ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון
"היי טכניון נסיכים. קודם כל תדעו שאני חייבת לכם. יש אצלכם אחד צ'ארמר אביב צנזור שבזכותו עברתי בגרות במתמטיקה".
● בין שני העולמות: היכן ילמדו הילדים כאשר ההורים מתגרשים ואחד מהם חוזר בשאלה?
● מערכת החינוך צריכה לתפקד בחירום. האם יש לה מה שצריך?
כשבר אלמליח, בדמות "הפשוטע" פרגן לכוכב הוראת המתמטיקה של הטכניון, אפילו הבת של צנזור עצמו הכירה בכך שאבא שלה הוא סלב.
ולא שהיו חסרים סימנים לכך קודם. "אני הולך ברחוב, ואנשים יחסית מזהים", אומר ד"ר צנזור בראיון ל"גלובס". סרטוני לימוד המתמטיקה שלו ביוטיוב, באנגלית ובעברית, הגיעו למיליוני צפיות. "הכי מעניינים הם המקרים שמתרחשים בחו"ל. ניגש אלי פתאום ברומא סטודנט ממילנו, שום קשר לישראל, ומתרגש נורא, אומר לי 'בזכותך עברתי את המבחן'".
מבקשים ממך סלפי?
"גם זה קורה. פעם לא הייתי מסכים. הייתי אומר - תמיד בנימוס - אל תכעסו, אני לא סלב. הייתי לוחץ יד, אומר 'בהצלחה', אבל לא מצטלם. זה השתנה בשבוע שאחרי 7.10. הייתי בקיבוץ מגן בפעילות התנדבותית, והייתה שם כיתת כוננות. אחד מהם מאוד התרגש וביקש סלפי, ובנסיבות הללו לא ראיתי איך אני יכול להגיד לו לא. איך אפשר לסרב לעשות שמח בתקופה כל כך קודרת?"
פונקציית תרחישי החיים האפשריים של ד"ר אביב צנזור לא שאפה מעולם לערך "סלב". מהי ההסתברות לכך שמרצה למתמטיקה בטכניון, שתואם את הסטראוטיפ הזה באופן מושלם, שבעצמו אינו פעיל בשום רשת חברתית, יהפוך לאחת הדמויות המוכרות ביותר בקרב הנוער?
ברוכים הבאים לחשבון אינפיניטסימלי
הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון, אבל זה לא רק זה. כשצופים באחד הסרטונים שלו, במיוחד אלה החדשים שכבר צולמו במטרה לשרת קהל רחב, אפשר להבין מיד את הקסם.
הוא מדבר באינטונציה שנדמית כשילוב בין ירון לונדון מקריא סיפור ילדים לבין גורו מדיטציה עם הומור טכניוני. אפשר להקשיב לו במשך דקות ארוכות ומרגיעות, ולהרגיש בסופן חכמים יותר, גם אם לא הבנתם כלום.
"ברוכים הבאים לקורס חשבון אינפיניטסימלי 1. טוב, 1 זה בגלל שבהמשך יש גם 2, אבל מה מקור השם הארוך הזה אינפיניטסימלי? תראו, כמה הברות! כדי שלא יהיה ארוך ומפחיד, יש לו גם שם חיבה. קוראים לו גם אינפי. כמה נפלא!". בהמשך הוא מרגיע כמה פעמים שאנחנו רק בהקדמה, ומסביר את הרקע ההיסטורי של שמות המונחים, מזכיר את האנשים שעמדו מאחוריהם, ומסביר, כמובן גם איך עובדת המתמטיקה, מהבסיס של הבסיס.
אפשר להבין מדוע מי ששהה ביקום של צנזור במשך שעות על גבי שעות, העביר שוב ושוב אחורה כדי להבין טוב יותר, ועבר איתו בהדרגה מבלבול לבהירות, מאימה לתחושת מסוגלות, מרגיש שהאיש הוא חלק מהחיים שלו.
איך כל זה התחיל?
