השאיפה: להגדיל את הצבא הגרמני מ־180 אלף חיילים כיום ל־260 אלף בעוד כעשור / צילום: Shutterstock
הממשלה הגרמנית הנוכחית רצתה להכין בהדרגתיות את הציבור במדינה לאפשרות של מלחמה. בעוד הגרמנים שואפים להקים מחדש את הצבא החזק ביותר באירופה, על רקע האיום הרוסי ואחרי שנים של הזנחה וניוון, השאלה מי יאייש את השורות בצבא הזה רגישה יותר וזוכה להתעלמות. זו הייתה הסיבה שהממשלה נמנעה מלחוקק מחדש את גיוס החובה שהיה נהוג בגרמניה במסגרת רפורמה שהעבירה בסתיו האחרון, ובחרה ב"מודל השבדי" של גיוס מתנדבים המתאימים לשירות לפי צורכי הצבא מדי שנה. רפורמה זו, שגם היא משמעותית מאוד במונחים של גרמניה, נכנסה לפועל מתחילת השנה.
● טראמפ עושה היסטוריה, ועוצר מסורת אמריקאית בת 165 שנה
● עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו
אבל בימים האחרונים גילו כלי התקשורת במדינה כי בנוסח חבילת החוקים החדשה בנושא, נכנס בשגגה סעיף המדמה כי גרמניה כבר נמצאת בעיצומו של עימות צבאי: דרישה מכל גבר גרמני בגיל שירות צבאי אפשרי, מגיל 17 ועד גיל 45, לבקש מהממשלה "אישור מיוחד" אם הוא מתכוון לצאת מהמדינה ליותר משלושה חודשים, ועל ידי כך להיגרע מפוטנציאל הגיוס הלאומי. עד כה, הסעיף הזה הופיע בחוק לגבי השירות הצבאי, אך נכתב בו כי הפנייה לאישור תידרש רק במקרה של מלחמה כוללת או מצב חירום לאומי. בחוק החדש שעבר בשנה שעברה, ושנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2026, ההסתייגות הזו הוסרה.
הגילוי גרר כותרות ראשיות בכלי התקשורת במדינה בסוף השבוע, ופנייה למשרד הביטחון, על מנת להבין אם אכן אזרחי גרמניה צריכים מעתה לבקש אישור מהצבא לגבי תוכניות העתיד שלהם. התשובה הייתה כי מדובר בטעות וכי תחוקק במהירות האפשרית תקנה המבהירה כי הסעיף לא יהיה תקף כל עוד בגרמניה אין חוק גיוס חובה לכלל האוכלוסייה. משרד הביטחון אף הבהיר כי החוק בניסוח דומה הופיע גם במהלך המלחמה הקרה, אך כי הוא לא נאכף.
האשמה במיליטריזציה
מפלגת השמאל די לינקה (Die Linke), האשימה את הממשלה במיליטריזציה מואצת של החברה הגרמנית, אך גורמים בממשלה הבהירו כי המפלגה הייתה שותפה להליך פרסום הצעת החוק, הדיונים בה ולבסוף אישורה בפרלמנט, כך שמדובר בעיקר במבוכה על חוסר המקצועיות של הליך החקיקה בגרמניה, תחום שבה המדינה גאה במיוחד.
אך במקביל, הדיון גם מציף את השאלה העתידית לגבי גרמניה במלחמה. עד כה, הגרמנים פרצו את התקציב, הוציאו מאות מיליארדי אירו בשנה על התחמשות והזהירו מפני עימות עם רוסיה "עד סוף העשור". הם הקימו גדוד מיוחד שנשלח לחזק את ההגנה על הגבול הרוסי-ליטאי, אבל בפועל, מציאות החיים של הגרמנים לא השתנתה מבחינה ביטחונית. הכותרות על "אישורים מיוחדים" ממחישות בשביל גרמנים רבים את המציאות העתידית, במיוחד במצב שבו ארה"ב מאיימת לפרק את נאט"ו ולהפסיק לערוב ביטחונית למערב אירופה.
התוכניות כרגע הן להגדיל את הצבא הגרמני מ-180 אלף חיילים כיום ל-260 אלף בעוד כעשור. גיוס חובה כללי לשנה, כפי שהיה בעבר, לא יהיה יעיל לפי המומחים בבנייה של צבא מקצועי ומתפקד. בסדרי כוחות אלה, החובה שנחקקה היא להעביר נתונים על רצון להתגייס ומצב בריאותי מכל בני ה-18 מדי שנה, למשל, ואז לבחור את הכמות המתאימה לתוכניות ההתרחבות של הצבא. זו למעשה מהות הרפורמה שהעבירה הממשלה הנוכחית.
בגרמניה מקווים כי ההדרגתיות של התוכנית וחבילות שכר מפתות, כמו גם קמפיינים פרסומיים שהחלו להופיע בתדירות הולכת וגוברת בעד שירות קבע ב"בונדסווהר", ישנה את דעת הקהל סביב האפשרות של שירות צבאי. נכון להיום, לפי סקר של מכון המחקר האירופי FPRI, רק 27% מהגרמנים "מוכנים להילחם בעד ארצם". מדובר באחד השיעורים הקטנים באירופה. רק באיטליה ובסלובקיה הנתון נמוך יותר (25%). מדינת האיחוד האירופי שבה הנכונות היא הגבוהה ביותר היא שבדיה (66%) ואחריה פינלנד (64%). בינתיים, הסערה הנוכחית מוכיחה יותר את חוסר המוכנות של הגרמנים אפילו לחשוב על עירוב בין צבא לחיי היום-יום.