גלית שקאלו אופנברג / צילום: ינאי יחיאל
אישי: בת 48, נשואה + 3, גרה בחיפה
מקצועי: מנכ"לית רשת דינמיקה
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי בחיפה, לאבי הייתה חנות בה מכר מותגים מיובאים לימאים. אמי הייתה עקרת בית. יש לי אחות ואח קטנים ממני. המצב הכלכלי בבית בהתחלה היה טוב, אבל בהמשך העסק של אבא הפסיק להצליח, ולא היה מספיק כסף. הייתה לנו בובה אחת ומחשב אחד לשלושתנו.
● בלי תואר ואחרי 24 שנים בחברה אחת, הוא עבר לנהל את המתחרים
● המדענית שמנהלת 130 מיליון שקל בשנה עבור הממשלה: "גדלתי בעוני קיצוני"
● המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 עדיין עושה מילואים
בכוחות עצמי: כשנכנסתי לכיתה א', אמא מיד הבהירה לי שמעכשיו אני בכוחות עצמי, ושהיא לא תעזור לי בשיעורי בית. הייתי תלמידה מופרעת. בתחילת כל שיעור המורה הייתה אומרת: "גלית, את יכולה לצאת". למרות זאת השגתי ציונים טובים וסיימתי עם בגרות מלאה. בגיל 12 התחלתי לעבוד כדי לא להכביד על הוריי, בין השאר כבייביסיטר, בשטיפות רכבים ובארגון קייטנות.
צבא: שירתי בתפקיד קשתית (מפעילת מכ"ם קרקעי נייד לניטור תנועות - ד"א). הייתי חיילת קרבית שהסתובבה כל היום עם נשק צמוד ועשתה מטווחים. זה היה לי קשה, אז לקראת סוף השירות עברתי לתפקיד קל יותר בחיל האוויר בקריה. פיקדתי לראשונה על שש בנות, ואהבתי את זה הרבה יותר מלנקות את הנשק.
השראה במלצרות: אחרי השירות יצאתי לטיול של חודשיים במזרח, וכשחזרתי, התחלתי לעבוד כמלצרית. הייתי מלצרית מדהימה, גיליתי שאני טובה ביצירת קשרים, וקיבלתי אחלה טיפים. באחת הפעמים לקוח צעיר הגיע ברכב מאוד יקר, וכששאלתי אם הוא בא ממשפחה אמידה, הוא ענה: "לא, קניתי לבד", וסיפר שהוא אקטואר. בהשראתו החלטתי ללמוד סטטיסטיקה, ועשיתי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה.
זינוק בנטוויז'ן: כדי לממן את התואר בעצמי, עבדתי כנציגת מכירות בספקית האינטרנט נטוויז'ן. אחרי שנה וחצי קרן שתוי, אז המנהלת הישירה שלי וכיום מנכ"לית הולמס פלייס, הציעה לי להיות מנהלת צוות. קיבלתי צוות שהיה מקום אחרון במכירות - ובתוך שלושה חודשים הבאתי אותם למקום הראשון. נתנו לי לנהל עוד צוות, את המוקד כולו, ובסופו של דבר מוניתי למנהלת המכירות של נטוויז'ן, עם כ-400 עובדים תחתיי.
קריאה לדגל: ב-2010 היה משבר בשירות הלקוחות של נטוויז'ן עם תלונות רבות על זמני המתנה ארוכים. המנכ"ל דאז ניר שטרן קרא לי לדגל ואמר שאני עוברת לנהל את מחלקת השירות. נכנסתי למחלקה בכאוס, עם כ-700 עובדים שלא ידעו מה הם צריכים לעשות. נשארתי בתפקיד כשלוש שנים, אבל המשבר עצמו נפתר תוך שלושה ימים, כי בחודש שהיה לי בין התפקידים פשוט ישבתי לבד וכתבתי תוכנית פעולה.
סלקום: ב-2013 סלקום רכשה את נטוויז'ן, וביקשו ממני לנהל את כל השירות של סלקום. הייתי שם במשך שבע שנים, מ-2014 עד 2021, ובשיא ניהלתי שם כ-2,500 עובדים. משימת-העל שלי בסלקום הייתה להביא אותם למקום הראשון במדד שביעות-הרצון של משרד התקשורת. אחרי שהצלחתי, עזבתי.
פרטנר: אבי צבי, שמונה למנכ"ל פרטנר, הציע שאבוא להיות סמנכ"לית שירות אצלו, והחלטתי לקפוץ למים. המעבר היה לי קשה רגשית, כי מעולם לא יצאתי מנטוויז'ן-סלקום. כשהגעתי, ראיתי פערים עצומים לעומת הסטנדרט אליו הורגלתי. עקבתי אחרי תלונות נפוצות, הבנתי מה מפריע ללקוחות, מצאתי פתרונות, ותוך זמן קצר יחסית הצלחתי לצמצם ב-70% את התלונות בחברה.
להציל את אמא: ב-2024 עזבתי את פרטנר, לאחר שהייתה לי כבר משרה בכירה כמעט סגורה במקום אחר. רגע לפני החתימה אמא שלי נכנסה לניתוח ראש לא מסובך מדי - ולא התעוררה. היא ההורה היחידי שנשאר לי, כי אבא נפטר לפני כארבע שנים. אמא נכנסה לתרדמת של ארבעה חודשים, ועזבתי הכול כדי להציל אותה. ישבתי על ידה עד שהתעוררה והמשכתי ללוות אותה בשיקום. לא עבדתי שבעה חודשים, אבל אמא שלי בחיים.
דינמיקה: התקופה הזו הסתיימה כשקיבלתי טלפון מאלי אדדי, שהיה מנכ"ל דינמיקה ומונה למנכ"ל סלקום. הוא הציע לי למנכ"ל את דינמיקה (רשת חנויות המובייל והאלקטרוניקה, שהיא חברה-בת של סלקום - ד"א), וידעתי מיד שזה מה שאני מחפשת.
לשבור שיא: יש לנו 50 סניפים ומאות עובדים. ב-2025 שברנו שיא הכנסות של 13 שנים (לפי נתוני סלקום, ההכנסות מציוד קצה בסלולר הסתכמו ב-2025 ב-1.095 מיליארד שקל, והרווח הנקי של דינמיקה בשנה החולפת הסתכם ב-74 מיליון שקל - ד"א). אנחנו מתמקדים בסלולר, כיבואנים רשמיים של אפל וסמסונג ומותגים נוספים, אבל מוכרים גם שעונים חכמים, טאבלטים, מחשבים, טלווזיות, ציוד גיימינג ועוד. אחד הטרנדים הבולטים, שרק התגבר במלחמה, הוא מכירות של שואבים-שוטפים.
אשת שטח: בכל הזדמנות שיש לי אני בשטח. אם יש לקוח שמתלונן, אני מתקשרת ומנסה להבין איך להשתפר. פעם נסעתי ללקוחה כבדת-ראייה שהייתה צריכה עזרה. זו השיטה שלי.