גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף שבגללו עשרות אלפי עסקים לא יקבלו בקרוב פיצוי מלא מהמדינה

מתווה הפיצויים לעסקים נכנס לישורת האחרונה, חודשיים לאחר פרוץ המערכה מול איראן ● עם זאת, עשרות אלפי עסקים צפויים להידרש לעבור בדיקה מעמיקה מסיבות בירוקרטיות - מה שצפוי לעכב את התשלום בחודשים ● ומה לגבי העובדים שהוצאו לחל"ת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חודשיים אחרי פרוץ מבצע שאגת הארי מול איראן, מתווה הפיצויים, בעלות כוללת של כ־7 מיליארד שקל, הגיע לישורת האחרונה בכנסת. המתווה חוזר במהותו על המודל שהופעל במבצע "עם כלביא" בשנה שעברה, אך כולל מספר הרחבות שגובשו לאורך הדרך - לצד מחלוקת אחת מרכזית בין משרד האוצר לארגוני העסקים.

באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית
בלעדי | המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה

ההרחבה בעלת המשמעות התקציבית הגדולה ביותר היא קיצור התקופה המינימלית לזכאות חל"ת מ־10 ל־5 ימים, בניגוד לעמדת משרד האוצר לדרישת ועדת הכספים - מהלך שעלותו מוערכת בכחצי מיליארד שקל. זאת, כדי לתת מענה לעובדים שלא הגיעו לעבודתם רק במהלך השבוע הראשון של הלחימה, שבמהלכו המשק היה סגור למעט מקומות עבודה חיוניים תחת הנחיות פיקוד העורף.

הרחבה שנייה למתווה המקורי היא הענקת פיצוי מלא של 100% לעסקים ביישובי הצפון. זו מוערכת על ידי האוצר בכ־150 מיליון שקל נוספים. כך שבסך הכול המתווה "התייקר" בוועדת הכספים בקרוב ל־10%, בכ־650 מיליון שקל.

תביעות מאמצע מאי

ברשות המסים נערכים לתשלום מקדמות לעסקים כבר מהשבוע הבא. גורמים ברשות אמרו כי עם האישור הסופי לחקיקת המתווה במליאת הכנסת, תיפתח כבר ביום א' הקרוב האפשרות להגשת בקשה למקדמה לעסקים ולעצמאים.

גובה המקדמה יעמוד על כ־80% מסכום הפיצוי שקיבל העסק במתווים הקודמים של "חרבות ברזל" או ב"עם כלביא" - הגבוה מביניהם - והיא תשולם תוך מספר ימים בודדים.

הגשת התביעה הסופית תתאפשר רק לאחר 15 במאי, מועד דיווחי המע"מ שעל בסיסם מחושב הפיצוי. ברשות מציינים כי בסבבים קודמים 85% מהעסקים קיבלו את התשלום המלא בממוצע תוך 11 ימים. כלומר, אם המערכת תיפתח ב־17 במאי (כיוון שה־15 במאי הוא יום ו'), וניתן להסתמך על ניסיון העבר - מרבית בעלי העסקים יראו את מלוא המענקים בעוד כחודש מהיום.

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

ומה באשר ליתר 15% מהעסקים? תיקי תביעות המענקים שלהם מועברים לבדיקה מעמיקה יותר, בעקבות סימון אוטומטי של מערכת אנליטית פנימית ברשות המסים. גורמים ברשות אמרו כי מדובר בעיקר בתיקים שבהם עולה אפשרות שהעסק אינו זכאי למלוא הסכום שתבע.

במקרים אלה התשלום מתעכב הרבה מעבר לטווח של 11 הימים, ואפילו חודשים ובחלק מהם משולם בסופו של דבר בסכום נמוך מהתביעה המקורית. עסקים אלה, שמספרם מגיע לעשרות אלפים לפי הערכה גסה באוצר, יידרשו לעיתים להציג מסמכים משלימים או לקבל החלטה של פקיד שומה לפני שיועבר אליהם הסכום הסופי.

