הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:43
בהתאם למגמה בעולם גם בורסות אירופה נפתחו בעליות חדות - פריז ופרנקפורט ב-1.5% ולונדון ב-1%.
08:20
מניית טאואר סמיקונדקטור לא עוצרת ושוב עלתה אתמול בוול סטריט בכ-5% וב-3% נוספים במסחר המאוחר. הסיבה המרכזית היא שיחד עם השותפה Coherent, השתיים חשפו השבוע פריצת דרך שעשויה לשדרג משמעותית את ביצועי מרכזי הנתונים של AI. במקום תקשורת חשמלית רגילה בין מעבדים (דרך חוטים וסיליקון), הן מציעות להשתמש באור, באמצעות סיבים אופטיים, כדי להעביר מידע במהירות גבוהה בהרבה.
אבל יש גם צד שני: המניה של טאואר כבר זינקה חזק, כ־450% מהשפל באפריל וכ־40% רק מתחילת החודש, יתכן שחלק גדול מהחדשות הטובות כבר מתומחרות ויש סיכון ל־"sell the news" או תיקון.
07:00
לאחר שאמש נרשם יום נוסף של עליות במחירי הנפט, בשעות הערב המאוחרות חל מהפך - ומחירו צלל. השינוי הגיע דקות ספורות לאחר פרסום בבלומברג לפיו נשיא ארה״ב דונלד טראמפ רמז כי איראן הציעה "מתנה" כמחווה של רצון טוב במסגרת המגעים לסיום העימות שנמשך כ־25 ימים וטלטל את השווקים הגלובליים, זאת במקביל להמשך תגבור כוחות אמריקאים באזור.
מחירי הנפט שנסחרו עד אותה שעה בכ-104 דולר צללו, ולפי שעה מחיר חבית מסוג ברנט עומד על 95.6 דולר, ירידה של 4.6%, ומחיר חבית נפט אמריקאי עומד על 88.5 דולר - ירידה של כ-4%.
טראמפ לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר "בשווי עצום" הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז. לפי דיווחים, ספינה תאילנדית אף עברה במצר ביום שלישי - סימן אפשרי להקלה מסוימת במעבר.
לדבריו, מתקיימים מגעים פעילים בהובלת שליחים בכירים, בהם סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר, מזכיר המדינה מרקו רוביו וסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס. טראמפ הדגיש כי איראן כבר מסכימה לעקרונות מסוימים - בראשם הדרישה האמריקאית שלא תוכל להשיג נשק גרעיני - ואף טען כי בטהרן "רוצים עסקה מאוד".
עם זאת, האופטימיות הזו עומדת בניגוד להמשך ההיערכות הצבאית בשטח, מה שמדגיש את הפער בין הדיפלומטיה להמשך המתיחות.
המסחר הבוקר באסיה מתנהל במגמה חיובית, בהובלת מדד הניקיי שמטפס בשעה זו בכ-2.9%. מדד הקוספי בדרום קוריאה מזנק בכ-2%, השנזן עולה ב-1.3%, ואילו מדד שנגחאי בעליה קלה של 0.8%. ההנג סנג נסחר בצמוד לרמות הבסיס.
גם החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים במגמה חיובית של עד 0.8%, זאת לאחר שאמש המסחר ננעל בירידות: מדד S&P 500 צמצם ירידה של כמעט 1% ל-0.4%, נאסד"ק ננעל בירידה של 0.9%, ודאו ג'ונס ירד ב-0.2%. לעומת הירידות, בלטו מניות האנרגיה בעלייה של כ-2%.
אתמול ננעל המסחר בוול סטריט בירידות לאחר שהתנהל בתנודתיות ובעצבנות בעוד השוק נע בין תקווה להתקדמות דיפלומטית לבין לחץ מעליית מחירי האנרגיה ושיבוש טכנולוגי.
מדד S&P 500 צמצם ירידה של כמעט 1% ל-0.4%, נאסד"ק ננעל בירידה של 0.9%. דאו ג'ונס ירד ב-0.2%. לעומת הירידות בלטו מניות האנרגיה בעלייה של כ-2%.
לא רק המלחמה העיבה על השווקים, גם חששות מהשפעה שלילית של ה AI על חברות תוכנה שונות שבעצם נותרו מעט בצל אבל עדיין מפעמות. גם דיווח כי Amazon Web Services מפתחת כלי AI חדשים, הגביר חששות לירידה בביקוש למוצרים "ישנים" (legacy), כלומר תוכנות מסורתיות שעלולות להיפגע מהמעבר ל־AI.
