הדפסת דולרים / צילום: Shutterstock
יותר מ-30 שנה לא ראינו שער דולר־שקל נמוך כזה. לפני יותר משבועיים הדולר החליף קידומת מ־3 ל־2, ומאז נראה שהוא לא מוצא תחתית. ביום רביעי השער ירד מתחת ל־2.91 שקלים לדולר, והשער היציג נקבע על 2.903.
מי שפתח את מסכי המסחר ביום ג' השבוע גילה שהדולר שוב נפל ב-1% מול השקל, לרמה של 2.92 שקלים. בכך השלים המטבע האמריקאי נפילה של מעל ל-8% מתחילת השנה, וקריסה של 20% כמעט מהשיא האחרון בשנה החולפת ביוני אשתקד. האם יש משהו שיכול להוביל לשינוי מגמה בדולר מול השקל? המומחים נוטים להגיד שהמגמה להתחזקות השקל ברורה, אבל עדיין משרטטים מה התרחיש שיהפוך אותה.
● כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?
● לא מה שחשבתם: בדקנו איזה מדד בבורסה הכי משתלם לאורך זמן
"הגורמים שתומכים בשקל חזק מוכרים לנו: יש השקעות ישירות אדירות בישראל, נוצר אפקט עושר שגורם להמרות דולרים כתוצאה מאקזיטים בהייטק וגם מפעילות העסקים עצמם", אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. הוא מוסיף כי "הגופים המוסדיים ממשיכים להקטין את החשיפה שלהם למטבע חוץ. אין לנו נתונים רשמיים מבנק ישראל, אבל לפי הערכות שפורסמו (בגלובס) הם ירדו לאזור של 17%־18% חשפה למטבע חוץ (מרמות של 25% בסוף 2024)".
"בנק ישראל לא מתערב, וגם לא אומר שיתערב"
לצד אלה מדגיש שפריר, "יש עליות חדות בבורסות בחו"ל. מה שהשפיע היום נקודתית זו טיפה יותר אופטימיות בנוגע לאיראן, ותקווה של המשקיעים שהעניין יסתיים. זה הוביל לעליות שערים בבורסות בחו"ל וזה גם מחזק את השקל מול סל המטבעות. מה שמשמעותי מאוד, הוא שבנק ישראל כרגע לא מתערב במסחר במט"ח וגם לא אומר שהולך להתערב. בעבר, ברמות דולר-שקל גבוהות מהרמות הנוכחיות, בנק ישראל היה אומר שיתחיל לתמוך (בדולר) כדי לעזור ליצואנים".
מה יכול לשנות את המגמה של הדולר-שקל? שפריר מציין "ירידות חדות בשווקים הגלובליים. מצב שבו בנק ישראל בא ומשנה את המגמה ויוצא בתוכנית שבה הוא קונה נניח 30-40 מיליארד דולר, מתוך הבנה שאחרת זה עלול לפגוע בכלכלה (ביצוא). זה עשוי לשנות את המגמה ולהחליש את השקל לפחות בטווח הקצר. גם תרחיש של חזרה למלחמה אגרסיבית עם איראן, שתוביל ירידות בשווקים הפיננסיים בעולם, עשוי להוביל לכך".
עוד עניין, הוא אומר, הוא "שינוי מחשבה מצד המוסדיים שיגדילו את החשיפה הדולרית - אבל אני לא רואה את זה כתרחיש סביר, או שינוי מגמה מצד הציבור (בהשקעות בחו"ל). אלא שבשל הייסוף של השקל, והשחיקה בתשואות השקליות של מסלולי S&P 500, אני לא רואה גם את זה קורה כרגע".
גם יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, מצטרף לדברים. "שני גורמים עיקריים יכולים לגרום התחזקות מחודשת של הדולר בעולם. הראשון הוא הסלמה מול איראן או אירוע גיאופוליטי אחר (כיבוש טייוואן וכו'), מה שגורם לתופעת flight to safety, ריצה למטבע הבטוח. שני הוא עלייה חדה בנתוני האינפלציה בארה"ב בשבוע הבא, מה מעלה את הסבירות להעלאת ריבית הפד".
"להרחיק את המוסדיים ממנגנון שער החליפין"
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות מוסיף זווית נוספת. גם משרד האוצר, הוא אומר, יכול לשנות את המגמה. "האוצר יכול לרכוש מט"ח מול ההנפקות שלו בחו"ל, ואז הוא יקבע במונחים שקליים חלק מהחוב. הפעולה הזאת היא טבעית מבחינת גידור וניהול סיכונים. מבחינת הביקוש וההיצע יהיה כאן גורם שיספק ביקושים, וזה מה שחסר בשוק, ודרושה כאן פעולת חירום".
הפתרון ארוך-הטווח לדבריו, הוא "ניתוב פעילות המוסדיים אל מחוץ למנגנון שער החליפין בישראל. החיסכון הפנסיוני הוא ענק. למשל רק מסלול S&P 500 שהציבור מפקיד אליו כסף בחיסכון פנסיוני הוא עצום וארוך-טווח, למה שהוא ישפיע על הפעילות השוטפת? למה לא להעביר את זה למסלול דומה לקרנות ההוניות (OCI). זה אומר שכל השינויים בשער החליפין שלא הגיעו לפירעון אינם נזקפים לרווח והפסד, והם רק סעיף בהון העצמי. זה לא מטלטל את המערכת כל בוקר, בגלל התנודות בשער החליפין. חייבים לנטרל את הפעילות ארוכת-הטווח של הגופים המוסדיים מהמנגנון שקובע את שער החליפין".