שני מסלולים לפיצוי

מבנה הפיצוי עצמו זהה כמעט לחלוטין למודל "עם כלביא". הוא מעמיד בפני העסקים שני מסלולים לטיפול בעובדיהם: האחד, הוצאת עובדים לחל"ת, גם רטרואקטיבית, במסגרתו העובד מקבל דמי אבטלה מהמדינה בגובה 60%־70% מהשכר, אך המעסיק אינו זכאי לסבסוד שכר בגינו; השני, שמירה על העובד תחת העסקה רגילה - במסגרתו המדינה משתתפת ב־75% מהשכר, בכפוף לשיעור ירידת המחזורים של העסק.

המחלוקת המרכזית נוגעת לקרבה שבין שני המסלולים. ארגוני העסקים דרשו שמעסיק שהוציא עובד לחל"ת בחמשת הימים הראשונים שבהם המשק היה סגור, יוכל לקבל בגינו גם השתתפות בשכר עבור התקופה שלאחר חזרתו לעבודה.

נשיא להב, רועי כהן, כינה בדיון בוועדה את התוכנית "מתווה ביזוי". נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, שהיה מנציגי המגזר העסקי למגעים מול האוצר, טען כי מדובר ב"מתווה הגרוע ביותר שניתן לעסקים מתקופת הקורונה ועד היום".

בתגובה לטענות של גינדי הסבירו באוצר, כי גם מעסיק שהוציא חלק מעובדיו לחל"ת זכאי לקבל פיצוי על רכיב השכר עבור יתר העובדים שהמשיך להעסיק.

במשרד האוצר נעמדו על הרגליים האחוריות כדי להדוף את הדרישה של העסקים למה שמכנים באוצר "כפל מבצעים". במשרד טענו כי אם מעסיק החזיר עובד לעבודה - זהו סימן שהעסק חזר לתפקד, ואין הצדקה להמשיך לסבסד את שכרו.

באוצר גם הזהירו כי קבלת הדרישה תתמרץ מעסיקים להוציא את כלל עובדיהם לחל"ת באופן רטרואקטיבי לחמישה ימים - מהלך שלפי הערכתם יפגע "במאות אלפי עובדים חלשים", שייאלצו להסתפק בדמי אבטלה במקום לקבל שכר מלא. ברשות המסים הפנו לנתוני "עם כלביא": כ־35 אלף בקשות בלבד הוגשו אז במסלול חל"ת, מתוך כ־300 אלף תביעות בסך הכול - מה שמלמד, לפי הרשות, שמרבית הפיצוי בפועל שולם דווקא דרך מסלול ההשתתפות בשכר.

תקופות ההשוואה לחישוב הפיצוי הן מרץ־אפריל 2026 מול אותם חודשים אשתקד, פרט לענף המלונאות שבו ההשוואה תיערך מול 2023, לפני פרוץ "חרבות ברזל". עסקים בעלי מחזור שנתי מעל 400 מיליון שקל לא יהיו זכאים לפיצוי - מגבלה שארגוני העסקים ניסו להסיר וללא הצלחה.

ההרחבה הצפונית של המתווה, שלא נכללה ב"עם כלביא", תקיף עסקים באזור שעד כ־25 ק"מ מהגבול עם לבנון בגלל המטחים ששיגר חיזבאללה ב"שאגת הארי". מבין היישובים שייכללו בה: כרמיאל, עכו, צפת, ראש פינה ועוד.

מתווה בלחיצת כפתור

לאחר שנים של מבצעים צבאיים (ועוד קודם לכן סגרי קורונה), שהצריכו בכל פעם מחדש משאים ומתנים לחקיקה מלאה של מתווה סיוע, הוחלט שניתן יהיה להפעיל את המתווה העדכני ב"לחיצת כפתור" למשך חמש שנים. כלומר, במקרה של אירוע חירום נוסף, הכנסת לא תידרש לכינוס דחוף לאישור מתווה ייעודי חדש.

כאמור, חבילת הפיצויים פוצלה מלכתחילה לשני מתווים נפרדים. המתווה הראשון, שעניינו זכאות עובדים לחל"ת, אושר בכנסת לפני פסח וקבע תקופת מינימום של 10 ימים. המתווה השני, שהיה אמור לעסוק רק בפיצוי לעסקים אבל פתח מחדש גם את סוגיית החל"ת, הוא זה שהובא להצבעה בוועדת הכספים.

לצד נושא החל"ת, יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי לחץ על האוצר באמצעות איום בניסוח מתווה חלופי מרחיב עוד יותר.

