ליאור פרנקל בשיחה עם יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל / צילום: פרטי
יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל, בכלל היה בתחילת דרכו מהנדס ביו-רפואי. במשך 10 שנים עבד בסטארט-אפים רפואיים ובבתי חולים, ופיתח מכשור רפואי שסייע למנתחים להוציא גידולים של סרטן השד. "זה היה מלא משמעות, אבל בסופו של דבר לא היה לי נוח", מתוודה פסוב במבט לאחור. "נכנסתי למאות ניתוחים והרגשתי: זה לא המקום שלי".
יום אחד התחיל לעזור לכמה רופאים לפתח את הקליניקה שלהם ולהביא לקוחות בעזרת דפי נחיתה. "גיליתי שיש לי יותר פשן לזה מאשר למה שעשיתי לפני. ואז החלטתי שבמקום לעבור לעוד סטארט-אפ רפואי, אני מעדיף לזרוק את כל עשר השנים האחרונות וללכת לאונליין מרקטינג", הוא מספר. "אז עברתי לעבוד בסוכנות פרסום, ירדתי בשכר וירדתי בטייטל".
● מרגישים שהעומס מקשה עליכם? שלא תעזו להפחית משימות
● מצאתם 200 שקל על הרצפה? מתברר שהרווחתם הרבה יותר מזה
● הילד שסולק משני בתי ספר - והפך לפרופסור מצליח: "לא נתתי לזה לחלחל"
זה מה שנקרא בעולמות הקריירה ה-J. בדרך כלל אתה מטפס בקריירה כמו על קיר טיפוס, אבל ב-J אתה מתחיל למעלה באות ויורד למטה ל"בקעה" של ה-J, כדי להגיע לקצה ולקפוץ למעלה. בסופו של דבר אתה מגיע גבוה יותר מהמקום שבו היית קודם. המשמעות הייתה גם לוותר על הזהות המקצועית שלך?
"בעיקר לא הבינו מה אני עושה שם. עבדתי עם הרבה צעירים, יצור לא קשור שעבד בסטארט-אפים רפואיים, ופתאום אני מוכר פרסומות?! מאז אני כל הזמן לוקח איתי את המושג של growth mindset - לחשוב שאני לוקח את הזמן כבית ספר, וזה לא משנה שאני מקבל פחות כסף או טייטל כזה או אחר; אני בא ללמוד. למדתי בצורה מטורפת את כל תחום האונליין מרקטינג ואהבתי את זה. הייתי נשאר שם שעות. עם כל הפוסטים שיש היום על הכישורים שנדרשים בעולם העבודה, אסור לשכוח את הלב, את המקום שבו אתה רוצה להיות".
ההליכה עם הפשן השתלם. אחרי שנה פסוב הצליח להתקבל לגוגל ישראל לתפקיד מנהל ורטיקל הגיימינג. "זו הייתה הפעם השנייה שהגשתי לגוגל. בפעם הראשונה, בעולם הביו-רפואי, נדחיתי; אבל הפעם, ובזכות הניסיון שצברתי בשנה הזו, שבלעדיו לא היו מסתכלים עליי - הצלחתי. אז הירידה הזו ב-J, כמו שאמרת, הקפיצה אותי".
ופסוב באמת קפץ. אחרי שש שנים הוא מונה למנהל השותפויות של גוגל באסיה ועבר עם משפחתו לסינגפור. בתפקידו היה אחראי על הקשר עם סוכנויות הפרסום ביבשת, ואחד האתגרים שבהם נתקל היה עבודה עם צוותים מתרבויות שונות. "הייתי צריך לעבוד עם וייטנאם, יפן, סין, אינדונזיה ומלזיה, ויש הרבה הבדלי תרבות ביניהן - כשלכל אחד צריך לתת ערך מוסף ולהתאים לו דברים שהוא באמת ישתמש בהם".
