צילום מסך מתוך הסרטון המדובר
דיון על רגולציית בנייה יצא מגבולות הכנסת והממשלה, כשרשות הכבאות וההצלה פרסמו סרטון נגד החלטה של מינהל התכנון להקל על הדרישה לשני חדרי מדרגות בבניינים גבוהים - במקום החל מ-10 קומות כיום, הם רצו להגביה את הדרישה ל-14 קומות, כלומר 42 מטרים. על פי הסרטון, "חדר מדרגות אחד בבניין גבוה זו סכנת חיים".
אך במינהל התכנון טוענים: סכנת החיים האמיתית היא לעכב התחדשות עירונית של בניינים ישנים ופגיעים הרבה יותר. הסרטון זכה לתפוצה נרחבת, כאשר רק ב- X הוא מתקרב כבר ל-100 אלף צפיות. איך קרה שדיון מקצועי כזה גולש לזירה הציבורית, עם רשות ממשלתית שתוקפת בפומבי רשות ממשלתית אחרת?
● דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"
● בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים
מרכז הדיון הוא על רגולציה שמחייבת הוספת גרם מדרגות שני לבניינים גבוהים. מטה התכנון הלאומי, שאמון לקדם מדיניות שתאפשר בנייה נרחבת יותר שתקל על משבר הדיור, רוצים לאפשר בנייה של 13-10 קומות ללא גרם מדרגות נוסף, מה שמוסיף עלויות נרחבות על הבנייה והופך בנייה גבוהה בפריפריה ללא משתלמת.
בעוד הכבאות מעוניינים להשאיר את המצב כמו שהוא, בו הדרישה מתחילה כבר מ-10 קומות. על פי הסרטון שפרסמו כבאות והצלה "ברגע שתפרוץ שריפה, והחלל הזה מתמלא בעשן, ומצד אחד לוחמי האש עולים לחלץ את האזרחים, ומצד שני הם יורדים באותו גרם מדרגות, עלולה להיווצר לנו מלכודת מוות".
אלא שעל פי גורמים בממשלה, אין היגיון מיוחד בדרישה הזאת: "אין גרם מדרגות שמיועד לעלייה וגרם מדרגות שמיועד לירידה. בכל מקרה תהיה התנגשות. הכבאות גם לא הציגו כמה ספיקת אנשים נדרשת בחדר המדרגות. ברגע שפורטים את זה, מבינים שאין בדרישה שלהם היגיון מארגן, זה סתם סיסמאות. ובכלל, את אותה טענה אפשר להביא גם על מבנים מתחת ל-10 קומות".
מינהל התכנון נשענו על סקירה של חברת אלייט בראשות נציב הכבאות וההצלה לשעבר דדי שמחי. הם בחנו את הרגולציה בישראל ובעולם, וספציפית מול היכולות של הכבאות בישראל. לדבריהם, "סף המעבר ל'רב-קומות' נקבע כיום על 29 מטר, בעוד שצי כבאיות הסולם וכבאיות המנוף בשירותי הכבאות הינו בעל יכולת פעולה של 42 מטר. פער זה יוצר אי-הלימה בין היכולת המבצעית בפועל של מערך הכבאות לבין ההסדרה הרגולטורית ש מצדיקה בחינה מחודשת של סף ההגדרה".
הרגולציה האמריקאית
הכבאות מביאים השוואה בינלאומית שמראה שבארה"ב, ממנה נלקחת מרבית רגולציית הכבאות בישראל, אכן יש דרישה דומה לגרם מדרגות שני מעל 22 מטרים. אלא שהדבר נובע מנסיבות אחרות לגמרי: קודם כל, בנייני המגורים הנפוצים בארה"ב הם רחבים בהרבה, וכמות הדיירים בכל קומה גדולה יותר. בנוסף, הסולמות בכבאיות הנפוצות בארה"ב מגיעות ל-23 מטרים, ומכאן נובעת הרגולציה. זאת בזמן שהכבאיות הנפוצות בישראל מגיעות ל-42 מטרים.
וחשוב עוד יותר: על פי הדוח של "אלייט", בישראל יש רשימה ארוכה של אמצעי בטיחות נוספים, שלא נדרשים בארה"ב, ולדבריהם הם אפקטיביים בהרבה מכל גרם מדרגות נוסף. אלו כוללים למשל מערכות שחרור עשן, מעלית כבאים, גלגלון כיבוי, מאגר מים סמוך, חלון חילוץ בדירות, רחבת היערכות לכבאות, ודלתות אש שמונעות התפשטות בין מרחבים שונים בבניין. דווקא חלק מהדרישות האלה, כמו הדרישה שהקירות יהיו חסיני אש במשך שעתיים (ולא רק במשך שעה) הכבאות מציעה להסיר במקום גרם המדרגות הנוסף. לדבריהם, התוצאה תהיה גם זולה יותר וגם בטיחות יותר.
