גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העימות הימי בין ארה"ב לאיראן מסלים, מחיר הנפט מטפס

בצל הפסקת האש איראן ממשיכה לירות לעבר ספינות סוחר באזור מצר הורמוז, וארה"ב השתלטה כבר על שתי אוניות הקשורות אליה ● לפחות 26 ספינות מ"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר למרות הסגר האמריקאי, אך בארה"ב טוענים כי האפקטיביות שלו נבחנת לפי מדד אחר ● בינתיים מחיר הנפט מטפס לרמה של 99 דולר לחבית

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati
מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

בזמן שהפסקת האש נמשכת, לכאורה, ובמקביל לשיחות בין ארה"ב לבין ההנהגה האיראנית המפוצלת באסלמבאד, הזירה הימית במצר הורמוז סוערת. לאחר תקופה קצרה של התאוששות חלקית בתנועת הספינות במעבר, האחראי לכ־20% מיצוא הנפט והגז העולמי, ניכרת חזרה לפעילות צבאית מצד איראן ומצד ארה"ב כאחת.

בגלל המלחמה: סין מצאה את עצמה תלויה ביבוא מפתיע מארה"ב
אם ארה"ב תפעיל את מלוא עוצמתה, היא עלולה לרסק את כלכלתה

איראן ירתה לעבר מספר הולך וגדל של ספינות סוחר, מה שהוביל לשיתוק כמעט מוחלט של התנועה במצר, למעט כלי שיט בודדים שכיבו את משדריהם וניסו לחצות במהירות. במקביל, ארה"ב השתלטה על שתי ספינות בעלות זיקה לאיראן: אחת שהובילה סחורה החשודה כחומר גלם לדלק טילים בדרכה לאיראן, ואחת שהובילה נפט מאיראן החוצה. למרות זאת, לפחות 26 ספינות המשתייכות ל"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר חרף הסגר האמריקאי. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה ל־99 דולר.

המדד שדרכו בוחנת ארה"ב את הצלחת הסגר

סוכנות הסחר הימי הבריטית UKMTO דיווחה על שלושה אירועים במהלך היום (רביעי), שבמהלכם ספינות סוחר ספגו אש, ככל הנראה מכלי שיט של משמרות המהפכה. למרות הפעולות האמריקאיות נגדם, הכוח הימי של משמרות המהפכה עדיין מחזיק בסירות מהירות וחמושות, המסוגלות לשבש את התנועה במעבר האסטרטגי. האירועים הללו מהווים, לכאורה, הפרה של הפסקת האש, כאשר באיראן טוענים כי ארה"ב היא שהפרה אותה קודם באמצעות הסגר הימי שהטילה. לפי שעה, לא דווח על נפגעים.

במקביל, ארה"ב הרחיבה את פעולות האכיפה הימיות. אחת הספינות שנתפסו ניסתה לחצות ביום שני את מצר הורמוז בדרכה לאיראן. לפי הודעת פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), ביום ראשון, 19 באפריל, המשחתת USS Spruance עצרה את אוניית המכליות Touska, שנשאה דגל איראן והייתה בדרכה לנמל בנדר עבאס.

בהודעה נמסר כי הכוחות האמריקאיים פרסמו מספר אזהרות והבהירו לספינה כי היא מפרה את הסגר הימי. לאחר שהצוות סירב להיענות להוראות במשך כשש שעות, הונחתה הספינה לפנות את חדר המנועים שלה. המשחתת השביתה את הנעת האונייה באמצעות ירי פגזים מתותח 5 אינץ' לעבר חדר המנועים, ולאחר מכן השתלטו עליה לוחמי יחידת המשלוח ה־31 של חיל הנחתים האמריקאי. הספינה נותרה מאז בשליטה אמריקאית.

על פי סנקטום "הכוחות האמריקאים פעלו באופן מכוון, מקצועי ופרופורציונלי כדי לוודא את הציות. מאז התחלת הסגר, כוחות אמריקאים הנחו 25 ספינות מסחריות להסתובב או לחזור לנמלים איראניים".

הספינה השנייה, "טיפאני", נתפסה באוקיינוס ההודי, בין סרי לנקה לסומטרה (אינדונזיה), בעת שהובילה נפט גולמי מהאי חארג (מסוף הנפט המרכזי של איראן) לכיוון סין. ממשרד ההגנה האמריקאי נמסר: "כפי שהבהרנו, נמשיך לחתור למאמצי אכיפה ימיים גלובליים כדי לשבש רשתות לא חוקיות ולתפוס ספינות תחת סנקציות שנותנות תמיכה חומרית לאיראן - בכל מקום בו הן פועלות. מים בינלאומיים אינן מקום מחסה לספינות תחת סנקציות".

