ניר שפיר, מנהל הפעילות של חברת השבבים ARM בישראל / צילום: אייל לייבל
אישי: בן 49, נשוי + 3, גר בהוד השרון
מקצועי: מנהל הפעילות של חברת השבבים הבריטית ARM בישראל
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי בנהריה, אז עיר קטנה ומתוירת. מגיל 8 שיחקתי הוקי גלגיליות ואפילו הצלחתי לשכנע את אבא, שבכלל היה מהנדס, לרכוש את הזיכיון להבאת ציוד למשחק הזה מאיטליה וספרד. היה לו מחסן עם המון ציוד, ושם, בגיל 12-11, התחיל הקטע השיווקי שלי, כששכנעתי אנשים לקנות. בבית הספר היסודי הייתי תלמיד פנטסטי, אבל בתיכון הראש כבר היה במקומות אחרים: אבי קנה לעסק את המחשב הראשון, של IBM (זה היה ב־1985 - ד"א), ואני השתלטתי עליו ועולם ומלואו נפתח בפניי. נעשיתי פריק של זה. למרות זאת, סיימתי עם בגרות מלאה.
● המדענית שמנהלת 130 מיליון שקל בשנה עבור הממשלה: "גדלתי בעוני קיצוני"
● המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 עדיין עושה מילואים
● מהמסע המפרך לישראל בגיל 3 ועד לעמדה הבכירה בבית הנשיא: "האמנתי שאני אצולה"
צבא: התגייסתי לחיל התותחנים ליחידה בשם המנתץ, שייבאה משגרי רקטות מארה"ב. הייתי חלק מצוות של כלי ארטילרי. בחרו שם את האנשים בפינצטה, כך שזכיתי שלהעביר שירות עם אנשים מעולים.
בלי תואר: השתחררתי אחרי שלוש שנים ונרשמתי ללימודי מינהל עסקים, אבל זה לא זרם אצלי בוורידים. אני לומד דברים בצורה עצמאית. החלטתי לא להשלים תואר, ואני שלם עם ההחלטה.
העסק המשפחתי: להורים שלי יש חברה למכירת ציוד כבד, בעיקר לענפי הבנייה והתשתיות. אמא עבדה שם בהנהלת חשבונות עד הפנסיה. אח שלי מנהל כיום את העסק. במשך חצי שנה הייתי הנהג של אבא כדי להבין איך הוא עובד, אבל ראיתי את הדינמיקה הבעייתית, ויכוחים, מריבות, מפגשים משפחתיים שבוטלו. הבנתי שבנים לא צריכים לעבוד עם אבא. משם פניתי לכיוון אחר.
איש IT: את האהבה שלי למחשבים לקחתי צעד קדימה, ועבדתי בשלוש חברות IT בזו אחר זו - טלדור, מלם וחברה בוטיקית בשם פרסול PC. ניהלתי ללקוחות רשתות מחשוב.
אינטל: באינטל חיפשו מהנדס מכירות של מוצרי תקשורת, וכך החל פרק הקריירה הארוך בחיי, 24 שנה. התחלתי כאחראי מכירות למוצרי חברת נט סטרקצ'ר, שאינטל רכשה בישראל. זה התרחב עם השנים למהנדס מכירות בכיר, מנהל מפיצים, מנהל סגמנטים ובסופו של דבר למנהל הפעילות בישראל. לעבוד באותו המקום כל כך הרבה זמן זה שוחק וכבד, בעיקר מבחינה פוליטית, כי זה ארגון של 120 אלף איש. מנגד, זה בית הספר הכי טוב שאדם יכול לבקש, כי זה מחייב אותך להיות ורסטילי מאוד. אתה צריך להתאים את עצמך לסיטואציה, לדעת עם מי אתה מדבר, מה להגיד ומתי, מה לא להגיד, מתי להתערב ומתי לשמור מרחק.
ARM ישראל: לקראת סוף 2024 הוציאה אינטל ישראל חבילת פרישה מרצון מורחבת לעובדים ותיקים, והחלטתי שזמני הגיע. כמה שבועות אחר כך קולגה הציע לי להתראיין לתפקיד מנהל פעילות המכירות בישראל של חברת השבבים ARM. שלחתי קורות חיים, עברתי ראיונות ברעננה ובודפשט וקיבלתי את העבודה.
מספרים: ARM היא חברה בריטית בשווי של כ-150 מיליארד דולר, בבעלות סופטבנק היפנית. היא אחת השחקניות המעניינות והחשובות בשוק השבבים וה-AI. היא מעסיקה כ-8,500 עובדים בכ-20 סניפים ברחבי העולם, יותר מ-200 מהם במשרדים ברעננה, רובם מהנדסים וארכיטקטים בתחומי התוכנה, הבינה המלאכותית, המעבדים הגרפיים (GPU) ולמידת המכונה.
לקוחות ומתחרים: יש לנו יותר מ-50 לקוחות בישראל, בעיקר מתחומי הדאטה סנטרס, AI, רובוטיקה, מעקב וריגול. אני עובד עם המון סטארט-אפים, אבל גם עם חברות גדולות יותר כמו אקסייט של אביגדור וילנץ', מובילאיי ואינווויז. אנחנו נותנים ללקוחות קניין רוחני שעליו הם יכולים לפתח שבבים תוך צריכת חשמל הרבה יותר נמוכה מאינטל או אנבידיה. בדאטה סנטרים אנחנו מורידים את צריכת האנרגיה בכ-40%. ב-99% מהסמארטפונים קיים לפחות מעבד אחד שפותח על הפלטפורמה של ARM, באייפון יש יותר מעשרה.
במגרש של הגדולים: לאחרונה ARM נכנסה לתחום ייצור השבבים. זו הפעם הראשונה שאנחנו מפתחים מוצר, לא מוכרים IP. זה תחום שילך ויגדל, והייתי רוצה להוביל אותו. מטא כבר אימצה את הטכנולוגיות שלנו, גוגל ואמזון יבואו בהמשך.
חברה מכילה: מנכ"ל ARM העולמית (רנה האס - ד"א) יהודי, הוא אוהב אותנו מאוד ושולח לנו מיילים חמים. החברה עוטפת אותנו מכל הכיוונים, עם מענקים מיוחדים לעובדים ושירותים לתמיכה נפשית ורגשית למי שצריך.