גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף
בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

שני אירועים כלכליים מהותיים מתרחשים השבוע, והם שלובים זה בזה: אישור תקציב המדינה בכנסת מצד אחד, שצפוי הלילה, והחלטת הריבית הראשונה של בנק ישראל מאז פרוץ המלחמה, שתתרחש מחר (ב'). בקרב הכלכלנים קיים קונצנזוס שהריבית תישאר ללא שינוי, וכל העיניים יהיו לדברי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ולתחזיות המאקרו של חטיבת המחקר של בנק ישראל.

ברגע האחרון וללא חוק גיוס: תקציב 2026 צפוי לעבור הלילה
השתיקה של שומר הסף: האם אגף התקציבים איבד את המושכות?

על רקע הפריצה של מסגרות התקציב - עוד לפני שעבר בכנסת - בעקבות המלחמה עם איראן וההוצאות הממשלתיות-פוליטיות, ועל רקע האי-ודאות הביטחונית - התחזיות האמורות צפויות להתעדכן כלפי מטה.

התקציב כולל כ-850 מיליארד שקל, שמורכבים מתקציב רגיל בגובה כ-621 מיליארד שקל, ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך כ-229 מיליארד שקל. תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2026 יעמוד בסך הכול על 77.3 מיליארד שקל, ותקציב ההרשאה להתחייב על כ-196 מיליארד שקל.

הסעיף הבולט ביותר כולל 143 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, שקפץ דרמטית בעקבות המלחמה עם איראן. בממשלה יש ביקורת רבה על כך, משום שהתקציב שסוכם עם אישור התקציב בממשלה עמד על 112 מיליארד שקל, ובמערכת הביטחון ובמשרד האוצר ידעו כבר אז שהוא ייפרץ בעקבות מלחמה צפויה מול איראן.

גם כעת, כפי שנחשף בגלובס, במערכת הביטחון מבקשים שסך התקציב יעמוד על 177 מיליארד שקל, שאמורים לגלם שמירה על גבולות המדינה בעצימות גבוהה, לצד פעילות בלבנון.

לכן, התקציב עלול להיפתח פעם נוספת במהלך שנת התקציב הקרובה, וזאת כדי לעבות את תקציבי הביטחון עוד יותר.

לא רק המלחמה גרמה לתפיחת ההוצאות

בכל אופן, גם תקציב הביטחון הגדיל את יעד הגירעון משמעותית, ל-4.9% תוצר. ואולם, לא רק המלחמה באיראן גרמה לתפיחת ההוצאות. הגירעון תוכנן תחילה לעמוד על 3.2% תוצר, אך עם הדיונים בממשלה הוא כבר קפץ ל-3.9%.

התקציב הנוכחי לא כולל גזירות כלל, אלא הטבות במס שיגרעו מקופת המדינה מיליארדי שקלים - זאת על רקע עיצומה של שנת בחירות. עוד בולט בתקציב השנה: סכום של למעלה מ-5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים, שמתוקצבים בעת המלחמה.

הרפורמות שהתבטלו במסגרת חוק ההסדרים

ומה קורה בגזרת הרפורמות של חוק ההסדרים? החוברת הרזה שהוגשה מלכתחילה התרוקנה כמעט לחלוטין מרפורמות משמעותיות, משום שתהליכי החקיקה בכנסת הקשו מאוד על שר האוצר, והוא החליט לבסוף לגנוז אותן, לטענתו בשל המלחמה.

כך, רפורמת החלב ירדה מן הפרק, וגם קביעת מס רכוש על קרקעות פנויות, שנועד על פי האוצר למטרות פיסקאליות של מימון הוצאות המלחמה, ובהבשלה מלאה אמור היה להכניס 8 מיליארד שקל לקופת המדינה מדי שנה.

הרפורמה הזו גם אמורה הייתה לממן את ריווח מדרגות מס הכנסה - הטבה שתזכה עובדים בעשירונים הגבוהים בתוספת שכר לנטו שלהם, ועלותה 5 מיליארד שקל. אבל הריווח הזה דווקא נשאר בתקציב. רפורמה נוספת ששרדה את הליך החקיקה נועדה להגברת התחרות בבנקים והקמת בנקים קטנים.

