נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect
בחודש אחד בלבד מכרה טורקיה כרבע מהרזרבות שלה - 27% מהזהב ו־25% מיתרות המט"ח - בניסיון לבלום את היחלשות הלירה מול טלטלות המלחמה ועליית מחירי האנרגיה. מדובר במהלך חריג שמעיד על הלחץ שבו מצויה הכלכלה הטורקית התלויה ביבוא נפט וגז, ועל נכונותה של אנקרה לשלם מחיר כבד כדי להימנע מהעלאות ריבית נוספות. השאלה המרכזית כעת היא כיצד טורקיה תוכל לעמוד במלחמה בטווח הארוך.
● רגע לפני פקיעת האולטימטום של טראמפ: 4 הפתעות כלכליות מהמלחמה באיראן
● הצרות של טורקיה כמשל: כך מטלטלת המלחמה את המזרח התיכון
● עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו
טורקיה מכרה במהלך חודש מרץ זהב בשווי 37 מיליארד דולר ויתרות מט"ח בשווי 18 מיליארד דולר, כך על־פי נתוני הבנק המרכזי של טורקיה, שעדכן לאחרונה ב־27 במרץ. בכך היא צמצמה את כלל הרזרבות שלה מרמה של 210 מיליארד דולר ל־155 מיליארד דולר בלבד.
לשם השוואה, בנק ישראל מחזיק נכון להיום יתרות מטבע חוץ בשווי של כ־230 מיליארד דולר. זאת, יש לציין, כאשר התוצר השנתי של הכלכלה הישראלית הוא פחות מחצי מהנתון המקביל בטורקיה.
על־פי ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה למזרח התיכון ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, "טורקיה מושפעת מאוד מהשיבוש באספקת האנרגיה בעולם", זאת ככלכלה תעשייתית המייבאת נפט וגז רב. "הלירה הטורקית מושפעת מכך, והם מנסים לבלום את המגמה הזאת בעזרת מכירת רזרבות זהב ומט"ח במקום להשתמש בכלי הריבית, מאחר שרבים מתומכי ארדואן הם קבלני בנייה, שמושפעים במיוחד מהשינויים בריבית". הוא אף מציין כי "גם לפני הבחירות האחרונות בטורקיה, ב־2023, טורקיה מכרה לא מעט רזרבות".

המכירה הורידה את מחיר הזהב העולמי
לפני הבחירות הללו, טורקיה נקטה גישה כלכלית לא־אורתודוקסית במסגרתה ניסתה דווקא להוריד ריבית כדי להפחית את האינפלציה המשתוללת שהגיעה בשיא לכ־85% בשנה. אז הריבית בטורקיה הופחתה ל־8.5% בלבד. לאחר הניצחון של ארדואן בבחירות, הגישה הכלכלית התהפכה לחלוטין, וטורקיה חזרה לחיק האורתודוקסיה הכלכלית: לאחר מכירת הרזרבות, הריבית הוזנקה לרמה בלתי נתפסת של 50%, מה שסייע להפחתת האינפלציה.
ברגע שסכנת ההיפר־אינפלציה חלפה, טורקיה החלה להפחית באיטיות את הריבית עד שזו הגיעה לרמה של 37% כיום, עדיין גבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות המערב. זה גם מסביר מדוע טורקיה מעדיפה בינתיים להשתמש ברזרבה שלה ולא להקפיץ חזרה את הריבית לרמה שתפגע בה כלכלית, וספציפית בתומכי ארדואן.
"לטורקיה יש מסורת של שימוש בעתודות הזהב ככלי כלכלי", אומרת פרופ' מירי שפר־מוסנזון מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "ב־2018, בתקופת מלחמת הסחר הראשונה של טראמפ, הם קנו הרבה זהב כדי להתנתק מהדולר, ועכשיו הם דווקא מוכרים כדי לייצב את הלירה".
הלירה הטורקית, שבתחילת 2023 עוד נסחרה בפחות מ־19 לדולר, צנחה משמעותית, וכיום נדרשות כמעט 45 לירות כדי לקנות דולר אחד.
מכירת הזהב של טורקיה הייתה כל־כך דרמטית, מציינת שפר־מוסנזון, "שהייתה לכך השפעה על מחיר הזהב העולמי": הוא ירד מהמחיר הגבוה של כ־5,300 דולר לאונקיה ערב המלחמה ל־4,600 דולר היום.
הקשר הקטארי: "המנוע לכלכלה הטורקית"
לדברי שפר־מוסנזון, "טורקיה תלויה ביבוא אנרגיה, כמו נפט וגז. הם אומנם מנסים להגדיל את ההסתמכות העצמית שלהם בעזרת פיתוח משאבים בים השחור ובים התיכון, אבל הם עדיין מייבאים שני שלישים מהאנרגיה שהם צורכים. עליית המחירים משפיעה עליהם מאוד. הכלכלה הטורקית במצב מאוד רגיש כרגע. הם חוששים מהוצאת השקעות מטורקיה".
כהן ינרוג'ק מסביר כי "הכלכלה הטורקית גם קשורה לקטאר. יש הרבה השקעות קטאריות בטורקיה, וכשיש הפסדים בקטאר, זה משפיע על הכלכלה הטורקית. הסיבה לתלות הזאת היא שבגלל השרירותיות של השלטון, הכסף המערבי פחות מגיע לטורקיה, בניגוד לעבר".
לכן, הוא אומר, "כשאחת במצוקה, גם השנייה במצוקה. קטאר היא המנוע של הכלכלה הטורקית, הן בהשקעות והן בגז טבעי לתעשייה".
"הלחץ עלול להוציא את המצב מכלל שליטה"
לכן, אומר כהן ינרוג'ק, טורקיה מעוניינת לראות את סיומה המהיר של המלחמה. ככלל, הוא מוסיף, "טורקיה נוקטת עמדה שהיא יחסית בעד המשטר באיראן. שר האנרגיה הטורקי גם הגיע להבנות עם איראן שספינות טורקיות יוכלו לצאת מהורמוז, ואכן כך קרה. ספינות הקשורות לטורקיה אפילו העזו להיכנס למפרץ".
עם זאת, לא ברור עד כמה טורקיה תוכל לפעול כך בטווח הארוך. "גם טורקיה וגם אחרים בונים על זה שהמלחמה תהיה קצרה", הוא אומר, "אבל ברגע שאיראן סיבכה את המצב עם הורמוז, היא סגרה את הדלת לטראמפ שעכשיו צריך יציאה מכובדת יותר".
לדבריו, בשלב הזה "מוקדם מכדי לדבר על תוצאה דרסטית על התעשייה הטורקית. נראה רק עוד כמה חודשים, כשהמשאבים שהם אמורים לקבל לא יגיעו".
אך שפר־מוסנזון מזהירה כי "כל השוק הטורקי רגיש, שכן בזמן שהאינפלציה ירדה - הלחץ עכשיו עלול להוציא את המצב מכלל שליטה. אז עכשיו עשו את צעד החירום שמראה כמה מהר הם מגיבים. מצד שני, זה משדר בעיה משמעותית. כי אם הבנק המרכזי מוכר כל־כך הרבה רזרבות, זה מראה שיש בעיה של איתנות ויציבות".
היא מזהירה כי אם המצב יימשך, "בטווח הארוך זה ישבור את האמון הפנימי והעולמי בכלכלה הטורקית".