קרן הסל IGV על מניות התוכנה נפלה במעל 4% ומשלימה ירידה של מעל 20% מתחילת השנה, בתוכה בלטו לרעה מניות נייס , מאנדיי , פאלו אלטו נטוורקס וקראוד סטרייק הולדינגס .
משקל סקטור התוכנה במדד ה-S&P 500 רשם ירידה חדה מרמת שיא של 12% לרמה של 8%. כאשר מנטרלים את השפעתה של מיקרוסופט על הנתונים, ניתן לראות כי משקלן של שאר חברות התוכנה במדד צנח מרמה של 5% ל-3% בלבד. נתונים אלו, המבוססים על מחקר של גולדמן זאקס, משקפים את החרדה של השוק לגבי ההשפעה האפשרית של הבינה המלאכותית על עתידן של החברות.
העובדה שמיקרוסופט נפגעה פחות נובעת מהיותה "שחקנית כפולה": היא גם יצרנית תוכנה וגם ספקית תשתית ענן (Azure) שמשכירה את כוח המחשוב לכל שאר השוק.
למרות דוחות חזקים במיוחד, מניית מיקרון דווקא ירדה בכ־15% מאז הפרסום, תופעה קלאסית של "sell the news". החברה נהנית מביקוש אדיר לזיכרונות, שהם רכיב קריטי לשבבי AI. כנראה שהמניה יורדת למרות הבשורות הטובות כי הציפיות כבר היו גבוהות מאוד, מה גם שהחברה הגדילה השקעות (CapEx), מה שמעלה חששות ללחץ על רווחיות והמשקיעים מתחילים לתהות אם השיא במחזור קרוב.
מניית אמזון ירדה בכ-1%. חטיבת הענן שלה, Amazon Web Services הודיעה כי הלחימה במזרח התיכון שיבשה את פעילות אשכול מרכזי הנתונים שלה בבחריין.
מניית סירקל אינטרנט גרופ צנחה בכ־19%, היום הגרוע בתולדותיה, לאחר שהמתחרה Tether הודיעה כי שכרה לראשונה פירמת רואי חשבון מה־"Big Four" כדי לבצע ביקורת מלאה לרזרבות של המטבע שלה, USDT. עצם המעבר לביקורת רשמית נתפס כצעד גדול לחיזוק האמון. המהלך של Tether מעלה את רף השקיפות בענף, וזה שם לחץ על Circle, שנתפסת כמי שמאבדת יתרון תחרותי, ולכן המניה מגיבה בירידה חדה.
שוק האג"ח האמריקאי מאותת חוסר נוחות - גם אינפלציה גבוהה יותר וגם פחות תמיכה מהפד - שילוב שמוביל לעליית תשואות ולחץ על נכסי סיכון. תשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב זינקו לאחר מכרז חלש במיוחד של אג״ח לשנתיים, בהיקף של 69 מיליארד דולר, סימן לכך שהביקוש מצד המשקיעים היה נמוך מהצפוי.
האג״ח לשנתיים נמכרו בתשואה של 3.936%, גבוה מהתחזיות, מה שמעיד שהמשקיעים דרשו פרמיה גבוהה יותר כדי לקנות, כלומר פחות אמון או יותר חשש. בנוסף, הדילרים נאלצו לקחת כ־24.1% מההנפקה (לעומת ממוצע של כ־10.7%), עוד אינדיקציה לביקוש חלש.
הסיבה המרכזית ללחץ היא החשש מאינפלציה: עליית מחירי האנרגיה בעקבות העימות עם איראן מעלה את הסיכון שהאינפלציה תישאר גבוהה - מה שמקשה על הפד להוריד ריבית. אג״ח קצרות כמו ל־2 שנים רגישות במיוחד לציפיות לריבית בטווח הקרוב, ולכן הן נפגעות יותר כשהשוק מתחיל לתמחר פחות הורדות ריבית ואפילו אפשרות להעלאות.
כאמור הבוקר, מחירי האנרגיה יורדים בעקבות מאמצי הדיפלומטיה. נפט אמריקאי ונפט מסוג ברנט נסחרים ב-88.5 ו-99.3 דולר לחבית בהתאמה.
