החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma
בסוף השבוע הצטרפו החות'ים למעגל הלחימה, שעה ששיגרו טיל בליסטי, טיל שיוט וכטב"ם לעבר ישראל. כל השלושה יורטו בהצלחה, אך השאלה הנשאלת היא מה קרה שהביא את החותים להצטרף למלחמה דווקא עכשיו.
● המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה
● כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים
ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה ומרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, לא מתרשמת שיש משהו ספציפי שהוביל לכך. "זה כנראה לחץ מתמשך מצד איראן ואולי גם מלבנון להצטרף, וההבנה שהם לא יוכלו להמשיך להשהות את התגובה לאורך זמן - משהו שהיה ברור די מההתחלה".
הדובר הצבאי של החות'ים, יחיא סריע הסביר אתמול (ש') כי התקיפה החות'ית הגיעה אחרי פגיעה באיראן, במדינות המפרץ ובטריטוריות פלסטיניות וכי החות'ים ימשיכו לפעול עד להשגת המטרות ועד שתיפסק התוקפנות. מדובר באמירות כלליות ואף סתמיות, שאינן מבהירות מה קרה בסוף השבוע הזה, שדווקא בו הם החליטו לתקוף.
"אין כאן חדש ממה שהוכרז על ידיהם בעבר. הרי 'המשך הסלמת המתקפה נגד איראן' הוא משהו שקרה בשבועות האחרונים כמה פעמים", אומרת נסים לובטון. "יתכן שזה קשור לאולטימטום האמריקאי לאיראנים, וגם לאיזושהי תחושה שהדבר הזה אולי עוד מעט יסתיים והם בכל זאת רוצים להראות שהם תרמו למאמץ המלחמתי, ולשמר את המעמד שלהם כחלק מהציר הזה".
לא כמו חיזבאללה
האמתלה הרשמית, בכל זאת, הייתה ציון 11 שנים לתאריך הכניסה שלהם לעימות מול הקואליציה הערבית האנטי-חות'ית, שהונהגה ע"י סעודיה, מה שהפך את מלחמת האזרחים בתימן למלחמה עם מימד אזורי. "הם ניסו לתת לזה איזשהו הסבר רציונלי ואז חיברו בין המלחמות", אומרת נסים לובטון.
מהצד הישראלי הסיפור הזה לא נשמע משכנע, והועלו השערות שהאיראנים לחצו עליהם לפעול, עקב מצבם הנואש. נסים לובטון אומרת שלדעתה נראה שהבעיה של האיראנים בהקשר זה אינה העיתוי הנוכחי של התקיפה, אלא זה שהחות'ים לא פעלו מוקדם יותר. הדבר מעיד עד כמה החותים אינם פרוקסי כמו החיזבאללה או המליציות השיעיות בעירק, למשל.
"האופן שבו מוצגת התקיפה הזו ע"י החות'ים הוא: 'אנחנו בחרנו בצעד הזה, אנחנו ממתינים לעיתוי הנכון, אנחנו מחליטים. הכניסה שלנו למערכה היא לא שאלה של האם אלא של מתי'. אני חושבת שזה רק משקף את המוגבלות של מערכת היחסים שלהם עם איראן. זאת אומרת, מצד אחד בוודאי שיש מחויבות ותלות, אבל מצד שני היא עדיין מוגבלת, ועל כן אנחנו רואים את הכניסה המאוחרת הזאת. וגם כשהם נכנסו, התגובה שלהם הייתה די סמלית, וגם לא סגרו את מיצר באב אל-מנדב".
לפיכך היא סבורה כי ההשתהות בכניסה למלחמה, כמו גם השיגורים המדודים שלהם מעידים שהם לא בדיוק ששו אלי קרב, אלא הבינו שלא ניתן לגרור את התגובה לנצח. "אולי הם ירצו לקצור דיבידנד בהקשר האיראני גם במה שקשור אליהם, אולי במערכת היחסים עם סעודיה, אולי בפיתרון בתוך תימן. הם גם חוששים שארה"ב אולי תסייע שוב לכוחות של הקואליציה נגדם גם מחוץ לתימן וגם בתוך תימן לשנות את מאזן הכוחות. זאת אומרת, ההסתכלות שלהם תמיד כפולה והיא בראש ובראשונה פנים-תימנית", אומרת נסים לובטון.
להערכתה, ההשתתפות החות'ית תבוא לידי ביטוי בשיגורי טפטופים, "אלא אם יהיה איזשהו שינוי מהותי במאזן הלחימה: או שישראל תתקוף אותם או שארה"ב תתקוף אותם או שסעודיה או איחוד האמירויות ייכנסו ללחימה נגדם. זאת אומרת, צריך שיהיה כאן איזשהו שינוי משמעותי בכדי שהם יניעו את הדבר הזה עוד קדימה. אני חושבת שהם ישתדלו לשמר עכשיו את הטפטופים האלה בדומה למה שהם עשו במלחמה הקודמת שלנו מול איראן" היא מסכמת.