גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדולר קורס, הנגיד שותק, ואנחנו שאלנו מומחים מה היה עושה סטנלי פישר ז"ל

בעוד שהנגיד פרופ' אמיר ירון נצמד ל"טקסטבוק" ושומר את הכלים הכבדים למצבי קיצון בלבד, מורשת סטנלי פישר ז"ל מזכירה עידן אחר - שבו הנגיד לא היסס להפתיע את השוק בהחלטות ריבית מחוץ ללו"ז וברכישות מט"ח אגרסיביות ● האם הקריסה של הדולר תביא לשינוי גישה?

סטנלי פישר ז''ל ואמיר ירון / צילום: AP, דוברות בנק ישראל
סטנלי פישר ז''ל ואמיר ירון / צילום: AP, דוברות בנק ישראל

עם כניסתו לתפקיד הנגיד ב־2018, הניח פרופ' אמיר ירון הצהרת כוונות ברורה על השולחן: שער החליפין ייקבע על ידי כוחות השוק. "רצוי ששער החליפין ייקבע ללא צורך בהתערבות משמעותית בשוק מטבע החוץ", הצהיר אז, אך סייג את דבריו למקרים של תנודות חריגות "שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים במשק". מאז, מיצב עצמו ירון כנגיד שמרן שדבק בעקרונות השוק החופשי ובוחר להתערב בנעשה בו רק במקרי קיצון נדירים.

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה
המשוואה שמגלה: גם אם הנגיד יקנה דולרים, ההשפעה תהיה זמנית בלבד

אלא שבמציאות של 2026, כשהדולר צונח לשפל אחר שפל ומגזרים שלמים בסכנה בשל הפגיעה החדה ברווח, השמרנות המוניטרית שלו עומדת למבחן הגדול ביותר שלה. השוואה בין סגנון הניהול המאופק של ירון לבין האקטיביזם התזזיתי שמזוהה עם מי שהיה באותו תפקיד, סטנלי פישר, מעלה את השאלה: האם הגיע הזמן לשנות גישה.

בין שמרנות לאקטיביזם: איך מטפלים במשבר

"הנגיד הביע בנאום הזה את ה'אני מאמין' שלו, והוא מאמין בכוחות השוק ובמתודה השמרנית־כלכלית שלו. ב־2021-2020, בעקבות משבר הקורונה, הוא ביצע רכישת דולרים גדולה מאוד על רקע התחזקות השקל. מה גם שאז האינפלציה ירדה בתחילת הקורונה בחדות, אל מתחת ליעד", אומר לגלובס מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. שפריר מציין גם כי המשנה לנגיד, אנדרו אביר, "דיבר בעבר לא פעם על הצורך בהתערבות כדי לשמור על התעשייה, וכעת מצדיק התערבות כזו רק במקרה של הגעה לגבול התחתון של האינפלציה".

מי שמייצג את הצד השני של המתרס מבחינת הגישה הוא סטנלי פישר, שהוצנח לתפקיד נגיד בנק ישראל בתקופה מאתגרת במיוחד (2005-2013) ועמד במבחן משמעותי עם פרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008. בשונה מירון, שראה בהתערבות ישירה בשוק המט"ח כמוצא אחרון, פישר דגל בפעילות אקטיבית.

הוא זה שעמד מאחורי צמיחת יתרות המט"ח של ישראל, החל משנת 2008 כששער הדולר ירד לאזור ה־3.2 שקלים. המהלך של פישר באותה תקופה הימם את השוק כולו. זו הייתה הפעם הראשונה שבנק ישראל הודיע במפורש כי אינו מרוצה מהנעשה בשוק וכי הוא רוצה לעצור את המגמה.

"לכל נגיד יש את הסגנון המוניטרי שלו, סטנלי פישר היה פעיל ואקטיבי, לטוב ולרע. הוא אפילו השתמש בצעדים מקדימים לפעילות הכלכלית ועוד לפני שראינו חולשה בנתונים הוא היה משנה את הריבית למטה ולמעלה בתדירות גבוהה", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "שינויים אלה כשלעצמם הם לא אופטימליים לשוק שרוצה ודאות ויציבות במדיניות המוניטרית. פישר גם השתמש בהתערבות בשוק המט"ח באופן משמעותי. כך למשל בשנת 2013 הוא החליט להוציא את השפעת הגז הטבעי מהחשבון השוטף כדי לנטרל את הייסוף בשקל באמצעות התערבות ידועה מראש בסך מיליארדי דולרים".