"הטכניון, כבר לפני 30 או 40 שנה, החזיק ספריית וידאו של קורסים שצולמו מול כיתה חיה. הסטודנטים היו משאילים אותם כמו ספרים, וכשהוצע לי לצלם קורס כזה, אמרתי, למה לא? צילמנו כמה קורסי שנה א' במתמטיקה, באנגלית ובעברית, וכשהוצע להעלות אותם ליוטיוב, שוב לא סירבתי.
"יש עוד מרצים מעולים בטכניון, אבל יצא שהייתי בין הראשונים ברשת, והתוכן הפך מאוד פופולרי".
צנזור הפך לדמות מוכרת בקרב אלפי סטודנטים למדעים מדויקים והנדסה בכל שנה, עשרות אלפים בסך הכול, אבל הפריצה האמיתית הגיעה כשהתרחב לתוכן של חמש יחידות מתמטיקה לתיכון. זה קרה בעקבות שיתוף פעולה של הטכניון עם משרד החינוך. "הקלטנו סרטונים שמורים יכולים להשתמש בהם כעזרי הוראה, כמו ספר לימוד דיגיטלי".
ואז הגיעה הקורונה. למורים כמעט לא היו עזרי הוראה דיגיטליים, ובעידוד פעיל של משרד החינוך, רבים מהם השתמשו בסרטונים בכיכובו של צנזור. גם בני הנוער החלו להעביר את הסרטונים אלה לאלה, והם הפכו לחלק מהווי התיכון הישראלי. "בכל שנה, אלפי ילדים רואים את הסרטונים האלה, כך שהיום הרבה מאוד אנשים מכירים אותי".
תחילה, צולמו גם הסרטונים לתיכון בכיתה. "אבל אנשים אוהבים צילום מול קהל, אז המשכתי לזרוק בדיחות ושאלות, ואמירות כמו 'זה לא מדויק, בוא ננסה שוב', למרות שבעצם הכיתה הייתה ריקה".
השלב הבא היה שיתוף פעולה עם פלטפורמת קמפוס IL של רשות הדיגיטל הלאומית. בשלב הזה כבר נזנחה אשליית הכיתה, והתווספו מצגות ועזרי וידאו, והסרטונים צולמו מחדש באולפן טלוויזיוני שהוקם בטכניון.
"אבל זה עדיין לייב טו טייפ", מדגיש צנזור. את הסרטונים ניתן למצוא בערוץ יוטיוב בשם "הטכניון מלמדים". "אלה סרטונים של כמה דקות שמותאמים לקשב המודרני".
ויש גם טיקטוק?
"לא, אנחנו בכל זאת מדברים על הסברים של כמה דקות. היה קמפיין טיקטוק קטן סביב יציאת הסדרה 'פשוט מתמטיקה', אבל התוכן הזה בלתי אפשרי להעברה בטיקטוק ולי עצמי אין שום רשת חברתית. אפילו לא פייסבוק".
בסרטוני הקידום הופיע גם הכלב שלו, ג'ורג'י, וכרגיל גנב את ההצגה. "וכשהוא הלך פעם לאיבוד בטכניון, אנשים זיהו אותו וידעו להחזיר לי אותו".
יש אישור: "מתמטיקה היא מקצוע לא קל"
צנזור אמנם התרכך בתחום הסלפי, אבל לא הפך למשפיען. ברכות יום הולדת הוא לא עושה, ואמנם לא הוצע לו עד היום לשלב מוצרים מסחריים בסרטונים שלו או להסביר אלגברה תוך כדי מריחת איפור, אך לא נראה כי היה נעתר.
צנזור לא נראה להוט לעשות מונטיזציה של התהילה שלו. "אני לא מקליט תכנים למטרות רווח. כל תוכן שהקלטתי פתוח בחינם. זה חלק מהאני מאמין שלי. למה אני כן נעתר? לתת הרצאות על פדגוגיה, ועל תמורות בהוראה. זה המקצוע שלי".
מה הבנת עם השנים לגבי לימוד מתמטיקה?
