כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● החברות שנותנות מענה טקטי לרחפני הנפץ של חיזבאללה
● המדינה שרכשה אלפי אקדחים ישראלים וכעת נפטרת מהם בצעד תמוה
1ישראל סירבה לסיוע אוקראיני, וכעת מתקשה מול רחפני חיזבאללה
בסבב הלחימה הנוכחי מול חיזבאללה, ישראל מתקשה להתמודד עם רחפני FPV מבוססי סיב אופטי. הסיב מגביר את ההגנה של הרחפן מלוחמה אלקטרונית שמשבשת את התקשורת בין המפעיל לבין הכלי, וכוללת ג'אמינג או ספופינג. בג'אמינג, משבשים את התקשורת של המפעיל עם הרחפן, במטרה שהוא יירד לקרקע או יטוס עד שהסוללה תתרוקן והוא ייפול. ספופינג זה מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS.
מי שבעלת ניסיון רב בהתמודדות ובשימוש ברחפני FPV היא אוקראינה, שבה טוענים כעת כי הציעו לישראל חילופי ידע בנושא, וסורבו. שר ההגנה האוקראיני לשעבר שכיהן בין השנים 2023-2021, אולכסיי רזניקוב, אמר בכתבה לוול סטריט ג'ורנל כי "למרבה הצער, האזהרות שלנו לא נלקחו ברצינות". לדבריו, "מאז 7 באוקטובר ועד היום הזה, ישראל מתמודדת עם יישום אגרסיבי של ניסיון קרבי שמקורו ברוסיה, באמצעות שליחיה של איראן".
היתרון הגדול ברחפני FPV הוא מחירם הזול והיכולת לרכוש אותם במסגרות אזרחיות באופן נרחב. מומחים מעריכים כי מחיר רחפן נע בין מאות דולרים בודדים ועד ל־4,000 דולר, בהתאם לאיכותו וסוג מרכיביו. את האמצעים הללו ניתן לרכוש בפלטפורמות כדוגמת עלי אקספרס. דובר חיזבאללה, יוסף אל־זיין, סיפר בסוף השבוע בכתבה של סוכנות הידיעות AFP, כי את הרחפנים גם מייצר ארגון הטרור השיעי בתוך לבנון, אף שסביר להניח שגם משתמש בכאלו שרכש בשלמותם.
מאת ענת פלד, מתוך וול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.
מאת סוכנות הידיעות AFP , מתוך אל־ערבייה. לקריאת הכתבה המלאה.
2איראן מעוניינת למנוע מישראל גישה למפרץ
מחוקקים איראנים אמרו בסוף השבוע כי בכוונת משטר האייתוללות למנוע מספינות ישראליות ואמריקאיות לחצות את מצר הורמוז, עד אשר ישלמו פיצויים על נזקי המלחמה. כך נכתב באיראן אינטרנשיונל, שמבקר את השלטון בטהרן. המשמעות היא שמבחינת הרפובליקה האסלאמית, הם מעוניינים למנוע מספינות משתי המדינות גישה למימי המפרץ הפרסי. הסגן הראשון של יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי ניקזד, אף הכריז בפני ועדת הבנייה, כי בכוונת מדינתו למנוע מעבר מספינות ישראליות "בכל זמן".
לדבריו, הספינות שייכות "למדינות עוינות", ועל כן הן נדרשות קודם כל לשלם פיצויים על הנזקים. הוא לא ציין מדינה שאינה ישראל, אבל חברי פרלמנט אחרים התייחסו באותו אופן לארה"ב ולמדינות מתונות במזרח התיכון. מזה כחודשיים שהמלחמה מול איראן מביאה לשיבושים קשים בתנועת השיט במצר הורמוז שדרכו חצו עד המלחמה כ־20% מאספקות הנפט והגז העולמיות. בתחילה, בשל מצור שבמסגרתו איראן דרשה 2 מיליון דולר על מעבר בטוח, ומ־13 באפריל כתוצאה מהמצור האמריקאי על הרפובליקה האסלאמית.
ניקזד טען כי במסגרת התוכנית הקיימת, איראן עדיין מתעקשת כי כל ספינה שחוצה את מצר הורמוז תעשה זאת בכפוף לאישור. "אנחנו לא נוותר על זכויותינו במצר הורמוז", איים סגן יו"ר הפרלמנט האיראני. "תנועת הספינות דרך מצר הורמוז לא תהיה דומה לזו של טרם המלחמה". הוא השווה את המהלך להלאמה של תעשיית הנפט המקומית ב־1951.
במסגרת דרישה אחרת, ראש ועדת הבנייה של הפרלמנט, מוחמד רזא רזאי, הכריז כי כל הספינות שחוצות את הורמוז יידרשו לקרוא למרחב "המפרץ הפרסי" ולא "המפרץ הערבי". בה בעת, לדבריו, ההכנסות מאותם 2 מיליון דולר לספינה יחולקו באופן הבאה: 30% עבור "חיזוק תשתיות צבאיות", ו־70% עבור "פיתוח כלכלי ורווחת הציבור".
מתוך איראן אינטרנשיונל, לקריאת הכתבה המלאה.
3ישראל ואיחוד האמירויות מפתחות את היחסים הביטחוניים
ישראל פרסה באיחוד האמירויות את כיפת ברזל עם עשרות חיילים, בצעד שמשקף הן פריסה ראשונה מסוגה במפרץ ככל הידוע והן את הידוק היחסים בין המדינות לכדי שיתוף פעולה צבאי. כתבה באל־מוניטור עוסקת באיך המלחמה עם איראן הפכה את הקשרים הביטחוניים בין ישראל לאיחוד האימרויות לתפעוליים.
הפעולה הישראלית הייתה תוצאה ישירה של החלטת איראן להפוך את איחוד האמירויות למדינות המטווחת ביותר במפרץ. מנתוני משרד ההגנה באבו דאבי עולה כי איראן שיגרה במבצע שאגת הארי, כ־537 טילים בליסטיים, 26 טילי שיוט וכ־2,250 כטב"מים.
ההיקפים אתגרו את האמירותים, אף שאלה מפעילים מערך הגנה אווירית מהמתקדמים ביותר במפרץ הפרסי. הוא כולל סוללות פטריוט מדגם PAC-3 ו-THAAD מתוצרת ארה"ב, וכן KM-SAM מקוריאה הדרומית ופנציר מרוסיה. שורש אתגר ההגנה האווירית של מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד מול איראן לא טמון בעצם המערכות, אלא בהיקף השיגורים האיראני הגדול מאוד, שדחק אותן אל הקצה.
כיפת ברזל סייעה לאמירותים לחזק את ההגנה האווירית מול טילים קצרי־טווח וכטב"מים. פריסתה היוותה שלב נוסף בהידוק היחסים הביטחוניים בין המדינות, שהלכו והתהדקו מאז הסכמי אברהם ב־2020. לפי דיווחים, מתקפות החות'ים על אבו דאבי ב־2022 הביאו את איחוד האמירויות ב־2022 לרכוש מישראל שתי מערכות הגנה אווירית, שלא מהוות חלק אינטגרלי מהמערך הישראלי: ספיידר מתוצרת רפאל וברק 8 מתוצרת התעשייה האווירית.
מאת פרנצ'סקו סקיאבי, מתוך אל־מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.