במהלך הדיונים הוסכמו, מלבד קיצור החל"ת, גם הנושאים של פיצויים לבני זוג של משרתי מילואים והחזרים בגין שכר לימוד בגנים פרטיים - אם כי מתווה היישום של החזרי הגנים טרם גובש סופית. דרישת הוועדה להגדלת השתתפות המדינה בשכר ל־90% במקום 75% לא התקבלה.

עוד כתבות

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון - כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

האיש העשיר בהונגריה יעבור לדובאי? מסארוש (מימין) עם אורבן / צילום: ap, Laszlo Balogh

מאבק על מיליארדים: בהונגריה מבטיחים למנוע ממקורבי אורבן למלט את כספם

ראש הממשלה הנבחר בהונגריה, פטר מדיאר, חושף ניסיונות הברחת הון ומבטיח "לנקות את האורוות" ● בעוד מקורבי אורבן העשירים נמלטים למדינות אחרות עם מיליוני דולרים מחשש לחקירות שחיתות, הממשל החדש מאותת לבריסל שעידן העברות הכספים הלא מפוקחות הסתיים

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

באיראן נערכים לתרחיש של חידוש הלחימה, ומאיימים: "נחשוף יכולות חדשות"

על רקע החלטת נשיא ארה"ב לדחות את ההצעה האיראנית - ראש הממשלה ישוחח בשעה הקרובה עם טראמפ ● דיווח: טראמפ הורה להמשיך במצור הימי על איראן: "המטרה - לחנוק את הכלכלה" ● גורמים רשמיים בארה"ב: טראמפ לא יוותר על הדרישה המרכזית שלו בסוגיית הגרעין ● עאמר חוג'יראת, בן 44 משפרעם, הוא האזרח הישראלי עובד משרד הביטחון שנהרג אתמול בלבנון ● עדכונים שוטפים

תרופות הרזיה. עולם שלם של טיפולים משלימים / צילום: ap, Business Wire

החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

המנכ"ל של יצרנית אדוויל כבר הצהיר שהוא רואה פוטנציאל רווח בטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הפופולריות נגד השמנה, והוא לא היחיד שמשנה אסטרטגיה כדי להשתתף בחגיגה ● בהדרגה, נוצרות גם הזדמנויות השקעה חדשות

שמואל רופא, מנכ''ל ריט 1; שמואל סלבין, יו''ר וממייסדי סלע קפיטל; שרון שוופי,  יו''ר מניבים / צילום: נטי לוי, איל יצהר, נועה זני

מיליארדים יזרמו לשוק: קרנות הריט רוצות להיכנס לתחום החם של חוות השרתים

חוק חדש יאפשר לקרנות הריט להגדיל משמעותית ייזום ובניית פרויקטים של נדל"ן מניב ● בריט 1 מציינים כי היתרון הוא רווחיות גבוהה יותר מברכישת נכסים קיימים והיכולת להיכנס לענפים חדשים, כמו חוות שרתים, "שלא עומדות למכירה או שידרשו עבורן מחיר גבוה מאוד"

מייסדי איידוק: גיא ריינר, אלעד וולך ומיכאל ברגינסק / צילום: גיא שרייבר

בהובלת גולדמן זאקס: הסטארט-אפ הישראלי שגייס 150 מיליון דולר

חברת הבינה המלאכותית הרפואית איידוק השלימה סבב של 150 מיליון דולר, שמעלה את סך הגיוסים לכחצי מיליארד דולר

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע רוכשת חברה שמפתחת טיפול לתסמונת טורט בעד 900 מיליון דולר

ענקית הפארמה פרסמה את תוצאותיה הכספיות ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● מוקדם יותר, החברה הודיעה כי תרכוש את אמלקס ביוסיינס, חברה המפתחת טיפול לתסמונת טורט, תמורת סכום של עד 900 מיליון דולר

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

משבר דיפלומטי: האיחוד מאיים בסנקציות על ישראל סביב רכש חיטה מרוסיה

הממונה על יחסי החוץ של האיחוד הודיעה כי מדובר בתבואה שמקורה בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה ב-2014, וכן בשטחים הנוספים שנכבשו על ידי רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה בפברואר 2022 ● שירות החוץ האירופי, ביחד עם אוקראינה, מסר כי הוא פנה למשרד החוץ הישראלי לשם הבהרת הדברים