"אני לא בטוח שאני יודע ללמד אנשים להיות מרצים טובים יותר, אבל יש לי כמה תובנות. האחת היא שמתמטיקה היא מקצוע לא קל. מאיזו בחינה? אם תיכנסי לשיעור השלישי או הרביעי בקורס בפסיכולוגיה או במשפטים ואפילו בחלק משיעורי הפיזיקה, כנראה שתביני משהו לגבי מה שמתרחש. במתמטיקה, רמת ההפשטה יחד עם האופן שבו הנושאים בנויים האחד על גבי השני, משמעותם שברגע שפספסת או לא הבנת רעיון מסוים, כבר איבדת את כל מה שנבנה עליו.
"ומצד שני, כמורה שמבין את החומר, קל לשכוח מדוע זה לא היה ברור. את זה אני מקפיד להזכיר לעצמי.
"כשתלמידים מאבדים פתאום את הקשר עם החומר ולא מצליחים להשלים אותו, נוצר תסכול שאותו הם חווים כ'אני שונא מתמטיקה'. מהבחינה הזו, הסרטונים מועילים כי הם מאפשרים לחזור אחורה, לסגור פערים.
"תובנה נוספת היא שככל שמבינים את הרעיונות לעומק, החרדה מתפוגגת ואיתה הסלידה מהחומר הזה.
"כמעט כל נושא ניתן להסביר מתוך ההיגיון שבו, ולא רק לשנן נוסחאות, שיטות או טריקים. גישת השינון מתאימה לפתרון תרגילים והשגת ציונים, אך פחות להבנה. עם השנים למדתי להסביר את אותו העיקרון בכמה דרכים, וכמה שאפשר באופן ציורי, כדי לתמוך בהבנה אמיתית.
"לפעמים אני מקבל רעיון להסבר ממורה אחר. בכל פעם שאני לומד ממישהו הסבר ברור ומועיל שלא הכרתי, זה מרגש אותי".
תן לי דוגמה להסבר ציורי במקום שינון?
"למשל, כולם יודעים שמינוס כפול מינוס זה פלוס. אמרו לנו את זה מגיל צעיר. אבל האם אנחנו יודעים גם למה? הרי חיבור של שני מספרים שליליים, זה אינטואיטיבי. זה כמו לרדת במעלית מתחת לקומה 0, ואז לרדת עוד כמה קומות עמוק יותר מתחת לאפס. אבל איך מסבירים כפל, פתאום מגיעים למעלה? קחו שנייה לחשוב על זה".
הדוגמה שצנזור נותן בסרטון ההסבר שלו לתופעה הזו, היא של סטודנטית שהולכת אחורה, נניח במהירות של שלושה מטרים לשנייה, כלומר במהירות של 3- מטר לשנייה, ואז מריצים אחורה את הסרטון במהירות כפולה, כלומר מריצים אותו במהירות 2-. כך, נראה כאילו היא הולכת קדימה במהירות 6 מטרים לשנייה.
האם אתה יכול לתת לנו טעימה ולהסביר לנו באופן אינטואיטיבי מחקרים עדכניים בחזית המתמטיקה? לפעמים כשמנסים לדבר איתי מתמטיקה גבוהה, אני מרגישה שפונים לחלק שאמור להיות במוח שלי ומישהו שכח להבריג למקום. אבל אולי עם ההסברים שלך, אצליח.
"האמת שזה יהיה קשה, לא בגלל המוח שלך. האתגר נובע ממה שאמרתי קודם. הסיבוך במתמטיקה נובע בין היתר מכך שאין לך את כל הרקע. גם מתמטיקאים שנכנסים לסמינריונים של תחומים מתמטיים שהם לא מתמחים בהם לפעמים מתקשים להבין את הנאמר, למרות שיש כמה גאונים יחידי סגולה שמבינים הכול".
"החלטתי שהייעוד שלי הוא הוראה"
מה לגבי המחקר שלך?
"תתפלאי אולי לשמוע, אבל אני כבר לא חוקר. לפני 15 שנה קיבלתי החלטה שהייעוד שלי הוא הוראה. את זה אני עושה טוב במיוחד ואת זה אני אוהב. אחרים אולי יכולים להיות גם חוקרים וגם מרצים טובים, אבל אני בחרתי להיות רק מורה.
