גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי
בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

הכותב הוא מנכ"ל רשות החדשנות

ביום העצמאות הזה, כשהדיון על עוצמה לאומית נוטה להתמקד בביטחון, בגבולות ובאיומים חיצוניים, ראוי להתבונן על המושג עצמאות גם בממד אחר, עמוק לא פחות: הממד הכלכלי, שמייצג את יכולתה של המדינה להישאר עצמאית לאורך זמן.

במציאות כלכלית שבה מנועי הצמיחה הגלובליים המרכזיים משתנים באופן עמוק, וכשמרכז הכובד עובר ממשאבים טבעיים סופיים למערכות מבוססות ידע, הון אנושי ויכולת מתמשכת לחדש, ההייטק הישראלי הוא התגלמות העצמאות בעידן המודרני.

ישראל ניהלה בשנה האחרונה שני סבבי לחימה עצימים מול איראן, ורשמה עליונות טכנולוגית מובהקת. אם בוחנים את המציאות במישור הכלכלי, הרי שגם בעימות מול אחת ממעצמות האנרגיה הגדולות בעולם - בהווה וכנראה שגם בעתיד - ישראל נותרת כשידה על העליונה.

עובדי הייטק בישראל / צילום: כדיה לוי

חשוב להבהיר: לא מדובר כאן רק בהשוואה בין שתי כלכלות השונות בתכלית בגודלן, באוכלוסייתן וברמת התוצר לנפש שלהן. זוהי השוואה בין מנגנוני יצירת הערך המרכזיים שעליהן אותן כלכלות נשענות. ההבדל האמיתי אינו נעוץ במספרים עצמם, אלא במבנה הכלכלי שהם מייצגים.

איראן מייצגת מודל קלאסי של עוצמה הנשענת על משאב טבע מתכלה וסופי - אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם. ישראל, לעומתה, מייצגת מודל הפוך כמעט לחלוטין: מדינה קטנה, נטולת משאבי טבע משמעותיים, שבנתה את כלכלתה ועוצמתה על ידע, הון אנושי ויזמות.

על פי ההיגיון הכלכלי הקלאסי, לאיראן אמור להיות יתרון בולט, שמבטיח כלכלה יציבה לאורך זמן, כל עוד העולם צמא לנפט ולגז. אך נפט הוא נכס שמייצר הכנסה מתוך מלאי נתון, בכפוף לקצב הפקה מוגבל ולמחיר עולמי תנודתי. בעשור האחרון הכנסות הנפט של איראן נעו בטווח רחב במיוחד, מ-20 מיליארד דולר לשנה בשנים של סנקציות חריפות, ועד כ-60 מיליארד דולר ויותר כשתנאי השוק והאכיפה אפשרו זאת.

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

התנודתיות הזו אינה חריגה אלא מבטאת מגבלה מבנית עמוקה של כלכלה הנשענת על משאב יחיד, שמחירו נקבע מחוץ למדינה, ולכן גם מחוץ לשליטתה. גם כאשר ההכנסות גבוהות, הן אינן משנות את מגבלת היסוד של המודל, שהוא סופי, ריכוזי, תלוי בגורמים חיצוניים וחשוף באופן ישיר ללחצים גיאופוליטיים, סנקציות ואכיפה בינלאומית, שמגבילים את חופש הפעולה של המדינה, ובמלים אחרות - את עצמאותה.

הערך אינו מופק אלא נוצר

מנגד, ההייטק הישראלי אינו משאב טבע אלא מערכת דינמית, הנשענת על הון אנושי, ידע ויכולת לחדש, אך לא פחות מכך על אינטראקציה מתמשכת בין יזמים, משקיעים, מוסדות אקדמיים ושווקים גלובליים. הערך מההייטק אינו מופק, אלא נוצר, ולעיתים אף מועצם, ככל שהוא מתפשט. עם זאת, יש לזכור כי ההייטק הישראלי נשען במידה רבה על קשרים גלובליים ועל מעמדה הבינלאומי של ישראל. עצמאות כלכלית בעידן הידע אינה נובעת מהתנתקות מהעולם, אלא מהשתלבות חכמה ועמוקה בו.

ההייטק הישראלי מייצא כיום מוצרים ושירותים בהיקף של כ-70 מיליארד דולר בשנה, ששקולים ללמעלה ממחצית מהיצוא ולכחמישית מהיקף התוצר. אלה נתונים המעידים לא רק על מגזר מוביל, אלא על מנגנון מרכזי של יצירת ערך במשק, כזה שאינו מסתפק בהפקת הכנסות, אלא מייצר שכבות עומק של פעילות כלכלית, תעסוקה איכותית, זרימת השקעות והצטברות הון אנושי.

