על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "ארמדה של מכליות" בדרך למפרץ מקסיקו. זו תהיה התשובה לאיראן?
● המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת
1 רגע לפני השיחות עם ישראל: הדרישה של חיזבאללה מהממשלה בלבנון
היום (ג') ייפתחו בוושינגטון השיחות הישירות בין ישראל ללבנון. אולם, ארגון הטרור חיזבאללה דורש מהממשלה הלבנונית שלא להשתתף בהן. בסוכנות הידיעות הטורקית AA (Anadolu Agency), דווח כי מנכ"ל ארגון הטרור נעים קאסם קרא לממשלה לנקוט "עמדה היסטורית" ולבטל את השיחות. עוד אמר קאסם כי "גורמי ההתנגדות דוחים את המשא־ומתן העקר עם הישות הישראלית הכובשת" והזהיר כי הארגון "לא ייכנע, והמילה האחרונה תיקבע בשדה הקרב".
בטיים האמריקאי כתבו כי ישנן כמה מחלוקות מרכזיות שיעמדו בלב השיחות. מומחים אמרו לעיתון האמריקאי כי "פירוק חיזבאללה מנשקו הינו תנאי מרכזי שהציב בנימין נתניהו". התנאי של ראש הממשלה צפוי להיות גם "בראש סדר העדיפויות של גורמים לבנונים, לצד דרישה לערבות לריבונות לבנון בעקבות פלישת ישראל למדינה ליצירת 'אזור חיץ' לאורך הגבול".
החוקרת חנין גדר אמרה לטיים כי "הסכם חדש עשוי לכלול חיזוק ההתחייבויות מצד לבנון, אך מדגישה כי חיזבאללה לא יסכים להתפרק מנשקו, שכן מדובר בעניין 'הקשור לאידיאולוגיה שלו ולעצם קיומו'". לדבריה, "השאלה אינה חיזבאללה, אלא צבא לבנון, שיידרש להתעמת עם הארגון".
גם דניאל ביימן, ששימש כיועץ בכיר למחלקת המדינה בארה"ב מציין כי יש כאן בעיה בסיסית: "ישראל נלחמת בחיזבאללה, אך מנהלת משא־ומתן עם לבנון". לדבריו, קיימת בלבנון קבוצה שמתנגדת לחיזבאללה שרואה בארגון מקור לסבל במדינה, אך "גם אם השיחות יצליחו לבנון תידרש לשמש גשר לחיסול היכולת הצבאית של הארגון".
גורם נוסף שעומד על השולחן הוא מידת שיתוף־הפעולה בין ישראל ללבנון. דניאל שפירו, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, אומר כי "יהיה קשה לממשלת לבנון לבצע מהלך כזה אם ייראה ככפוי על ידי ישראל במיוחד אם ייעשה בשיתוף־פעולה צבאי גלוי עמה". לדבריו, נדרש "איזון עדין" כאשר מעורבות ישראלית גלויה מדי עלולה דווקא להרחיק תמיכה לבנונית.
מחלוקת מרכזית נוספת נוגעת לריבונות ולשלמות הטריטוריאלית של לבנון. כלומר, השבת איזור החיץ עד נהר הליטני לידי לבנון. לדברי שפירו, לבנון תדרוש "ערובה לריבונותה, כלומר ללא נוכחות צבאית ישראלית בשטחה".
החוקר סטיבן היידמן מסביר כי מבחינת ישראל, "יצירת תנאים לביטחון בגבולותיה היא הכרחית, אך שליטה בדרום לבנון נובעת גם מהערכה כי ממשלת לבנון כשלה בניהול הביטחון הפנימי".
מתוך ה-AA, מאת נעים ברג'אווי. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך הטיים, מאת קונור גרין. לקריאת הכתבה המלאה
2 משבר אנרגיה חסר תקדים: יותר מ־80 מתקנים נפגעו במזרח התיכון
סוכנות האנרגיה הבינלאומית דיווחה כי "יותר מ־80 מתקני אנרגיה במזרח התיכון נפגעו מאז תחילת המלחמה עם איראן ב־28 בפברואר, כאשר יותר משליש מהם מוגדרים כפגועים קשה או קשה מאוד", כך פורסם ב-TRT רשות השידור הציבורית של טורקיה.