אתמול מחירי הנפט שוב טיפסו אתמול שקרן הסל על מחירי הנפט USO זינקה ב-4% ו-ב40% רק בחודש האחרון, נפט ברנט עלה מעל 103 דולר לחבית, ונפט אמריקאי קפץ מעל 92 דולר. גם XLE , תעודת הסל על מניות האנרגיה טיפסה בכ-2.5%
בתוך כך, בבלומברג דיווחו שאיראן לא רק משבשת את המעבר במצר הורמוז, אלא גם "שולטת כלכלית" בנתיב, שמעלה עלויות, מגביר סיכון, ותומך בלחץ כלפי מעלה במחירי האנרגיה. איראן החלה, לפי הדיווחים, לגבות תשלומי מעבר מחלק מהספינות המסחריות שעוברות דרך מצר הורמוז. מהלך שממחיש את השליטה שלה באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. מדובר בתשלומים אד־הוק שיכולים להגיע עד כ־2 מיליון דולר להפלגה, מעין "אגרה לא רשמית", כאשר חלק מהספינות כבר שילמו, אם כי המנגנון, כולל המטבע או אופן הגבייה, אינו ברור ואינו אחיד.
מנכ״ל שברון, מייק ווירת' מזהיר שהשווקים לא מתמחרים נכון את גודל הזעזוע בהיצע הנפט שנגרם מהמלחמה מול איראן . לדבריו, למרות הפגיעה המשמעותית באספקה ובתשתיות, כולל שיבושים חמורים סביב מצר הורמוז, מחירי החוזים העתידיים אינם משקפים את המציאות בשטח.
הטענה המרכזית שלו היא שיש פער בין "השוק הפיננסי" (חוזים, ציפיות) לבין "השוק הפיזי"' שבו כבר מורגשת מחסור אמיתי, במיוחד בדלקים כמו דיזל ודלק סילוני, בעיקר באסיה. בנוסף, לפי הערכות, בין כ־6.5 ל־9 מיליון חביות ביום יצאו מהשוק והנזק לתשתיות עשוי לקחת חודשים ואף שנים לתקן.
השורה התחתונה היא שוורת' בעצם אומר שהשוק "שאנן מדי", מתמחר פתרון מהיר או שיבוש זמני, בזמן שבפועל ייתכן שמדובר במשבר היצע עמוק ומתמשך שעדיין לא מגולם במחירי הנפט.
מחיר הזהב ירד בכ־15% בחודש האחרון לאחר שנסחר קרוב לרמות שיא. לפי כלכלני יוליוס בר כי החולשה במחירי הזהב (והכסף) ממחישה עד כמה היה מדובר "בפוזיציה צפופה" - שרבים נכנסו להשקעה בה, ואומרים כי "הסוחרים מפגינים התנהגות עדר". מה גרם לירידות במחיר על רקע המלחמה? להערכת יוליוס בר, אחת הסיבות היא שסוחרי המתכות היקרות חוששים מתגובה חריפה של בנקים מרכזיים לעלייה בסיכוני האינפלציה (בעקבות עליית מחיר הנפט); וסיבה נוספת היא מכירות כפויות של פוזיציות ממונפות.
מאקרו - הפעילות העסקית בארה״ב נחלשה במרץ לרמה כמעט הנמוכה ביותר מזה שנה, כאשר המדד המשולב של S&P Global ירד ל־51.4, עדיין מעל 50 (המעיד על התרחבות), אך מצביע על האטה בקצב הצמיחה. במקביל, נרשמה עלייה חדה בעלויות: מדד המחירים לתשומות קפץ ביותר מ־3 נקודות לרמה הגבוהה ביותר מאז מאי, על רקע המלחמה.
ההאטה נבעה בעיקר מחולשה בענפי השירותים, שם הצמיחה הייתה החלשה ביותר כמעט בשנה, בעוד עלויות התשומות זינקו גם בשירותים וגם בתעשייה (שיא של שבעה חודשים). חברות מדווחות על פגיעה בביקושים בשל אי־הוודאות ועלייה ביוקר המחיה, כאשר תחומים כמו תיירות, תחבורה ונסיעות נפגעים במיוחד, לצד השפעות של תנודתיות פיננסית, ריביות גבוהות, מחירי אנרגיה מזנקים ועיכובים בשרשראות האספקה.
בנוסף, החברות גלגלו את העלויות ללקוחות, מה שהוביל לעלייה החדה ביותר במחירי המכירה זה יותר משלוש וחצי שנים. במקביל, התעסוקה התכווצה לראשונה מזה שנה, בעיקר בענף השירותים, בעוד קצב ההזמנות החדשות נותר חלש יחסית לשנה שעברה.