שלושה מבין ארבעת מייסדי Wiz עברו בתלפיות. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב
תוכנית תלפיות נחשבת כבר עשורים ל"יהלום שבכתר" של מערכת הביטחון הישראלית. היא הוקמה תחת מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במטרה לאתר נערים מצטיינים ולהכשיר אותם כעתודה טכנולוגית־מבצעית, וכעת מתברר כי ההכשרה הצבאית הזו מתרגמת להצלחה עסקית בקנה־מידה חריג.
● בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע
● טור אורח | בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו
מחקר שערך בוגר התוכנית עומר דורון יחד עם פרופ' איליה סטרבולייב באוניברסיטת סטנפורד, ונחשף לראשונה בגלובס, מגלה כי כעשירית מהיוניקורנים הישראליים הם תוצרים של בוגרי התוכנית. שיעור המייסדים בקרב בוגרי תלפיות הוא הגבוה בעולם - פי חמישה אפילו מתוכנית ה־MBA היוקרתית של סטנפורד עצמה.
הלקחים מהמלחמה תורגמו לחממה טכנולוגית
תלפיות היא תוכנית העילית הוותיקה ביותר במפא"ת שבמשרד הביטחון. היא תוכננה בעקבות מלחמת יום הכיפורים שבה ישראל סבלה מפער בין המו"פ לבין התחום המבצעי, בידי פרופ' פליקס דותן ופרופ' שאול יציב מהאוניברסיטה העברית. את תוכניתם הם הציגו למערכת הביטחון, וב־1979 הרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן הנחה לממש את התוכנית. כשזו נוצרה, ספק גדול אם מישהו חשב על "ביזנס".
אולם לאורך כל הדרך, היו בוגרי תלפיות רבים שייסדו חברות בעלות שם עולמי, החל מצ'ק פוינט (מריוס נכט) ועד לשלושה מבין ארבעת מייסדי Wiz (המנכ"ל אסף רפפורט, עמי לוטבק וינון קוסטיקה), שלאחרונה רשמו את האקזיט הישראלי הגדול ביותר בכל הזמנים לאחר שמכרו את החברה לגוגל בתמורה ל־32 מיליארד דולר. גם מייסדיהן של חברות בולטות מאוד בענף הדיפנס (סיירה), קוונטים (קלאסיק), תחבורה (ויה) ותחומים נוספים החלו את דרכם בתלפיות.
"זו הפעם הראשונה שבה שמים על השולחן את ההצלחה העסקית של בוגרי תלפיות באופן מדיד", מציין תא"ל בני אמינוב, ראש מו"פ במפא"ת. "אנחנו עוסקים בעליונות טכנולוגית ובטכנולוגיות ליבה, אבל הכול מתחיל בהון אנושי. רוצים כוח־אדם טכנולוגי, אוכלוסיות עילית שיבואו לעשות אימפקט במערכת הביטחון, בדיפנס־טק או באקו־סיסטם אחר".
מבין בכירי מערכת הביטחון שצמחו בתלפיות ניתן למנות את ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא; ראש מפא"ת לשעבר, תא"ל (במיל') אופיר שהם; ומייסד מטה הסייבר הלאומי, אביתר מתניה.
כל אחד מהם אותר לתוכנית בעודו נער. המעטים שנבחרים לומדים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב או שילובים ביניהם באוניברסיטה העברית, במטרה לעודד את המו"פ הביטחוני במפא"ת ולהתאימו לשטח.
"בעת השיבוצים, ראש מפא"ת ד"ר דני גולד מאשר בעצמו את השיבוצים של כל אחד", מספר אמינוב. "כשמדברים על תוכניות מקבילות בעולם, שם בוחרים בגיל 27 - ואצלנו עשור קודם".
"תרמו לכלכלת ישראל במובנים עמוקים"
הממצאים מהמחקר בסטנפורד בנושא היוניקורנים חריגים לטובה בקנה־מידה בינלאומי. שיעור בוגרי תלפיות שהקימו חברה שהגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר עומד על כ־3%, כשלצורך ההשוואה במקום השני ובפער של פי חמישה נמצאת תוכנית ה־MBA במינהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד, עם שישה בוגרים מכל אלף.
מבין בוגרי תלפיות בכל הזמנים, כרבע פנו ליזמות. מבין אלה שפנו ליזמות, אחד מכל שלושה הגיע הגיע לשווי של יותר מ־100 מיליון דולר. כשמתמקדים ביוניקורנים, אחד מכל שמונה בוגרים שפנו ליזמות הגיע לשווי של יותר ממיליארד דולר, וכ־10% מכלל היוניקורנים שהוקמו בישראל הם תוצר של תלפיות. יתרה מכך, כ־30% מהדקה־קורנים (שווי של יותר מ־10 מיליארד דולר) היו כאלה שייסדו בוגרי התוכנית.
עורך המחקר עומר דורון מסביר כי במסגרת המחקר התקבל מידע על בוגרי תוכנית תלפיות במשך כ־50 שנה - מה שמחזק את התוצאות. "היוניקורן הוא מושג חדש יחסית שקיים כ־15 שנה. ברמה הלאומית, בוגרי התוכנית תרמו לכלכלה הישראלית במובנים עמוקים של תשלומי מסים והבאת השקעות".
לצד זאת, יש את רואי שפר, בוגר תלפיות שבעשור האחרון עומד בראש חטיבת תוכניות העילית במפא"ת. זו כוללת גם את פסגות, תוכנית עתודה לשירות טכנולוגיה, בשילוב תואר ראשון ושני; ואודם, פנימייה טכנולוגיה ברמת הגולן מכיתה י' ועד השירות הביטחוני, כולל תואר בטכניון. התוכנית הוותיקה מכולן היא תלפיות, שבוגריה גם בולטים באקדמיה.
הבוגרים בוחרים להתקדם גם באקדמיה ובצה"ל
תוך כדי המחקר נמצא כי כ־9% מבוגרי התוכנית מכהנים כפרופסורים באוניברסיטאות מהמובילות בעולם, כולל הרווארד, סטנפורד ושיקגו, כמו גם באוניברסיטאות בישראל. בד־בבד, נמצא כי אחד מכל שני בוגרים שהשלים דוקטורט לימים הגיע לפרופסורה.
במהלך השנים הרבות שבהן התוכנית קיימת, יותר מ־80 בוגרים שלה הגיעו לדרגות אל"מ. "בכמות אנחנו תמיד נפסיד, אבל היתרון הטכנולוגי מתחיל בהון האנושי ובמערך הטכנולוגי", מסכם אמינוב, ראש מו"פ במפא"ת. "אומנם לא נעשה מחקר על האימפקט במערכת הביטחון, אבל יש את פרס ביטחון ישראל עם קורלציה גבוהה, גם אם לא כמותית, לתוכניות העילית ותלפיות בפרט, ששותפים לפרס. כשלושה-ארבעה פרסים בשנה. שדרת הפיקוד הניבה סא"לים ואל"מים ביחידות הטכנולוגיות הכי מובילות בצה"ל, וגם בלחימה הנוכחית יש אל"מים שהובילו יכולות בתחום ההגנה האווירית, שבו אנחנו המתקדמים ביותר בעולם. ישנם גם אחרים שסייעו להשגת העליונות האווירית, שאפשרה לפעול מעל טהרן - עם מרכיב טכנולוגי עמוק".