהשחרור מהשירות הסדיר, לבחון את הפטורים הניתנים למשרתים, הסדרת תגמול למשרתי המילואים ופתרונות נוספים, על רקע מה שכינתה משבר כוח אדם בצבא, שמשרתי המילואים הם רק חלק ממנו. "הוועדה סבורה שאנחנו קרובים לדקה ה-90 ולנקודת האל-חזור", נכתב.
