אישי: בן 44, נשוי + 2, גר במוצא עלית
מקצועי: מנכ"ל בית ההשקעות פסגות
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי בירושלים במשפחה מהזרם הדתי־לאומי. אבא שלי עבד כמפיץ בחברת שטראוס, ואמא שלי הייתה בעיקר סביב הבית. סבי היה בעל חנות צילום מפורסמת בירושלים, פוטו גליה, על שם אמי. עבדתי שם כל קיץ, המצלמות והמסרטות שלו נמצאות אצלי במשרד עד היום. כילד למדתי בבתי ספר דתיים עד סוף התיכון, למרות שהפכתי לחילוני מגיל צעיר. הייתי ילד מחונן וקראתי המון מדע בדיוני, פנטזיה והיסטוריה.
● היא התחילה לעבוד בגיל 12, היום היא מנהלת 50 סניפים עם שיא של הכנסות
● אחרי 24 שנים בחברה אחת, הוא עבר לנהל את המתחרים
צבא: שירתי ביחידת עוקץ כמעט ארבע שנים, בתקופת האינתיפאדה השנייה. הזוג שלי היה ריק, כלב מאוד מוצלח, והשתתפנו באירועים מרתקים. בהמשך פיקדתי על מסלול של לוחמים עד שהשתחררתי מהיחידה, והוא המשיך בשירות. כטירון צעיר עליתי לאוטובוס יום אחד וראיתי חברה של חבר טוב מאוד מהצוות. אמרתי לה 'שלום' בהתלהבות, והיא ענתה 'אני לא יעל'. אז גיליתי שיש לה תאומה. אחרי שנתיים נפגשנו שוב והיא התחילה איתי. היום אנחנו נשואים וגם אחותה יעל נשואה לחבר מהצוות.
מביולוג ימי לרו"ח: אחרי השחרור יצאתי לטיול בניו זילנד, נפאל ומזרח אסיה. כשחזרתי נרשמתי ללימודי ביולוגיה ימית, הלכתי עם הלב. אבל ביום הראשון, כשכל המרצים דיברו על מה אפשר לעשות עם זה בעתיד, הבנתי שלא אוכל להתפרנס מזה. לא באתי מבית מבוסס ותמיד מימנתי הכול בכוחות עצמי. עצרתי ונסעתי לעבוד שנה בהולנד, במרכז גידול של כלבי עבודה, שם התגבשה החלטה ללמוד כלכלה וחשבונאות. בהמשך למדתי גם לתואר שני במנהל עסקים.
כלבן באפריקה: כסטודנט (במרכז האקדמי רופין) עבדתי בהכשרת כלבים ולוחמים בארץ ובעולם. עשיתי פרויקטים באפריקה בעולמות של מניעת ציד בלתי חוקי והברחות שנהב. את הכלבים רכשתי בעיקר בהולנד, הכשרתי בישראל והטסתי ליחידות ריינג'רים שהקמנו באפריקה. הייתי על הקו לאפריקה כמה שנים.
המגזר הציבורי: התחלתי התמחות במשרד רואה חשבון מהגדולים בארץ, אבל הבנתי שביקורת זה תחום משעמם, אז החלטתי להתמחות ברשות המסים. שמו אותי מהר מאוד בחזית, לייצג את עמדת הרשות מול רואי החשבון ועורכי הדין הכי בכירים במשק, שמייצגים חברות ענק. זה היה בית ספר למשא ומתן וקבלת החלטות. אחרי ארבע שנים עברתי לכלכלן הראשי באוצר, לתפקיד בתחום מחקר, חקיקה ומדיניות מס, למשך שנה וחצי. התחנה הבאה הייתה במגזר הפרטי.
BDSK: רו"ח יואל שלוי, בעלי משרד BDSK מירושלים, בין עשר הפירמות הגדולות בארץ, הציע לי להקים את מחלקת המס ולהיות שותף. הוא היה מענטש. בהתחלה הרווחתי מעט מאוד, אבל זה היה שווה כל רגע. כשיואל פרש בגיל 70, התלבטתי אם להישאר, ואז בדיוק נקרתה בדרכי ההזדמנות להיכנס לפסגות.
פסגות: בית ההשקעות נקנה באוגוסט 2021 בידי קבוצת צים, שרצתה להקים גם חברת נאמנות. אלעד בנבג'י, אז בהנהלת פסגות והיום בעלי בלינק, שאל אותי אם אני מכיר מישהו רלוונטי להקים אותה. גייסתי לאירוע את עומר חבר שלי (יניב, כיום מנכ"ל פסגות אקוויטי - אל"ו) במחשבה שאולי נעזור להם למצוא מישהו. בסוף הקמנו חברה מאפס בתוך פסגות. אחרי שנתיים של פעילות ענפה בית ההשקעות עבר תהליכים מורכבים ששינו את התמונה.
לשמר את המותג: הבעלים רצו לממש (רני צים מכר את נכסי החברה בחלקים, עירון הוא חלק מהקבוצה שרכשה בדצמבר 2024 את הבעלות על המותג ופעילות חבר הבורסה - אל"ו). אנחנו ראינו פוטנציאל והיה לנו חשוב לשמר את המותג ואת חבר הבורסה לצד חברת הנאמנות. חברנו שלוש קבוצות משקיעים; כל קבוצה מימנה חלק בהון העצמי הדרוש. היום אנחנו עומדים בשורה אחת עם חברי הבורסה האחרים המובילים. יש לנו דרך לעשות, אבל אנחנו על המסלול.
המוצר והמספרים: כיום פסגות מעסיקה כ-150 עובדים ומנהלת מיליארדי שקלים. הפעילות כוללת את פסגות ניירות ערך; פסגות טרייד, פלטפורמת מסחר עצמאי בניירות ערך; אשראי מגובה ניירות ערך; חדר מסחר מוסדי (ברוקראז'); פסגות אקוויטי, חברת הנאמנות; ובימים אלה משלימה החברה הקמה של פעילות גמל בניהול עצמי (IRA) לאחר שרכשה את הפעילות מגלובל נט בכ־6 מיליארד שקל.
השוק במלחמה: "שלוש השנים האחרונות היו אירוע לא פשוט, גם מבחינת עובדים במילואים וגם מבחינת האווירה הכללית. מנגד, המצב הביטחוני יצר מחזורי מסחר משמעותיים מאוד בבורסה הישראלית, מאז 2025 ועד עכשיו, שעולים כל הזמן. המשקיעים התבגרו מאוד, לא נרתעו, לא הגיבו בעצבנות, אלא נשארו והמשיכו להשקיע. את התוצאות כולנו רואים.
רץ מרתון: אני אוהב מאוד לרוץ. אני רץ מרתונים אולטרה־מרתונים ומרוצי הרים, בעיקר בחו"ל. זה הפך לדרך חיים.
