אסדת הגז "לוויתן" / צילום: Lev Radin/Si
הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר") שמשקיעה מחוץ לישראל חלק מרווחי הגז ושאר משאבי הטבע, רשמה השנה רווח דולרי גדול במיוחד של 18.4%, עם רווח של 411 מיליון דולר (1.38 מיליארד שקל) בשנת 2025. אך התחזקות השקל לעומת הדולר מחקה 1.1 מיליארד שקל מהרווח, מה שמשאיר 3.8% תשואה בלבד.
● השקל בשיא היסטורי: החברות שמפסידות - ואלה שמרוויחות בגדול
● הבזבוז הופך הכרחי: הפגיעה הכואבת של המלחמה באיראן בנכסים הכי בטוחים
בסך-הכול בסוף 2025 הקרן הכילה 8,666 מיליון שקל. מטרת קרן העושר היא לנתב לחו"ל את רווחי הגז והמחצבים (כמו מפעלי ים המלח), כדי למנוע התחזקות-יתר של המטבע ו"מחלה הולנדית" שמקשה על כל יצוא אחר, כמו גם עלייה קבועה בהוצאות הממשלה שההכנסות שלה תלויות מדי ברווחי הגז המשתנים.
קרן עושר לאומית היא דרך מקובלת עבור מדינות עשירות במשאבים טבעיים להפנות השקעות החוצה במטרה למתוח את הרווחים מהם לאורך זמן, וכך למנוע "התמכרות" לרווחים הקלים לממשלה כמו גם התחזקות גדולה מדי של המטבע. קרן העושר הגדולה בעולם היא קרן הפנסיה הנורבגית, שמכילה כ-2.1 טריליון דולר, וההכנסות ממנה מגיעות מרווחי הנפט של המדינה.
מיליארד שקל שהצטבר עד כה
"הקרן לאזרחי ישראל" היא קרן העושר הלאומית של ישראל, שהוקמה בחוק מ-2014 בעקבות גילויי הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל. על-פי החוק, מס רווחי היתר ("מס ששינסקי") מתנקז אליה ולא ישירות לקופת המדינה. המס מתחיל להיגבות אחרי שחברות הגז עצמן עברו רווח מסוים על ההשקעה שלהן, אליו הגיעו רק בשנים האחרונות. הקרן החלה את פעילותה ביוני 2022, כאשר הצטברו בה מיליארד שקל.
בשנת 2025 נכנסו לקרן כ-1.2 מיליארד שקל מהיטלים על חברות הגז ועל ICL (המחזיקה במפעלי ים המלח), והוקצו ממנה 233 מיליון שקל חזרה לקופת המדינה עבור פרויקטים שעומדים בתנאי החוק.
הקרן הרוויחה 411 מיליון דולר, שהם תשואה דולרית גדולה במיוחד של 18.4%. מדובר בתשואה דולרית גבוהה במיוחד ביחס לשנים האחרונות, כאשר בממוצע הקרן רשמה תשואה של 13.6% בשנה. אך הפרשי המטבע הובילו לכך שבשקלים, מדובר על רווח כולל של 238 מיליון שקל בלבד, שהם תשואה שקלית של 3.8%. לא מדובר על תשואה גרועה במיוחד בהתחשב בנסיבות, אך השיעור הזה לא מצוין בדוח שפורסם על הקרן, אם כי ניתן לחשב אותו מהטבלאות המצורפות בו.
בקרן ישנו רוב גדול (69.3%) של מניות, והשאר חוב בדרגות שונות ומעט מזומן. כשני שליש ממניות הקרן מושקע בצפון אמריקה, וכנראה ספציפית בארה"ב, והשאר באירופה, יפן, שווקים מתעוררים ומעט מדינות מפותחות אחרות.
מבחינת ענפים, הקרן הושקעה בעיקר בטכנולוגיה, פיננסים, מוצרי צריכה, תעשיה, בריאות ותקשורת (בסדר הזה). זאת תוך היצמדות רבה למדד MSCI הגלובלי. מעל 70% מהמטבע שבו הקרן מושקעת הוא הדולר האמריקאי, מה שהופך את התנודתיות בו למשפיעה במיוחד על ביצועיה. מעט מתחת ל-20% באירו, והשאר במטבעות אחרים.
תשואה הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע
על-פי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "הקרן משמשת נדבך אסטרטגי בחוסן הלאומי. היא המנגנון שמבטיח כי הכנסות המדינה ממשאבי הטבע לא יתכלו בשימוש לצרכים שוטפים, אלא יהוו בסיס ליציבות פיננסית בין-דורית. בתקופה שבה המדינה נדרשת להשקעות עתק בשיקום, בביטחון ובתמיכה אזרחית, קיומו של עוגן כלכלי המנותק מהתקציב השוטף מחזק את אמון המשקיעים בעולם ואת ביטחונם של אזרחי ישראל בעתידם".
יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן, ירום אריאב, הוסיף כי "במהלך השנה החולפת, ועדת ההשקעות המשיכה להרחיב את פיזור התיק. השנה הרחבנו את אפיקי ההשקעה לעבר קרנות השקעה פרטיות, תוך שילוב מושכל בין ניהול אקטיבי לפסיבי. צעדים אלה נועדו למקסם את פוטנציאל התשואה של הקרן במסגרת סיכון מבוקרת וארוכת-טווח".
לנה קרופאלניק, מנהלת המחלקה לניהול הקרן לאזרחי ישראל, הוסיפה כי "שנת 2025 האירה פנים לשווקים הגלובליים. הסביבה הכלכלית החיובית, לצד אסטרטגיית ההשקעה של הקרן, שכוללת הקצאה משמעותית לנכסי סיכון וניהול השקעות דינמי ואקטיבי של המחלקה, אפשרו לקרן להשיג תשואה שנתית גבוהה. חשוב לציין כי התשואה השנה הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע ארוך-הטווח הצפוי של הקרן".