גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממערב פרוע לשכבת ניהול גדולה בהרבה: המחקר שעקב במשך שנתיים אחרי ארגון שעבר ל־AI

עם מי מדברים? ליאור שכטר, CTO בנטורל אינטלג'נס, ופרופ' ליאור זלמנסון, ראש מעבדת בינה מלאכותית באוניברסיטת ת"א ● על מה מדברים? מה קורה בחברה שבה בזכות AI כמעט כל העובדים הופכים ליזמים, באיזה תחום האימפקט היה נמוך במיוחד, וכמה זמן באמת לוקחת טרנספורמציה כזו ● פופקורן

ליאור פרנקל בשיחה עם ליאור שכטר ופרופ' ליאור זלמנסון / צילום: DHM Studio, בוריס גילטבורג
ליאור פרנקל בשיחה עם ליאור שכטר ופרופ' ליאור זלמנסון / צילום: DHM Studio, בוריס גילטבורג

להכניס חוקרים למשך כמעט שנה לתוך הקרביים של הארגון שלך מצריך לא מעט אומץ. אבל כשליאור שכטר, CTO בנטורל אינטלג'נס, קיבל בקשה ממעבדת ה־AI באוניברסיטת תל אביב לעקוב אחרי תהליך הטמעת הבינה בתוך החברה - הוא הרגיש שיש כאן בעיקר הזדמנות. "לא היה לי מה להסתיר. זו הייתה דרך לקבל ייעוץ מעיניים נקיות בדרך לאימוץ הטכנולוגיה בצורה נכונה", הוא מסביר את ההחלטה.

אל השערים שפתחה חברת ה־Intent Marketing (שיווק מבוסס כוונה) בסוף 2023 נכנס פרופ' ליאור זלמנסון, ראש המחלקה לניהול טכנולוגיה ומערכות מידע וראש מעבדת ה־AI, החוקרת ניהול בעידן הבינה המלאכותית. את המחקר בשדה הובילה ד"ר מעיין כהן, אנתרופולוגית ארגונית בוגרת אוקספורד. במסגרת המחקר, שזכה לתמיכת האיחוד האירופי, ד"ר כהן ערכה עשרות ראיונות אישיים עם העובדים, תצפיות בפגישות מנהלים ומיפתה את הדינמיקות בארגון.

אחרי שינוי קריירה מדהים, יש לו המלצה - תעשו את הדבר הקטן הזה לפני השינה ולא תישחקו
מרגישים שהעומס מקשה עליכם? שלא תעזו להפחית משימות
מצאתם 200 שקל על הרצפה? מתברר שהרווחתם הרבה יותר מזה

"בשלב הראשון זה היה בעיקר מערב פרוע", מספר שכטר על תחילת תהליך ההטמעה לפני כשנתיים. "ניסינו להתוות אסטרטגיה סדורה, אבל זה היה שלב של אינקובציה, והיוזמות היו בעיקר bottom-up - עובד יכול היה לתפוס אותי במסדרון ולהראות לי משהו מדליק שהוא עשה עם AI. היו גם לא מעט כישלונות, שזה אחלה כי למדנו מהם".

מה הכי הפתיע אתכם בתובנות שעלו מהמחקר?
שכטר: "ראינו שזה לא כלי ארגוני, אלא כלי אישי. לכל אחד יש את הפרקטיקות שלו, הוא מאמין מאוד בדרך שבה הוא מייצר את הפרומפטים, לא רוצה לשתף בפרומפטים שלו ולא רוצה לקחת פרומפטים מאחרים, כי זו לא הפרסונה שלו".

פרופ' זלמנסון: "זה כלי שיוצר סיטואציה שבה לכל עובד יש למעשה צוות משל עצמו. התוצאה היא שנוצרים בארגון המון איים שבהם אנשים עובדים עם עצמם. שיתוף ידע בארגונים באופן כללי תמיד היה אתגר: העובדים רוצים שהידע יהיה יותר מזוהה איתם, גם בגלל הקרדיט וההכרה, וגם כי יש חשש שאם הם ישתפו בו הם יהיה בסוף ניתנים להחלפה".

