דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock
השקל עושה היסטוריה ונסחר מתחת לרף ה-3 שקלים לדולר. כבר חודשים שהשקל מבסס את מעמדו בתור המטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי השנה עם תשואה של יותר מ-20%. עד לא מזמן השיא הנוכחי נראה היה דמיוני, אבל בחודשים האחרונים וביתר שאת מאז סיום המלחמה בעזה, היו מי שהעריכו שהא יגיע לשם.
כך למשל, בבנק דיסקונט כתבו לפני מספר חודשים: "בתחזית הבסיס שלנו אנו מעריכים דולר-שקל של 3-3.12 בסוף 2026, כלומר התחזקות חדה יותר בהשוואה לתחזית הקונצנזוס לפי בלומברג".
גם תמיר הרשקוביץ, סמנכל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח ופיננסים, חזר בחודשים האחרונים על התחזית שלו לשער של 3 שקלים. בפברואר האחרון הוא אמר לגלובס: "לאור הניסיון שלנו, ראינו כמה הכלכלה הישראלית והשקל יצאו מחוזקים מאירועים משמעותיים. לכן, מבחינתי הכיוון ברור - מתחת ל-3 שקלים לדולר, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים".
פרופ' ליאו ליידרמן, ראש מכון מחקר IREES במרכז האקדמי פרס, יועץ כלכלי ראשי לבנק הפועלים ולשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, אף העריך ערב המלחמה באיראן שייתכן כי זו רק ההתחלה. "אירוע אחד עשוי להביא את השקל לרמה של כ-2 שקלים לדולר - נפילת המשטר באיראן. מצב זה יוביל לזרימות הון מסיביות לישראל, ירידה חדה בפרמיית הסיכון, פריחה אזורית והשקעות בקנה-מידה היסטורי".
ההתחזקות האחרונה של השקל, כאמור, היא השתקפות של התמונה הגאו-פוליטית במזרח התיכון, אבל לא רק. "פרמיית הסיכון של מדינת ישראל יורדת אף היא", אומרת אידית מוסקוביץ, מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי. "גם מול סל המטבעות העולמי הדולר נחלש, אך בעוצמה נמוכה יותר למול המגמה בשוק המקומי", היא מוסיפה.
לדבריה, "ההערכה כי התקדמות בשיחות והגעה להבנות מול ממשלת לבנון תגרור המשך החלשות הדולר מול השקל ואף חציית רף 3 שקלים לדולר. עם זאת, יש להביא בחשבון שלא תם הפרק במלחמת איראן, וההתלקחות נוספת בגזרה, בעיקר על רקע סלע המחלוקת העיקרי - פירוק הגרעין - יכולה לגרור המשך תנודתיות בשווקים".
האם בנק ישראל יתערב?
אבל לא רק אופטימיות מקומית פועלת לטובת השקל, אלא גם היחלשות הדולר בעולם. הדולר האמריקאי איבד גובה בצורה משמעותית בשנה החולפת מול המטבעות המרכזיים, חרף מהלך ההתחזקות שחווה בשבועות האחרונים על רקע המלחמה באיראן. שוק המט"ח הוא שוק עמוק במיוחד המושפע משורת גורמים ארוכה, לרבות תנועות הון, מדיניות מוניטרית ונתוני המאקרו של כל מדינה. במקרה האמריקאי, כל אלה פגשו אינטרס של הממשל הנוכחי להחלשת הדולר כדי לשפר את מצב היצואנים והתעשייה המקומית.
לחוזקו של המטבע המקומי יש מרוויחים ומפסידים. היבט חיובי הוא השפעתו למיתון האינפלציה שירדה אל תוך יעד היציבות של בנק ישראל (מתחת ל-3%). בבנק ישראל מייחסים זאת בין השאר לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת ב-CDS, ביטוח מפני חדלות פירעון. זאת אומנם עלתה בשבועות האחרונים בשל המלחמה באיראן, אך כאמור היא רחוקה מאוד מהמצב אחרי ה-7 באוקטובר ואף מאשר מהסבבים הקודמים מול איראן. הסבר אפשרי נוסף לביצועים החזקים של השקל נעוץ בפעילות הגופים המוסדיים.
על-פי בדיקת בית ההשקעות מיטב, החשיפה הממוצעת של עשרת הגופים המוסדיים הגדולים במסלולים כלליים ירדה בדצמבר מתחת ל-19%. רמה זו נמוכה יותר מאשר בסוף 2022 - ערב הרפורמה המשפטית והמאבק סביבה שטלטל את הכלכלה. בנוסף, ברבעון האחרון של 2025 הגופים המוסדיים מכרו מט"ח בסכום של 13.3 מיליארד דולר, הגבוה אי פעם.
כוח נוסף שמשפיע על השקל הוא היקף ההשקעות הזרות בישראל. לפי נתוני בנק ישראל, ב-2025 היקף ההשקעות נטו של תושבי חוץ בישראל עמד על 39 מיליארד דולר, זאת בהשוואה ל-25 מיליארד דולר בשנת 2024.
כך או כך, השאלה הגדולה כעת היא האם בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח. הוא יכול להחליש את המטבע המקומי בדרך ישירה, כמו קניית דולרים או בדרך עקיפה כמו הורדת ריבית. בשיא משבר הקורונה ועם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ומלחמת איראן בקיץ האחרון הבנק המרכזי פעל בכיוון ההפוך - בלם את היחלשות השקל באמצעות מכירת דולרים.
האם גם כעת הוא יפעל? כלכלנים עימם שוחחנו ערב המלחמה באיראן הביעו ספק לגבי האפשרות הזאת במיוחד תחת הממשל האמריקאי הנוכחי - שכמדיניות מוריד את שווי הדולר בעולם ורואה בהתערבות בשוק המט"ח לא הוגנת. הם מציינים כי מדינות שעשו זאת אף נכנסו ל"רשימה השחורה" של משרד האוצר האמריקאי.