לדברי כץ, קיימת נקודת השקה בין הנגידים: "גם ירון התערב בתקופת הקורונה ויש דמיון רב בנסיבות". כץ ציין השבוע כי "למרות השמרנות מכיוונו של בנק ישראל, ככל שהשקל מתחזק בחדות, הסבירות להתערבות גוברת", והוסיף כי "בנק ישראל יכול להשתמש בתקדים של 2013 עם גילוי גז טבעי בו הוחלט לרכוש מט"ח בהיקף ייבוא הגז המקומי. בשנים 2013-2018 נרכשו 13.8 מיליארד דולר במדיניות מוצהרת לנטרל את השפעת הגז על החשבון השוטף". כץ אף הזכיר את ההתערבות של ירון בשוק המט"ח ב־2021, עם התחזקות השקל בתקופת הקורונה.

"בנק ישראל ירכוש בשנת 2021 סכום של 30 מיליארד דולר. ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה", נכתב אז. כץ ציין כי "נראה שהיום הנסיבות מאד דומות, אם מחליפים את המילים 'משבר הקורונה' ב'השלכות המלחמה הממושכת'".

"ההתערבות מתקרבת, זה לא כמו מבצעים קודמים"

אז מה השתנה אצל ירון בחמש השנים האחרונות?
"להערכתי ההתערבות מתקרבת כי אנחנו רואים את התחזקות השקל ואת הפעילות במשק מאז הפסקת האש עם איראן. סקר החברות של בנק ישראל שנערך אחרי הפסקת האש הוא חלש מאוד; הסקטור העסקי מדווח על התאוששות חלקית ואנמית אחרי הצניחה שחלה במהלך חודש מרץ. זה שונה לגמרי ממה שראינו אחרי מבצעים קודמים, ועסקים רבים מדווחים על פסימיות כלפי העתיד".

"לנוכח הנתונים הריאליים של המשק", מסכם כץ, "בנק ישראל יכול להגיע למסקנה שהגיעה העת להתערב בשוק המט"ח כדי למתן את הפגיעה שחווה הסקטור הסחיר. אלו לא רק יצואנים, אלא גם תעשיינים שמספקים סחורה לשוק המקומי ומתחרים עם הייבוא".

אחת השאלות המרכזיות היא מה היה עושה סטנלי פישר אם היה נמצא בסיטואציה הנוכחית בנעליו של הפרופ' אמיר ירון. בכיר לשעבר במערכת הפיננסית בטוח שהיה נוהג אחרת - מפחית את הריבית בחדות, בחצי אחוז: "הוא היה מוריד את הריבית מיד ולא מחכה להחלטה שנקבעה לעוד שבועיים. ייתכן שהוא גם היה מתערב בשוק המט"ח במקביל. האם זה טוב? אני לא בטוח. האקטיביות והמהירות שבה הוא השתמש בכלים שעמדו לרשותו גרמו לשינויים תכופים במדיניות המוניטרית".

שפריר מבנק הפועלים מזכיר כי גם קודמתו של ירון, ד"ר קרנית פלוג, התבטאה בעבר בעד התערבות בשוק המט"ח כדי לתמוך בייצור המסורתי. הסיבה: אף שתרומתו של סקטור זה לצמיחה אינה גבוהה, משקלו במספר המועסקים משמעותי. "אם הרווחיות נמוכה מאוד, צריך לתמוך בהם", מסביר שפריר, "בתקופת פלוג האינפלציה הייתה אפסית, וההתערבות שימשה אז כלי להעלאתה בחזרה לכיוון היעד".

המלחמה שינתה את התחזיות המוקדמות

במבט להווה, שפריר מודה כי המלחמה שינתה את תחזיותיו המוקדמות: "לו היית שואל אותי לפני המלחמה, הייתי מעריך שבנק ישראל כבר יתערב בשוק ברמות הייסוף הקיימות, מתוך הנחה שהאינפלציה תתמתן משמעותית לעבר הגבול התחתון של היעד".

