נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגדיר את יום שלישי בלילה השבוע (זמן ארה"ב) כ"יום תחנות הכוח ויום הגשרים", באיום ששלח לאיראן. הניסוח ממחיש עד כמה האיום הפעם ממוקד בתשתיות האזרחיות עצמן. הדרישה האמריקאית נותרה ברורה וחד-משמעית: פתיחה מלאה של מצרי הורמוז לתנועת ספינות. זאת, לאחר שבועות של שיבושים, שהובילו לזינוק במחירי האנרגיה בעולם ולחשש של ממש מהחרפת האינפלציה הגלובלית.
● בעולם ערים מוחשכות ומכוניות מושבתות. איך חומקת ישראל ממשבר אנרגיה?
● סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן
המהלך שבו מאיים טראמפ מסמן שינוי גישה מתחילת המלחמה. אם בתחילת העימות הדגש היה על פגיעה ביכולות צבאיות, כעת האיום מכוון לליבת התפקוד של המדינה. זאת, בניסיון לייצר לחץ שלא יופנה רק כלפי ההנהגה, אלא גם כלפי המערכת האזרחית כולה, מתוך הבנה שקריסה פנימית עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות בטהרן.
פגיעה ביכולת המדינה להתקיים
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסביר כי האיום האמריקאי מתמקד בנקודת התורפה העיקרית של איראן. "מה שטראמפ רוצה לעשות הוא לפגוע בתשתיות, כי הן האוויר לנשימה של המשטר. חשמל, מים וכל מה שמזין את המערכת. זה מה שנותן את האנרגיה למדינה הזו לפעול", הוא אומר.
לדבריו, המשמעות אינה רק אזרחית אלא גם צבאית. "ברגע שתפגע בחשמל, יהיה להם קשה מאוד לשגר טילים, כי המערכות האלה עובדות על חשמל ודלק. בלי אנרגיה, קשה להפעיל מערך צבאי שלם".
בכך, הפגיעה בתשתיות הופכת לכלי שמערער גם את היכולת להמשיך בלחימה.
קליסקי מדגיש כי אין צורך להשמיד את כל תחנות הכוח. "לא צריך לפגוע בכל תחנות הכוח. מספיק לפגוע בתחנות ממסר שמעבירות את החשמל, כדי ליצור שיבוש רחב מאוד".
איראן היא מדינה רחבת-היקף, אך רשת החשמל שלה תלויה במוקדים קריטיים שמהווים צווארי בקבוק. פגיעה בהם עלולה לגרום קריסות אזוריות ולהתפשט במהירות למערכות נוספות.
עוד לדבריו, השלכות הפגיעה רחבות ומיידיות. "חשמל הוא הבסיס לכל דבר. בנקים, מערכות מחשוב, מים, ביוב, סניטציה. הכול נשען על אספקת אנרגיה", הוא אומר. כאשר החשמל נפגע, גם מערכות המים והביוב מפסיקות לפעול, השירותים הבסיסיים קורסים והפעילות הכלכלית נעצרת. גם התחבורה נפגעת מייד. "אם אין חשמל, משאבות הדלק לא עובדות, אי אפשר לתדלק רכבים, אי אפשר להטעין כלי רכב חשמליים, וגם רכבים צבאיים מתקשים לפעול".
קליסקי מסביר כי מדובר בפגיעה עמוקה שמערערת את כל שכבות החיים. "שיקום של פגיעות כאלה יכול לקחת שנים", הוא מוסיף. בכך, האיום של טראמפ על "החזרה לתקופת האבן" של איראן אינו רק ביטוי רטורי, אלא תיאור של מצב שיכול להיווצר אם האיום יתממש.
מערכת החשמל של איראן גדולה ומורכבת במיוחד. היא כוללת יותר מ-400 יחידות ייצור חשמל, מסוגים שונים, כמו תחנות גז, תחנות מחזור משולב, מתקנים הידרו-אלקטריים וגם תחנת כוח גרעינית. עם זאת, חשוב להבין שלא מדובר בכ-400 תחנות נפרדות, אלא במאות יחידות שמרוכזות בעשרות אתרים ברחבי המדינה. כלומר, זו רשת רחבה ומפוזרת מאוד, שתלויה גם במערכת הולכת חשמל מורכבת שמחברת בין כל החלקים.
בין המתקנים הבולטים באיראן יש תחנות כוח גדולות במיוחד שמספקות חלק משמעותי מהחשמל במדינה. כך למשל, תחנת שאהיד סלימי נקה וסכר קרון 3 מייצרים כל אחד יותר מ־2,000 מגוואט, וגם תחנות כמו קרמן ורודשור מגיעות להספקים דומים. תחנת סרכּס מייצרת כ-1,650 מגוואט, ותחנת הכוח הגרעינית בבושהר כ-915 מגוואט. לצד תחנות הענק האלה פועלות עשרות תחנות בינוניות וקטנות יותר, שמחוברות כולן לרשת חשמל אחת.
המשמעות של המבנה הזה היא שהמערכת אומנם רחבה, אבל גם תלויה מאוד בחיבורים בין התחנות. לכן, כדי לפגוע באספקת החשמל לא חייבים להשמיד את כל תחנות הכוח. פגיעה במספר נקודות מרכזיות ברשת, כמו קווי הולכה או תחנות שמחברות בין אזורים, יכולה לגרום להפסקות חשמל נרחבות ולהשפיע על אזורים גדולים ואף על המדינה כולה
גם מדינות המפרץ במוקד הפגיעה בתשתיות
אבל השלכות האיום אינן מוגבלות לאיראן בלבד. איראן כבר מאותתת כי כל פגיעה בתשתיותיה תוביל להרחבת זירת העימות, בעיקר כלפי מדינות המפרץ. מבחינתה, מדינות שמארחות כוחות אמריקאים הן חלק מהמערכה, ובראשן איחוד האמירויות.
היעדים אינם מקריים. מתקני נפט, גז והתפלה הם לב הכלכלה של מדינות אלו. פגיעה בהם עלולה להוביל לזינוק נוסף במחירי האנרגיה ולהשפיע על הכלכלה העולמית. במקביל, עבור האוכלוסייה המקומית, מדובר בפגיעה ישירה בתנאי החיים הבסיסיים.
קליסקי מצביע על דפוס פעולה ברור. "אם תוקפים להם תשתיות, הם יתקפו תשתיות בחזרה", הוא אומר. לדבריו, מדובר בגישה של מידה כנגד מידה, שמאפיינת את איראן ואת כל הפרוקסי שלה. למרות מערכות ההגנה, הוא מדגיש כי אין חסינות מלאה. "אין הגנה הרמטית. הם בהחלט יכולים לפגוע במטרות מסוימות", הוא אומר.
עם זאת, ולא כמו בישראל, במדינות שבהן מערכות ההגנה פחות מתקדמות, הסיכון גבוה יותר. לצד זאת, הוא מציין כי אופי התקיפה האמריקאית עשוי להשפיע על יכולת התגובה. "אם תהיה תקיפה מסיבית ומהירה שתשבית חלק גדול ממערך החשמל בבת אחת, ייתכן שזה גם יפגע ביכולת שלהם להפעיל משגרים. אבל זה חייב להיות מהלך רחב ומהיר, לא הדרגתי, זו דעתי".
