גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים חריגה ביחס למערב. איך זה נראה שם?

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות ● הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה ● ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר ● המשרוקית של גלובס

המשרוקית. על הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים / צילום: Shutterstock
המשרוקית. על הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים / צילום: Shutterstock

השבוע הכנסת הכניסה את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) לספר החוקים, ברוב של 65 תומכים מול 41 מתנגדים. החוק מאפשר לצדדים להסמיך, בהסכמה, בתי דין ושרעיים לשמש כבוררים ולהכריע במחלוקות אזרחיות בהתאם לדין הדתי החל עליהם. החוק שנוי מאוד במחלוקת ורבים מתנגדים לו, אבל עד כמה הוא ייחודי? בדקנו אותו ביחס לעולם.

בתי הדין הרבניים מתרחבים לבוררות אזרחית: ההשלכות והמשמעויות
ארגוני נשים וחברה: "לעצור את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים"

מה אומר החוק החדש?

לפני שנשווה לשאר הגלובוס, יש להבין מה בדיוק אומר החוק הישראלי לאחר ההצבעה בכנסת. ב-2006 בג"ץ קבע שאין לבתי הדין הדתיים סמכות לדון בעניינים אזרחיים מכוח בוררות בלבד, כך שהם יכלו לדון רק בענייני נישואים וגירושים. החוק החדש נועד להקנות לו גם את הסמכות הזו.

"החוק מרחיב בצורה משמעותית את סמכויות בתי הדין הדתיים", אומרת עו"ד דפני בנבניסטי, חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הוא יאפשר להם לדון בסוגיות אזרחיות רבות ומגוונות, כמו סכסוכי שכנים, סכסוכי עבודה ועוד".

החוק, חשוב להבהיר, כולל בתוכו גם מגבלות על בתי הדין: הם לא יוכלו לדון בעניינים פליליים או מינהליים, ופסקי הדין לא יוכלו לפגוע בזכויות מהותיות שמוגדרות בחוק, כגון זכויות נשים וזכויות עובדים. כמו כן, ההליך מוגדר כוולונטרי ודורש הסכמה בכתב של שני הצדדים.

אם כך, על מה הביקורת? "הסכמה להליך עלולה להיות בעייתית, במיוחד במצב של פערי כוחות בין הצדדים", אומרת בנבניסטי. "מעבר לכך, גם אם צד אחד לא נתן את הסכמתו להליך, ביה"ד יכול לפנות אליו ולברר אם ירצה להצטרף. עצם קבלת פנייה רשמית מבית משפט ממלכתי עלולה להיתפס כהזמנה לדין או להפעיל לחץ על צד להסכים להליך".

מושא נוסף לביקורת הוא סעיף 4(4) לחוק: "דין פסק בוררות לפי חוק זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט". לדברי בנבניסטי, הוא נכנס לחוק ברגע האחרון כמעט ללא דיון: "ככלל, כדי לאכוף פסק בוררות יש צורך באישור של בית משפט - מנגנון פיקוח אזרחי. הסעיף הזה מבטל את מנגנון האישור. המשמעות היא שפסק הבוררות של ביה"ד הדתי מקבל תוקף מיידי של פסק דין ובכך לא יהיה פיקוח של בית משפט אזרחי, שיוכל לוודא שזכויות יסוד וכללים משפטיים בסיסיים נשמרים במסגרת ההליך".

על כך מוסיפה פרופ' רות הלפרין-קדרי מהפקולטה למשפטים וראשת מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן: "החוק מאפשר לבתי הדין הדתיים לפעול כבוררים בעניינים אזרחיים, אך מעניק להחלטותיהם תוקף של פסק דין - ללא צורך באישור נוסף. במילים אחרות, זו לא באמת בוררות - הרחיבו את סמכויות השיפוט שלהם".

איך זה נראה בעולם?

כעת, אחרי שסקרנו את החוק הישראלי והביקורות עליו, כיצד הוא עומד בהשוואה לעולם? נתחיל בעולם המוסלמי, בו בתי דין שרעיים הם נפוצים, והיקף סמכותם משתנה ממדינה למדינה. במדינות כמו איראן, ערב הסעודית ואפגניסטן, השריעה מהווה את הבסיס למשפט, כולל בדין הפלילי והאזרחי. במדינות אחרות, כמו מצרים, ירדן, תוניסיה ומרוקו, הם פועלים לצד מערכת משפט אזרחית, ועוסקים בעיקר בענייני משפחה וירושה. בנוסף, בחלק מהמדינות דין השריעה חל רק על מוסלמים (מלזיה) או רק בחלק מהאזורים (הפיליפינים).

פרופ' הלפרין-קדרי, בעבר סגנית ועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים (CEDAW), מסבירה שישראל מתקרבת למודל זה: "החוק החדש עושה את ישראל יותר דומה למדינות כמו מרוקו ותוניסיה. אין להן אותו מנגנון, אך הן מדינות שיש סוגיות אזרחיות שמלכתחילה נדונות בבתי דין שרעיים. אנחנו עשינו עוד צעד להידמות להן, אך עדיין יש לנו את המערכת האזרחית שהיא המרכזית. אך ככה"נ יש קהילות מסוימות שבהן בתי הדין הדתיים יהפכו לברירת מחדל עם לחץ על כל אנשי הקהילה להביא כל סכסוך לביה"ד הדתי ולא האזרחי".

ומה קורה במערב, לו ישראל מתיימרת להידמות? הלפרין-קדרי ובנבניסטי מסבירות שלמרות שקיימים בתי דין דתיים, המנגנון שלהם לא דומה לזה של ישראל: הם פרטיים ולא ממלכתיים, ובכך לא מהווים מוסד של המדינה. ואיך זה נראה? "בבריטניה ואוסטרליה הליכי הבוררות הדתיים הפרטיים כפופים לחובות מסוימות כדי להבטיח הסכמה חופשית של הצדדים", אומרת בנביניסטי. "לדוגמה, דרישת הסכמה בכתב, ובתי המשפט יכולים להתערב בתנאים מסוימים כדי להבטיח שמירה על זכויות והסכמה חופשית".

בארה"ב ניתן לאכוף פסקי דין של בוררות דתית, אך מדובר במסגרת פרטית לחלוטין. בקנדה ההכרעות חייבות להתבסס על הדין הקנדי. "מאחר שמדובר בהליך פרטי, אין כאן שימוש במשאבי מדינה. הצדדים משלמים וככלל הם אמורים לציית מכוח הסכמתם להליך ולא מכוח סמכות כפויה", מסבירה בנבניסטי.

ביוון היה מקרה מעניין: עד 2018 הייתה מערכת שרעית ציבורית במערב תראקיה. אלא שאז פסיקה של ביה"ד האירופי לזכויות אדם הביאה לשינוי החוק: הליכה לביה"ד השרעי דורשת הסכמה של שני הצדדים, ניתן לדון רק בנישואים וגירושים - והכל בכפוף למערכת האזרחית.

העולם לא חוסך בביקורת

העובדה שבתי הדין הדתיים בעולם הדמוקרטי אינם ממלכתיים אין פירושה שעצם קיומם לא נתון לביקורת. במאמרו, פרופ' מיכאל ברויד מאונ' אמורי הציג טיעונים רווחים נגד הבוררות הדתית. הטיעון המרכזי, באופן טבעי, הוא שנורמות וערכים דתיים כוללים לעיתים התחייבויות המתנגשות באופן חריף עם תפיסות ליברליות מודרניות. באונטריו שבקנדה הדבר הביא לחקיקה שאסרה על בוררות דתית פרטית בענייני משפחה, מתוך חשש לפגיעה בערכים הקנדיים והקושי בהבטחת הסכמה מדעת.

ביקורת נוספת היא ההכשרה המקצועית של הבוררים - רבנים, כמרים או אימאמים - שלא תמיד מחזיקים בהשכלה משפטית. בעוד שחלק מהארגונים הדתיים מקפידים על הכשרה נאותה, בחלק מהמקרים מדובר במנהיגים דתיים שלא שופטים בהתאם לנורמות הנחוצות להליך הוגן.

הטענה הבאה נוגעת לנושא ההסכמה. בעוד שהבוררות מחוץ לביהמ"ש האזרחי אמורה להתקבל בהסכמת שני הצדדים, בפועל בתי משפט מתקשים להכיר בלחצים שמופעלים בתוך קהילות דתיות כ"כפייה" משפטית. אנשים שבוחרים לפנות לבתי משפט אזרחיים במקום לבוררות דתית עלולים להיתקל בלחצים כבדים מצד הקהילה - כולל נידוי חברתי, אובדן עבודה או פגיעה במעמד המשפחתי. לכן, אנשים רבים עלולים להרגיש שאין להם ברירה אלא להשתתף בבוררות דתית - גם כאשר ההליך אינו הוגן.

ולסיום, ישנו עניין האכיפה של הסכם בוררות דתי ע"י מערכת המשפט האזרחית: בארה"ב ישנה אפשרות לביקורת שיפוטית על הסכמי בוררות, כולל דתית. אלא שבפועל השופטים נוטים לכבד את המנהיגים הדתיים, ולכן מי שמוצאים את עצמם נפגעים מהבוררות לא תמיד מקבלים סעד משפטי. כמו כן, עצם האשרור מהמערכת האזרחית להסכם פירושו לעיתים כפייה של נורמות דתיות על מי שאינם מעוניינים בכך.

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך תקראו את אחד המסמכים הכי חשובים לעתיד שלכם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר? ● הדוח השנתי של קרן הפנסיה הוא לא עוד מסמך בירוקרטי, אלא אחד הכלים הפרקטיים ביותר לוודא שהחיסכון הגדול בחייכם עובד בשבילכם היטב ● וגם: האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

ארי שטיינברג, יו''ר מנהלת ליגת העל בכדורסל / צילום: אלעד גוטמן

"ארגון השחקנים מנצל את המלחמה כדי לסחוט אותי. אבל אני לא בן אדם שנסחט"

הארגון הכריז השבוע על סכסוך עבודה עם מנהלת הכדורסל ואף איים בשביתה, אך היו"ר ארי שטיינברג מסרב להתרגש ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר על המבצע להוצאת השחקנים הזרים מישראל בתחילת המלחמה, מסביר על מעמדו המורכב של השחקן המקומי, ומבטיח שלמרות הכל - העונה תגיע לסיומה

ירוטי טילים איראנים בשמי תל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הרוג בפגיעה בגוש דן בעקבות הירי מאיראן

אזעקות במרכז, שפלה וירושלים: זירות נפילה בתל אביב וגבעתיים ● לאחר שזוהו נסיונות שיקום, חיל האוויר תקף תשתית מפתח לייצור פלוטוניום לנשק גרעיני ● דובר צה"ל: במהלך היממות הקרובות יוארך זמן ההתגוננות ליישובי הצפון ● דיווחים על תקיפת מפעלי פלדה בדרום-מערב איראן ובאספהאן ● שני לוחמי צה"ל נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● טראמפ שוקל לשלוח 10 אלף לוחמים נוספים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים 

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה

מקסימיליאן יוליר מחטיבת המחקר של דויטשה בנק פיתח את "מדד הלחץ של טראמפ", מדד שימושי לאומדן רמת הלחץ שבה נמצא הנשיא האמריקאי ● כעת, המדד הזה ברמתו הגבוהה מאז "יום השחרור" ● האם "הרגעה מילולית" אופיינית בדרך?

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הדלפה של מודל AI אחד של אנתרופיק הפילה את כל מניות הסייבר?

המודל החדש של אנתרופיק שנחשף בטעות הציג יכולות פנומנליות בכתיבת קוד מורכב ובאיתור חולשות אבטחה, מה שגרם לחששות מפני שינוי דרמטי במאזן הכוחות המסורתי לטובת האקרים ● אנתרופיק מיהרה לחסום את הגישה למאגר הקבצים הפתוח ולהבהיר כי מדובר בכשל נקודתי אבל התגובה בשווקים הייתה מיידית: מניות סייבר מובילות רשמו צניחה חדה

יורם נווה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

העובדים בחברת הביטוח הזו ייהנו מבונוס של 37 אלף שקל בממוצע

חברת כלל סיימה את השנה ברווח שיא של 2.27 מיליארד, וגם העובדים צפויים ליהנות מרווח של כ-100 מיליון שקל ועוד 40 מיליון שקל לפעילויות רווחה ונופש ● כ-80% מעובדי כלל יקבלו את הבונוס

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

קמפיין הפועלים

הרבה יותר מדמות של "ארץ נהדרת": בנק הפועלים שוב לוקח את הדאבל

הפרסומת הזכורה והאהובה ביותר, גם השבוע, שייכת לבנק הפועלים, "אירנה" (ליאת הר לב) והילה קורח - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אל על זוכה לתשומת לב עם פרסומת רזה, והטיזר של שופרסל נועל את הטבלה

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא

הרס שנוצר מנפילה של טיל איראני / צילום: ap, Oded Bality

סקר גלובס: אחד מכל ארבעה ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים

סקר מיוחד של גלובס בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

"הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת

כ־100 בעלי עסקים מענפי המסחר, התיירות, התרבות והמסעדנות התכנסו לישיבת חירום, ובאיגוד לשכות המסחר מאיימים בצעדים, כולל קריאה שלא לשלם שכירות ● ברקע, המתווה שאישרה הממשלה מפצה את עובדי המגזר הפרטי דרך חל"ת ולא דרך שכר, בעוד שההכנסות של עובדי המדינה נשמרות

יו''ר קופת חולים מאוחדת, איל גבאי / צילום: רמי זרנגר

המפריט הלאומי איל גבאי בטוח - יש רק דבר אחד במדינה שצריך להלאים

יו"ר קופת חולים מאוחדת, איל גבאי, מאמין שהמודל שבו בתי החולים הם מרכז המערכת שייך לעבר ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה הביטוח הלאומי לא יחזיק מעמד ואיך פותרים את מצוקת כוח האדם ברפואה בלי להוריד את הרף ● במקביל, הוא מנהל 42 מיליארד שקל כיו"ר קרנות המורים: "זה גורם אדיר בכלכלה הישראלית" ● וגם: איך זכה לכינוי "מר הפרטה" ומה למד מהמפגש עם מי שעשוי להיות המנהיג הבא של איראן

BYD ATTO2 פלאג-אין / צילום: יח''צ

במחיר של 150 אלף שקל בלבד, הרכב שמציג חבילה אטרקטיבית

BYD ATTO2, גרסת הפלאג–אין הייבריד החדשה של הקרוס-אובר הקומפקטי של BYD,  היא הזולה בפלח, ועדיין משלבת מערכת הנעה בוגרת, שמעניקה חיסון ממחירי הדלק ● הדינמיות לא מושלמת, אבל עם ביצועים זריזים ושימושיות משפחתית מדובר בחבילה אטרקטיבית

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים לדרום תוך שעות; במקביל: ירי גם לצפון מלבנון

פיקוד העורף: אין שינוי בהנחיות עד יום שני ● מוקדם יותר - הירי מאיראן התחדש: 19 פצועים במצב קל מפגיעה באשתאול ונזק כבד לרכוש, נפילה בנגב ● נשיא איראן פזשכיאן איים: נגיב בעוצמה לפגיעה במפעלי הפלדה ● דובר צה"ל הודיע כי בשתי תקריות אתמול והלילה בדרום לבנון שני קצינים נפצעו קשה ושבעה נפצעו בינוני ● השיגור שבוצע מתימן יורט מחוץ לגבולות הארץ, ולא דווח על נפגעים • דיווח: 10 חיילים אמריקנים נפצעו במתקפה איראנית בסעודיה ● מרקו רוביו לשרי החוץ של מדינות ה-G7: המלחמה תימשך שניים עד ארבעה שבועות נוספים ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר

שש שנים והמענה לעסקים מתבושש ● חייבים לבזר את תשתיות החשמל ● ולציבור נשאר רק להביט לשמיים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

בגיל 41 תומר ראב"ד הוא לא רק יו"ר בזק, אלא גם שליח למשימות דיפלומטיות מיוחדות

היחסים עם סעודיה והאמירויות בימי המלחמה, התפקיד המרכזי במסדרון הכלכלי והמשימה הדיפלומטית הרגישה באוסלו ● תומר ראב"ד הוא מזמן לא רק יו"ר בזק: "האיום האיראני הגביר את הצורך של מדינות האזור בתשתית הישראלית" ● ראיון

בודקים את המיתוס. מתי באמת ייגמר הנפט, ומה מקפיץ את המחיר? / צילום: Shutterstock

יש בעולם מספיק נפט לעשורים קדימה. אז מה גורם למחירים לזנק?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: המלחמה באיראן הביאה את הנפט למרכז הבמה, ואיתו גם מיתוסים לגבי הזמינות שלו

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

כריך קרואסון ב''מטרלו'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

מרמת הגולן לבודפשט ושוב ארצה: מקדש הקרואסונים חזר מטרלו

מטרלו שיגע את הפודיז אבל נסגר בחרבות ברזל, גם היעד הבא בהונגריה לא צלח: "אנשים אוכלים קרואסון בסכין ומזלג. זה לא בשבילי", אומר עדי פרץ ● השבוע הוא פתח מחדש בבנימינה: "פחד אלוהים כל ההייפ"