מה מונע מהנגיד לפעול? לפי שפריר, המחסום העיקרי הוא מדיני. "ההתערבות כעת בעייתית בשל לחצי הממשל האמריקאי, וזאת למרות החשש הממשי מפגיעה בכלכלה המקומית". ואכן, בממשל טראמפ משגרים איתותים ברורים נגד התערבות בנקים מרכזיים במסחר במט"ח - מדיניות שנועדה להגן על היצואנים האמריקאים, אך מותירה את בנק ישראל עם ארגז כלים מוגבל מול הייסוף.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה שלילית בוול סטריט; הישראליות שנופלות

נאסד"ק יורד במעל 1% ● האינפלציה בארה"ב זינקה באפריל לשיא של שלוש שנים ● eBay דחתה את הצעת הרכישה של גיימסטופ ● קמטק נופלת בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט מטפסים

מגדל ToHa2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

יהלום הנדל"ן של דסק"ש חזר לנצוץ: האם למניית גב-ים נשאר עוד לאן לטפס?

ארבע שנים לאחר רכישת מניותיו של אהרון פרנקל ע"י דסק"ש, עקפה גב-ים את מחיר העסקה ונסחרת בשווי של כמעט 10 מיליארד שקל ● לצד צמיחה בתוצאות, השקעות גדולות ונכסים איכותיים, האכלוס במגדלי המשרדים שהיא מקימה, ובראשם ToHa2, מתקדם בעצלתיים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמאשימה: "אירופה לא מהירה מספיק בסנקציות נגד ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: למה כמעט חצי מהלבנונים מתנגדים לפירוק חיזבאללה מנשקו, הולנד רוצה לקדם חקיקה נגד ההתנחלויות, ואיך משפיע החרם נגד ישראל על האירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

החברה שעלתה ב-200% מציגה קפיצה ברווח הנקי וקופת מזומנים של חצי מיליארד דולר

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, שמנייתה עלתה ב-200% בשנה החולפת, מדווחת על זינוק בהכנסות וברווח ועל צבר הזמנות של 289 מיליון דולר ● המנכ"ל: "היום אנחנו מספקים מעל ל-2,500 מצלמות בחודש, והתוכנית היא להגיע ל-5,000 עד סוף השנה"

סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, היום במפגש החודשי של שרי החוץ האירופיים / צילום: ap

המסר מבריסל: סנקציות על ארגוני מתנחלים, אך הימנעות בינתיים מצעדים נוספים

האיחוד האירופי אישר סנקציות נגד שבעה ארגונים ואישים הקשורים להתנחלויות, לאחר שהונגריה הסירה את התנגדותה למהלך, ובמקביל הכניס לרשימותיו גם בכירי חמאס ● למרות הלחץ מצד מדינות כמו צרפת, ספרד ואירלנד, שרי החוץ לא הגיעו להסכמות על צעדים חריפים יותר נגד ישראל - בהם הגבלת הסחר עם ההתנחלויות או השעיית הסכם האסוציאציה ● שר החוץ גדעון סער תקף את ההחלטה: "השוואה מעוותת מוסרית בין אזרחים ישראלים למחבלי חמאס"

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

קמטק עקפה את התחזיות וצופה האצה בצמיחה. אז למה המניה נופלת?

חברת הציוד לבדיקת שבבים עקפה את תחזיות השוק בשורה העליונה והתחתונה, אך נדמה כי המשקיעים ציפו לתחזית חזקה יותר, לנוכח העלייה המשמעותית שרשמה המניה בשנה האחרונה ● החברה ציינה כי היא צופה צמיחה בהכנסות של למעלה מ-25% במחצית השנייה של השנה לעומת המחצית הראשונה

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסוף ל-12 מ"ר לכולם? פסק הדין שמאיים על מודל הפינוי-בינוי המוכר

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בת"א קובעת כי תוספת שטח זהה לכלל הדיירים בבניין מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● בענף חוששים מחוסר ודאות כתוצאה משינוי המודל המקובל, מה שיביא לגל התנגדויות שיעכבו פרויקטים

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 05.05.26 / צילום: רפי קוץ

30% בשנה? הנתון שבנט חוזר עליו שוב ושוב התגלה כמופרז

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט חזר שוב ושוב על נתון שמעיד על הורדה דרמטית בהיקף מקרי הרצח בישראל • אבל איך שלא מסתכלים על זה, הוא נקב במספר מופרז • המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדדי הנדל"ן צנחו ביותר מ-3%

ת"א 35 ירד ב-0.1%, ת"א 90 נפל ב-1.3%, ות"א 125 איבד 0.3% ● המניות הביטחוניות נפלו: אירודרום ב-10%, נקסט ויז'ן ב-5% ● מחיר הנפט מזנק, השקל נחלש ● לידר שוקי הון: "ככל שהשקל מתחזק, הסבירות להתערבות בנק ישראל גוברת" ● מיטב: "ייסוף השקל מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר"