"אז תגידי אולי - בטח הפכת לחוקר הוראה. ואכן יש לנו בטכניון פקולטה לחינוך, שבה חוקרים את הוראת המדעים. יש לי שיתופי פעולה איתם, אבל אני בחרתי להתמקד בהוראה עצמה, ובמיזמים שנועדו לשפר את ההוראה בפועל".
הבחירה של צנזור להתמקד בהוראה ולא במחקר הייתה לא טריוויאלית בכלל, כפי שהוא עצמו מעיד.
"באקדמיה החוקרים נהנים מיוקרה רבה יותר. קיימים בכל אוניברסיטה מרצים שאינם חוקרים, אך הציפייה היא שחבר סגל באקדמיה יהיה חוקר, והתגמול הכלכלי והחברתי הוא בהתאם".
הסלב־בטעות הזה שלם עם הבחירה. היום הוא נלהב מאוד משיתוף הפעולה עם משרד החינוך שבמסגרתו מורים משתמשים בקורסי "פשוט מתמטיקה" להוראה בשיטת "כיתה הפוכה".
השיטה הזאת אומרת שהמורים מבקשים מהתלמידים לראות את הסרטונים עוד לפני השיעור, וכך בעצם ללמוד את החומר, ואילו את זמן השיעור עצמו הם מעבירים בהעמקת ההסבר, בתרגול החומר, בעבודה בקבוצות קטנות או במענה על שאלות.
"היום מאוד קשה לתלמיד לשרוד בחמש יחידות מתמטיקה בלי מורה פרטי או בן משפחה שמכיר את התחום ומסביר לו את החומר", אומר צנזור.
"הגישה של הכיתה ההפוכה מאפשרת לתלמידים ללמוד מהסרטונים, ואז המורה שלהם בכיתה הופך למורה הפרטי שלהם".
הגישה הזאת נובעת גם מצורך. "בגלל זמינות ההסברים הנגישים בווידאו, הנוכחות של הסטודנטים בהרצאות ירדה דרמטית, גם בקורסים של מרצים מצוינים. לפעמים אנחנו יכולים לראות קבוצה של סטודנטים יושבת פיזית בקמפוס, סביב לפטופ של מישהו וצופה בהרצאה של אותו מרצה שהם יכלו לפגוש אישית בכיתה לפני כמה שעות.
"זו מגמה עולמית, באקדמיה ואפילו בתיכון. ההיעדרות מקבלת לגיטימציה הורית".
לא לוותר על הכיתה עדיין
השיח בנושא הזה מתחיל לרוב בשאלה "איך מחזירים אותם לכיתות". האם זו אכן השאלה?
לדברי צנזור, ברור שיש ערך בקשר בין מורה לתלמיד, ובין תלמיד לתלמיד, גם באקדמיה.
"יכול להיות שהאפשרות הזאת של למידה א־סינכרונית היא אפשרות טובה, אבל אז איזו אינטראקציה אנחנו כן רוצים? אולי עבודה בקבוצות קטנות, שבהן התלמידים מלמדים אחד את השני ואני עוזר מדי פעם, באינטראקציה שהיא אישית יותר?".
למרות שאינו חוקר, צנזור מעמיד בימים אלה ניסוי שעוסק בדיוק בנושא הזה.
"נלמד קבוצה אחת בדרך הרגילה וקבוצה אחת בשיטה הניסיונית, על פי העדפתם", הוא אומר.
"כאשר התלמידים צופים בווידאו הם יכולים לעשות הפסקה רגע כדי לענות להודעה בלי להפסיד את החומר, יכולים להתאים את הצפייה לשעות שבהן הקליטה שלהם לחומר כזה טובה יותר, או לפרק אותו לחלקים לפי העדפתם. אנחנו לא יודעים אם התוצאות שלהם פחות טובות. חלקם לומדים מאוד ברצינות למרות שהם לא באים להרצאה הפרונטלית".
מה המשמעות לקיומו של סלב שהוא מורה למתמטיקה?
"טוב, אני לא נועה קירל".