דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria
בוול סטריט כבר לא מחפשים מילים עדינות: רצף ההשקות של אנתרופיק בחודשים האחרונים מוגדר על ידי אנליסטים כ"מרחץ דמים" של ממש. לא מדובר בעוד עדכון גרסה או בתחרות על לב המשתמשים, אלא במתקפה חזיתית על המודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה.
● "ביצועי חסר כרוניים": המאבק שמסעיר את חברת הטכנולוגיה
● הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא
אנתרופיק, שנתפסה בעבר כאלטרנטיבה ה"בטוחה" והשקטה של עולם הבינה המלאכותית, מובילה כיום התרחבות מהירה אל תוך תחומי ליבה בתעשיית ההייטק, תוך שהיא מוחקת בתוך שלושה חודשים בלבד שווי שוק מוערך של יותר מ־300 מיליארד דולר מהחברות שנמצאות על הכוונת שלה.
Claude Cowork | פירוק מודל הרישיונות
המהלך הראשון הגיע בינואר עם השקת Claude Cowork, סוכן המסוגל לנהל משימות משרדיות מורכבות מקצה לקצה. עבור חברות כמו סיילספורס וסרוויס נאו, הסיכון לא מסתכם רק בירידה במספר המשתמשים. המודל שלהן מבוסס על מכירת רישיונות לפי עובד (Seat-count), כך שהכנסותיהן צומחות יחד עם היקף כוח האדם בארגון. כאשר סוכן אחד מסוגל לבצע עבודה של צוות שלם, הארגון לא רק צורך פחות רישיונות, אלא מתחיל לערער על עצם התמחור, מה שמציב סימן שאלה על אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ענף ה־SaaS.
במקביל, בתוך שבועות ספורים התרחבה המגמה גם לעולמות המידע והמשפט, תחומים שלפי מספר גורמים נחשבו עד כה עמידים יחסית לאוטומציה. היכולת של קלוד לנתח אלפי מסמכים ולנסח חוזים מורכבים בתוך שניות הובילה לירידות חדות בערכן של חברות המידע המקצועי והנתונים דוגמת RELX ו־Wolters Kluwer. המשותף לכולן הוא מודל עסקי המבוסס על הנגשת ידע מומחה בתחומי המשפט והמס בתשלום, מודל שכאמור נשחק כאשר ה־AI הופכת את הידע היקר למוצר מדף נגיש המייתר את הצורך בתיווך המסורתי ואת שיטת "שעות החיוב".
Claude Mythos | טלטלת הסייבר וחברות הקוד
הדינמיקה הזו הגיעה לשיאה בסוף מרץ עם הדלפת מסמכים פנימיים שחשפו מודל מתקדם בשם Claude Mythos. לפי הדיווחים, מדובר בקפיצה ביכולת של מערכות AI לא רק לזהות חולשות אבטחה, אלא גם לנצל אותן באופן אוטונומי. התגובה הייתה מיידית, ומניות הסייבר הגיבו בחדות: זיסקיילר רשמה ירידות משמעותיות, והמסחר במניות קראוד סטרייק ופאלו אלטו אופיין בתנודתיות חריפה.
עם זאת, המומחים בשטח מציעים מבט מפוכח יותר. "מיתוס מטפל בדברים שקשורים בעיקר לקוד ולדרך שבה הוא נכתב, אבל ענף הסייבר הוא הרבה מעבר לזה", מסביר אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד קהילת Machine & Deep Learning Israel. לדבריו, בעוד שהמודל יכול לפגוע בחברות שה"טיקט" המרכזי שלהן הוא בדיקת קוד והגנה ברמת האפליקציה, אך הסייבר הארגוני המודרני כולל שכבות הגנה רחבות בהרבה ש־AI עדיין לא יודע לפתור במלואן. "זה יכול לאתגר את השחקניות שמתמקדות בקוד, אבל סייבר זה עולם רחב בהרבה".
Claude Design | מגשר בין העיצוב לפיתוח
בסוף השבוע האחרון פתחה אנתרופיק חזית חדשה: Claude Design. הכלי מאפשר לייצר ממשקי UI/UX ואבות־טיפוס שלמים מתוך תיאור טקסטואלי. השוק הגיב במהירות: מניות Adobe ופיגמה ירדו, ולפי שלל דיווחים, הערכת השווי של Canva, שהיא חברה פרטית, ספגה חבטה משמעותית, ככל שהמשקיעים החלו להטיל ספק ביכולתה לשמר את הדומיננטיות שלה מול כלי עיצוב אוטונומיים.
בעצם - במקום שמעצב ישרטט ומתכנת יבנה, קלוד עושה את שניהם במקביל: הוא יוצר את העיצוב ומפיק עבורו מיד את הקוד המוכן. המהלך הזה מקצר תהליכים של שבועות לדקות ספורות, ומייתר משרות שלמות שכל תפקידן היה לגשר בין עולם העיצוב לעולם הפיתוח.
אליאבייב מסתייג גם כאן מהספדת המעצבים המהירה: "לגבי הדיזיין, זו כרגע עוד שכבה אחת. זו דרך לעצב בצורה הרבה יותר טובה ונוחה עם קלוד, אבל זה עדיין לא כלי שיתופי לארגוני אנטרפרייז. זה עדיין לא כלי שיכול לתת מענה מקצה לקצה, אבל זו ללא ספק התחלה".
מי הבא בתור? הענקיות ימציאו עצמן מחדש
במקביל, השאלה שמעסיקה כעת את המשקיעים היא מי הבא בתור לעמוד מול "המרחץ" של אנתרופיק. לפי אליאבייב, המפתח נמצא בקרבה לקוד וללוגיקה הפורמלית. "ככל שאתה נמצא בשכבה הכי קרובה לקוד ולכתיבה שלו, ככה אתה באיום גדול יותר", הוא קובע. "גם עיצוב הוא בסופו של דבר קוד עם תקדימים ויזואליים. לכן, כל מה שנמצא ברף התחתון של היצירה, בלי שיש צורך בקפיצות לוגיות גדולות מדי, נמצא בסכנה מיידית".
ומה לגבי תחומים מורכבים יותר כמו חוויית משתמש (UX) או תכנון מערכות? כאן, לפי אליאבייב, המחסום האנושי עדיין גבוה. "הם יכולים אולי לייצר תמונות או אלמנטים בסיסיים, אבל חווית משתמש מלאה היא הרבה מעבר לזה. זה דורש הבנה עמוקה של צרכי אדם שלא בהכרח נמצאת ב־Level הנמוך של הקוד".
נכון להיום, המסר של אנתרופיק לוול סטריט הוא שינוי פרדיגמה: לא מדובר עוד בכלים שמייעלים עבודה, אלא במערכות שמבצעות אותה בפועל. כאשר הערך עובר ממספר המשתמשים (המשאב) לתפוקה שהמערכת מייצרת (התוצר), כל בסיס ההכנסות של ענף התוכנה משתנה. בזמן שאנתרופיק נהנית מעלייה חדה בשוויה ומעניין שרק ממשיך וגובר מצד משקיעי ענק, חברות התוכנה המסורתיות נאלצות להמציא את עצמן מחדש.
כעת, השאלה שמעסיקה את וול סטריט היא כבר לא "אם", אלא איזה סקטור ימצא את עצמו על הכוונת של הפיתוח הבא של אנתרופיק.