גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה וההשלכות

ההערכה הרווחת ערב המלחמה שקרסה ● ביבשת הצומחת בעולם גילו לפתע שנתיב שייט אחד יכול להביא למשבר מזון ● תגובת השווקים ביחס למשבר האנרגיה של שנות ה-70 ● והמוניטין שקרס למדינות המפרץ ● ההפתעות הכלכליות בסיכום חמישה שבועות של מלחמה ● טור אורח

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon
צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

פרופ' ליאו ליידרמן הוא ראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס ויועץ כלכלי ראשי של בנק הפועלים; וד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגאו-פוליטיקה, מאקרו-אסטרטגיה וניהול סיכונים גאו-כלכליים

לכל מלחמה יש דינמיקה משלה - וגם המערכה מול איראן מייצרת רצף של הפתעות בתחומי הצבא, הביטחון והגאו-פוליטיקה. אחת ההפתעות הבולטות עד כה היא קריסת ההערכה שרווחה ערב המלחמה, שלפיה צפויה מלחמה קצרה שתסתיים בתבוסה מוחלטת של איראן החלשה, בהתפרצות מחאה עממית ובהחלפת המשטר.

בפועל, איראן מפגינה חוסן אסטרטגי, עמידות חברתית ויכולת ספיגה גבוהה: כ-440 ק"ג אורניום מועשר עדיין נמצאים ברשותה, הציבור אינו יוצא לרחובות, ומוסדות השלטון נותרים יציבים. זה לפחות המצב שעות ספורות לפני שפג האולטימטום שהציב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיו מתקני אנרגיה אסטרטגיים ייפגעו אם מצר הורמוז לא ייפתח.

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שיעלו "דרמטית"
המקלט הבטוח של השווקים רשם חודש גרוע, מי יכול להחליף אותו?

אף שקשה לנתק באופן מוחלט בין ההיבטים הכלכליים לבין ההשלכות הביטחוניות של המלחמה, מתברר כי דווקא הזירה הכלכלית מספקת את ההפתעות החשובות ביותר - כאלה שמשפיעות ישירות על חיי אזרחי העולם בכלל וישראל בפרט.

מי שסברו כי מדובר בעוד "משבר אנרגיה קלאסי נוסח 1973-4, מגלים מציאות מורכבת בהרבה: זעזוע גלובלי רב-ממדי שמערער את מערכות הסחר, מטלטל את שוקי הסחורות וחומרי הגלם, משבש את שרשרת האספקה ומשנה את מפת הדומיננטיות הכלכלית.

בינתיים, ועד להודעה חדשה, "הנורמלי החדש" מתאפיין באי-יציבות מתמשכת, תנודתיות חריפה ושיבושים עמוקים בסביבה הכלכלית - מציאות שמעצבת מחדש את הכלכלה הגלובלית.

נשק כלכלי "כמעט גרעיני": שיבוש שרשרת האספקה הגלובלית

טהרן והמערב מבינים כעת כי חסימת מצר הורמוז היא נשק גאו-אסטרטגי בעל אפקט הרתעה "כמעט גרעיני". ההפתעה המרכזית טמונה בא-סימטריה המוחלטת של העוצמה: בעוד ארה"ב ובעלות בריתה מחזיקות בעליונות ימית קונבנציונלית - נושאות מטוסים, מפציצים אסטרטגיים, צוללות גרעיניות וטכנולוגיה מתקדמת - איראן ממנפת יתרון גאוגרפי פשוט אך קטלני: צוואר בקבוק ימי ברוחב של 35 ק"מ בלבד. זהו "ניצחון הפרוקסי והחימוש דל-התקציב".