על פי הדוח של "אלייט", במדינות אירופאיות רבות, ישנה דרישה לגרם מדרגות נוסף בבניינים גבוהים (אפילו מעל 42 מטרים), אך רק אם לא מותקנים בו אמצעי בטיחות נוספים מהסוג שנהוג כבר בישראל. הם אף מדגישים שבישראל ישנם אמצעי בטיחות כמו חלוקה לאגפים ומערכות שחרור עשן שלא נדרשות גם במדינות אירופאיות שמאפשרות גרם מדרגות יחיד.
מצד שני, טפסר משנה ספי שמיר, ראש מחלקת חקירה ורגולציה בכבאות והצלה, אומר ש"גרם המדרגות הוא הכרחי כדי לאפשר לאנשים להימלט מהדליקה. במדינות כמו גרמניה אכן יש אמצעי בטיחות חליפיים לגרם מדרגות נוסף, אבל שונים ויקרים מאלו שיש בישראל, כמו לובי קומתי ומערכות ניהול עשן נפרדת, ושההגעה לחדר המדרגות תהיה דרך מרפסת פתוחה. אם רוצים לאמץ את הדירקטיבה הגרמנית, שיאמצו אותה עד הסוף".
"מדובר בהצלת חיי אדם"
על פי נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי "אין שריפה שקרתה בבניין מגורים גבוה שנבנה ב-30 שנה האחרונות, שיצאה מחוץ לדירה, והיו הרוגים". כלומר, תרחיש הייחוס שלשמו נועדה הרגולציה פשוט לא מתקיים. זה משום שבבניינים החדשים יש כאמור שלל אמצעי בטיחות נוספים שמונעים התפשטות של האש. לדברי נתן אלנתן "אנחנו משאירים את החובה הזאת, שהיא זולה עבור היזמים ואפקטיבית בהתמודדות עם שריפות". לדבריו, הם ביקשו מהכבאות נתונים, ולא נענו.
ואכן, בשיחה עם הכבאות, הם מודים שאין להם נתונים כאלה, ושהם לא אוספים אותם. לדבריהם, האחראים על נתוני הנפגעים הם משרד הבריאות, והם מסווגים את סיבת המוות לפי הסיבוך הבריאותי הסופי, בלי קשר לשריפה שהייתה. אך אלנתן אומר ש"ההרוגים בשריפות הם רק בבניינים ישנים" בהם אין אמצעי בטיחות כאמור. אלו גם פעמים רבות נבנים מחומרים בעייתיים יותר, והיכולת שלהם להתמודד עם שריפות חלשה יותר.
לכן, סכנת החיים האמיתית בעיניו היא להשאיר את המצב כמו שהוא, מה שיעכב התחדשות עירונית בפריפריה, וישאיר תושבים רבים בבניינים ישנים ופגיעים בהרבה". זאת מכיוון שהחל מגובה 10 קומות ומעלה, דרישות הכבאות מזנקות משמעותית, מה שהופך את הבנייה ללא משתלמת במקומות מועטי ביקוש.
הסרת הרגולציה היקרה ביותר, גרם המדרגות הנוסף, אמורה לפתור זאת ולהפוך לכלכלית את הבנייה חדשה והבטיחותית יותר. "ככה גם בפריפריה יהיו מבנים חדשים, כולל ממ"ד, ויכולת עמידה בשריפות. זו הצורה להפחית את מספר ההרוגים" אומר אלנתן.
גם טפסר משנה שמיר מסכים איתו ש"אין ספק שבניין חדש הוא טוב יותר עבור האזרח, אבל להציג את זה כאילו כל האירוע שמונע את זה הוא חדר המדרגות - זה לא נכון".
הוויכוח המקצועי, שמתנהל בדרך-כלל במסדרונות הממשלה ובוועדות הכנסת, יצא הפעם לקמפיין נדיר של רשות ממשלתית אחת נגד אחרת. על פי הכבאות, הסיבה לכך ש"הכבאות נעמדה על הרגליים האחוריות, היא כי היא כי חשוב להילחם בזה. מדובר על חיי אדם, שזה המנדט שלנו ועלינו לשמור עליו".