טויוטה אייגו X 2026 / צילום: יח''צ
כמעט שליש מהלקוחות הישראלים שרכשו רכב חדש ברבעון הראשון השנה בחרו בהיברידי. מבין הלקוחות שבחרו בהיברידית חדשה, 70% רכשו רכב שאינו סיני, בעיקר דגמים של טויוטה, יונדאי וקיה.
המשמעות היא, שבישראל קיים עדיין פלח גדול של לקוחות ששואפים להפחית משמעותית את הוצאות הדלק שלהם, אבל רובם לא בשלים עדיין לעבור לרכב שדורש התחברות לשקע חשמלי, או כזה שמיוצר בסין.
● התחזקות השקל בולמת גל התייקרויות משמעותי בענף הרכב
● למי שמוכן לשלם מעל 800 אלף שקל לרכב, זו כנראה בחירה טובה
גם פלח זה נמצא כיום במגננה מפני דגמים סיניים היברידיים במחירי רצפה, אבל נותרו בו כמה מבצרים, כמו רכבי פנאי עירוניים קטנים עם הנעה היברידית. הנציגה העיקרית בפלח זה היא אייגו X של טויוטה, שנחתה כאן לאחרונה אחרי חידוש מקיף.
עיצוב חיצוני
חיצונית הרכב עבר שדרוג קוסמטי, שמטשטש בצורה יעילה את ממדיו הזעירים. החרטום מזכיר קרוס-אובר גדול, בזכות פנסי חזית גדולים וגריל טרפזי ענק ומושחר, שנראה כאילו נועד להזרים אוויר לאיזה מנוע גדול, ולא ליחידת כוח היברידית צנועה.
בפרופיל הצד בולטות קשתות גלגלים מסיביות, שמחפות על חישוקים בגודל מכובד של 17 אינץ'. אלה נראים גדולים ביחס למרכב, ומשווים לו מראה של "רכב פנאי". הדלתות האחוריות קטנטנות אבל בחלקן האחורי יש תפיחה שרירית, שיוצרת מראה דינמי במיוחד בגרסה הבכירה, עם השחרה של הגג, של עמודי הגג ושל הפגושים. הזנב צר, אבל פגוש רחב בתחתיתו מקנה לו יציבה חסונה.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים מספקת תזכורת שזה עדיין רכב קטנטן, שאורכו 3.78 מ' בלבד, כ-16 ס"מ פחות מטויוטה יאריס למשל. ההתמקמות במושבים הקדמיים נוחה יחסית, בזכות סף כניסה די גבוה, גובה מכובד ודלתות בגודל סביר. אבל כניסה של מבוגרים למושב האחורי מבעד לדלתות האחוריות הזעירות כבר דורשת אקרובטיקה.
הדואליות נמשכת גם במרחב הפנים; הישיבה מלפנים גבוהה יחסית, עם מרחב סביר לרגליים, לכתפיים ולראש של נהג ונוסע ממוצעי קומה. אבל המושב האחורי תוכנן ככל הנראה עבור ילדים או כיסאות תינוק. שני מבוגרים יתקשו למצוא בו מרחב מספק לברכיים, אלא אם יזכו להתחשבות משמעותית מהיושבים לפניהם.
הנוסעים מאחור גם נענשים בחלון שנפתח החוצה כמעין חרך צר, ולא נגלל מטה כמקובל. זה פטנט שחשבנו שכבר עבר מהעולם. ילדים, שממילא מחוברים למסך הטלפון שלהם, לא יתקשו להסתגל לנסיעה מאחור. מבוגרים ימצאו שזו חוויה לוחצת ומלחיצה אפילו בנסיעות קצרות. תא מטען בנפח 231 ליטר מספיק לגיחות קניות טיפוסיות, או למטען יום-יומי אבל אינו ידידותי למזוודות.
עיצוב הפנים מושקע ואולטרה-מודרני, בניגוד בולט לסגנון המינימליסטי של הסינים. יש מסכים דיגיטליים כמתבקש, אך הם מוקפים בשלל חיפויים עגלגלים, כולל מסגרת ענקית דמוית ביצה, שנמתחת כמעט מדלת לדלת.
למרות העיצוב החדשני, הנדסת האנוש די שמרנית. מסך המולטימדיה בגודל סביר ביחס לתא הנוסעים, ויש גם לוח מחוונים דיגיטלי נאה ברזולוציה גבוהה. אבל רוב השליטה במערכות החיוניות מתבצעת באמצעות מתגים פיזיים, והעברת ההילוכים מתבצעת בסיוע מוט הילוכים גדול וזקוף, שממוקם בין המושבים. אנחנו מעדיפים את הגישה הזו על פני נבירה בתפריטים תוך כדי נסיעה, אבל חסידי הנדסת האנוש נוסח סמארטפון יצטרכו להסתגל.
הישיבה הגבוהה יחסית מעניקה ראות טובה לפנים ולצדדים, אבל הראות לאחור חסומה כמעט לחלוטין, בשל עמודי גג אחוריים מסיביים וחלונות צד קטנטנים. לכן כל נסיעה לאחור מחייבת שימוש במצלמה האחורית.