בשעה שבמשרד האוצר הבכירים שותקים לנוכח התקציב והרכבו, בבנק ישראל הביעו עמדה נחרצת נגדו: לפי הבנק, התקציב הנוכחי עשוי להקפיץ את יחס החוב-תוצר של ישראל מ-68.5% בשנה שעברה לכ-70% השנה. ערב המלחמה הוא עמד על כ-60%.

לכמה צפויה להגיע הפגיעה בצמיחה?

בבנק המרכזי אמרו, כי "חשוב למתן ככל הניתן את הגידול בגירעון, כך שיתאפשר לחזור למסלול שמתכנס ליחס חוב נמוך יותר מהנוכחי, שיפחית את נטל תשלומי הריבית ויאפשר גמישות פיסקאלית בהתמודדות עם זעזועים עתידיים".

עוד קראו שם להפחית את הכספים הקואליציוניים ולהימנע מריווח מדרגות המס והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי.

כך למשל, ביטול ההטבה במסים והכספים הקואליציוניים לבדם יכלו להפחית את הגירעון בכ-0.5% תוצר. בנוסף, במשרד האוצר צפו במסגרת דיוני התקציב שהצמיחה תיפגע רק ב-0.5%, כך שתרד מ-5.2% כפי שצפו באוצר ל-4.7%.

בבנק ישראל סבורים שהפגיעה עשויה להיות גבוהה יותר. הבנק קרא לממשלה דווקא להעלות מסים, ובעיקר על עשירונים 5-8, כדי להתמודד עם ההוצאות הגבוהות. מאחר שברור גם לו שהדבר לא יקרה בשנת בחירות, ההמלצה היא לעשות כן מהשנה הבאה.

בנק ישראל לא לבד. בסוף השבוע האחרון הותירה סוכנות הדירוג פיץ' את הדירוג של ישראל ברמה של A, עם תחזית שלילית. זאת בעקבות "צפי לעלייה מתמשכת בחוב הציבורי, שנמצא כבר כעת באופן משמעותי מעל החציון של מדינות המדורגות בקטגוריית דירוג A".

כך סבורים שם, שהגירעון יתרחב ויגיע לכ-5.7% תוצר, ומאיימים כי יחס החוב-תוצר יגיע בשנה הבאה ל-72.5%, והתוצר יגיע ל-3.5% בלבד. המשמעות: שנת הריבאונד הכלכלי שבנו עליה באוצר השנה לא תקרה.

האנליסטים משוכנעים שהריבית לא תרד

אל התחזיות הללו יצטרכו להתייחס בבנק ישראל, שנדרש גם הוא לעדכן את תחזיותיו לשנה הנוכחית, לצד ההחלטה על הריבית.

כל האנליסטים משוכנעים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית, בעקבות האי-ודאות הביטחונית והעלייה במחירי האנרגיה בעולם.

בהחלטותיו הקודמות של הבנק ציינה הוועדה המוניטרית כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם ל"התפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי-ודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקאליות".

במסגרת התחזית הקודמת של הבנק, שהוכנה בחודש ינואר, הוערך שהתוצר בסוף השנה יעמוד על 5.2% והגירעון על 3.9% - שתי הערכות שכבר אינן רלוונטיות. עוד העריכו שם, שבסוף השנה הריבית תעמוד על 3.5% (לעומת 4% כעת).

ואולם, השאלה שנותרה פתוחה היא איך ייראה התוואי המעודכן של הבנק משעה שהמסגרות הפיסקאליות נפרצו והאי-ודאות הביטחונית חזרה למרכז הבמה הכלכלית, והאם הבנק, שידוע בשמרנותו, יאט עוד יותר את קצב הורדת הריבית.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, ואילו סקטורים יהיו המרוויחים הגדולים ביום שאחרי המלחמה?