כלכלה מוחלשת תחת סנקציות אינה מונעת מאיראן להפעיל מנוף לחץ אסטרטגי באמצעות כטב"מים, טילים מדויקים ולוחמה תת-ימית, המייצרים הרתעה פונקציונלית שמגבילה את חופש הפעולה של מעצמות-העל ושל מדינות המפרץ. לראיה - מחירי ההובלה זינקו בעשרות אחוזים מתחילת המערכה, והמשבר מאלץ את המפרציות להאיץ תהליכי גיוון בנתיבי הסחר: מהנחת צינורות עוקפי-הורמוז ועד להקמת נמלים חדשים ושימוש במסדרונות יבשתיים לשינוע סחורות, דוגמת צינור "מזרח-מערב" הסעודי וצינור פוג'יירה האמירתי.

שיבושי האספקה פוגעים בעורקי החיים של כלכלות אסיה ובמודל הצמיחה של מדינות המפרץ. למרות הירידה היחסית בתלות העולמית בנפט, הזעזוע הפסיכולוגי והריאלי יצר סיכון מוחשי לסטגפלציה - שילוב של עלייה באינפלציה עם האטה/נסיגה בצמיחה - שמשבשת את התפוקה הגלובלית והסחר הבינלאומי - דוחפת לעלייה בריביות ומאיימת על הצד הריאלי של הכלכלה העולמית.

ביטחון קלורי: עקב אכילס של אסיה

מי היה מאמין שחלק בלתי נפרד מהטלטלה לעיל הוא משבר המזון הגלובלי, שכבר עתה מוגדר על-ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה כאיום קיומי חמור ביותר על תעשיית המזון העולמית? מנועי הצמיחה של המאה ה-21 - הודו, יפן, דרום קוריאה וסין - גילו כי ביטחונן התזונתי תלוי בנתיב ימי פגיע באופן קיצוני.

חסימת המצר איננה עוד משבר לוגיסטי; זהו שילוב קטלני של שלושה וקטורים אסטרטגיים הפועלים בו-זמנית: שיתוק יצוא הדשנים - קטאר וסעודיה אחראיות לכ-50% מאספקת האמוניה והאוריאה העולמית; קטיעת יבוא המזון - כ-90% מצריכת המזון במדינות המפרץ עוברת דרך הורמוז; שיבוש תבואה - כ-30 מיליון טונות תבואה בשנה נמצאות בסיכון ישיר.

המזון הפך למשאב אסטרטגי קריטי בדיוק כמו שבבים, נפט או גז (LNG). המחסור הנוכחי מוכיח כי עוצמה טכנולוגית אינה חסינה בפני רעב: אסיה מוצאת עצמה בעמדת נחיתות מבנית שבה שיבוש לוגיסטי מתורגם במהירות לטלטלה חברתית/פוליטית ולאובדן אמון בשווקים.

אין פאניקה בוול סטריט ובשוקי ההון בעולם

למרות השינויים הדרמטיים המסתמנים בצד הריאלי כל הכלכלות, השווקים הפיננסיים מפגינים איפוק וחוסן. מתחילת המלחמה מדדי S&P 500 והנאסד"ק הסירו כ-3% בלבד מערכם - תיקון מתון בהינתן מצב המלחמה. נזכיר גם שרמת מדדים אלה כיום רחוקה בין 5% ל-8% מרמות השיא האחרונות שלהם.

הדולר התחזק מעט ביחס לסל מטבעות אחרים, והתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות עלו בצורה מדודה. את הירידות החדות רשמו בורסות דרום קוריאה וטייוואן, משקים המסומנים בין הנפגעים העיקריים על רקע המלחמה.

אשר לישראל, מדד ת"א 125 נמצא כעת באותה הרמה של סוף פברואר, ערב המלחמה. השקל פוחת במעט מעל אחוז ביחס לדולר, בתקופה בה זה האחרון התחזק העולם, והתשואה על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים עלתה ב-20 נקודות בסיס, בדומה לארה"ב. פרמיית "סיכון המדינה" עלתה ב-15 נקודות בסיס מתחילת השנה.