איכות הייצור סולידית ובנויה לשרוד, כפי שניתן לצפות מטויוטה. אך חומרי הדיפון עצמם נוטים לכיוון החסכוני, שלא לומר קמצני, במיוחד כשמשווים אותם לסיניות. כמעט כל משטחי הדיפון בתא עשויים מפלסטיק קשיח, ובדלתות יש לא מעט משטחי מתכת חשופים. הריפוד הדל יחסית גם בא לידי ביטוי בכמות לא מבוטלת של רעשי דרך ורוח שחודרים לתא, בעיקר במהירויות גבוהות.
האבזור התקני סביר במונחי טויוטה, וכולל מערך מקיף של מערכות בטיחות, בלם יד חשמלי, מצלמה אחורית ועוד. אבל הסיניות הזולות כבר הרגילו אותנו לפריטי פינוק כמו ריפוד דמוי עור, שליטה חשמלית במושבים וגג שמש, שכאן אינם בנמצא.
מנוע וצריכת דלק
אחד החידושים המרכזיים בדור החדש הוא החלפת מנוע ה-1 ליטר החלוש והרועש של הדור היוצא במערכת ההנעה ההיברידית המוכרת לנו מסדרת היאריס ההיברידית. זו משלבת מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר, מנוע חשמלי וסוללה קטנה עם הספק משולב של 116 כ"ס, תוספת של לא פחות מ-44 כ"ס בהשוואה לדגם היוצא.
מערכת ההנעה הזו היא ללא ספק האטרקציה המרכזית של הרכב. די בלחיצה קלה על דוושת הדלק כדי לייצר תאוצות שלא יביישו איזו סופר-מיני כוחנית. גם עקיפות בעלייה מתבצעות בצורה יותר נמרצת ובטוחה, ולרכב אין בעיה להעפיל בזריזות למהירויות בין-עירוניות מכובדות ולשייט בהן לאורך זמן.
התיבה האוטומטית הרציפה עדיין נוטה להעלות את סיבובי המנוע לרמה גבוהה וצורמנית בעת האצה אגרסיבית, והמנוע גם מרים קול כאשר הסוללה מתרוקנת. אבל ברוב מצבי הנסיעה, בעיקר בעיר, המנוע פועל בשקט וללא תחושת מאמץ, על כוח חשמלי בלבד.
הבונוס המרכזי הוא צריכת דלק מזערית; טויוטה נוקבת בנתון מרשים של 26.3 ק"מ לליטר, ומי שינהג ברכב במתינות, יגלה שאפשר בהחלט להתקרב לנתון הזה בתנאי אמת. זה פלוס תפעולי משמעותי בתקופה שבה מחירי הדלק נוסקים לטריטוריה לא מוכרת. צריך רק לזכור, שמכל הדלק מכיל רק 30 ליטר, מה שמגביר את תכיפות הביקורים בתחנות.
על הכביש
על הכביש האייגו משעשעת לנהיגה. כבר שכחנו מתי נהגנו במכונית ששוקלת פחות מ-1.1 טונות בלבד, ועם היגוי די מהיר ומדויק, נטיית גוף מרוסנת וגלגלים שממוקמים בפינות הרחוקות של השלדה, היא מאפשרת להשתעשע לרוחב האספלט על כבישים מפותלים. זאת בתנאי שזוכרים שהחישוקים הגדולים עטויים בצמיגים דקיקים, שהאחיזה שלהם מוגבלת.
לצד הפלוס אפשר להוסיף גם כושר תמרון עירוני מרשים, עם קוטר סיבוב מזערי, שמאפשר סיבובי פרסה ברחובות צרים והשתחלות בקלות למרווחי חנייה שרוב הנהגים יוותרו עליהם. בצד המינוס חייבים לציין ספיגת זעזועים קופצנית על מהמורות עירוניות, שמורגשת בעיקר מאחור.
מחיר
אייגו X המחודשת עולה בין כ-124 ל-130 אלף שקל, תוספת לא מבוטלת של כ-19 אלף שקל לעומת הדגם היוצא. זו מכונית עירונית אופנתית, אולטרה-חסכונית, זריזה ומשעשעת על הכביש ובעיר. אבל תא הנוסעים הקטן מגביל את השימוש בה, והאבזור התקני מתקשה ליישר קו עם הסיניות.
היא מתומחרת קרוב מדי להיברידיות גדולות, מאובזרות ושימושיות יותר למשפחות. מנגד היא נושאת עליה את שם המותג טויוטה, שמבטיח סחירות חזקה בעתיד, ועבור רבים בישראל זה לבדו מכריע את הכף לטובתה.
חלק מהמתחרות
צ'רי טיגו 4 הייבריד
138 אלף שקל עולה גרסת הכניסה של הקרוס-אובר הסיני. הממדים גדולים משמעותיות מהאייגו, תא הנוסעים שימושי למשפחות ורמת האבזור מכובדת. הנעה היברידית מלאה מייצרת 163 כ"ס והצריכה המוצהרת 19.3 ק"מ לליטר.
סיטרואן C3
115 אלף שקל עולה הקרוס-אובר העירוני החדש של סיטרואן. הרכב ארוך, רחב וגבוה מהאייגו, ותא הנוסעים מרווח יותר. מנוע טורבו 1.2 ליטר עם סיוע חשמלי קל מייצר 110 כ"ס והצריכה היא כ-20 ק"מ לליטר.
