בישראל קיימת מודעות רבה לאיראן. סביר להניח שהישראלי הממוצע מכיר את משמרות המהפכה ושמע על כוח קודס, אבל רק מעטים מכירים את ח'אתם אל־אנביא: שם אחד ששייך לשני גופים אסטרטגיים שונים ברפובליקה האסלאמית.
● העסקה בוצעה 15 דקות לפני שטראמפ ביטל תקיפה באיראן. עכשיו נפתחה החקירה
● "העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים
הגוף שנמצא כיום בכותרות הוא "המטה המרכזי" (מפקדת החירום): זרוע התיאום בין כוחות הביטחון האיראניים, משמרות המהפכה והצבא, ומי שמנהלת את המצור על מצר הורמוז. היחידה הזו הוקמה ב־1983 לטובת מלחמת איראן־עיראק על ידי עלי חמינאי, שהיה אז מפקד הכוחות המזוינים של איראן, וחוסל במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי".
גוף נפרד שנחשב ללא פחות חשוב הוא "מטה הבינוי" שמסונף למשמרות המהפכה, ואותו הקים חמינאי ב־1989 בניסיון "לסייע לשיקום" איראן לאחר אותה המלחמה. לטובתו, דאגו במשטר האייתוללות לרתק את הכלכלה האיראנית, ובדרך זו לדאוג להזרמות כספים שוטפות למשמרות המהפכה ממיזמים אזרחיים.
השם ח'אתם אל־אנביא ניתן בנוסף לבסיס הגנה אווירית שהוקם בתחילת שנות ה־90, ותפקידו לתאם את פעילות ההגנ"א של משמרות המהפכה וצבא איראן.
הכסף זורם תמידית בשיטה מוגנת סנקציות
עקרון העבודה של מטה הבינוי הוא מיקוד בדברים שתמיד צריכים, למשל, בנייה, סלילת כבישים ותקשורת, ועל כן תמיד יזרום הכסף למשמרות המהפכה. מדובר בשיטה מוגנת סנקציות, שהרי אלו כוללות סחר בינלאומי אך לא מונעות זרימת כספי פנים בהיקפי ענק. זה השתקף בהקמת מתקן הגרעין בפורדו שבו, לפי מועצת הביטחון של האו"ם, חברות שמסונפות לח'אתם אל־אנביא נטלו חלק פעיל.
"ח'אתם אל־אנביא נהנים מתקציבים של עשרות מיליארדים, וקשרים טובים עם סין", מספר בני סבטי, מומחה לענייני איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מצד שני, עד היום לא טיפלו באמת בחלק בלתי מבוטל מההריסות מהמלחמה עם עיראק באזורים מסויימים. הם דאגו לרצוח יריבים עסקיים, והקימו כבישים, פרסו סיבים, ויצרו מטרו".
סבטי מתאר תוכנית משנת 2005, שבמסגרתה איטליה העבירה לאיראן מכונה ליצירת מנהרה. "כך בחלק מערי הטילים האיראניות שהקים מטה הבינוי יש רכיבים ממדינות אירופאיות. הם כאילו גוף אזרחי, שגם בונה סכרים בסגנון סובייטי. במהלך המלחמה האחרונה נחשף שהם ייבשו נהרות וגרמו לבעיות חקלאות ומי שתייה, כדי לספק את צרכי ערי הטילים ומתקני הגרעין".
רק מנתוני האו"ם וסנקציות בינלאומיות על החברות הבנות של מטה הבינוי של ח'אתם אל־אנביא, ניתן למצוא רשימה ארוכה במיוחד של גופים מתחומים שונים, בהם: "מכון פאטר" שהקים מיזמי הולכת מים גדולים, "אוריינטל קיש" שמעורבת בקידוח ובתשתיות ימיות, כדוגמת נפט וגז, "ספאניר" שנמנית על המפעילים של שדה הגז הטבעי דרום פארס, וכן, "מאקין" שפועלת במסגרת מיזמי כרייה גדולים ברפובליקה האסלאמית.