מאז הכרזת הסגר האמריקאי ב־13 באפריל, חצו את מצר הורמוז 12 ספינות מסחריות לגיטימיות במסגרת הפסקת האש, ועוד 26 ספינות המזוהות עם "צי הצללים" האיראני, כך לפי נתוני חברת המודיעין הימי וסוכנות הידיעות לויד'ס ליסט. עם זאת, גורם ביטחוני אמריקאי מסר ללויד'ס ליסט כי ארה"ב "מעריכה את האפקטיביות של הסגר לפי ההשפעה על הכלכלה האיראנית, ולא רק לפי מספר הספינות המקושרות-לאיראן שחוצות את קו הסגר".

נראה שלפחות בינתיים, המצב בהורמוז רחוק מאוד מסגר הרמטי, מצד מי מהצדדים. בכל מקרה, התעבורה במצר פחותה בסדרי גודל שלמים מימים כתיקונם, אז חצו אותו מעל 100 ספינות ביום.

עוד כתבות

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות; נופר אנרג'י זינקה, מניות הביטוח והבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● המסחר התנהל לאור המתיחות המתחדשת בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט טיפסו ● מיטב: "הקשר בין וול סטריט לשקל התחזק באופן מובהק" ● הפניקס: בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח ● וול סטריט ג'ורנל: משקיעי האג"ח בארה"ב לא הצטרפו לחגיגה ● "רחוק מדי, מהר מדי": בוול סטריט מזהירים שהראלי עלול שלא להימשך

כותרות העיתונים בעולם

בגלל המלחמה: סין מצאה את עצמה תלויה ביבוא מפתיע מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן הובילה לזינוק ביבוא אתאן מארה"ב לסין, סגירת מצר הורמוז חונקת את שוק הגופרית העולמי, והאנטישמיות בבריטניה שוברת שיאים ויהודים רבים מתמיד עולים לישראל • כותרות העיתונים בעולם

ג'ון טרנוס באחת ההכרזות של אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

מפיתוח האייפון ועד מהפכת השבבים: השינוי ההיסטורי בצמרת אפל וההשלכות

ג׳ון טרנוס, שהוביל את פיתוח האייפון, המק והמעבר ההיסטורי של אפל לשבבים עצמאיים, יחליף את טים קוק כמנכ״ל אחרי 15 שנה ● טרנוס נכנס לתפקיד כשהחברה בשיאה, אך גם בעיצומו של מרוץ טכנולוגי חדש סביב הבינה המלאכותית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

החברה נמכרת, המנכ"ל הוותיק עוזב, וחוסר הוודאות של עובדי צים גובר

לאחר שהמנכ"ל אלי גליקמן הודיע על פרישתו הצפויה, בדירקטוריון יצטרכו למנות מחליף, ובינתיים העובדים מתוסכלים: "לא נפקיר עובדים מבוגרים, שרחוקים מגיל פרישה – לחיי עוני"

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ישרוטל ושני מנהלים בכירים בחברת הבת חשודים בהגשת תביעה כוזבת, בהיקף של כ-40 מיליון שקלים

התביעה הוגשה לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה ברחוב פינסקר בתל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של חברת הבת של ישרוטל וחברת בנייני העיר ● מחקירת רשות המסים עלה כי המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים כבר ב-2021 ● ישרוטל: "בהתבסס על המידע הקיים בידה נכון למועד דוח זה, לא צפויה השלכה שלילית מהותית על פעילותה או על דוחותיה הכספיים"

גבול סוריה (ארכיון) / צילום: Reuters, Hamad Almakt

תמורת 10 מיליון דולר: החברה האמריקאית שתפנה מוקשים בגבול סוריה

אונדס האמריקאית קיבלה ממשרד הביטחון זיכיון לפינוי מוקשים בגבול המזרחי, כחלק מיוזמה להקמת מכשול ביטחוני בעלות כוללת של כ־1.7 מיליארד דולר ● החברה, שרכשה בתקופה האחרונה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות, פועלת גם בגבול ישראל-סוריה

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

ועדת האיתור המליצה על שמאלוב-ברקוביץ' כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין; קרעי אישר

