הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי
בימים האחרונים היה נראה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עולה על מסלול לסיום המערכה הנוכחית באיראן. מה האינטרסים שהובילו אותו אל הנתיב הזה וכיצד המערכה אליה יצא במזרח התיכון תשפיע על הפופלוריות שלו בארה"ב, על בחירות האמצע וגם על תפיסתה של הסוגייה הישראלית בבחירות לנשיאות ב-2028? נפגשנו לשיחה עם שני מומחים לפוליטיקה אמריקאית: ד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ופרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב, על מפת האינטרסים האמריקאיים וכיצד תשפיע על יחסי ישראל-ארה"ב ביום שאחרי.
● הצוללת | "קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף"
● הצוללת | המומחה שמעריך: נפילת המשטר באיראן? אולי בעוד 5 שנים
"אני חושב שטראמפ התחיל לשחק 'שוטר טוב, שוטר רע' כשהוא בתפקיד הטוב", מסביר ד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה את השינוי במגמה. "המסר היה: אני רוצה לסיים את המלחמה, אבל הישראלים האלה איבדו שליטה. ראינו סנונית ראשונה לזה בציוץ בשבוע שעבר שבו התנער מהתקיפה הישראלית בשדה הגז "דרום פארס" באיראן".
נשיא ארה"ב יצא למבצע "זעם אפי" בנקודה שבה הפופולריות שלו הייתה בשפל בקדנציה הנוכחית - עם 37% תמיכה בלבד, וכשקבוצה משמעותית (56%) מקרב האמריקאים מתנגדים לאופן שבו טראמפ מתנהל במלחמה, כך לפי סקרי אקונומיסט ו-YouGov מתחילה ועד אמצע מארס. מנגד, כ-80% מהבייס שלו תמך במלחמה לאורכה - אך מאחר שזו הקדנציה האחרונה של טראמפ בבית הלבן, נראה כי הנשיא האמריקאי עסוק יותר בעיצוב המורשת שלו, מאשר בשאלות של פופולריות. "טראמפ כבר השלים עם זה שהוא לא פופולרי, אבל לצאת חלש זה הכי גרוע בשבילו", אומר קוק. מנגד מציינת שטרנהל: "אני חושבת שהוא גילה את מגבלות הכוח של עצמו".
עד כמה הלחץ הכלכלי הוא פקטור שהשפיע על טראמפ בהליכה למו"מ לסיום המלחמה?
קוק: "הבדיחה בארה"ב היא שוול סטריט בונה על טאקו (TACO - Trump Always Chickens Out) ולכן הבורסות לא יורדות, ואז טראמפ רואה שהבורסה לא יורדת ולכן לא עושה טאקו. מעגל קסמים. להערכתי מי שיכולים להפעיל על טראמפ את הלחץ הכי משמעותי הם חבריו העשירים בוול-סטריט ולכן ירידות דרמטיות בבורסה יכולות להשפיע על סיום מלחמה. הירידות הן אלה שגרמו לטראמפ לסגת מהמכסים הדרקוניים שהטיל באפריל 25'. שווה להביא בחשבון שהבייס של טראמפ, שאוהב מכוניות גדולות שמבזבזות דלק - רגיש גם לעליית מחירי הדלק. המחירים עלו ב-30% מאז פרוץ המלחמה, מ-3 ל-4 דולר לגלון. מבחינת האמריקאים, שגם כך סובלים מיוקר המחיה, זו התייקרות משמעותית".
"ישראל גררה את טראמפ? זה פתח לנרטיב אנטישמי"
הבייס של טראמפ תומך בו ובישראל, אך יש גם בקיעים בחומת התמיכה הזו שקשורים בהפרת הבטחת הבחירות שלו להיות נשיא של שלום, ולא של מלחמות. זהו גם עוגן מרכזי באידיאולוגיה של תנועת MAGA של טראמפ (Make America Great Again), שלפיה האינטרסים של ארה"ב והאמריקאים צריכים לעמוד במוקד המדיניות, מה שנקרא: 'America First'. כך למשל, בשבוע שעבר הודיע ג'ו קנט, לשעבר ראש המרכז הלאומי למאבק בטרור, על התפטרות מהתפקיד, כשהוא מנמק זאת כך ברשת X (טוויטר לשעבר): "אני לא יכול לתמוך בלב שלם במלחמה שאליה נכנסנו בשל לחץ מצד ישראל והלובי האמריקאי".
קנט והפודקאסטר הפופולארי טאקר קרלסון, שאצלו התארח כדי לשטוח את טענותיו, הם עדיין קול שוליים בתוך MAGA, אבל ייתכן שהקול הזה יתפוס יותר ויותר מקום אחרי שטראמפ יסיים את תפקידו כנשיא. "טאקר קרלסון הוא כיום אנטישמי קיצוני שמוביל את הביקורת על ישראל מימין", מסביר קוק. "הציוץ של קנט התחיל באמירה שרבים אומרים היום בארה"ב: ישראל היא שגררה את ארה"ב למלחמה באיראן. אבל משם זה הולך ומידרדר. הוא טוען שישראל גררה את ארה"ב גם למלחמה בעיראק ב־2003, וזה כבר שקר מוחלט".
כלומר, היכולת לטעון שישראל גררה את ארה"ב למלחמה מייצרת מדרון לאנטישמיות.