המשמעות היא שכל הצלחה של ההייטק אינה רק תוצאה אלא גם תנאי ליצירת הצלחות נוספות, דרך הון שממוחזר, ניסיון שמצטבר ורשתות גלובליות שמתרחבות. בכך נוצר מנגנון שמגדיל את עצמו לאורך זמן, בניגוד למודל המבוסס על מיצוי של משאב סופי. כל מחזור אינו מוחק את קודמו, אלא נבנה על יסודותיו, ומרחיב את בסיס הידע, החברות והיכולות. זהו יתרון דינמי שאינו נשחק אלא מתחזק.

מכאן נובעת הבחנה כלכלית ברורה, שאינה רק תיאורטית אלא בעלת השלכות מדיניות ממשיות, ובפרט בהקשר של עצמאות לאומית. עצמאות אינה רק היכולת להגן על גבולות, אלא גם היכולת לעצב את גורלך הכלכלי, לבחור את מנועי הצמיחה שלך ולהקטין תלות בגורמים חיצוניים. בהיבט זה, הפער בין מודל המבוסס על נפט למודל המבוסס על הייטק הופך לפער בין תלות ובין עצמאות.

תשתית עומק של עצמאות

ולכן, ביום העצמאות הזה, ההשוואה אינה בין הייטק לנפט אלא בין כלכלה שממצה את הקיים, ובין כלכלה שמייצרת את העתיד. בין כלכלה התלויה במשאב שמחירו נקבע מבחוץ, לכזו הנשענת על יכולת אנושית שמייצרת ערך מבפנים.

זוהי לא השוואה אקדמית בלבד. היא נוגעת ישירות לשאלה איזה סוג כלכלה ישראל מבקשת להיות בעשור הקרוב. ובמובן הזה, ההייטק הישראלי הוא תשתית העומק של העצמאות הכלכלית של מדינת ישראל.

עוד כתבות

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות; נופר אנרג'י זינקה, מניות הביטוח והבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● המסחר התנהל לאור המתיחות המתחדשת בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט טיפסו ● מיטב: "הקשר בין וול סטריט לשקל התחזק באופן מובהק" ● הפניקס: בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח ● וול סטריט ג'ורנל: משקיעי האג"ח בארה"ב לא הצטרפו לחגיגה ● "רחוק מדי, מהר מדי": בוול סטריט מזהירים שהראלי עלול שלא להימשך

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בלשכת ראש הממשלה

טקס המשואות מסמן אירוע חסר תקדים. אבל האם כבר היו לו רמזים?

הבחירה במנהיג מדינה זרה להשיא משואה הפתיעה רבים, אך הזרעים נטמנו כבר בעבר ● ואיך משתנה תקנון הטקס שנה אחר שנה? ● המשרוקית של גלובס

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

אשראי חוץ בנקאי / צילום: Shutterstock

"פוטנציאל צמיחה משמעותי לשוק": עוד חברות נכנסות לאשראי החוץ-בנקאי למשכנתאות

שוק המשכנתאות מגלגל מאות מיליארדי שקלים, ונשלט ברובו על ידי הבנקים ● ה"התחממות" בשוק החוץ־בנקאי יכולה לרמוז רבות על העתיד - אבל לפחות כרגע הבנקים יכולים להיות רגועים: הריבית שאינה יורדת מקשה על היכולת שלהן להתחרות בצורה יעילה יותר בבנקים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

עדי חכמון / צילום: דניאל אדרי

הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא

אחרי שנים באוצר, עדי חכמון מנסה לפתור בעיה שהטרידה אותה במשרד בירושלים: מערכת חשמל יקרה ומסורבלת שנבנתה עבור רגעי שיא בודדים ● עם הסטארט־אפ nGrid וצוות בוגרי תלפיות, הם הקימו "תחנת כוח וירטואלית" מבוססת AI - שמייצרת מחזור של מיליוני דולרים

צילום: מחוז אומורי, יפן

רעידת אדמה חזקה סמוך ליפן: אזהרת צונאמי לפגיעה בחופי המדינה

גלי צונאמי בגובה שלושה מטרים עלולים לפגוע במחוז אומורי בצפון האי הונשו, האי המרכזי ביפן ● רעידת אדמה חזקה בעוצמה 7.5 הורגשה בים ממזרח למדינה ● שירותי הרכבות המהירות הופסקו, היערכות לפגיעה בתוך פחות מחצי שעה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מילואימניקים? המערכת שתבדוק אילו הטבות מגיעות לכם מהבנק