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

יצאתם לבלות בל"ג בעומר? זה היה היום החזק בהוצאות בכרטיסי אשראי

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

מבקר המדינה: 75% מהבקשות לקרן בערבות מדינה נדחו בשנות המלחמה

דוח המבקר חושף פער בין הבטחות הסיוע למציאות בשטח ● במוקד הביקורת: משרד האוצר שפרסם דיווחים על הערבויות רק 4 פעמים ב־14 שנה, ויועצים המגישים "בקשות סרק" בסיטונות ● וגם: הגירעון זינק ל־135 מיליארד שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

המשבר בענף הקפיץ את האשראי ליזמי נדל"ן למגורים ב-40%

לפי מחקר של בנק ישראל על המערכת הבנקאית, כושר הספיגה של הבנקים נפגע, אך עדיין לא הגיע לרמת מסוכנות ● להערכת הבנק, היקף המשכנתאות יעלה בהמשך עקב המבצעים הפיננסיים של יזמי הנדל"ן

פרויקט נווה דוד חיפה של אזורים. הדיירים יקבלו דירה חדשה לפני הריסת הישנה / הדמיה: גיורא גור אדריכלים

110 דיירים מול "סרבן" אחד: מה קבע ביהמ"ש?

110 דיירים מול "סרבן" אחד: העליון אישר את התנעת פרויקט הענק של חברת אזורים בחיפה וקבע כי הערעור יימשך תוך כדי תנועת הדחפורים

פסגת שי־טראמפ ב־2017. ישחזרו את השיא של 2017? / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

עסקה לרכישת מטוסים ופיל ענק בחדר: מה צפוי בפגישה שכל העולם מחכה לה

טראמפ ינחת בסין כשהוא חמוש במשלחת מנכ"לים וצמא ל"ניצחונות" לפני בחירות האמצע ● על השולחן: רכישת 500 מטוסי בואינג והסכמי סויה במיליארדים ● אך מאחורי הגינונים בעיר האסורה, המלחמה באיראן והמתיחות סביב טייוואן מאיימות לטרוף את הקלפים

50% מהמענה לציבור יינתן בסיוע בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

המהפכה של מוחמד בן זאיד: ה־AI הופכת לשותפה בניהול מערכות המדינה

במסגרת תוכנית ראשונה מסוגה בעולם, איחוד האמירויות תטמיע בינה מלאכותית במחצית מהמערך הממשלתי בתוך שנתיים ● המהלך נועד לשפר את השירות לציבור ולפנות את הפקידים לעיצוב מדיניות ותכנון ● בשנים האחרונות השקיעה קרוב ל־150 מיליארד דולר בתחום ה־AI

ישולמו הוצאות משפט מהגבוהות שנפסקו עד היום בישראל / צילום: Shutterstock

העליון דחה את הערעור, והשותף המייסד ישלם הוצאות משפט מהגבוהות בישראל

השופטים אישרו כי מאור להב, אחד ממייסדי פנדה יישומי מסחר, ישלם לשותפו, שמואל גוטמן, ולחברה עצמה, הוצאות בגובה 3 מיליון שקל ● גוטמן והחברה דרשו הוצאות גבוהות יותר אך גם הערעור שלהם נדחה, והעליון אף אישר למכור את פנדה לצד שלישי

רחפני סיב של אלביט. תקיפה מכוורת / צילום: אלביט מערכות

זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

החסינות לשיבושים והיכולת לפעול ללא קליטה הפכו את רחפני הסיב למוצר המבוקש ביותר בשטח, במיוחד מאז החל חיזבאללה להפעילם בצפון ● חברות ישראליות - מהסטארט־אפים ועד ענקיות הביטחון - מפתחות נחילי רחפני סיב במחיר גבוה, במטרה להבטיח דיוק מבצעי

דיון בבג''ץ בעתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, היום / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופט שטיין: אם גופמן התרשל, למה אני צריך להתערב בהחלטת ראש הממשלה?

בשידור חי: בג"ץ דן בעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד ● השאלה שבמוקד הדיון: האם נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בהפעלתו של הקטין אורי אלמקייס, והאם התנהלותו מצדיקה את פסילת מינויו לראש המוסד ● העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ואורי אלמקייס עצמו ● הדיון הסתיים והחלטה תימסר במועד מאוחר יותר