ייתכן מאוד שהדיסוננס שנוצר לכאורה בין עוצמת הזעזועים בצד הריאלי של הכלכלות, בהווה ובעתיד, לבין החוסן היחסי של השווקים, משקף אופטימיות מסוימת של המשקיעים לגבי סיום קרוב של המלחמה והתקווה שגם המשבר הנוכחי ייצור הזדמנויות חדשות. רק עם חלוף הזמן נוכל לדעת האם גישה זאת הוכיחה את עצמה.

קריסת סטטוס מדינות המפרץ כ"חוף מבטחים" - חלון הזדמנות לישראל

מדינות המפרץ, שגילו כי מטריית ההגנה האמריקאית אינה חסינה מפני האיום האיראני ושלוחיו, נאלצות "לחשב מסלול מחדש". המודל שמיצב את איחוד האמירויות וסעודיה כ"חוף מבטחים" גאו-פוליטי, פיננסי ואנרגטי, עומד כעת בפני מבחן קיומי. האיום הישיר על עורקי החיים של המפרציות, מבתי זיקוק ומתקני התפלה ועד תשתיות תיירות ופיננסים, מערער את הנחת היסוד שעליה נבנתה תדמית זו.

דווקא ברגעי שבר אלה נפתח חלון הזדמנויות אסטרטגי לישראל. המלחמה באיראן, על שלל ההפתעות שהיא מייצרת, ממקמת את ישראל לא רק ככוח צבאי אזורי, אלא כגשר טכנולוגי, אנרגטי ולוגיסטי המחבר בין אסיה לאירופה, תוך חיזוק הסכמי אברהם.

עם מומחיות בביטחון תשתיות קריטיות, לוגיסטיקה חכמה, סייבר וביטחון מזון, החברות הישראליות יכולות וצריכות להפוך לשותפות אסטרטגיות חיוניות. הן אינן עוד ספקיות טכנולוגיה. הן הופכות לאדריכליות של פתרונות חוסן המסוגלות להציע מודלים של גיוון נתיבי סחר, שיקום תשתיות, וניהול שרשראות אספקה גלובליות בעידן של אי-ודאות גוברת.

עוד כתבות

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: ap

"האיראנים משפרים יכולות": מה אפשר ללמוד מהפלת המטוס האמריקאי?

אירועי סוף השבוע - שכללו לראשונה הפלת מטוס אמריקאי באיראן - לא באמת מערערים את השליטה האווירית שישראל וארה"ב השיגו בחודש האחרון בשמי טהרן ● ובכל זאת, מה בעצם קרה שם, והאם יש סיבה לדאגה? ● שאלת השעה

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מרוץ התרופות נגד השמנה מעלה הילוך: איך הגיבה נובו נורדיסק לגלולה החדשה של המתחרה?

הגלולה של אלי לילי אושרה לשיווק מהר מהצפוי ● המפיצה של חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה מוצר לטיפול בכוויות, חתמה על הסכם של 193 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי ● והחברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר במטרה להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה ● השבוע בביומד

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שיעלו "דרמטית" – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך השפיעה המלחמה על חסכונות הציבור במרץ ● מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים מסמן את הסיכונים לשווקים ● מה יקרה למחיר הנפט אם המלחמה תיגמר מחר ● החברה הביטחונית הלוהטת ארית תעשיות מאבדת מומנטום אבל המנכ"ל לא מוותר ● וגם: המניה שבאפט חושב שמכר מוקדם מדי

