בין פעילות מבצעית בחזית לקידום שירות נשים בצה"ל, בולטות שורה של נשים שמעצבות את ביטחון ישראל לא רק דרך המערכה עצמה אלא גם דרך הרחבת מקומן של נשים בתוכה.
הטייסות והנווטות של חיל האוויר
בחודש האחרון יוצאות כ־30 טייסות ונווטות, בסדיר ובמילואים, למשימות מבצעיות בשמי איראן. מסביב לשעון, בשעות לא שעות, הן טסות ליעדים מרוחקים בשטח האויב, בתנאי מזג אוויר מורכבים וברמת סיכון גבוהה.
באוויר הן נדרשות לתפעל מערכות נשק, לוודא שהחימושים פוגעים במטרות הנכונות ומנגד שלא מותקפות מטרות שגויות, לעבוד מול מטוסי התדלוק ולהיות בקשר עם הבקרה והשליטה ועם שאר הצוות. הן מקבלות החלטות בזמן אמת במצבי קיצון, בטיסות חריגות שאורכות עד כשש שעות. טרם היציאה הן מתכננות את המשימות, מתדרכות את שאר היחידות ונדרשות להוביל.
את כל זה הן עושות כמיעוט מגדרי. בכל טייסת יש מספר בודד של נשות צוות אוויר, שחולקות את תנאי השירות עם רוב גברי ולא נהנות מפרטיות, שאולי נדמית כמובנת מאליה. גם את העיבוד הרגשי של החוויה, שכרוכה בניתוק מהבית ובהרבה מקרים מהילדים, הן נאלצות לעשות מול סביבה שלא תמיד מצליחה להזדהות ולהכיל.
האינטנסיביות הזאת לא התחילה עכשיו. חודשים לפני היציאה לאיראן נערכו אימונים שנועדו להכין אותן לתרחישים שהן מתמודדות איתם היום. ההכנה הזאת הצריכה גמישות רבה ושעות ממושכות מחוץ לבית. זו גם הייתה תקופה של חוסר ודאות, בהיעדר יכולת לשתף את הסביבה. בין השאר התכוננו הנשים לתרחיש של נטישת המטוס ונפילה בשטח אויב, על כל השלכותיו.
עם השנים יותר ויותר טייסות ונווטות מתחילות את המסלול וגם מסיימות. בדיוק כמו גברים, הן ממשיכות לצאת לאימונים ופעולות מבצעיות, במקביל לקריירה ומשפחה. חלקן אף מכהנות בתפקידים בכירים כמו מפקדת טייסת ומפקדת בסיס.
כל זה לא מובן מאליו על רקע האבולוציה שעברו נשים בתפקידים האלה בחיל האוויר. הספק שהוטל ביכולתן לעמוד באותן משימות מורכבות מזמן הופג, ומשאיר מקום להישגיהן הראויים.
למה השנה? בימים אלה, יותר מתמיד, נדרשות נשות צוות האוויר למשימות חריגות, ממושכות וברמת סיכון גבוהה.
מיכל נגן, ראשת מכינת צהלי
מאז הקמתה ב-2006 עומדת מיכל נגן בראש מכינת צהלי - מכינה קדם־צבאית ייעודית לבנות דתיות. המכינה החלה כמוסד חלוצי והפכה עם השנים למפעל חינוכי מוביל בציונות הדתית, המכשיר צעירות לשירות משמעותי בצה"ל תוך שילוב בין עולם האמונה, האחריות הציבורית והעצמה נשית.
נגן עצמה התגייסה לצה"ל ושירתה כמש"קית הוראה בחיל החינוך. בהמשך סיימה קורס קצינים ופיקדה על קורס קצינות הוראה. היא בעלת תואר שני בהיסטוריה של יהדות זמננו מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים הראשונות לפעילות המכינה הובילה נגן את השיח בציונות הדתית סביב בחירה חופשית של נערות בין שירות לאומי לשירות צבאי, עמדה שעוררה התנגדות אך תרמה לעלייה במספר המתגייסות מקרב החינוך הממלכתי דתי.
לצד קידום שירות נשים דתיות בצה"ל, הייתה מעורבת גם בדיון הציבורי סביב גבולות השירות הקרבי לנשים. נגן תמכה בהרחבת שירות נשים לתפקידי לחימה, אך גם עמדה מאחורי עתירה לבג"ץ שהתנגדה לפתיחת יחידות מובחרות לנשים, בטענה כי המהלך צריך להיעשות באופן שלא יאלץ אותן לשלם מחיר פיזי כבד בשל חוסר התאמה.
מרים עמדי, מנכ"לית פורום נשות המילואימניקים
בעוד בני זוג רבים גוייסו למילואים בימי "שאגת הארי", מי שמאפשר מהצד השני את קיומה של המערכה הם אלו שנשארו מאחור להתמודד בחזית של הבית. מרים עמדי, שמונתה בחודש פברואר 2025 למנכ"לית פורום נשות המילואימניקים, מבקשת ביחד עם צוותה לתת לכל אותן משפחות גב וקול.
הפורום הוקם בנובמבר 2023, עם פרוץ "חרבות ברזל", כשפוסט אנונימי בפייסבוק הוביל לקבוצת וואטסאפ שאיחדה 900 נשים בערב אחד. כיום הוא כולל 20 עובדות ו־80 מתנדבות, ומקדם יוזמות כמו מענקי סיוע לעצמאיות, תמיכה בעסקים של משפחות מילואימניקים ואף הקים קהילה לנשים חרדיות שבני זוגן מגויסים.
בשנה החולפת היה הפורום גם שותף לעתירה לבג"ץ נגד אפליית גרושות ופרודות של משרתי מילואים - נשים המחזיקות לבדן את הילדים המשותפים בעורף, אך אינן זכאיות למעטפת הסיוע המלאה. העתירה, לצד פעילות ציבורית בכנסת, הגבירה את הלחץ להסדרת זכויותיהן, ובהמשך אישרה ועדת העבודה והרווחה מענק חד־פעמי עבורן.
קודם לתפקידה הנוכחי הובילה עמדי את עמותת לינק 20 הפועלת לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. עמדי עצמה היא אם לשניים ואשתו של הזמר והשחקן עידן עמדי, שנפצע קשה במילואים חודשים ספורים לאחר תחילת המלחמה בעזה, וליוותה אותו בשיקום הארוך שעבר. מתוך ניסיון אישי זה, היא פועלת יחד עם חברות הפורום, לתרגם קשיים יומיומיים של משפחות המילואים לשינוי מדיניות.
למה השנה? בימי מלחמה הפכה מרים עמדי את סיפורה האישי לפעילות ציבורית למען זכויות בני ובנות הזוג של אנשי מילואים.
