ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני מכריז על המשחקים שייערכו בעיר / צילום: Reuters, Anthony Behar/Sipa USA
טורניר המונדיאל 2026, שייפתח ב-11 ביוני באמריקה, צפוי להיות אחד מרגעי השיא בכדורגל העולמי. עם זאת, בארצות הברית, אפילו לפני שהטורניר יצא לדרך, עלתה שאלה פחות ספורטיבית - איך בעצם מגיעים למשחקים, ומי אמור לשאת בעלויות התובעניות האלה? בשבועות האחרונים, אוהדים שכבר הספיקו לרכוש כרטיסים, התחילו להבין שההוצאה האמיתית לא מסתכמת במחיר הכרטיס של פיפ"א.
● "מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו
● האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"
קחו למשל את מדינת ניו ג’רזי: שם דנים כעת בהעלאה משמעותית במחירי הרכבות לאצטדיון MetLife, שיזכה לארח גם את משחק הגמר. נסיעה הלוך ושוב מתחנת פן במנהטן, שעלותה בדרך כלל נמוכה מ-13 דולר, עלולה להגיע ל-100 דולר כמעט ביום המשחקים. העיתונות המקומית בניו יורק כבר קוראת לזה "מס מונדיאל", ותחושות הכעס הגיעו כבר לפוליטיקה האמריקאית.
מיקי שריל, מושלת מדינת ניו ג’רזי, תקפה בשבועות האחרונים את ההסכם שנחתם עם פיפ"א עוד לפני שכיהנה בתפקיד. לטענתה, המדינה קיבלה "ירושה ירודה" - ארגון הכדורגל כלל לא משתף פעולה במימון התחבורה הציבורית, למרות שלטענת המושלת הוא צפוי להרוויח מהטורניר מיליארדים. "אני לא מתכוונת להעביר עלויות כאלה לתושבים בשנים הקרובות", אמרה.
יצוין, כי למרות שבדרך כלל מחירי התחבורה הציבורית קבועים, לערים ולרשויות תחבורה בארה"ב עומדת האפשרות להעלות מחירים באופן זמני בתקופות של אירועים חריגים ועמוסי קהל, כמו מונדיאל 2026. במקרים כאלה רשויות התחבורה יכולות לאשר "תעריפי אירוע מיוחדים" לתקופה מוגבלת של שבועות או חודשים, לצד היטלים נוספים בשעות עומס ובימי משחקים.
עלות של 48 מיליון דולר
צריך להבהיר, כי הפעלת מערך ההסעות המיוחדות לבדה מוערכת בכ-48 מיליון דולר. מנגד, פיפ"א אמורה להכניס לכיסה, על פי תחזיות המומחים שצוטטו בעיתונות האמריקאית, סכום עצום של כ-11 מיליארד דולר מהמונדיאל.
גם בוושינגטון האווירה מתחממת בצורה ניכרת. צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט, הצהיר כי פיפ"א "מגלגלת את החשבון אל הציבור". לדבריו, לא נכון שתושבי ניו יורק ישלמו עבור רווח של מיליארדים שיזרמו לכיסה של פיפ"א.
אבל הבעיה לא נעצרת רק במחירי הרכבת. אלה שמתכננים להגיע למתחם MetLife עם רכב פרטי נתקלים במחירי חניה שעולים כעת לכ-225 דולר למקום חניה אחד, ומספר מקומות החניה קטן מהרגיל בעקבות הרחבת אזורי האבטחה והמתחמים סביב האצטדיון.
טיסות במסוקים פרטיים
לפיכך, לא מעטים יבחרו לשלם כמעט כל מחיר רק כדי להתחמק מהפקקים, ולשם כך נוצר שוק חדש לחלוטין: טיסות במסוקים פרטיים. בערים כמו ניו יורק ובוסטון כבר מציעים חבילות יוקרתיות שעולות לרוב עשרות אלפי דולרים, בעיקר עבור קבוצות קטנות. בבוסטון, לדוגמה, טיסת מסוק של כמה דקות עשויה לעלות כמעט 30 אלף דולר לשמונה אנשים. ומי שלא רוצה לממן את הטיסות הללו, כנראה יצטרך להתמודד עם פקקים עצומים בכל אזורי המשחקים.
גם בבוסטון מחירי ההסעות לאצטדיון Gillette קפצו לכ-95 דולר לנוסע, ומספר ערים נוספות מנסות להגדיל את מערכות הסעות האוטובוסים, הרכבות והשאטלים. עם זאת, הטענה על כך ש"המערכות האלה לא באמת תוכננו לטורניר כזה" נשמעת שוב ושוב, במעגלים הרשמיים והפחות רשמיים.
מאחורי כל זה עולה גם שאלה עמוקה יותר. המונדיאל אמור להיות אירוע הדגל של ארה"ב בשנים הקרובות, הזדמנות נדירה להראות לעולם שטורניר הספורט הגדול ביותר מתקיים כאן, על אדמת אמריקה. פיפ"א טוענת כי המשחקים יובילו לתרומה כוללת של יותר מ-30 מיליארד דולר לכלכלה האמריקאית, ועיריות האירוח מצפות למיליוני תיירים שיאירו את הרחובות. אבל ככל שהטורניר מתקרב, התמונה כוללת לא מעט כאבי ראש.
אם בוחנים את הדברים בהקשר רחב יותר, מערכות התחבורה הציבורית בארצות הברית מתקשות להתאושש מהשפעות מגפת הקורונה. עומסי התנועה בערים הגדולות שוברים שיאים חדשים, והוויכוח סביב מי בעצם יממן את העומס על המערכות בתקופת המונדיאל הפך לנושא אקוטי בשבועות האחרונים.
הממשל הפדרלי מתערב
אפילו הממשל הפדרלי נאלץ להתערב - בחודש מרץ האחרון הוכרז על מימון מיוחד של יותר מ-100 מיליון דולר לשיפור מערכות התחבורה בערים המארחות. הכספים נועדו לאפשר הפעלה של רכבות נוספות, ביטחון ושירותים מיוחדים לימי המשחקים. עם זאת, נראה כי ברוב הערים שיארחו את המשחקים לא נראה כי זה יהיה מספיק.
מתוך 104 משחקים שייערכו, 26 יתקיימו מחוץ לארצות הברית: 13 בקנדה ו-13 במקסיקו. ארצות הברית תארח 78 משחקים, כולל השלבים המכריעים והגמר.
ד"ר אמנון שרייבר, חוקר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, אומר כי "הדיון על התרומה הכלכלית של אירועי ענק אינו חדש, והוא רחוק מלהיות מוכרע. מחקרם הקלאסי של הכלכלנים רוברט באד וויקטור מאת'סון משנת 2004, שבחן את מונדיאל 1994 בארה"ב, הראה כי במקרים רבים הצמיחה הכלכלית המובטחת היא מיתוס, וכי הערים המארחות חוו לעיתים צמיחה נמוכה מהממוצע, בשל דחיקת פעילות כלכלית רגילה.
"הכלכלנים מצביעים על כך שמה שנראה כ'בום' כלכלי הוא לעיתים קרובות פשוט הסטה של תקציבים ציבוריים לכיסים פרטיים, מה שמעמיד את הכדאיות של אירוח המונדיאל בסימן שאלה קבוע".
לדברי ד"ר שרייבר, "מבחינה כלכלית טהורה, הדינמיקה שאנו רואים כעת בתחבורה ובחניה בארה"ב היא מקרה בוחן של התנגשות בין עקומת היצע קשיחה לעקומת ביקוש שמזנקת בחדות".
"למרות הביקורת, חשוב להבין שעליית מחירים בעת עליית ביקוש זמנית איננה 'עושק' במובן הכלכלי, אלא מנגנון יעיל לקביעת סדר עדיפויות. בתנאים של מחסור", מסביר ד"ר שרייבר. "המחיר משמש ככלי המאפשר את השגת המוצר או השירות דווקא עבור מי שזקוק לו ביותר, או מתעדף אותו במידה הגבוהה ביותר, ובכך הוא מונע מצב של מחסור מוחלט או תורי ענק".