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

אבישי אברהמי, עידו גל, יהוא עופר / צילום: שלומי יוסף, קרן הברברג, אלן צצקין

הישראלית החדשה שתצטרף לבורסה בת"א, וזו שרכשה בחזרה כ-30% ממניותיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● אודיסייט, המפתחת פתרונות ניטור על בסיס חיזוי מבוסס AI, נרשמה ברישום כפול ותחל להיסחר השבוע בת"א ● וויקס השלימה מכרז לרכישה עצמית של מניות וקנתה בחזרה כ-30% ממניותיה ● גם ריסקיפייד רכשה בחזרה ממניותיה מקרן פיטנגו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבן ועורך הדין ניסו לגזול חמישה נכסים מאב המשפחה. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש דחה טענה של מהנדס כי איש עסקים התחייב בהסכם שבע"פ להחזיר לו 8 מיליון שקל ● בן ועורך דין רקמו מזימה חשאית לרוקן את האב מנכסיו ולחלוק בשלל ● ומדוע אייר פראנס תשלם החזר ו-6,000 שקל פיצוי לנוסעים שטיסתם בוטלה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

הדגמים הסינים שבדרך / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החל מ-120 אלף שקל: הרכבים הסיניים שבדרך לישראל

הסינים לא עוצרים, וגם 2026 עתידה להיות עתירת דגמים חדשים, שיוצגו בתערוכת הרכב הבינלאומית של בייג'ין שתיפתח באפריל ● הינה כמה שיגיעו בקרוב אלינו ● השבוע בענף הרכב

אוניברסיטת אריאל / צילום: בן חבושה

יישוב לכל אזרח: כשהממשלה מנופפת ביעילות ובציונות, אבל מנותקת מהשטח

משרד ראש הממשלה הודיע בחגיגיות על צוות בין-משרדי שמטרתו לזרז הקמת יישובים חדשים בכל הארץ. על פניו, נהדר, מה רע בהסרת רגולציה ● בפועל, כל יישוב חדש עולה לכולנו כמה מאות מיליוני שקלים, ולא ברור למה הוא עדיף על חיזוק היישובים שכבר נאבקים פה

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

הלחצים שמאחורי החזרת הפעילות של לוויתן, ולמה כריש עדיין מושבת?

מאגר הגז הגדול בארץ שב לפעול, בין היתר עקב לחצים שהפעילו מדינות האזור בסיוע ארה"ב ● המאגר הצפוני "כריש", המופעל על ידי אנרג'יאן ומיועד כולו לצורכי המשק המקומי, נותר מושבת

שלט דרושים במסעדה בארה''ב (ארכיון) / צילום: ap, Nam Y. Huh

שוק העבודה האמריקאי מפתיע: תוספת של 178 אלף משרות במרץ

הערכות בשוק היו כי המשק האמריקאי יוסיף כ-60 אלף משרות בלבד ● הדוח לא משקף את ההשפעה המלאה של המלחמה עם איראן, שתשתקף בדוח של אפריל

נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני

הקלה נוספת בנתב"ג: החל מחצות – עד 100 נוסעים בטיסות יוצאות

ההחלטה התקבלה בהערכת מצב ביטחונית שנערכה היום במשרד התחבורה ובגורמי הביטחון ● מדובר בהקלה נוספת לעומת ההחלטה מסוף השבוע, אז הוגדלה המכסה ל-80 נוסעים לכל טיסה יוצאת

מטוס ''רפאל'' מתוצרת צרפת / צילום: ap

באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?

עפ"י דיווח בצרפת, איחוד האמירויות נסוגה מעסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו לפיתוח הדור הבא של מטוסי קרב צרפתיים מסוג "רפאל" ● העסקה בוטלה בדצמבר האחרון אך היא מסמלת התרופפות ביחסים, שעשויה להעמיק על רקע החלטתה של צרפת שלא להתערב מבחינה צבאית במלחמה

מחסן אונקיות זהב / צילום: Shutterstock, Art disain

המקלט הבטוח של השווקים רשם חודש גרוע, מי יכול להחליף אותו?

המלחמה עם איראן סיפקה למשקיעים טלטלות רבות במהלך החודש האחרון, והביקוש לחוף מבטחים הולך וגובר ● בדקנו איזה אפיק השקעה הוכיח את עצמו במשברים הגדולים מהעבר, והתשובה הייתה חד־משמעית - הזהב ● אלא שהפעם הוא רושם את החודש הגרוע מאז 2008 ● אז איפה בכל זאת אפשר למצוא הגנה מפני הזעזועים?