מערכת דיגיטלית חדשה מאפשרת למשרתי ולמשרתות המילואים לבדוק בקלות אילו הטבות פיננסיות מגיעות להם מהבנקים וכיצד ניתן לממש אותן ● המערכת פותחה ע"י הקליניקה לדיני בנקאות במכללה למינהל, במטרה לצמצם פערי מידע ולמנוע מצב שבו זכויות כלכליות אינן מנוצלות

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

שי-לי עטרי / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר, ערוץ 12

העליון: בימ"ש השלום ידון מחדש בפרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי

שם החשוד לא יפורסם עד להכרעת בית משפט השלום ● שופט העליון אלכס שטיין: אין צורך בחוות-דעת פסיכיאטרית כדי לבסס סיכון לאובדנות, אלא ניתן להסתפק בחוות-דעת מתחום הפסיכולוגיה הקלינית

נמל תעופה בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: ap, Rodrigo Abd

16 שעות טיסה וסבסוד של עשרות מיליונים: כך ייראה הקו הישיר לארגנטינה

במהלך ביקורו בישראל הכריז נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על פתיחת קו טיסות ישיר בין ת"א לבואנוס איירס ● אל על תפעיל את הקו בתדירות של שתי טיסות שבועיות החל מהחורף הקרוב ● העלויות הגבוהות והיעדר רווחיות הובילו לסבסוד של כ־44 מיליון שקל, ומחירי הכרטיסים צפויים להיות גבוהים

דגל ישראל מונף לצד דגל האיחוד האירופי בבניין הפרלמנט בבריסל / צילום: Shutterstock

מיליון חתימות באירופה מציתות מחדש איום על הסכם הסחר עם ישראל

עצומה כלל אירופית הצליחה לאסוף יותר ממיליון חתימות בקרב תושבי האיחוד האירופי, בקריאה להשהות את הסכם האסוציאציה המשמש כבסיס ליחסי הסחר התרבות וקשרי החוץ עם ישראל ● הנימוק: "היקף חסר תקדים של הרג ופציעת אזרחים" ● בתום תהליך אימות החתימות, העצומה תחייב דיון בנושא בפרלמנט האירופי ● ומה תהיה עמדת הונגריה?

ניתוח חברה / צילום: ורד פיצ'רסקי

שני מהלכים נותנים למניה הזו גב פיננסי אדיר

חברת הנדל"ן המניב המסורתי שייסד ומוביל נחמיאס, מושבניק משילת, נכנסה לפעילות בתחום הדאטה-סנטרים, שבו היא מבססת מובילות מקומית ושותפויות אסטרטגיות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות ● האם הימרה על התחום הנכון, שיתגבר גם על המינוף הגבוה והסיכון הגיאו-פוליטי? ● ניתוח חברה, מדור חדש 

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

תחום אחרי תחום, ההשקות של אנתרופיק מטלטלות את שוק הטכנולוגיה

רצף ההשקות האגרסיבי של אנתרופיק מוגדר ע"י אנליסטים כ"מרחץ דמים" ● החברות שעל הכוונת שלה מחקו בתוך שלושה חודשים בלבד שווי שוק מוערך של יותר מ־300 מיליארד דולר ● כעת תוהים בוול סטריט: איזה סקטור הוא הבא בתור לחטוף מענקית הבינה המלאכותית?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ישרוטל ושני מנהלים בכירים בחברת הבת חשודים בהגשת תביעה כוזבת, בהיקף של כ-40 מיליון שקלים

התביעה הוגשה לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה ברחוב פינסקר בתל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של חברת הבת של ישרוטל וחברת בנייני העיר ● מחקירת רשות המסים עלה כי המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים כבר ב-2021 ● ישרוטל: "בהתבסס על המידע הקיים בידה נכון למועד דוח זה, לא צפויה השלכה שלילית מהותית על פעילותה או על דוחותיה הכספיים"

כותרות העיתונים בעולם

בגלל המלחמה: סין מצאה את עצמה תלויה ביבוא מפתיע מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן הובילה לזינוק ביבוא אתאן מארה"ב לסין, סגירת מצר הורמוז חונקת את שוק הגופרית העולמי, והאנטישמיות בבריטניה שוברת שיאים ויהודים רבים מתמיד עולים לישראל • כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם איחור של שבוע יעכב את כניסת פאלו אלטו למדדי ת"א?

ענקית הסייבר פאלו אלטו פספסה בשבוע את המועד הקובע לצירוף למדדי ת"א בעדכון מאי, לאחר שהחלה להיסחר רק ב־23 בפברואר עקב רכישת סייברארק ● כעת ההכרעה מתקרבת: בבורסה יידרשו להחליט השבוע אם להתגמש עם החברה, ששוויה הוא הגבוה ביותר בת"א, 413 מיליארד שקל ● מה ההערכות בשוק?