והיו גם הבדלים ביחס לתרבות הישראלית. "אחד ההבדלים הוא השקט", אומר פסוב. "אסייתים לרוב מוחזקים יותר וזקוקים שייתנו להם יותר שקט, לעומתנו הישראלים שאנחנו דברנים יותר. יש גם את הנושא של lose face - אסור לא לעשות את הדברים בעבודה, או להיכשל, כי אז אתה מאבד מהכבוד מול המשפחה והחברים שלך. זה גם משפיע על הנכונות לקחת סיכונים שעלולים להוביל לכישלון. בנוסף, היחס לסמכות שונה. ילדים לא יגידו שם למורה: 'אתה לא מבין'. הם גדלים לתוך היררכיה מסוימת".
יש כל מיני פרמטרים שמודדים בסקרים כדי לאפיין את ההבדלים בין תרבויות. אחד מהם הוא: עד כמה אני רואה במנהל/ת שלי סמכות, שכשהיא אומרת משהו אני עושה, מבלי להתווכח על כל דבר. ישראל קיבלה בסקרים האלה את הציון הכי נמוך (13 מתוך 100). הפיליפינים הם הגבוהים ביותר במדד; אחריהם הודו, וארה"ב נמצאת באמצע. בשבילי, כמנהל ישראלי, כשעבדתי עם פיליפינים זה היה אתגר - כי אני מנהל מאוד שקוף, שרוצה לדבר על הכול, והנחתי שאם יש בעיות אז אדע עליהן. אבל היו לי שני עובדים, שגם כשהייתה רעידת אדמה בפיליפינים הם לא סיפרו מה באמת עובר עליהם. לא רצו להטריד אותי בבעיות שלהם.
"נכון. האמריקאים יותר מדי אומרים מה שהם רוצים להגיד, ואילו באסיה הדברים הרבה יותר מרומזים, בין השורות. למשל, ביפן אתה צריך להבין מאיך אדם נכנס לחדר - מה הוא אומר".
האפליקציה שהופכת ספרי ניהול לתוכנית עבודה
יש לך ניוזלטר שבו אתה מתמקד בשלושה מושגים: The Strategy, Asset ו-Network. תסביר אותם.
"הדבר הראשון שאני מדבר עליו זה איך להישאר רלוונטי במקצוע. אני מנסה להבין מפאונדרים ואנשים מהאקוסיסטם בכל העולם: מה הדברים שהם עושים - שיכולים להיות רלוונטיים גם לפאונדרים בתחילת הדרך, אבל גם לוותיקים בטק שרוצים להישאר רלוונטיים. אני בגוגל מיישם ישר כמעט כל פיצ'ר או פרודקט חדש. אבל לא פעם אני מגלה שחברים שלי, שלא בתעשיית הטק הארד-קור, רחוקים משם. אז חשוב לי לשתף בכלים שיעזרו לאחרים להישאר רלוונטיים.
"אחד מהם הוא Mind Mapping - לעשות ויזואליזציה של כל הדברים שאתה רוצה להשיג ב-2026 ולייצר לאותה שנה מפה ויזואלית לחיים שלי מקריירה ועד משפחה. אפשר לעשות את זה עם כלי שנקרא Mixboard - אתה מתאר בטקסט מה אתה רוצה שיקרה השנה, והוא מייצר לך תמונות בהתאם. כדי לבנות את ה-Mind Map אני מכניס פרומפטים על תחומים שחשובים לי כמו: משפחה, קריירה, בריאות, והכלי מייצר תמונות שמייצגות את המטרות שלי. ברגע שאני מוצא תמונה שמדברת אליי, אני יכול להשתמש בה כנקודת מוצא לייצר עוד תמונות קשורות. כך לאט, לאט אני בונה קנבס ויזואלי שמייצג את החיים שאני רוצה לחיות בסוף 2026, מדפיס ומניח אותו לידי - כדי שאוכל לספוג אותו".
"יש עוד כלי - אנחנו כל הזמן קוראים ספרי ניהול, אבל כמה אנחנו באמת מיישמים מתוכם? ייצרתי בעזרת הג'מיני אפליקציה שאתה נותן לה שם של ספר והיא הופכת את זה לתוכנית פרקטית לניהול. כשעשיתי את זה בפעם הראשונה זה היה מטורף. הוא הקים את הספר לחיים, שיכולתי לתוכו לשלב גם את התובנות שלי".