מטוס אמריקאי שנהרס לכאורה באיראן, במהלך המאמצים לאיתור הנווט / צילום: Reuters

36 שעות בשטח אויב: איך שרד הנווט האמריקאי באיראן?

כוחות מיוחדים אמריקאים השלימו היום מבצע חילוץ מורכב בתוך איראן, לאחר שמטוס F-15E הופל ביום שישי, והנווט נותר מאחור בשטח עוין ● לפי הדיווחים, הנווט הסתמך על הכשרת ההישרדות שלו כדי להתחמק מחטיפה, התרחק מההריסות, טיפס לרכס גבוה והסתתר, תוך שהוא מאותת לכוחות החילוץ באמצעות מכשיר קשר מתקדם

רחוב ארנון 22 בשכונת הוורדים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית שמונה?

דירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר בקריית שמונה נמכרה תמורת 700 אלף שקל – בשבוע השני למלחמה ובמחיר קרוב לעסקאות דומות ● המבנה הספציפי כולל מקלט לתושבי הבית

באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רחובות הקרויים על שם נשים? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רחובות הקרויים על שם נשים?

זנים של מה הם רוד-איילנד לבן ורוד-איילנד אדום, מהי סדרת ספרי הילדים העברית הארוכה ביותר וכמה מילים יש בשיר "עבדים היינו"? ● הטריוויה השבועית

זירת הנפילה בחיפה / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבניין בחיפה: פצוע קשה ו-3 פצועים קל, חשש ללכודים

הערב: טיל איראני עם ראש נפץ במשקל 450 ק"ג פגע במבנה בחיפה; הבניין קרס חלקית, פצוע קשה ותינוק בין הנפגעים ● בצהריים: 6 פצועים קל בדיר אל-אסד מירי מלבנון ● טראמפ איים על איראן: "תפתחו את המצר"; טוען: "אפשר להגיע להסכם עד יום שלישי - אם לא, נפוצץ שם הכול" • אותר איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שאיראן הפילה ● הובא למנוחות רס"ל גיא לודר ז"ל שנפל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

למה שימוש בפצצות מצרר נגד ישראלים לא מעורר ביקורת בינלאומית?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שימוש בפצצות מצרר הן נגד אמנה עולמית, אבל לא נשמעת ביקורת כשיורים אותן על ישראל; היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון בטוח שהדרך לניצחון עוברת בסין; ולמה טראמפ עבר להתמקד בהשמדת תשתיות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

XPENG G9 RWD / צילום: יח''צ

הרכב שנכנס לשוק במחיר נמוך מבעבר ומציע תחושת פרימיום

XPENG G9 RWD, הדור החדש של הקרוס-אובר החשמלי מבית XPENG, שומר על העיצוב הסולידי של קודמו ועל הממדים המכובדים, שתורמים לסטטוס הכביש שלו ● תא הנוסעים מפואר ומפנק ומחיר הכניסה אטרקטיבי, אך יש בפלח כלים עם טווח נסיעה גדול יותר

השאיפה: להגדיל את הצבא הגרמני מ־180 אלף חיילים כיום ל־260 אלף בעוד כעשור / צילום: Shutterstock

סערה בגרמניה: האם החשש ממלחמה יגרור צעד קיצוני?

טעות שהתגלתה בימים האחרונים ברפורמת הגיוס החדשה בגרמניה חייבה גברים בגילאים 17-45 לבקש אישור לפני יציאה מהמדינה - כאילו כבר הוכרז מצב חירום בפועל ● בממשלה מיהרו לתקן, אך הפרשה חשפה את הפער בין ההתחמשות הצבאית במאות מיליארדי אירו למציאות שבה רק 27% מהגרמנים מוכנים להילחם