ד"ר מאיר ג'בדנפר, חוקר איראן בבית ספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן, משווה את האופן שבו הכלכלה האיראנית מושבתת לטובת ח'אתם אל־אנביא, לאופן שבו צבא מצרים חולש על הכלכלה המקומית. "ח'אתם אל־אנביא הוא גוף כלכלי חשוב מאוד למשמרות המהפכה. הוא מעורב בנושאים צבאיים, אבל במיוחד בשליטה על הכלכלה האיראנית. זה כוח מונופולי גדול שמטריד ומדכא שחקנים אחרים בשוק האיראני, והם יכולים לעשות זאת באמצעות הנשק של משמרות המהפכה", הוא מסביר. "חמינאי הבין שאחת הדרכים שבאמצעותן אפשר לשלוט על העם היא לתת את מפתחות הכלכלה למשמרות המהפכה, במטרה שיהיו להם את האינטרסים הכלכליים לשמור על המהפכה עם נחישות רבה יותר".
חוזי ענק ללא מכרזים: הקטנת המונופול נכשלה
ב־47 השנים שחלפו מאז המהפכה האסלאמית, השיטה של הפקעת הכלכלה עבור ח'אתם אל־אנביא הלכה ו"השתפרה". בתקופת כהונתו של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד, הדמות הקיצונית אפילו במושגי משטר האייתוללות, מטה הבינוי פרח: אחמדינג'אד העניק לחברות הבנות סדרה ארוכה של חוזי ענק ללא מכרזים, ובאוגוסט 2011 מפקד ח'אתם אל־אנביא לשעבר, רוסטם ע'סמי, אף מונה לשר הנפט.
בתקופות מסויימות שאפו גורמים מתונים מסוימים ברפובליקה האסלאמית להקטין את מונופול התשתיות של ח'אתם אל־אנביא, אך נחלו כישלון. הבולט שבהם הוא מחליפו של אחמדינג'אד, חסן רוחאני, שניסה לנצל את הסכם הגרעין ב־2015 ואת הפחתת הסנקציות לטובת משיכת חברות זרות לפרויקטים אסטרטגיים, וכן דרש מהחברות הבנות של ח'אתם אל־אנביא לשלם מסים כמו כולן. בשורה התחתונה, שום דבר מהותי לא השתנה בענף התשתיות האיראני.
מניהול המלחמה ועד לדיכוי מחאות אגרסיבי
הכלכלה היא רק היבט אחד של השם "ח'אתם אל־אנביא", כשתפקיד המטה המרכזי הוא לשבת מעל משמרות המהפכה והצבא ולתאם את הפעולות ביניהם. על כן, מפקדי המטה הפכו ליעד מרכזי למתקפות ישראליות. במבצע "עם כלביא" חוסלו בתוך כשבועיים שני מפקדי מפקדת החירום, ששימשו בפועל כרמטכ"לי המלחמה, כאשר ח'אתם אל־אנביא מנהל את הלחימה ומאשר את תוכניות האש. במכת הפתיחה של המבצע חוסל המפקד עלאם עלי ראשיד, וכשבועיים לאחר מכן חוסל מחליפו עלי שמדאני, שגם היה מהדמויות הקרובות ביותר לחמינאי.
תשומת הלב הבינלאומית לח'אתם אל־אנביא לא מסתכמת בישראל. ארה"ב ניסתה בחודשים האחרונים להתחקות אחר המפקד הנוכחי עלי עבדאללהי, כשתשומת הלב אליו בשורה אחת עם מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי. עבדאללהי לא היה רק מעורב בפעילות בשאגת הארי, כי אם גם בהפעלת כוחות ביטחון הפנים האיראניים, כולל הבסיג', לדיכוי אגרסיבי במיוחד של מחאות.
"מפקדת החירום נקראה בתחילה בשנות ה־80 'מועצת ההגנה' ואז עברה למטה הכוחות המזוינים", מציין סבטי. "זהו גוף ניהול המלחמה, חלוקת הכוחות, תיעדופים. אמנם הם פועלים תחת רמטכ"ל הכוחות המזוינים, אבל גם כפופים ישירות למנהיג העליון, שהוא ממנה את בעלי התפקידים. זהו גוף שפועל כמו המועצה לביטחון לאומי, מגיש המלצות למנהיג, שלעתים מחזיר הוראות".
מפקדת החירום מנהלת כיום את התוקפנות כלפי איחוד האמירויות, כשהדובר שלה אברהים זולפקארי הגדיר את הודעות משרד ההגנה באבו דאבי שמסכמות את מתקפות הטילים בתור "חסרות בסיס", והכתיבו למעשה את קו השקרים של טהרן. "מתן אפשרות לכוחות צבא זרים ולציוד לפעול משטחם עלול להיות בעל השלכות על הביטחון האזורי", איים זולפקארי, על רקע הדיווחים כי מערכות הגנה אווירית ישראליות נטלו חלק בהתמודדות עם המתקפות האיראניות במפרץ.