כעת יעבור המינוי לוועדה לבחינת מינויים ברשות החברות - ולאחר מכן לאישור הממשלה ● שמאלוב-ברקוביץ' כיהנה בעבר כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ובהמשך מונתה למנכ"לית חדשות 13 - מינוי שבוטל לאחר זמן קצר בלחץ עובדי החברה ● ארגון העיתונאים בתגובה: "ניסיון השתלטות פוליטי על שוק התקשורת בישראל"

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

רס''ר קרן טנדלר ז''ל / צילום: פרטי

"מפחדת שישכחו אותה": 20 שנה לנפילת קרן טנדלר, האישה שעשתה היסטוריה

המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור פרצה דרך עבור נשים בחיל האוויר ונהרגה במלחמת לבנון השנייה, במשימה שאליה התעקשה להצטרף ● כעת, אמה מבקשת להנציח את דמותה ולהבטיח כי מורשת הנחישות והנתינה שהותירה אחריה תישמר בזיכרון

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות: מה עושות המלחמות למשוררים

גולדברג רדפה יופי, זך התריס ושבתאי הזכיר ● הפצע הוותיק נפתח מחדש: האם משורר בזמן מלחמה נדרש לנחם, לבקר או רק להישאר אנושי?

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

כוח המינוף הספורטיבי. מקרון ובעלי פ.ס.ז' נאסר אל־ח'ליפי בארמון האליזה / צילום: Reuters, Thomas Padilla

"מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו

למרות שכטב"מים פוגעים במתקני התפלה וגז, והכלכלה המקומית דועכת, במפרציות לא ימהרו למשוך את ההשקעות מהספורט העולמי ● מתי הפך הכדורגל למרכיב קריטי בתעשייה הביטחונית של קטאר וסעודיה, כיצד התדמית של המדינות נפגעה במלחמה, ולמה איראן לא תמהר לבטל את ההשתתפות במונדיאל שייערך בארה"ב?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות, אך השווקים מהמרים על רגיעה בין ארה"ב ואיראן

מדד ה-S&P 500 ירד בכ-0.2% ● בבלומברג דיווחו כי טראמפ אמר שהסיכוי של הארכת הפסקת האש ללא הסכם חתום מאוד נמוך ● אנליסטים מזהירים: המשקיעים לא מפרשים נכונה את ההתפתחויות במזרח התיכון ● מחירי הנפט טיפסו, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● במורגן סטנלי הורידו את התחזית שלהם למחיר הזהב ● הביטקוין עלה ונסחר סביב 76 אלף דולר

תושבים בתל באביב יורדים למרחב מוגן בשל אזעקות על ירי מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"יותר מדע בדיוני מאשר הנדסה": מדוע לא בונים שכונות שלמות מתחת לקרקע?

בתקופה שבה המיגון בבית הוא הדבר החשוב מכול, עולה שאלת הבנייה בתת־הקרקע ● כבר היום נבנים פרויקטים מתחת לאדמה, ושכונות שלמות שייבנו כך יהיו, על פניו, מוגנות במיוחד ● בפועל, אומרים אנשי המקצוע, זה לא מעשי וגם יקר: "פי 4 או 5 לעומת בנייה רגילה"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

בישראל עודכנו: הדדליין של טראמפ לאיראן - עד יום ראשון

טרם הפסקת האש, צה"ל פשט על תשתיות טרור בלבנון ● איראן: עוד לא התקבלה החלטה אם לשלוח צוות למו"מ ● נשיא ארה"ב האריך את הפסקת האש עד "למועד שבו תוגש הצעת איראן והדיונים יסתיימו", לבקשת פקיסטן • באיראן ממשיכים ברטוריקה הלוחמנית, ולא מוכנים להכיר במהלך: "המפסיד לא קובע תנאים" • עדכונים שוטפים

13 באפריל 2022 מחיר הדלק: 6.94 שקלים לליטר. 13 באפריל 2026 מחיר הדלק: 8.05 שקלים לליטר'' / צילום: יוסי זמיר

ליברמן מתגאה שהוא הוזיל את הדלק. מה הוא לא סיפר על המחיר?

הדלק בתקופת ממשלת בנט־לפיד אכן היה זול יותר, אף שמחיר הנפט היה יקר יותר ● אלא שהוזלת הדלק אז הייתה כרוכה במהלכים שזכו לביקורת מקצועית ● המשרוקית של גלובס

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?