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה ● מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% ● השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן ● בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי ● וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

בלחץ השוכרים בקניונים: מליסרון דוחה חלקית תשלומים - ומציבה תנאים

קבוצת הקניונים מליסרון תאפשר את פריסת השכירות של אפריל לשלושה תשלומים, אך דמי הניהול ייגבו כרגיל, ורק עסקים ששילמו את חובותיהם ייכללו ● המהלך מגיע על רקע קריאות להימנע מתשלום שכירות ולחץ גובר מצד בעלי עסקים, שממתינים עדיין למתווה פיצויים מהמדינה

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

השווקים מאבדים סבלנות: האם סיום המלחמה באיראן יחזיר את הראלי?

בסוף השבוע האחרון וול סטריט סיכמה 5 שבועות של ירידות – רצף היסטורי שנראה רק פעמים בודדות ● מדדי הנאסד"ק והדאו ג'ונס, ובישראל תל אביב 90, נכנסו לטריטוריה של תיקון ● מה ההיסטוריה מלמדת על ההמשך והאם הכרזה על סיום המלחמה תציל את השווקים? ● וגם: מה שווה מילה של הנשיא החזק בעולם?

תושבי המרכז עד גיל 50? זה מה שהמלחמה עשתה לכיס שלכם

סקר מיוחד של גלובס, בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דיללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

שבע שנים וורן באפט לא חווה הפסדים כאלו

מניות ברקשייר האת'ווי רשמה את רצף הירידות הארוך ביותר מאז דצמבר 2018 ● מאז הודיע באפט כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הם איבדו 13% ● ובכל זאת, היו גם חדשות טובות השבוע לחברה של המשקיע המפורסם בעולם

הרצליה (הצילום להדמיה בלבד ואינו קשור לאירוע) / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המלון שופץ בתוך יממה? הפוסט של עיריית הרצליה שעורר שאלות

גולשים רבים בפייסבוק תהו כיצד אפשר לתקן נזקי הדף מנפילת שברי יירוט במהירות רבה כל כך - בתוך פחות מיממה, ואף תהו אם מדובר בתמונת AI ● בעירייה מבהירים כי מדובר בתמונה אמיתית, אך גם אנשיה וגם נציגי בית המלון לא מנדבים פרטים נוספים

צילומים: Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

השקעת הבריאות החדשה של ביל אקמן וההפתעה שמנכ"ל אלי לילי לא ציפה לה

אלי לילי בוחנת יותר מ־10 חברות לרכישה או השקעה בשבוע, אך גם הצעות בפרמיה של מיליארדי דולרים נדחות ● סטארט־אפ הבינה המלאכותית Dimer Health מגייס בהובלת Team8 ובהשתתפות ביל אקמן, ומבטיח להפחית עד 67% אשפוזים חוזרים ● נובוקיור מציגה תוצאות חיוביות בניסוי קליני לטיפול בסרטן הלבלב, אך מתקשה לשכנע את השוק ● השבוע בביומד

חיילים בגבול לבנון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל הגיע לליטאני; בטהראן מדווחים על הפסקות חשמל נרחבות

שיגורים מאיראן לדרום, לגוש דן, לשפלה ולצפון: פגיעה במפעל בנאות חובב בנגב, חשד לדליפת חומרים מסוכנים; רסיסים אותרו באזור חיפה וקריית אתא ● במקביל: ירי מלבנון לצפון; נתניהו: הנחיתי להרחיב את רצועת הביטחון בדרום לבנון ● יו"ר הפרלמנט האיראני: ארה"ב מדברת על מו"מ - אבל מתכננת פלישה חשאית ● הותר לפרסום: סמל משה יצחק הכהן כץ נפל בקרב בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי

המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה

שיחה עם המומחים לפוליטיקה אמריקאית, פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ● על השפעת דעת הקהל בארה"ב על הנתיב שלקח טראמפ באיראן, למה הפופולריות כבר לא חשובה לו, כיצד נפגע הדימוי של ישראל ואיך כל אלה ישפיעו על בחירות האמצע

כותרות העיתונים בעולם

בין יומיים לשבועיים: כך צפוי להיראות מבצע קרקעי באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

ירידות חדות באסיה: הבורסות בטוקיו וסיאול נופלות, הנפט לא עוצר - מעל 115 דולר

המדדים המרכזיים ביפן ובדרום קוריאה נופלים בחדות ● מחיר חבית ברנט ממשיך לטפס וחוצה את רף ה-116 דולר ● החוזים על וול סטריט ואירופה מצביעים על ירידות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם גיוסים של 3.1 מיליארד דולר

לפי דוח לאומיטק ו-IVC שמתפרסם היום, גיוסי ההון עלו ב-34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך חלק מהעלייה מוסבר בעיתוי עסקאות, עונתיות וריכוזיות גוברת בשוק

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

פעילות מערכות ההגנה האווירית (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

בפעם השלישית תוך שעה: רצף שיגורים מאיראן לדרום הארץ

במקביל: אזעקות הופעלו בגליל המערבי בעקבות כטב"ם - שיורט ● כטב"ם ששוגר לאילת מתימן - יורט ● כוחות צה"ל הגיעו לנהר הליטני, רה"מ נתניהו: "הנחיתי להרחיב עוד יותר את רצועת הביטחון הקיימת" ● יותר מ-120 חימושים הוטלו לעבר אתרים ששימשו למחקר, פיתוח וייצור אמצעי לחימה בטהרן ● עדכונים שוטפים

בכירי החברות בהכרזה על העסקה. מימין: עמיקם בן צבי, יו''ר אל על, עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק, איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, משה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד, ליאור רביב, משנה למנכ''ל ישראכרט, ותמר יסעור, יו''ר ישראכרט / צילום: יוגב ברגר

ההלם, הזעם והמחיר: מאחורי הקלעים של המפץ בשוק כרטיסי האשראי

בכירי קבוצת דלק וישראכרט איגפו את צמרת אל על כמעט מכל כיוון, פעלו בשקט שבועות וחיכו לרגע האחרון כדי להגיש את ההצעה להפעלת מועדון הנוסע המתמיד ● "מנכ"ל ישראכרט התעסק רק בזה", תיאר זאת גורם בשוק, וכי המתחרים היו "בהלם מוחלט". אך בכל הנוגע לפרטי העסקה רב הנסתר על הגלוי ● מנגד, בכאל כבר מאיימים בהליכים משפטיים נגד העסקה וטוענים: המחיר מופקע

רונן אלעד / צילום: יח''צ

תורם למטולה ומשקיע סדרתי: הבעלים החדש של החברה הביטחונית הלוהטת

בשבוע שעבר התברר כי רונן אלעד, לשעבר קצין בשייטת ובעלי קבוצת כדורגל, צפוי להפוך למשקיע מרכזי בחברה הביטחונית אירודרום, שמנייתה זינקה פי 10 בשלושה חודשים ● בעבר רכש אלעד חברות בתחומים מגוונים, בהן רשת שילב וסינרג'י כבלים ● "רונן לומד חברה לפרטים ולא מנהל בשלט רחוק", מספר עליו שותפו בסינרג'י

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הריבית לא צפויה להשתנות היום. אבל כל השוק מחכה לנתונים האלו

האנליסטים והכלכלנים צופים שהריבית תישאר על רמתה - 4% בעקבות המלחמה באיראן וחוסר הוודאות הביטחונית ● הבנק יפרסם גם את התחזית המעודכנת שלו לאחר שהאחרונה פורסמה בחודש ינואר, והיא תראה את רמת הריבית שבנק ישראל מעריך שתהיה בסוף השנה, הצמיחה והגרעון הממשלתי

ניר למפרט / צילום: אייל טואג

המנכ"ל שאמר לא לפיקוד על 8200 והוביל מהפך עסקי

לפני 6 שנים הייתה ח. מר נתונה במשבר עמוק ונחשבה ל"כבשה השחורה" של קרן פימי ● מהלכי התייעלות אגרסיבית והתמקדות העבירו אותה מאז מהפסדים לרווחי שיא ● למפרט, שמוביל את ח. מר יותר מעשור, חוזר לשנים הקשות: "לוקח זמן לארגון להבין שזו לא ירידה עונתית אלא מגמה", ומספר על התוכניות לעתיד: "מאמינים בפוטנציאל הצמיחה באירופה" ● ומה יש לו כסגן מפקד 8200 לשעבר להגיד על תפקוד היחידה במלחמה