השבוע בנאום באירוע של מכון המחקר האמריקאי Atlantic Council בוושינגטון, מנכ"ל סוכנות האנרגיה הבינלאומית פתיח בירול אמר כי "משבר אספקת האנרגיה במזרח התיכון עשוי להימשך עד שנתיים, לפני שיחזור לרמות שלפני המשבר".
פתיח אמר כי "היקף ההרס בשדות נפט, בתי זיקוק, מסופים ותשתיות נוספות פירושו ששיקום האספקה ייקח זמן גם אם הסכסוך יסתיים מיד". והוסיף "זהו אחד הנושאים הקריטיים ביותר, ובניגוד לעבר, רבים מהמתקנים נפגעו קשות" וכינה את המשבר הנוכחי כ"איום הביטחוני־אנרגטי הגדול ביותר בהיסטוריה".
בירול אמר כי "העולם איבד עד כה כ־30 מיליון חביות נפט ביום, לעומת כ־5 מיליון חביות ביום בכל אחד ממשברי הנפט של שנות ה־70". לדבריו, "בתחום הגז הטבעי, הפגיעה כבר עולה על כ־75 מיליארד מטרים מעוקבים שאבדו מאז תחילת המלחמה באוקראינה".
על מנת להתמודד עם המשבר הסוכנות נקטה בצעדי חירום וביניהם "תיאום שחרור שיא של 400 מיליון חביות ממאגרים אסטרטגיים - הפעולה הגדולה והמהירה ביותר בתולדותיה".
בריל הביע תקווה שלא יהיה צורך בשחרור נוסף של מאגרי חירום, והזהיר כי "מאגרי חירום לבדם אינם יכולים לפצות על אובדן ממושך של תשתיות, במיוחד במדינות עם משאבים פיננסיים מוגבלים או יכולת אחסון נמוכה".
מתוך ה-TRT. לקריאת הכתבה המלאה
3 סמוך ליום השואה: נשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים ועורר סערה
"נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג עורר מחלוקת דיפלומטית עם ישראל וסערה פוליטית מבית, לאחר שהשווה את פעולות צה"ל בעזה לשואה", כך דווח במודרן דיפלומסי מגזין בולגרי לענייני יחסים בינלאומיים.
ג'ה-מיונג פרסם ברשת X פוסטים שמאשימים את צה"ל בהרג שדומה לזוועות שביצעו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. בהמשך אמר הנשיא כי עליו "לאמת את החומרים, אך הדגיש כי אין להתעלם מסבלם של אזרחים".
ישראל בתגובה "דחתה בתקיפות את ההשוואה, וטענה כי מדובר בדברים שגויים ופוגעניים במיוחד, בעיקר בשל עיתויים הסמוך לאירועי זיכרון לשואה". לי עצמו "הביע אכזבה מתגובת ישראל, וטען כי דאגה לסבל אזרחי אינה אמורה להיות שנויה במחלוקת".
לא רק ישראל הגיבה לאמירה, הנשיא עורר סערה פנימית בעלת השלכות פוליטיות. "משרד החוץ של דרום קוריאה תיאר את העימות כאי-הבנה, ואמר כי דבריו של לי נועדו להיות קריאה רחבה יותר לזכויות אדם, ולא השוואה היסטורית ישירה".
בדרום קוריאה "גורמי אופוזיציה מתחו ביקורת על לי על שימוש רשלני בהשוואות היסטוריות, והאשימו אותו בחוסר עקביות בנושאי זכויות אדם. מנגד, תומכיו הגנו על דבריו כעמדה מוסרית נגד פגיעה באזרחים באזורי סכסוך", נכתב.
יש לציין כי לפוסטים של הנשיא יש הקשר רחב יותר על רקע מתיחות עולמית גוברת סביב משבר האנרגיה. דרום קוריאה נפגעה מעלייה במחירי הנפט עקב סגירת מצר הורמוז על ידי איראן "כיבואנית אנרגיה גדולה, דרום קוריאה חשופה במיוחד לתנודות בשרשראות האספקה הגלובליות".
"מה שהחל כפוסט ברשתות החברתיות הפך לעימות דיפלומטי משמעותי, וממחיש כיצד זיכרון היסטורי, מלחמה מודרנית ותקשורת דיגיטלית נפגשים עם השלכות פוליטיות מיידיות", נכתב במודרן דיפלומסי.
מתוך המודרן דיפלומסי, מאת סאנה חאן. לקריאת הכתבה המלאה