כדי להישאר רלוונטיים, פסוב קורא לנו להפסיק להשתמש ב-AI רק כדי להגביר פרודוקטיביות, אלא להפוך אותו לליבה שלנו. "זה לא רק תסכם לי ותרשום לי - זה כלי שיכול להיות ה-Strategic Leader שלך", הוא מסביר. "למשל, אם אני צריך להכין מצגת למחר ופתחתי מלא טאבים והסתבכתי - הוא יכול להרגיע ולהחזיר אותי לשאלות היסוד: מה המסר? ספר לי מי הקהל שלך ועוד. הוא מוריד אותי לקרקע.
"או במקרה של מתן פידבק לעובד - ביקשתי מה-AI לעשות מחקר עומק לסקור את כל הספרים, המחקרים והידע שיש כיום על איך לתת פידבק. הוא יצר 20 עמודים ואז אמרתי לו: 'על סמך כל המחקרים שהיו בעולם - זה מה שאני רוצה להגיד לעובד שלי, איך להגיד לו את זה?'. מההנחיות שיצר עשינו סימולציה והוא נתן לי פידבק. בסוף הבנתי כמה אני לא יודע".
אני אוהב למשל כשאני נוסע להעביר סדנה למנהלים שהעיסוק שלהם לא בתחום הידע שלי, להכין לעצמי בעזרת ה-AI פודקאסט על התחום. לדוגמה - סימולציות על אסטרטגיה למנהלים במשטרה, שהיא לא התחום שלי - אז אני אבקש מה-AI תעשה לי מחקר על הגופים בתחום, החדשות, ביטויים טכניים ועוד, ותכין לי פודקאסט לכל יום בדרך לעבודה. ואז כשאני מגיע לסדנה אני קצת יותר בקיא בתחום הידע שלהם, וזה הופך את הייעוץ שלי ליותר אפקטיבי.
"נכון. זה השימוש ב-AI ככלי אסטרטגי שמשאיר אותנו רלוונטיים".
הדרך להתמודד עם Monkey Mind
מושג נוסף שמשתמש בו פסוב הוא protect the asset - הכוונה היא להגן על עצמי, כנכס, ולעשות לחיים שלי אופטימיזציה כך שהם יהיו כמה שיותר בריאים, טובים וארוכים. "זה יכול להיות מכושר, דרך זמן איכות עם הילדים או הנכדים ועד לדברים קטנים שעזרו לנו בצוות כמו: לתלות מתח, לא לעלות במעלית באף מקום, תזונה נכונה, שינה טובה", הוא אומר.
לבסוף, מציין פסוב את השמירה על הנטוורק באקוסיסטם כמשמעותית לשמירה על רלוונטיות. "יש הרבה יזמים שהצליחו ויש המון דברים שהולכים ב-2026 להשתנות - וחשוב לשמוע על זה מהם", הוא אומר. "אבל הקהל הוא לא רק פאונדרים, אלא כל מי שרוצה לגדול ולצמוח - זה נותן לך גם דרייב לצמוח וזה בסוף הסיפוק בעבודה".
מה עוזר לך לא להישחק?
"איכשהו בסוף היום אנחנו תמיד זוכרים את הדברים הפחות טובים: הילדים צרחו, היה בלגן וכו'. ואז אתה הולך לישון מותש. אז יש לי יומן, מחברת שבסוף היום אני כותב בה את הרגעים הקטנים והתחושות שאני אסיר תודה עליהם - אני מחזיר את עצמי מנטאלית לשם. אני גם אומר לצוות שלי שזה משהו שחשוב לעשות. בנוסף, כדי שהמוח לא יהיה Monkey Mind, כלומר מלא בדברים שלא הספקתי: לא שילמתי את זה ואני צריך לקבוע איתו פגישה וכו', ואני הופך אותם ל-action items שאני כותב על דף נפרד ובבוקר כשאני קם אני תולש אותו ומתחיל לעבוד. אתה עושה מעין Download לכל הדברים שאתה צריך לעשות ונמצאים שם".
בכל חודש נביא כאן גרסה כתובה של פרק אחד מהפודקאסט "פופקורן". ליאור פרנקל הוא יזם, מלווה ארגונים בהסתגלות לעולם העבודה החדש ומחבר רב-המכר "הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה".