ר' הייתה בת 8 כשהוריה התלבטו אם לעבור מבלארוס לישראל. אביה, שהיה מהנדס מכונות בכיר, חשש לסיים כעולה שעובד בניקיונות, כמו מכריו. אלא שאחיה, שעלה שנה קודם לכן כדי התגייס, עודד את אמה לבוא בעקבותיו. כך עלתה ר' לישראל רק עם אמה וסבתה - שלוש נשים, שלושה דורות.
הן התמקמו באזור הצפון, "בשכונת מצוקה", והקליטה של ר' לא הייתה פשוטה. בכיתה שלה היו רק עוד שני ילדים דוברי רוסית, ופערי התרבות מול המקומיים היו אדירים - "בארוחת הבוקר שהיו שולחים להם, המראה החיצוני, השפה והמבטא", היא נזכרת.
"אבל הייתה לי מחנכת מדהימה שהאמינה בי מההתחלה. היא הביאה לי בגדים של הבת שלה ושילבה אותי. בתוך שלושה חודשים כבר דיברתי בנוח, עם או בלי טעויות, ובכיתה ד' הצטרפתי למועצת התלמידים. בחטיבה כבר נבחרתי לתפקיד היו"ר".
עבור ר' זו הייתה ההצלחה הראשונה בישראל, בתוך רצף הישגים שהשיא שלו היה בשנה שעברה, עת מונתה למנהלת התפעול והפרויקטים של מערכות הלייזר ברפאל.
בדרך היו כמה משוכות. "התגייסתי לתותחנים ורציתי להיות קצינה, אך בדרך לאימון המפקד שנסעתי איתו נרדם על ההגה ועשינו תאונה. הייתי בשיקום זמן רב, ולמרות שהתחלתי בהמשך קורס קצינים, בלי פטורים, זה לא צלח פיזית. חזרתי אל השיקום והתבקשתי לפרוש, אבל התעקשתי רק להוריד פרופיל ולעבור להדרכה בתותחנים".
עם סיום השירות פנתה ללימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה ובמקביל החלה לעבוד בבנק הפועלים, בצוות כתיבת אופציות.
בשנתה השנייה לתואר התקבלה לרפאל. "במשך עשור מילאתי שורה של תפקידים: בכספים, בניהול חוזים ובכל עולמות התכנון, הבקרה ותפעול הפרויקטים". במקביל עשתה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה.
בשלב מסוים החליטה ר' לעזוב את רפאל ולעבור לחברת מדיקל, ובמשך שנתיים שימשה שם כ-business operations leader. אבל אז הציעו לה לשוב לרפאל ולשמש כמנהלת התפעול והפרויקטים של כיפת ברזל. "זה היה השיא של החיים שלי ואני מקווה לעוד שיאים כאלה. הובלתי אנשים ביחידה שתורמים מהנשמה לביטחון המדינה, ומבחינת ההקרבה, המחויבות, השליחות, והמסירות - הרגשתי שאני במקום הנכון".
בחרבות ברזל מצאה עצמה ר' מתמודדת עם מציאות שהפכה למנת חלקם של רבים בתעשיות הביטחוניות: אישה קרייריסטית שתורמת לביטחון, בזמן שהבעל במילואים. "נסעתי לעבודה תחת אש, גם כשלילדות שלנו לא תמיד היו מסגרות. השארתי בנות קטנות עם סבתא בת 94, כשלא ברור מי שמרה על מי, אבל זה היה בשביל שמירה על הבית, ידעתי עד כמה כיפת ברזל היא ערך עליון".
עם חזרתה מחופשת לידה, במהלך המלחמה, הציעו לה אתגר חדש: להצטרף לצוות המוביל של מערכות הלייזר, זה שפיתח גם את אור איתן, שנמסרה לצה"ל לפני כארבעה חודשים. מנהלת הלייזר בחטיבת יבשה וים ברפאל מונה עשרות עובדים, ותחת ר' מופקד כל תחום המנהלה, התכנון והפרויקטים.
"המנהלה היא לא רק חוד החנית ברפאל, אלא גם בעולם, עם פיתוחים שאין שניים להם - וזו זכות אדירה. עברתי תהליך - מילדה שהתביישה לדבר רוסית והייתה די לבד למצב שבו הבנות שלי גאות שאמא בתפקיד בכיר בארגון שחרט על דגלו את ביטחון המדינה".
המערכת נמצאת עכשיו בנקודה ששאפתם אליה?
"סיפקנו את המערכת לחיל האוויר במועד, וזה רגע היסטורי. אנחנו מנהלים את הלו"ז בקפדנות, עובדים בשעות לא שעות והכול כדי לגרום לדברים לקרות. אני לא לבד, אני חלק מצוות מדהים. לא מובן מאליו שאנשים עובדים בעצימות כזו לאורך זמן ועם חיוך על הפנים".
בעוד עשור ר' מעידה כי הייתה רוצה לראות את עצמה עדיין ברפאל, מתפתחת בעולמות התפעול וממצבת את עצמה כאוטוריטה מקצועית. "ויותר מהכול חשוב לי להרגיש שאני מביאה ערך, בכל תפקיד".
