עוד זרקור הופנה השבוע למחלוקת התקציבית המתמשכת בין מערכת הביטחון לאוצר על רקע המציאות הביטחונית, כשבמשרד האוצר העריכו את העלות הצבאית של המלחמה במיליארדי שקלים פחות ממערכת הביטחון. ואולם מחלוקת נוספת צפויה להירשם על ימי המילואים; בצבא כבר מדברים על ימי מילואים רבים הרבה יותר ממה שצפו במשרד האוצר.
● המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת
● בעלי העסקים עדיין מחכים למתווה פיצויים וחוששים: שוב נישאר בחוץ
בינתיים, לנוכח הוצאות המלחמה הכבדות והעובדה ששנת התקציב הנוכחית היא שנת בחירות, מרבית הגופים הפיננסיים מעריכים שהגירעון ייפרץ, ושהתוצר יהיה קטן בהרבה מזה שמעריכים באוצר. כל זאת, כשהממשלה ממשיכה לקדם את חוק הגיוס - שבמשרד האוצר ובבנק ישראל סבורים שינציח דווקא השתמטות של חרדים - לצד חוקים להארכת שירות משרתי החובה וחוק מילואים חדש שצפוי לכלול ימי מילואים רבים יותר.
במהלך המלחמה עם איראן הוגדל תקציב הביטחון מ-111 ל-143 מיליארד שקל. 32 מיליארד השקלים הנוספים נועדו לצורכי הביטחון, ונשמרה רזרבה תקציבית, שכ-7 מיליארד שקל ממנה סומנו לצרכים צבאיים.
בעוד שערב הפסקת האש העריכו במערכת הביטחון שהתקציב לקראת מימושו, באוצר פרסמו השבוע הערכה ראשונית שלפיה עלות המלחמה היא כ-35 מיליארד שקל, וההוצאה הביטחונית מזה היא כ-22 מיליארד. הפערים יכולים לנבוע מרכש עתידי שנועד לחדש מלאים, וההערכה בממשלה היא שכמו בעבר, יש צורך בטיוב נתוני מערכת הביטחון כדי לאמוד את העלות האמיתית.
לא כולל את הצפון
כך או כך, התקציב שהוסכם במלחמה לא כלל את העימות בחזית הצפונית ושהייה ארוכה של חיילי צה"ל בלבנון. ואולם זה לא הכול. בצבא דיברו במהלך הסיכומים עם האוצר ערב המלחמה על הגבלה של עד 70 יום בשנה למשרת מילואים. אלא שמאז פרוץ המערכה באיראן, ברור לכולם שזה לא המצב.
בדרגי השטח מדברים על הארכות צווים קיימים, זימונים לטווחים ארוכים ושימוש ניכר בצווי 8. בצבא אומנם עוד מתעקשים שהשירות יוגבל לתשעה שבועות בשנה, אך בשטח מעריכים שלא יהיה מנוס משירות של כ-100 ימים ואף יותר בשנה, עוד לפני תרחיש של הסלמה בעזה או ביהודה ושומרון.
העלות התקציבית והמשקית של גיוס מילואים היא אדירה, וזאת משום שהוא גורע עובדים משוק העבודה, שגם כך מאופיין בהדיקות. בדוח בנק ישראל בחודש שעבר צוין כי עלות השכר והמענקים ב-2025 לבדה עמדה על 27 מיליארד שקל, ולא כללה את הפגיעה בפריון, את לחצי האינפלציה ואת המחסור הקריטי בעובדים במשק.
בבנק ישראל גם אוהבים להראות נתונים שלפיהם המשק הישראלי מראה עמידות וחוסן בפני אירועים ביטחוניים, ושלצד הפגיעה בתוצר בעקבותיהם, לאחר תקופת המלחמה יש ריבאונד ותיקון התוצר. ואולם גם לנוכח נתוני המאקרו הללו, הפער המצטבר בפריון מה-7 באוקטובר ועד סוף השנה שעברה עמד על 177 מיליארד שקל. בבנק ישראל הדגישו כי הסיבה המרכזית לכך היא שוק העבודה, כתוצאה מגיוס נרחב למילואים והיעדרויות ממושכות, ויותר מחצי מהפערים שנרשמו בשוק העבודה מיוחסים לסיבה הזו.
גם במבצע "עם כלביא" התוצר נפגע, ולאחר מכן התרומם ונרשם ריבאונד משמעותי. ועדיין, ביחס למצב שבו לא היה מתקיים המבצע, מדובר בפער של 0.4% תוצר.
הגיוס לא רק פגע בתוצר, אלא בעקבות היות שוק העבודה הדוק, הוא גם דחף מעלה את האינפלציה, שהתמתנותה בשנת 2025 מיוחסת בין היתר לרגיעה בגיוס המילואים - ששב והתגבר כעת במלחמה מול איראן ובמערכה בלבנון. במשרד האוצר העריכו בעבר את העלות המשקית לכל מגויס מילואים כ-50 אלף שקל בחודש.
אלה הן חלק מהסיבות לכך שבמרבית הגופים הפיננסיים בישראל מעריכים שיעד הגירעון של הממשלה (4.9%) והתוצר שעודכן רק לאחר העברת התקציב (3.2%-3.8%) כבר אינם ריאליים. בבנק הפועלים למשל ציינו כי "תקציב ביטחון שמתוח עד הקצה והנחת צמיחה גבוהה מאיימים על הגירעון התקציבי השנה. במשרד הביטחון מעריכים כי עלות יום לחימה במסגרת 'שאגת הארי' מתקרבת למיליארד שקל. כרגע לא תוקצב מצב של התחדשות הלחימה באיראן, או גיוס מילואים רחב לאורך זמן.
"גורם סיכון נוסף הוא הנחת הצמיחה, שמשפיעה על תחזית הכנסות המדינה ממסים. אנו נוטים לחשוב שהצמיחה תהיה נמוכה מתחזית האוצר, שעומדת על 3%, ושהכנסות המדינה ממסים עשויות להיות מושפעות גם מרווחי הון נמוכים יותר וממיעוט עסקאות בנדל"ן. כל אלה עשויים להביא לחריגה גבוהה של הגירעון מהיעד, שיהיה קשה לתקן אותה בשנת בחירות".
גם מיטב ספקנים ומסבירים כי הגירעון לא הגיע לרמות גבוהות יותר בשנים האחרונות בשל הפתעה בהכנסות המדינה, אך לפי הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, "בסבירות לא נמוכה חברות הדירוג S&P ומודי'ס, שהעלו את תחזית הדירוג של ישראל ל'ניטרלית', יחזירו אותה לשלילית".
תקודם חבילה של חוקים
מיד לאחר פרוץ המלחמה מול איראן והצורך לעדכן את התקציב, הודיע שר האוצר בצאל סמוטריץ' על ביטול שורה של רפורמות שתוכננו להיכנס לחוק ההסדרים וכן על הקפאת הדיונים על החוק לגיוס חרדים שהכינה הממשלה, אלא שכעת הוא חוזר לשולחן.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, אמר כי יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו תקודם חבילת חוקים להתמודדות עם משבר כוח-האדם בצה"ל שמפניו הזהיר הרמטכ"ל בישיבות הקבינט. לצד חוק הגיוס יקודמו גם חוק להארכת גיוס החובה וחוק מילואים חדש, שיכלול לפי הערכות את הארכת שירות מילואים.
בשנת 2024 הגישה ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון את מסקנותיה, שם נכתב כי "הוועדה סבורה כי אנחנו קרובים לדקה ה-90 ולנקודת האל-חזור", באשר למשבר כוח-האדם, וקראה בין המלצותיה לגייס חרדים. על המלצה זו חזר גם בנק ישראל בחודש שעבר. לפי הבנק, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים ב-7,500 חרדים מדי שנה תתבטא בהוספת 20 אלף חיילי חובה, שתקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל, המהווים 0.4% תוצר.
לא תשיג את התוצאות
ואולם ההצעה הממשלתית לא תשיג, לעמדת בנק ישראל ומשרד האוצר, את התוצאות הללו. בחוות-דעת שנכתבה בדצמבר האחרון על-ידי כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נכתב כי "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק ואת הפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל". כך, לעומת המצב הקיים, החוק מציע לבטל חלק מהסנקציות האישיות ולנקוב במכסות גיוס קהילתיות במקום חובת גיוס אישית. זאת כאשר הסנקציות המוצעות בו לא מותאמות לחברה החרדית.
"מתווה זה עשוי להצטייר כמנגנון המכיל סנקציות אפקטיביות, אך בפועל פועל בכיוון ההפוך, מחליש את מערך התמריצים הקיים ופוגע ביכולת לספק מענה לצורכי כוח-האדם האקוטיים של צה"ל", כתב בטט.
"לאור זאת, צה"ל יידרש להמשיך ולהתבסס על שירות מילואים נרחב, שמייצר עלויות משקיות הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. זאת, לצד מנגנוני דחיית השירות וגיל הפטור, המהווים חלק אינהרנטי מההסדר ומייצרים השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית", כותב בטט, שהודיע השבוע על סיום תפקידו לאחר קדנציה בת ארבע שנים.
גם בבנק ישראל סברו כי החוק לא ישיג את מטרתו. "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים", אמרו שם.
