עורכי הדין שני וייס, אפרת כהן ויניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי
לפני מספר שנים דיווחו משרדי עורכי דין על מגמה של עזיבת עובדים לחברות אחרות, לתפקיד של עורכי דין "אין-האוס" באותן חברות או לתפקידים שאינם משפטיים. מדובר היה בעיקר בחברות הייטק, אך גם בחברות מסחריות.
ואולם, בשנה האחרונה נראה שהמגמה דעכה, וכי ישנם עורכי דין שעושים את הדרך ההפוכה: עוזבים חברות מסחריות וחוזרים לעסוק בעריכת דין מתוך המשרדים הגדולים. המשרדים מצידם שמחים לאמץ בחזרה את מי שצבר ניסיון בתוך חברה. שלושה עורכי דין שעשו את המעבר לאחרונה מספרים לגלובס על ההחלטה שלהם.
● הראיונות להתמחות בעריכת דין חזרו, אך הדרישות עשויות להשתנות בקרוב
● השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?
יניב אהרונוביץ' הצטרף למשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM לפני שבועיים מאקססיבי (accessiBe), חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות גישה לאתרי אינטרנט. הוא כיהן שם כסמנכ"ל משפטי במשך ארבע שנים וניהל שתי עורכות דין.
היום הוא שותף בצוות ההייטק וההון סיכון במשרד עורכי הדין. הוא מסביר כי המעבר נבע מרצון לגוון. "התגעגעתי לראות את עולם ההייטק מ-30 אלף רגל, לראות סוגים שונים של חברות. היום יש לי לקוחות מכל מיני סוגים - פינטק, בינה מלאכותית, סייבר. פוטנציאל התחומים הוא אינסופי.
"היתרון להיות במשרד עורכי דין זה שאתה רואה את השוק מלמעלה, הרבה סוגים של לקוחות. היה חסר לי לראות את רוחב היריעה. בסוף כשאתה עובד בחברה, זו חברה אחת. אני חושב שהיום אני מביא חשיבה וטמפרמנט של סטארט-אפ".
"בחברה אתה מאלה שמקבלים את ההחלטות"
החודש סגר אהרונוביץ' 20 שנים כעורך דין. הוא נשוי ואב לשלוש בנות. את דרכו התחיל כמתמחה ועורך דין צעיר במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט המנוח. הוא המשיך למשרד של עו"ד דודי תדמור, שבו הפך לשותף בתחום של מיזוגים ורכישות, בעיקר בטק. במסגרת עבודתו טיפל באקססיבי שהייתה אחרי סבב הגיוס הראשון, והציעה לו לעבוד אין-האוס.
"הייתי 15 שנה במשרד תדמור, משרד מעולה, אבל הרגשתי שיש הזדמנות לעבור לחברה שאנחנו מכירים אחד את השני לטוב ולרע". על העבודה בחברה הוא מספר, "לראות חברה מבפנים זה פוקח עיניים. אנחנו רגילים להיות בסביבה שכולם עורכי דין, ופתאום אתה בחברה שיש אנשי פיתוח, מוצר, שיווק, כספים. בתור יועץ חיצוני אתה נותן עצה והולך הביתה. בחברה אתה חלק מאלה שמקבלים את ההחלטות. זה מפתח את החוש העסקי ואת היכולת לנהל סיכונים. אני יוצא מארבע שנים כעורך דין הרבה יותר טוב ממה שנכנסתי".
עו"ד תמי פירון, שותפה מנהלת במשרד פירון, מספרת כי בתקופה האחרונה "לא פעם אנחנו רואים יועצים משפטיים מחברות שמגיעים להתראיין אצלנו. רק לאחרונה פגשנו שלושה מחברות שונות שבחנו מעבר חזרה למשרד. טבעי לראות תנועה מחזורית של עורכי דין שעוברים לחברות, צוברים ניסיון עסקי, ולאחר כמה שנים חוזרים לשוק המשרדים".
"זה מאוד לא טריוויאלי", אומר עו"ד מיקי ברנע, העומד בראש משרד ברנע ג'פה לנדה. "משרד זה ארגון של נותני שירותים, ומי שהיה במסגרת של חברה מתנתק מהמנטליות. מי שבא ממשרה בכירה בחברה ירצה להשתלב גם במשרד במשרה בכירה - זה מינימום להיות שותף. להיות שותף אקוויטי זה קשה למי שבא ממערכת של ייעוץ. המעבר מייעוץ משפטי בחברות קיים במקום שבו יש מומחיות שנוצרת במסגרת העבודה, ואז מעברים כאלו אפשריים".
עו"ד גיל וייט, השותף המנהל של משרד הרצוג, מוסיף כי המעבר מתפקידי In-house למשרדי עורכי דין נובע מרצון ליציבות תעסוקתית לצד הגיוון בתיקים שיש במשרדי עורכי הדין, בטח בפירמות הגדולות. "התנודתיות בשווקים הבהירה כי הביטחון התעסוקתי בפירמות מבוססות הוא שיקול משמעותי עבור עורכי דין רבים. במשרד גדול, עורך הדין נחשף למנעד רחב של לקוחות, סקטורים וסוגיות משפטיות".