קוק: "כן, מביקורת עניינית שלפיה ישראל שכנעה את טראמפ לצאת למלחמה באיראן קל לקפוץ לאמירות שקריות ואנטישמיות על קומץ קטן של יהודים שמנהלים את העולם ורוצים מלחמות נצח כי הם מרוויחים מזה כסף. אלה הנרטיבים האנטישמיים הכי ישנים, מסוג 'הרוטשילדים של מלחמת העולם הראשונה' (עלילת דם שאומרת שמשפחת רוטשילד מימנה את שני הצדדים למלחמה ממניעים כלכליים - ה"ו). זה מפחיד אותי. ככל שהמלחמה הזאת תימשך וככל שמחירי הדלק יעלו - הזעם יופנה כלפינו".
ההתנגדות לישראל כיום מצד השמאל האמריקאי משמעותית יותר מן ההתנגדות מימין. תאר אותה.
קוק: "גם הדמוקרטים לא רוצים מלחמות נצח. הם בדלנים מאוד בשנים האחרונות. לא נראה בעתיד מנהיגים דמוקרטים כמו הילרי קלינטון או ג’ו ביידן, שתמכו במלחמה בעיראק. האירוע הזה לא יחזור על עצמו".
שטרנהל: "דמוקרטים מהזרם המרכזי אומרים היום בגלוי: תמיד אסור היה לומר שישראל מובילה את מדיניות החוץ האמריקאית, כי זה נתפס כאנטישמי. אבל מה אנחנו אמורים לומר עכשיו, אחרי שראינו איך ישראל גוררת את ארה"ב למלחמה שעלותה עשויה להגיע ליותר מ־200 מיליארד דולר? זה הסכום שהפנטגון מבקש מהקונגרס להקציב למלחמה. עיתונאים ופרשנים מונים מה אפשר היה לעשות עם הכסף הזה, למשל סובסידיות לביטוח בריאות, תלושי מזון, חינוך ציבורי חינם. זו רשימה בלתי נגמרת ושוברת לב".
"טראמפ עלול להפוך לברווז צולע"
סקר NBC שפורסם כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה הראה שכ־40% מהאמריקאים, שרשומים כמצביעים (Registered Voters) רואים את ישראל באופן שלילי - נתון שיא שלא ראינו כמותו עד היום. אצל הרפובליקנים עדיין ההטיה היא לטובת ישראל (54%).
נראה שבישראל לא מספיק מודעים לכך.
שטרנהל: "יש כאן הרבה עיסוק בשיתוף הפעולה חסר התקדים בין הצבאות, שהתמונה הגדולה מתפספסת - מאז שפרצה המלחמה יש קואליציה חסרת תקדים נגד ישראל בציבוריות האמריקאית: בשמאל הרדיקלי, שאת זה למדנו להכיר; בימין של MAGA, עיין ערך קרלסון ושותפיו; ובמפלגה הדמוקרטית, בזרם המרכזי".
מיהם הקהלים שעדיין תומכים בישראל בארה"ב?
קוק: "האוונגליסטים בני ה־50 פלוס, שצופים בפוקס ניוז, עדיין לגמרי תומכים בישראל, אבל הם גם תומכים בטראמפ. זו כת של מנהיג. בקרב הדור הצעיר, גם במפלגה הרפובליקנית, הרבה מאוד כבר נוטשים את ישראל. בני ה־30 ומטה, שפעילים במסגרות הרפובליקניות, נחשפים מדי יום למסרים אנטישמיים וזו לא תופעה שקורית בשוליים".
לנוכח המגמות האלה מה אנחנו עשויים לראות בבחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו בנובמבר השנה, ומה הן עשויות לבשר לגבי הבחירות לנשיאות שיחולו שנתיים אחר כך?
קוק: "לגבי בחירות האמצע כבר הרבה זמן אומרים שהדמוקרטים ייקחו את בית הנבחרים, אבל לא את הסנאט. הכוכב העולה שלהם, ג'יימס טלריקו, הופיע וזכה בפריימריז בטקסס ומוביל בכל הסקרים כמועמד לסנאט. מאז 1993 לא היה לטקסס נציג דמוקרטי בסנאט, שהרי זו מדינה סופר־אדומה. אם הדמוקרטים ייקחו, בשנתיים האחרונות לקדנציה שלו, טראמפ יהיה בגדר ברווז צולע".
באשר לבחירות ב-2028 לנשיאות - המועמדים המסתמנים מימין הם סגן הנשיא ג'יי די ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו. בשמאל מועמד בולט הוא מושל קליפורניה גווין ניוסום. כל אלה, מעריכים קוק ושטרנהל, ינסו להרחיק את עצמם ככל האפשר מהמלחמה עם איראן. ניוסום כבר כינה את ישראל לאחרונה "סוג של מדינת אפרטהייד".
ומה לגבי כספי הסיוע שארה"ב מספקת לישראל זה עשורים רצופים, בהיקף של מיליארדי דולרים בכל שנה? הם כבר לא יהיו חקוקים באבן?
שטרנהל: "זה יכול לקחת עוד עשר שנים, אבל ישראל לא תחזור להיות מה שהיא הייתה בארה"ב. מתישהו זה ישפיע גם על אופן הסיוע. אפשר להתנות אותו בכך שיהיה הגנתי בלבד, ואפשר גם לקצץ אותו".
קוק: "התחושה היא שנהפכנו לבאד גייז של העולם. גם מימין, גם משמאל, כולם מאשימים את ישראל במה שקורה. אני לא זוכר תקופה כזו. זה מתערבב עם פרשת ג'פרי אפשטיין וכל תיאוריות הקונספירציה שנעו סביבה (לפי אחת מהן אפשטיין היה סוכן מוסד - ה"ו). זו תקופה מפחידה מאוד".