נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu
מבצע "שאגת הארי" מאתגר את התעשיות הביטחוניות הישראליות כתמיד, אך אלו לא אומרות נואש לאתגרים וממשיכות להרחיב את פעילותן השיווקית והטכנולוגית בעולם. בה בעת, המלחמה משפיעה על האזור, וגורמת לטורקיה להרחיב את ייצור הטילים. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
בזמן המלחמה: החברה הישראלית מרחיבה את פעילותה באירופה
התעשיות הביטחוניות הישראליות מהוות את אחד ממנועי ההצלחה של צה"ל במבצע "שאגת הארי", אך הן גם פועלות כדי להרחיב את פעילותן הבינלאומית. לאחרונה, בזמן המלחמה, יצרנית החימושים המשוטטים Uvision חנכה את החברה-הבת האירופאית שלה "Uvision יורופ" במינכן, במטרה להעמיק את נוכחותה בצבאות אירופה שנמצאות במסע רכש נרחב.
החברה הישראלית כבר זוכה לביקושים נרחבים בעולם למגוון הדגמים שלה, שכוללים את סדרת הירו. במסגרת זו, ישנם המודלים הקלים יותר מבחינת משקל שאותם מפעילים לוחמים בשטח, 30, 90 ו־120, ודגמים כבדים יותר שמשוגרים מפלטפורמות ייעודיות, 400, 900 ו־1250.
הירו 120 הוא בעל טווח מקסימלי של 60-40 ק"מ ומשך הפעלה של שעה, עם ראש נפץ במשקל כ־4.5 ק"ג. על אותו חימוש משוטט בדיוק אפשר להתקין ראשי נפץ שונים כמו, למשל, נגד כלי רכב משוריינים או נגד אנשים. לעומת דגם 120, הירו 1250 הוא דגם גדול וקטלני, שנושא ראש נפץ של 50 ק"ג, בעל טווח של יותר מ־200 ק"מ ומשך הפעלה של עד 10 שעות.
להירו יש מערכת שמאפשרת למפעיל מרחוק לראות את מה שהחימוש המשוטט רואה, דרך מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום. הוא יכול לבצע תיקוני מסלול קלים לכלי הטיס, או לקבוע שהמשימה מבוטלת, במקרים כמו של הופעת עוברי אורח, לדוגמה. כמו כן, ניתן לשגר את החימושים המשוטטים ליעדים, ושהם יבצעו את המשימה מתחילתה ועד סופה בעצמם, או להעביר את ההפעלה עליו לגורם בשטח - כדי להגביר את התיאום והיעילות של הכוחות.
אלביט מרחיבה את היכולות מבוססות הלייזר
החברה-הבת של אלביט, אלביט גרמניה, נקשרה בהסכם עם הסטארט־אפ הגרמני קוקויו, שמתמחה בפיתוח טכנולוגיית תקשורת מבוססת לייזר לכלי טיס. זאת לצורך קבלת זכויות בלעדיות ליישום בפלטפורמות צבאיות של טכנולוגיית התקשורת מבוססת לייזר של החברה הגרמנית. ההסכם מאפשר לאלביט לקחת את הטכנולוגיה של קוקויו ולפתח אותה אף יותר ממצבה הנוכחי, בהתאם לצרכים הביטחוניים.
כתוצאה מההסכם, אלביט גרמניה הקימה יחידת מחקר ופיתוח שנועדה לשפר את יכולות תקשורת הלייזר בתחום הביטחוני. תקשורת לייזר מאפשרת העברת נתונים על בסיס אור במקום אותות רדיו (RF), ונחשבת לעמידה יותר מול לוחמה אלקטרונית. מיקוד מיוחד נסוב לתחום האמצעים הבלתי מאויישים, שבו לאלביט יש מוצרים מבוקשים מאוד בשוק הבינלאומי.
חלקם הגדול אף נמצאים בשימוש צה"ל במבצע "שאגת הארי", כפי שהשתמשו בהם גם במבצע "עם כלביא". הבולט הוא הרמס 900, מל"ט שמיועד לגובה בינוני ולמשך פעילות ארוך, בעל טווח של כ־1,000 ק"מ ואף יותר. הוא תוכנן לביצוע מגוון רחב של משימות, כולל שליטה אזורית ואיסוף מודיעין מתמשך, סיור, רכישת מטרות ותצפית, הן בזירות יבשתיות והן בזירות ימיות. מאז שהוזמן לראשונה בשנת 2011, נבחר ההרמס 900 על־ידי יותר מ-20 לקוחות ברחבי העולם.
טורקיה מרחיבה את ייצור הטילים לטווח ארוך
מבצע "שאגת הארי" מגביר את חשש מדינות האזור מעימותים שבהם תהיינה מעורבות, כשאחת מהמרכזיות שבהן היא טורקיה. ברקע המלחמה, החברה הביטחונית הממשלתית הטורקית רוקטסאן הודיעה כי לא רק שייצור הטילים הבליסטיים מדגם טייפון וטילי השיוט מדגם SOM ממשיכים בהתאם ללוחות הזמנים, בכוונת החברה אף להרחיב אותם.
טייפון הוא הטיל הבליסטי מתוצרת מקומית של טורקיה, בעל הטווח הגדול ביותר (כ־1,500 ק"מ), תוך שהוא יכול לשאת ראש קרב במשקל כ־1,000 ק"ג. SOM הוא טיל שיוט שמיועד לשיגור מפלטפורמות אוויריות, לטווח של כ־250 ק"מ. באמצעותו, מטוסים טורקיים מסוגלים לאיים על מטרות יבשתיות וימיות מטווחים שמפחיתים את הסיכון מפני מערכות הגנה אווירית.
רוקטסאן היא מהחברות הביטחוניות הבולטות בטורקיה, שסיימה את 2025 במקום ה־71 בטבלת 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם של דיפנס ניוז. מבין החברות הטורקיות שנכנסו לרשימה היוקרתית נמנות, בין השאר, אסלסאן והתעשייה האווירית הטורקית, שסיימו במקומות ה־43 וה־47 בהתאמה. לצורך ההשוואה, החברות הישראליות הגדולות אלביט, התעשייה האווירית ורפאל סיימו במקומות ה־21, ה־28 וה־31 בהתאמה.