בקפלר מציינים כי אלפי חביות שנמצאות לא יכולות לצאת לים הפתוח / צילום: Reuters

אפקט המצור האמריקאי: תעשיית הנפט של איראן תגיע לסף השבתה בתוך שלושה שבועות

דוח חדש של חברת המחקר הבינ"ל קפלר מצביע כי בעקבות המצור האמריקאי על הורמוז, קיבולת אחסון הנפט של איראן צפויה להסתיים בתוך 22 ימים לכל היותר ● המשמעות: המשטר ייאלץ לקצץ את הפקת הנפט דרמטית בתוך חודשים ספורים ● המחיר: איראן צפויה להפסיד כ־250 מיליון דולר בכל יום

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: "רואים שינוי טעמים ארוך טווח"

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

גורניצקי מתמזג עם מקוב נוף הוברמן / צילום: צילום: פרטי

משרד גורניצקי ממזג לתוכו את משרד הנדל"ן מקוב נוף הוברמן עם 25 עורכי דין

משרד הבוטיק שיצטרף לגורניצקי מייצג, בין היתר, את קבוצת בסר ואת חברת גיא ודורון לוי ● המשרד הממוזג צפוי למנות 375 עורכי דין ● שוק המיזוגים בענף חווה ירידה במלחמה, אך בשנה החולפת נרשמת בו התאוששות

קומת האוכל של קניון רמת אביב / צילום: ערן לביא

קניון רמת אביב משיק את הקומה השלישית

קומת הקולינריה בקניון רמת אביב נפתחת לקהל הרחב בהשקעה של כ-100 מיליון שקל, עם מסעדות שף, רשתות מזון ורוף־טופ לאירועים ● במקביל, משרד פרסום ישראלי גורף פרסים בפסטיבל קליאו ● אירועים ומינויים

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

מבקר המדינה ממשיך להתריע על אוזלת־היד בטיפול בפרוטקשן ● בביקורת מעקב שפרסם על היבטי משילות בנגב מציין המבקר אנגלמן כי "פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט אינן מתקיימות", וכי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק ● עוד הוא מתריע: "חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית הולך ונסגר"

אימונים של חטיבת מילואים בגבול הצפון / צילום: דובר צה''ל

המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

המענקים שיתקבלו בימים הקרובים צפויים לזנק באלפי שקלים, ועשויים להגיע עד ל־50 אלף שקל במקרי קיצון ● אלא שבהיעדר מחשבון מעודכן מטעם צה"ל, המילואימניקים נותרים באפלה לגבי גובה התשלום ומועד הפקדתו המדויק ● כל מה שצריך לדעת על התגמול הנוסף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים

נאסד"ק ירד במעל 1%, לאחר שעלה אתמול לשיא ● OpenAI לא עמדה ביעדי ההכנסות ובמספר המשתמשים, מנויים נוטשים, כך לפי וול סטריט ג'ורנל ● מחירי הנפט מזנקים לאחר שאיחוד האמירויות הודיעה על פרישה מ-OPEC ● ספוטיפיי צונחת בעקבות הדוח הרבעוני

חמאה של תנובה / צילום: יח''צ

תנובה מעלה מחירים: החמאה תתייקר בכ-4.8%

בעקבות החלטת המדינה להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים בשיעור של 1%, תנובה מעלה גם היא את מחירי המוצרים בפיקוח ואת מחירי חלק מהמוצרים שאינם בפיקוח בשיעורים דומים - ואת מחיר החמאה אף בשיעור גבוה מכך

צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית

תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה את הריבית על החוב שלה, שמעלה הוצאות אזרחיות ומגדרת את הוצאות הביטחון - הכול התהפך לגמרי, ומקבלי ההחלטות צריכים לבחור - חוב, רמת חיים או ביטחון"

כותרות העיתונים בעולם

"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוכנות החירום הבריטית שמנהלת את אירועי המצוקה בהורמוז ממרחק של אלפי קילומטרים, המחיר שתעשיית השבבים משלמת בעקבות המלחמה, והמצוקה הכלכלית באיראן  • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר