הרגע המטלטל ביותר בקריירה של אלה־תמר אדהנן הגיע במרץ 2023. היא הייתה אז חלק מרכזי בצוות שהוביל את הפעילות הבינלאומית של סיליקון ואלי בנק (SVB), ובתוך שעות קרס אחד המוסדות הפיננסיים החשובים של תעשיית ההייטק, והותיר אחריו שוק המום.
בזמן שרבים סביבה חיפשו את הדרך החוצה, אדהנן בחרה להישאר. היא פגשה לקוחות מאוכזבים והובילה את שיקום הפעילות של הבנק, כולל בישראל. "הלכתי לשוק ואמרתי: תסמכו עליי", היא מספרת. "זה דרש הרבה צניעות, אבל גם הרבה תעוזה".
מסלול חייה מאז ומתמיד עבר דרך חיבורים. כבר כנערה באולפנה בגבעת וושינגטון הקימה אדהנן פרויקט בשם קירוב לבבות, ששאף לפתוח סניפים של בני עקיבא בקצוות הארץ ולחבר בין אוכלוסיות שונות. "היו לי חלומות של להוביל משהו שבונה גשרים. היום אני פשוט עושה את זה ברמה בינלאומית".
אדהנן נולדה באתיופיה ועלתה לישראל בגיל 3 במבצע שלמה. היא גדלה בבית דתי ציוני, בת בכורה לשבעה אחים, ושירתה שירות לאומי במשרד ראש הממשלה, בגל הראשון של בנות שהתקבלו לשם. "הייתי בת 20 וזה היה בלתי נתפס". בהמשך נשלחה מטעם משרד ראש הממשלה לעבוד בשגרירות בוושינגטון ונחשפה לעולם הדיפלומטי מקרוב.
בתום התקופה, ואחרי תשעה ראיונות, התקבלה לתאגיד הפיננסים מורגן סטנלי ועבדה בקומת המסחר בניו יורק. "זו סביבה אינטנסיבית מאוד, הקצב מסחרר, ואף אחד לא לימד אותי. הייתי חייבת להיות בשיא כל הזמן". במשך שלוש שנים וחצי עבדה עם גופי השקעות מהגדולים בעולם.
בשנת 2008 הצטרפה לסיליקון ואלי בנק, אז גוף קטן יחסית שניהל כ־50 מיליארד דולר, שהיא עבדה עם יזמים, קרנות הון סיכון ומשקיעים מרכזיים, אבל רצתה להרחיב את ההשפעה. "רציתי להביא את המשאבים של עמק הסיליקון לעולם המתפתח - מאפריקה ועד הודו ואמריקה הלטינית".
אדהנן כמעט עזבה, אלא שאז קיבלה הזדמנות. בתוך ימים נשלחה להודו, והייתה בין מקימי הזרוע הבינלאומית של הבנק. ארבע וחצי שנים פעלה בשווקים מתפתחים, בין הודו למדינות המפרץ, ובנתה קשרים עם משקיעים, ממשלות ויזמים.
אבל אז כאמור הגיע המשבר. ביום בהיר אחד קרס הבנק, ובנק פירסט סיטיזן, שרכש את הפעילות האמריקאית שלו, סגר את הזרועות הבינלאומיות. עבור אדהנן זו הייתה נקודת שבר: "פתאום כל מה שבנינו נמחק".
בתוך המהלך הזה הועבר הפורטפוליו הבינלאומי לצוות קטן, בניהולה, והיא לקחה על עצמה גם את הפעילות הישראלית. למרות הצעות עבודה אחרות אדהנן בחרה להישאר וכדי לשכנע גם את הלקוחות להישאר בחרה בגישה ישירה: "שמתי את כל הקלפים על השולחן, הקשבתי, נתתי מקום לתסכול. בהדרגה האמון חזר, הפעילות התרחבה, והשוק הישראלי הפך לאחד המרכזיים".
מתוך אותה אג'נדה החלה אדהנן לפני כשמונה חודשים לשמש כמנהלת השקעות בכירה ומובילת הפעילות הישראלית בהרקולס קפיטל. הרקולס היא קרן חוב צמיחה ציבורית מהגדולות בעולם, המנהלת 6 מיליארד דולר, שהעמידה יותר מ־25 מיליארד דולר לחברות טכנולוגיה. "המטרה היא להביא קרן אמריקאית גדולה להיות שחקן משמעותי כאן וחלק מהאקו־סיסטם".
אדהנן מספרת כי ב־14 החודשים האחרונים הקרן השקיעה יותר ממיליארד דולר בחברות ישראליות, וכיום מנהלת פעילות בהיקף דומה ושואפת להכפילה. "אני יכולה לכתוב צ’ק של עד 350 מיליון דולר לעסקה". לדבריה, נמצאות בצנרת ארבע עסקאות ישראליות, בהיקף כולל של כ־550 מיליון דולר. "זה שוק איכותי, אבל חסרים בו גופים עם כיסים עמוקים".
לצד הפעילות העסקית היא משמשת כשגרירה גלובלית של ארגון Rafiki GMG, הפועל למען נשים וילדות פליטות מלחמה באפריקה ומעורבת בגיוס כספים ובבניית פעילות.
במבט קדימה אדהנן רוצה להמשיך לפעול בצומת שבין ישראל לעולם ולייצר חיבורים, ובטווח הארוך לא פוסלת תפקיד ציבורי. "אולי יום אחד אהיה שרת החוץ. ברור לי שזה יהיה קשור לישראל ולזירה הבינלאומית".
