גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ארה"ב נקטה בגישת 'קחו או עזבו', האיראנים עזבו": מה קרה במו"מ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות הראשונות בין ארה"ב ואיראן נכשלו, תוכנית הגרעין האיראנית שרדה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות, והדיפלומט הבכיר שעזר לעצב את הגישה של וושינגטון כלפי המזרח התיכון • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה
במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן

121 שעות של משא-ומתן, אפס תוצאות: מה קורה עכשיו?

"סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס נכשל להשיג את הוויתורים שארה"ב ביקשה מאיראן". כעת, היעדר פריצת הדרך "מותיר את ממשל טראמפ מול כמה אפשרויות לא נעימות: משא-ומתן ממושך עם טהרן על עתיד תוכנית הגרעין שלה, או חידוש של מלחמה שכבר יצרה את שיבוש האנרגיה הגדול ביותר בעת המודרנית, לצד הסיכוי למאבק ממושך על השליטה במצר הורמוז", פורסם בניו יורק טיימס.

סגן הנשיא "אמר מעט מאוד על מה שהתרחש במהלך יותר מ-21 שעות של משא-ומתן, ורמז כי הציג לאיראנים הצעה בסגנון 'קחו או עזבו' לסיום מוחלט של תוכנית הגרעין שלהם, והם דחו אותה", נכתב.

בהצהרה לתקשורת אמר ואנס: "הבהרנו בצורה מאוד ברורה מהם הקווים האדומים שלנו ועל אילו דברים אנחנו מוכנים להתגמש. הם בחרו שלא לקבל את התנאים שלנו".

בניו יורק טיימס כתבו כי "נראה שהמשא-ומתן הזה לא היה שונה בהרבה מזה שהסתיים במבוי סתום בז'נבה בסוף פברואר, ואשר הוביל את טראמפ להורות על מה שהפך ל-38 ימים של מתקפות טילים והפצצות ברחבי איראן, שנועדו לפגוע במאגרי הטילים שלה, בבסיסיה הצבאיים ובתשתית התעשייתית המייצרת נשק חדש".

אז מה הלאה? גורמים בבית הלבן ממתינים להחלטת הנשיא כדי להכריז על הצעד הבא. אולם, כל אחת מהאפשרויות על השולחן "טומנת בחובה חסרון אסטרטגי ופוליטי משמעותי".

"כעת, מנוף הלחץ המרכזי של טראמפ הוא יכולתו לאיים בחידוש הלחימה. אחרי הכול, הפסקת האש השברירית בת השבועיים מסתיימת ב-21 באפריל. אך אף שהאיום בחידוש הקרבות עשוי לעלות בימים הקרובים, אין מדובר באפשרות פוליטית ישימה במיוחד עבור טראמפ והאיראנים יודעים זאת", נכתב.

הסוגיה הדחופה ביותר עבור ארה"ב הוא "פתיחתו מחדש של מצר הורמוז". אולם, האיראנים, הציבו את השליטה במצר הורמוז בראש הדרישות שלהם, לצד "סוגיית הגרעין, פיצויי מלחמה, הסרת סנקציות וסיום מלא של המלחמה נגד איראן".

בניו יורק טיימס מסכמים כי "מה שביקורו של ואנס הבהיר הוא ששני הצדדים משוכנעים שיצאו כמנצחים מהסבב הראשון: ארה"ב - בשל היקף התקיפות, ואיראן - בשל עצם הישרדותה. אף אחד מהם לא נראה כרגע במצב רוח לפשרות".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת טיילר פייג'ר ודיוויד א' סנגר. לקריאת הכתבה המלאה.

2התקיפות הישראליות פגעו בתשתיות, אך לא עצרו את תוכנית הגרעין האיראנית

לאחר שבועות של מלחמה, טהרן יצאה מהעימות "כאשר רוב הכלים הדרושים לה לייצור פצצה גרעינית נותרו שלמים - מה שמעניק לנציגיה מנוף לחץ נוסף במגעים מול וושינגטון", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.