"מיצוי מקצועי והיתקלות בתקרת זכוכית"
באשר לסיבות, פירון אומרת כי אחד הגורמים המרכזיים הוא "תחושת מיצוי מקצועי והיתקלות בתקרת זכוכית כאשר הדרך ליועץ המשפטי הראשי ארוכה או חסומה". סיבה נוספת קשורה לאופי העבודה. "העבודה בתוך חברה יכולה להיות מאוד ממוקדת, את עוסקת באותו תחום, באותה פעילות ובאותם אתגרים. יש יועצים שמבקשים להיחשף מחדש למגוון רחב של חברות, עסקאות ותחומים, ולחזור לפרספקטיבה רחבה יותר של השוק".
אפרת כהן, עורכת דין 22 שנים, הצטרפה למשרד ברנע ג'פה לנדה כשותפה בכירה במחלקת הרגולציה בשנה האחרונה מתפקיד בכיר בבנק לאומי. היא שימשה כראש אגף רגולציה בחטיבה המשפטית וניהלה עשרה עורכי דין, אך בחרה לחזור למשרד עורכי דין.
"אחרי שהייתי שמונה שנים כמעט מחוץ למשרד, הגיוון שמשרד עורכי דין נותן לך ייחודי רק לעולם משרדי עורכי הדין", אומרת כהן. "אני עובדת עכשיו עם מגוון חברות. בחברה אתה בעולם תוכן אחד, ועובד בנושאים מאוד מסוימים. עבור הלקוחות הניסיון שלי הוא ערך מוסף".
כהן גם כיהנה בעבר כמנכ"לית פארמה ישראל, ותחילת דרכה בעולם המשפט הייתה במשרדו של עו"ד דודי תדמור, שם התקדמה למנהלת מחלקת הרגולציה ושותפה. קודם לכן היתה כתבת לענייני כלכלה בגלי צה"ל. על הבחירה לעבור ממשרד עורכי דין לחברה, היא מספרת: "רציתי לחוות את הצד השני של המתרס. להכיר את המגזר העסקי ולהתנסות בעבודה שהיא לא משפטית, שיש בה אספקטיים ניהוליים, קבלת החלטות וניהול תקציב. לחוות את ההתנהלות של ארגון גדול.
"זה נותן לך נקודת מבט שונה מעורך דין שנמצא כל החיים במשרד. במשרד אתה יועץ חיצוני, מייעץ בתהליכי קבלת החלטות. אבל הרבה פעמים אתה לא חלק מהתהליך השלם. יש סט שיקולים שאתה לא בהכרח שותף להם". עו"ד אהרונוביץ מוסיף: "יש לי מבט של מישהו שעבד מבפנים. נקודת מבט שונה לגמרי".
עו"ד שני וייס, היום שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד גורניצקי, התמחתה במשרד, נשארה כעורכת דין והפכה לשותפה. בפריחה של ההייטק, בשנת 2021, על רקע ניסיונה הצבאי ביחידה 8200, עזבה כדי להיות חלק מצוות הקמה של קיוריס ai, סטארט-אפ בתחום הביו-רפואה, בתפקיד של סמנכ"ל אסרטגיה. היא עסקה באסטרטגיות עסקיות, בגיוס משקיעים ובצד המשפטי. "סקרן אותי להרחיב את האופקים ולקבל עוד כלים. רציתי פרספקטיבה של הלקוח והיום אני יודעת שזה נתן לי כלים טובים לתת שירות טוב ללקוח".
ככל שמתקדמים הפרשי השכר מתאזנים
אחרי שנה וייס קיבלה הצעה לחזור לגורניצקי ונענתה לה. "העבודה המשפטית היתה חסרה לי ומשרד גורניצקי היה בית עבורי. התגבשה אצלי ההבנה שלפני הכול אני עורכת דין, ושהליטיגציה זורמת לי בעורקים. היה פה אלמנט של לחזור הביתה למשפחה ולחברים שאני אוהבת. מי שיש לו את ג'וק הליטיגציה, שזה הכי אקסטרים של המשפט, לא יכול לחיות בלי זה. אחרי שראיתי מה קורה מבפנים, אני מכירה את ההתנהלות, האינטרסים והאקו-סיסטם. אני יודעת להציע פתרונות מעולם המשפט והליטיגציה כדי לתת מענה לסכסוכים ומשברים במגוון חברות".
ומה לגבי השכר? עורכי הדין אומרים כי זה מאוד אינדיבידואלי. עורכי דין צעירים יוכלו להשיג משכורות גבוהות יותר בחברות, אבל ככל שאתה בכיר יותר ונהיה שותף - ההפרשים מתאזנים. לדברי פירון, בטווח הארוך משרדי עורכי הדין מציעים פוטנציאל השתכרות גבוה יותר, במיוחד למי שמתקדמת לתפקידי שותפות.
"השילוב בין ניסיון עסקי מתוך החברה לעבודה במשרד הופך את אותם עורכי דין לנכס משמעותי. מי שחוזרת למשרד אחרי שהייתה 'אין-האוס' מביאה איתה הבנה עמוקה של צורכי הלקוח, של הלחצים ושל קבלת ההחלטות, וזה ערך שמשרדים יודעים להעריך".