סיכול השאיפות הגרעיניות של איראן היה אחד הנימוקים המרכזיים של וושינגטון ליציאה למלחמה. אולם כעת, נראה ששאיפות אלה לא התתמשו.

התקיפות האמריקאיות והישראליות "הרסו מעבדות ומתקני מחקר שלטענתן שימשו את איראן לפעילות הקשורה לפיתוח נשק גרעיני ופגעו עוד בתוכנית ההעשרה שלה". למרות זאת לפי הג'ורנל מומחים מעריכים כי "לאיראן עדיין יש צנטריפוגות ואתר תת-קרקעי שבו היא עשויה להמשיך להעשיר אורניום. חשוב מכך, היא שמרה על מלאי של כמעט כ-454 קילוגרם אורניום מועשר לרמה הקרובה לדרגת נשק".

בנוסף, "לפי הערכות, המנהרות באיספהאן כוללות גם אתר העשרה שאיראן הכריזה עליו ביוני האחרון אך טרם נבדק. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעריכה כי האתר אינו בהכרח פעיל. בנוסף, לאיראן קומפלקס מנהרות מבוצר במיוחד סמוך לנתנז, שבו ייתכן שתוכל לבצע פעילות גרעינית מחוץ להישג ידו של אפילו הנשק האמריקאי החזק ביותר".

במהלך חמשת השבועות האחרונים של הלחימה, "התמקדה ארה"ב בתקיפת מאגרי הטילים והמשגרים של איראן ונכסים צבאיים קונבנציונליים נוספים, שלטענתה הפכו את התקיפה העתידית של תוכנית הגרעין ליקרה יותר. ישראל, מצדה, התמקדה בתוכנית הגרעין עצמה".

סוגיית העשרת האורניום נותרה נושא מרכזי במשא-ומתן השברירי בעוד ש"איראן סירבה בעבר לוותר על תוכנית ההעשרה שלה, וטוענת כי פעילותה הגרעינית היא למטרות שלום". ארה"ב טוענת כי טהרן "יכולה להוכיח זאת אם תפסיק את ההעשרה בשטחה ותסכים לקבל אורניום מועשר ממקורות חיצוניים". רק בימים האחרונים חזר טראמפ "על דרישתו לאפס העשרה".

דייוויד אולברייט, לשעבר מפקח נשק ונשיא המכון למדע וביטחון בינלאומי, אמר לג'ורנל כי ייתכן שעקב תקיפות ישראליות תוכנית הגרעין "נפגעה משמעותית". "בצד ההפיכה לנשק, נראה שהנזק דומה לניקוב חורים, יצירת צווארי בקבוק בתהליך רב-שלבי וארוך של ייצור נשק גרעיני שהנזק משמעותי".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת לורנס נורמן. לקריאת הכתבה המלאה.

3האיש שמעצב את תפיסת וושינגטון לגבי המזרח התיכון

"למרות שאינו מוכר במיוחד מחוץ למעגלי קביעת המדיניות", ברט מקגורק, משקיע הון סיכון ופרשן CNN, שימש כיועץ מרכזי לענייני המזרח התיכון עבור ארבעה נשיאים אמריקאים. בפורן פוליסי תוהים מה עומד מאחורי מטרותיו של האיש ש"מילא תפקיד יוצא דופן ומתמשך במדיניות החוץ של ארה"ב במשך שני עשורים" וכיצד עיצב את התנאים שאפשרו למלחמה האזורית להתפתח.

בתקופה של שינויים קיצוניים בארה"ב ושינוי מסיבי בכוח-האדם שרד מקגורק בן ה-52 "הן בנשיאויות רפובליקאיות והן בדמוקרטיות". מקגורק "לקח על עצמו נתח הולך וגדל של אחריות למדיניות המזרח התיכון של וושינגטון, החל מנשיאות ג'ורג' וו. בוש, דרך שנות ברק אובמה, הטלטלה של כהונתו הראשונה של טראמפ, ולבסוף ממשל ג'ו ביידן".

בפורן פוליסי כותבים כי יש לראות את "מכלול עבודתו של מקגורק כמבחן רורשאך לשאלה האם מדיניות ארה"ב במזרח התיכון במאה הזו הייתה הצלחה או כישלון".

לפני ה-7 באוקטובר המדיניות של מקגורק במזרח התיכון הייתה "לחתור לאסטרטגיה שקולה, קביעת יעדים ומטרות רק לאחר בחינה זהירה של העובדות בשטח והתייעצות עם חברינו ושותפינו". אולם שאיפותיו "התנפצו" לאחר מתקפת חמאס. "מקגורק עזב את הבית הלבן בינואר האחרון כשהוא ניצב מול מפגינים בקמפוסים של מכללות שכינו אותו פושע מלחמה". מבקריו רואים בו "אדם שמעדיף פתרונות מהירים וקצרי-טווח כדי להתמודד עם בעיות ארוכות-טווח שמבעבעות באזור שלא מתאים לפתרונות קצרי-טווח".

בעת עבודו בממשל ביידן לאחר ה-7 באוקטובר "גורמים שעבדו עם מקגורק הטילו ספק בשיקול-דעתו ואמרו כי בכל הנוגע למלחמת ישראל-חמאס, יועץ הבית הלבן אימץ באופן עקבי את נקודת המבט הישראלית, המעיט בחשיבות העקשנות הישראלית במשא-ומתן, והטיל את רוב האשמה לכישלון סיום המלחמה על חמאס".

בעיני מקגורק, "השגת הישגים הדרגתיים במזרח התיכון עדיפה על פני רדיפה אחר מטרות יהירות ולעיתים קרובות לא מציאותיות באזור מורכב". מקגורק אף אמר בסדרת ראיונות נדירים לפורן פוליסי כי "זו טעות נפוצה במדיניות חוץ להצהיר על מטרות מקסימליסטיות ואז לחשוב כיצד להשיג אותן. מטרות קרובות, התקדמות הדרגתית, התאמה זהירה בין מטרות, דרכים ואמצעים - זו הגישה הטובה יותר מניסיוני".

ג'יימס ג'פרי, דיפלומט ותיק מוושינגטון שהתעמת עם מקגורק על החלטות שונות במדיניות המזרח התיכון כאשר עבדו יחד תחת הנשיאים ברק אובמה וטראמפ, "שיבח את עמיתו לשעבר כאחד הדיפלומטים המיומנים ביותר בדורו".

בפורן פוליסי כותבים כי המורשת של עבודתו ממשיכה להדהד גם כעת. "בזמן שממשל טראמפ מנהל את מלחמתו נגד איראן ומתמודד עם מהלכים שנויים במחלוקת שמקגורק עשה במקומות אחרים באזור".

לפי הפורן פוליסי במשך שנים המדיניות של מקגורק הובילה קו של ניהול זהיר והדרגתי במקום מהלכים דרמטיים, מה שאפשר בפועל לאיראן ולשלוחותיה כמו המורדים החות'ים להתחזק. "צעדים כמו עצירת נשק לסעודיה אומנם קידמו הפסקות אש, אך גם פתחו מרחב להשפעה איראנית אזורית".

מתוך הפורן פוליסי, מאת דיון ניסנבאום. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

עשן מיתמר באזור תעשייה בדובאי. תשתיות על הכוונת / צילום: ap, Altaf Qadri

במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן

במשך שנים נתפסו המפרציות כמדינות חדשניות עם עוצמה כלכלית, שלא נשארו מאחור גם במרוץ החימוש ● אלא שהמלחמה הנוכחית עם איראן חשפה את הבטן הרכה שלהן ● כעת הן מסרבות לקחת חלק במערכה - אבל פועלות מתחת לרדאר ● וגם: מיהי הנפגעת העיקרית?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

אירוע של פעם ב-30 שנה בשווקים ניצב בפתח. האם מחר הוא היום?

המשקיעים יגיבו לכישלון סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן ולהכרזת טראמפ על הטלת מצור ימי על מצר הורמוז ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו את השבוע בעליות, אך המסחר צפוי להתנהל בתנודתיות ● השקל מתקרב בצעדי ענק ל-3 שקלים ● בישראל יפורסמו נתוני האינפלציה של חודש מרץ ● וגם: עונת הדוחות בוול סטריט בפתח, ובנק השקעות אחד מאמין שהיא תהיה חזקה במיוחד

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר ע"י מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

רומן גופמן / צילום: ויקיפדיה, דובר צה''ל

הוועדה למינוי בכירים אישרה את מינוי רומן גופמן לראש המוסד

יו"ר הוועדה גרוניס וראש המוסד ברנע טענו ל"פגם משמעותי בטוהר המידות" ו"ניצול כוח לרעה" ● מינויו של גופמן אושר ברוב קולות ● רה"מ חתם על המינוי - גופמן ייכנס לתפקידו ב-2 ביוני

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשקיע המפורסם הפיל מניה, ואז הגיע טראמפ

מניית פלנטיר עומדת במרכזן של קרב ציוצים בין נשיא ארה"ב שמאמין בה לבין המשקיע המפורסם שמהמר נגדה ● ומה הקשר למלחמת איראן?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

יותר זול, יותר מהיר, יותר קטלני: המודל שהפיל את מניות הסייבר והתוכנה

חשיפת מודל "Mythos" של חברת אנתרופיק, המסוגל לאתר פרצות אבטחה מורכבות ללא מגע יד אדם, מחקה מאות מיליארדי דולרים משוויין של ענקיות התוכנה והסייבר בתוך ימים ● מאחורי הדרמה עומד ניסוי אחד שהשתבש, מייל שנשלח מתוך סביבה מבודדת ושאלה אחת: האם עולם הסייבר בדרך לשינוי חד?

צ'ארלי ג'ביס מגיעה לבית המשפט במנהטן / צילום: Reuters, Mike Segar

ג'יי.פי מורגן תובע את משקיעי פרנק, קרן אלף בין הנתבעות

בנק ג'יי.פי מורגן דורש מהמשקיעים לשפות אותו על הפסדים של מאות מיליוני דולרים בגין רכישת הסטארט-אפ פרנק, לאחר שנחשף כי נתוני החברה נופחו, והמייסדת הורשעה ● התביעה, שהוגשה לבית המשפט בדלאוור, אינה טוענת כי המשקיעים, ובהם קרן אלף הישראלית, היו מעורבים בהונאה - אלא כי הם מחויבים לשאת בנזק

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל מתחזק: האם הוא יירד מתחת לרף של 3 שקלים לדולר?

ההתפתחויות הביטחוניות הקפיצו את שער השקל לשיא שלא נראה מעל 30 שנה ● השקל מבסס את מעמדו בתור המטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי השנה עם תשואה של יותר מ־20% ●  לא רק אופטימיות מקומית פועלת לטובת השקל, אלא גם היחלשות הדולר בעולם

אנשים נכנסים למקלט בזמן אזעקה

היערכות בישראל לאפשרות של חידוש הלחימה עם איראן: הדיון על החמרת ההנחיות

נשיא ארה"ב הודיע כי הורה לחיל הים להתחיל במצור ימי על איראן. בראיון לפוקס ניוז אמר: "אם הם לא יוותרו במו"מ, נחזור לתקוף אותם" ● בלבנון נערכים למו"מ עם ישראל שקורע את המדינה עוד לפני שבכלל התחיל; צה"ל החל בכניסה קרקעית לעיירה בינת ג'ביל ● סגן נשיא ארה"ב: "הבהרנו מה הקווים האדומים שלנו - ואיראן בחרה לא לקבל אותם. זו הייתה ההצעה הסופית והטובה ביותר שלנו" ● עדכונים שוטפים

נקודות מפגשי זיכרון בסלון ב-WAZE / צילום: צילום מסך

יום הזיכרון לשואה ולגבורה: נקודות מפגש "זיכרון בסלון" מופו ב-WAZE

שיתוף הפעולה עם Waze מאפשר גם השנה לאתר בקלות מפגשי "סלון פתוח" בסביבה הקרובה, באמצעות סיכות ייעודיות שמופיעות באפליקציה סביב יום השואה • היוזמה נועדה להנגיש את אירועי "זיכרון בסלון" גם למי שלא נרשם מראש, ולהרחיב את החשיפה למפגשים ברחבי הארץ

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא, ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

קרן טרנר / צילום: טל גלבוע

מצטרפות למפלגתו של בנט: מנכ"ליות לשעבר במשרדי הממשלה

קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה, ולירן אבישר בן חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, הן שני השמות הראשונים שנחשף כי ירוצו במפלגתו של נפתלי בנט

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"מתחת למחיר השוק": בכמה רכש משקיע דירת 3.5 חדרים באשקלון?

הדירה, שנמצאת בשכונת שמשון באשקלון, ואין לה ממ"ד וחניה, נמכרה תמורת 950 אלף שקל - כאשר לפני המלחמה דירות דומות נמכרו ביותר ממיליון ● "המשקיע מעריך שהוא יכול להשכיר אותה תמורת כ־3,300 שקל בחודש" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2 ואנתרופיק

טיל טומהוק משוגר מספינת טילים / צילום: ap, Kenneth Moll

הטיל שבארה"ב רוצים להקפיץ את הייצור שלו ב-1,200%

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים, והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה שתחזור לישראל כבר ביום שלישי

חברת התעופה הקפריסאית TUS מצטרפת לגל חידוש הטיסות לישראל, ותשוב לפעול בנתב"ג החל מ־14 באפריל עם קווים נבחרים ● הפעילות תחודש בהדרגה ובהפעלה עצמאית

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו: "המערכה עם איראן לא הסתיימה, יש לנו עוד מה לעשות"

דיווחים על מבוי סתום בסוגיית הורמוז, המו"מ צפוי להתארך ● דיווח: משחתת אמריקאית התקרבה למצר הורמוז ונסוגה בצל איומים איראניים ● פגיעה במבנה בשלומי, ירי בלתי פוסק לצפון לפני צאת השבת ● דיווח: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון • דיווח: איראן לא יודעת איפה המוקשים שהניחה ולא מסוגלת לפתוח את מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

צילום: צילומים: AP-Kirsty Wigglesworth, Evan Vucci, Alex Brandon

הכלכלה המפתיעה שעקפה את שווייץ, והתחקיר שמסעיר את עולם ה-AI

7 אירועי מפתח שהתרחשו בעולם בזמן המלחמה ונותרו מתחת לראדר ● תקציב הביטחון חסר התקדים שטראמפ רוצה ● התחקיר על סם אלטמן שעורר סערה ● הזינוק המפתיע של כלכלת פולין ● האם האנשים שמאחורי ממציא הביטקוין ואמן הגרפיטי בנקסי נחשפו ● השיאים של החללית ארטמיס 2 במסע לירח ● וענקית הרכב החשמלי שמציגה לראשונה ירידה ברווח השנתי ● הסיפורים שאולי פספסתם בזמן המלחמה 

צילום: תמר מצפי, ויקיפדיה - קרלוס הגדול

הג'וב החדש של ראש המוסד לשעבר ומה קרה למכרזי הנדל"ן הגדולים

5 אירועי מפתח שהתרחשו בישראל בזמן המלחמה ונותרו מתחת לראדר ● מנכ"ל התעשייה האווירית מונה גם ליו"ר החברה ● מנכ"ל חודש מונה לקק"ל ● כמעט חצי ממכרזי הנדל"ן במרץ נכשלו ● תהפוכות במניות הגדולות בבורסת ת"א ● ורכש המוסד לשעבר מצטרף לחברת כטב"מים ● הסיפורים שאולי פספסתם בזמן המלחמה 

פיל אוכל מעץ המרולה / צילום: Shutterstock

שותים כדי לשרוד: על חיות שנהנות מדי פעם מאלכוהול ומה זה עושה להן

כשפירות מתחילים להירקב, תהליך טבעי יוצר שיכר באחוזי אלכוהול נמוכים, שקורץ למגוון רחב של בעלי חיים ● למה הם נמשכים אליו והאם זה פוגם להן בתפקוד?