וכשמדברים על ידע - הכוונה היא כבר לא לידע המסורתי שנדרש בעולם העבודה. "אם בעבר העריכו עובדי כפיים, ולפני 15 שנה המתח היה סביב שיתוף ידע, האתגר היום הוא בשיתוף של פרומפטים אישיים ואימוצם בידי הכלל בארגון. זה פשוט מכניס את המקור למתח", אומר פרופ' זלמנסון. "זה לא רק עניין של ביטחון ושרידות בתפקיד, זה פשוט כי כלי AI, כמו צ'ט GPT, מזוהים כהארכה של העצמי (extension of the self). כלומר 'אני עשיתי את זה במחשבה על מה מתאים לי, אני לא בטוח שאני מתגאה בזה במובן שאני רוצה שזה משהו שילמדו לפיו'. למעשה, העבודה עם כלי AI נתפסת כמשהו אינטימי".

לא פעם במקום העבודה אנחנו פשוט רוצים להופיע עם פאסון. אנחנו לא רוצים שידעו עד כמה אנחנו לא יודעים. היתרון עם הצ'ט הוא שאני יכול להיות כן ולהגיד לו עד כמה אני לא יודע. אבל אני לא רוצה שקולגות, או המנהל שלי, ייחשפו לזה.
פרופ' זלמנסון: "זה הולך ומסתבך כשזה כלי שהחברות מספקות לעובדים, כמו בנטורל אינטלג'נס, שיש לה גרסת אנטרפרייז, ולא כלי שמגיע מהעובדים. ב־AI אתה מייצר לעצמך סוג של יועץ אינטימי, שכדי להצליח איתו גם מוטב שתיחשף מולו, וזה מורכב כשעל אותו כלי רוצים לעשות שיתוף ופורמליזציה".

שכטר: "זה כלי מולטי־דיסציפלינרי שמערב בתוכו תחומים שונים. כמנהל אתה מעלה בו שאלות מקצועיות או קשיים עם אחד העובדים או מול קולגה. כמו שאתה לא רוצה שאנשים ייכנסו לך לראש ויראו את כל הדילמות הניהוליות והאישיות שיש לך - אתה גם לא רוצה שייכנסו לך לצ'ט".

תיווך שמפחית חיכוכים בארגון

ב־AI אתה בעצם רגע אחד יכול לשאול אותו על קוד שכתבת ורגע אחר להתייעץ איתו איך להגיד למנהל שאתה רוצה לצאת מוקדם היום. שנים התרגלנו להתייחס לעבודה כאילו המקצועיות בה היא העיקר ויחסי האנוש הם על הדרך, עכשיו הבינה המלאכותית מנכיחה אותם כחלק נכבד מהיום.
פרופ' זלמנסון: "עובדים לא ידעו עד היום עד כמה הם זקוקים ל־AI. תחשוב למשל על תקשורת בין־תרבותית: קיבלת מייל מעובד במדינה אחרת ואתה רוצה לבדוק שהבנת אותו נכון, שלא העלבת אותו בתגובה שלך. הבינה המלאכותית מאפשרת תיווך שמפחית חיכוכים בארגון. אנחנו מכירים את המושג פרסונליזציה כבר שנים בהייטק, אבל זה סוג של היפר־פרסונליזציה. זה נכנס עמוק כל־כך והופך לחלק מהאינדבידואל, ויש לזה השלכות ניהוליות.

"קודם כול זה הופך את החברה ליזמית מאוד. זה מאפשר לעובד לעשות וייב קודינג, להתחבר למאגרים ולעשות אנליזות, אתה יכול לעשות הרבה דברים כוואן סטופ שופ. אבל אז עולה השאלה: מה קורה בארגונים שבהם כל אדם נהיה בעל יכולות כאלה? איך מנהלים קבוצה של יזמים?".

וזה גורם לכם עכשיו לחשוב אחרת על ניהול?
שכטר: "באמת בשלב הראשון הייתה יזמות פרועה, ואף שהיא הייתה פרסונלית ולפעמים יצרה איים של הנדסת פרומפטים, היא יצרה אימפקט. ובתחילת 2025 עמדתי מול הבורד והצגתי ניתוח שמראה ששיפרנו את הפרודוקטיביות ב־9% באמצעות GenAI. המספר מייצג את שיעור העובדים שאמרו שחסכו בין חמש ל־20 שעות בשבוע בעזרת הבינה המלאכותית".

בשלב הזה, מתאר שכטר, עברה החברה מפאזה של אינקובציה לשלב של סטנדרטיזציה. "עברנו לחשיבה שהיא יותר top-down, הוספנו עוד שכבה אסטרטגית שמגיעה מלמעלה, לוקחת אזורים מסוימים בארגון ומקדמת אותם לאוטומציה. למשל, הפכנו את כל הקופירייטינג של המודעות שלנו בגוגל ובינג לאוטומטי. אנחנו מהחברות המפרסמות הגדולות בעולם, עם הוצאה של יותר מחצי מיליארד דולר על מודעות בשנה, והגענו למצב שבו כל המודעות מחוללות בידי GenAI, כשיש סטנדרט לפרומפטים ולקונטקסט.

"אחר־כך שילבנו את זה בכלים של אנשי המרקטינג, שיכלו לבחור מתוך ההצעות את מה שהם שרצו לקמפיינים. עשינו טסטים וראינו שמודעות שה־AI יצר קיבלו מגוגל ציון הגבוה ב־25% ממודעות שיצר בן אנוש. אלה היו ניסיונות ראשונים לקחת את כל מה שכל אחד עשה במחשכי ה־GPT שלו, לזהות את ה־best practices ולהעלות אותן לשימוש ארגוני".

המעבר לכלי אחד: "באו אליי ותיקים להתלונן"

יש לך דוגמה למשהו שלא הצליח בתהליך הטמעת ה־AI אצלכם?
"כן. כתיבת הקוד. הכלים הגיחו ב־2023 ופיזרנו אותם בשביל לראות איך מאיצים תהליכים. אבל היה קשה מאוד למדוד את האימפקט, אולי בגלל שהמתכנתים לא מתלהבים מהכלי או משום שהמודל לא מספיק טוב. השינוי הגדול קרה באמצע 2025, הייתה עוד קפיצה במודלים והתחלתי לשמוע מיותר ויותר מתכנתים 'וואו, זה מתחיל לעשות עבודה'. ואז קיבלנו החלטה אמיצה: להישאר רק עם כלי אחד, Cursor, לעשות לו גרסת אנטרפרייז, לבטל את כל הכלים האחרים ולהעביר את כל הצוותים לעבוד רק שם.

"באו אליי הרבה עובדים ותיקים לחדר ואמרו לי: מה עשית לנו? הייתי מהיר וטוב, אהבתי את מה שאני עושה. למה Cursor עכשיו? אבל גם העובדים הקשוחים והמצוינים, אחרי חודשיים־שלושה הבינו את הערך של הקונסולידציה ושיתוף־הפעולה בתוך ובין הצוותים. מה שאפשר לנו לאמץ את זה הוא בעיקר היכולת למדוד - ברגע שכולם עובדים בכלי אחד יכולנו לייצר דשבורד שמראה כמה משורות הקוד שלנו נכתבות ב־AI. באוגוסט זה היה כ־20% ובינואר שאחריו כבר היינו עם 53%". בחברה מציינים כי כיום עומד הנתון כבר על 90%.

שכטר מייחס את ההצלחה בעיקר להתעקשות על סדר ואחידות. "יש מילה שלא אוהבים בהייטק הישראלי והיא דיסציפלינה. אבל לא צריך לפחד להגיד אותה, כי בסוף, כשארגון רוצה להפיק את המרב ושלא יהיו עובדים שיישארו מאחור - חייבים לעשות סטנדרטיזציה ושיתוף".

אז אנחנו שומעים פה מתח בין הרצון לעודד יוזמות bottom up, שהעובדים יביאו כל מיני כלי AI וידגימו מה עושים איתם, לבין רצון לסטנדרטיזציה. החלק הראשון מתאים מאוד לסטארט־אפים, אבל האם זה יתאים גם לחברות גדולות?
פרופ' זלמנסון: "אמרו לנו לא פעם 'זה קל שאתם חוקרים חברת הייטק'. אבל גם בחברות אחרות כמו משרדי עורכי דין, תחבורה או יוניליוור העובדים כבר באים היום ומראים איך הם עושים יותר עם הכלי. השאלה היא איך בשכבת ההנהלה נשארים קשובים לזה, וגם לומדים את זה. הבעיה היא שבלא מעט ארגונים היום אנחנו רואים שלא לומדים מספיק את התחום.

"אחת הפנטזיות של מנהלים ומנהלות היא 'נעשה פרויקט AI בשנת 2026 ובשנה הבאה נעבור לפרויקט אחר'. אבל זה לא שינוי של זבנג וגמרנו, זה לא ייעלם. צריך להקצות משאבים לתמיד לתחום הזה ולמנות AI Champions בארגון. יש לנו באוניברסיטה קורס מובילי AI שמלמד אנשים גם את הכלים, אבל קודם כול לאבחן - איפה צריכה להיות אוטומציה, איפה כדאי שיהיה סוכן ועוד".

שכטר: "בסופו של דבר, כשאני מסתכל אחורה, מדובר בתהליך של טרנספורמציה ארגונית אמיתית - חשיבה מחדש על מבנה צוותים, על היררכיות, על הגדרות תפקיד. שינוי כזה לא יכול לעבוד אם אין החזקה של השדרה הניהולית, לצד הזרעים שנובטים מלמטה. היו לא מעט רגעים בשנתיים האחרונות שבהם באזור כזה או אחר בארגון קצת התייאשו ואמרו 'הכלי לא עובד מספיק טוב, התוצר לא מספיק טוב'. אבל אין את האופציה להתייאש".

אוקיי, אז הבנתי לגבי הטמעת AI, אבל בעקבות כך למעשה משתנים גם התפקידים הניהוליים עצמם?
פרופ' זלמנסון: "למנהלים ומנהלות נוצר תפקיד נוסף והוא לנהל את האמון של העובדים. אנחנו נעים בין שני פחדים: מצד אחד שיהיה תת־ניצול של הכלים ונפספס יכולות מדהימות, ומהצד השני שלא תהיה הסתמכות עיוורת. אנחנו רואים במעבדה שאנשים נוטים להסכים יותר ויותר עם הטיות של AI, ופה יש תפקיד חשוב לנהל את הכשירות של העובדים בתחום ולשמור עליהם ערניים ומחויבים. יותר ויותר דברים יעברו אוטומציה והאדם יהיה יותר בתפקידי בקרה.

"מה שמביא אותי לתובנה השנייה: צריך להתחיל להתייחס לעובדים שלנו כאל מנהלים בעצמם. כלומר, אם העובד שלי צריך להיות בפועל מפקח, עושה בקרת איכות, מאציל סמכויות למשימות , מבצע הנדסת פרומפטים, כל אלה הן יכולות ניהוליות. היום צריך ללמוד יותר MBA מאי פעם, כי כל אחד צריך לדעת לנהל. האחריות יורדת שכבה אחת למטה והמנהלים מלמעלה צריכים לנהל את תהליכי הניהול של העובדים שלהם".

עוד כתבות

דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג במהלך הביקור בבייג’ינג / צילום: Reuters

סין תעבור לנפט אמריקאי? על מה דיברו טראמפ ושי

טראמפ וג'ינפינג קיימו היום בבייג’ינג סבב שיחות ראשון ● צפויים דיונים נוספים בנושאי סחר, שיתוף פעולה כלכלי, איראן וטייוואן, כשברקע המטרה המרכזית היא לייצב את היחסים בין המעצמות ולהפחית את המתיחות ● לפי הודעת הבית הלבן, סין הביעה עניין בהגדלת רכישות הנפט האמריקאי כדי להפחית את תלותה במצר הורמוז, והזהירה כי סוגיית טייוואן עלולה לדחוף את היחסים בין המדינות ל"מקום מסוכן מאוד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: ניב מוסמן

שר האוצר מבהיר - גיל הפרישה לא יעלה ל-70

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר כי באוצר לא מתכננים רפורמה בגיל הפרישה וגם לא בנוגע לפטור ממע"מ באילת

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

במסעדה בשרונה ובבית פרטי: הצצה למסע החיזורים של אסף רפפורט

מלווה ביועץ הקרוב זמיר דחב"ש, ולמרות שהעסקה כלל לא אושרה, אסף רפפורט בונה סביבו כוורת שתלווה אותו כבעלים של ערוץ רשת 13 ● בין המצטרפים: גיא המאירי, מייסד ומנכ"ל חברת הפקות הטלוויזיה ● וגם: מה אומר רפפורט לעיתונאים שחוששים להגיע?

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

גם אחרי מס מיוחד וירידה בריבית: בנק הפועלים הרוויח 2.1 מיליארד שקל ברבעון

הרווח של הפועלים מציג שחיקה של 13% למול רווח נקי של 2.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, אותה הבנק מייחס לסביבת ריבית ואינפלציה נמוכה יותר ● לצד זאת, הבנק מציג צמיחה מרשימה בתיק האשראי בשיעור של 3.3% ● יחלק מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד - סכום של 1.1 מיליארד שקל

מייסדי LayerX - מימין דוד ויסברוד ואור אשד / צילום: LayerX

שילש את השווי בתוך שנה: מאחורי אקזיט ה-200 מיליון דולר של הסטארט-אפ הישראלי

לייר איקס, של היזמים אור אשד ודוד וייסברוד, נמכרת לחברת התוכנה האמריקאית אקמאי, לאחר שרק לפני שנה גייסה 37 מיליון דולר לפי שווי של 62 מיליון דולר ● החברה מפתחת תוסף לדפדפנים ומאפשרת לארגונים גדולים לאכוף מדיניות סייבר מבלי לפגוע בחוויית המשתמש של העובדים

ד״ר גייל גלבוע פרידמן, אביעד פרידמן, אלון דוידי, זאב אלקין, אורי אפשטיין ופרופ׳ ניר קידר / צילום: עידו לב

מכללת ספיר מקימה קמפוס חדש בהשקעה של 130 מיליון שקל

הקמפוס החדש של מכללת ספיר ייבנה סמוך לתחנת הרכבת שדרות, במטרה ליצור רצף בין אקדמיה, תעשייה ומרכזי חדשנות ● בצפון משיקים את פסטיבל האביב השנתי של הגליל המערבי ● ובבית החולים שיבא משיקים פיתוח מיוחד לשיקום פצועים בשיתוף עם HIT מכון טכנולוגי חולון ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים של כל הזמנים, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק וה-S&P 500 בשיאים חדשים ● אחרי שהאינפלציה בארה"ב טיפסה לשיא של שלוש שנים - גם המחירים ברמה הסיטונאית קפצו בחדות באפריל • תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב טיפסו ● המשקיעים יעקבו מקרוב אחר ביקורו של הנשיא טראמפ בסין, אליו התלוו המנכ"לים של אנבידיה, אפל וטסלה ● בגזרת הישראליות בוול סטריט: וויקס צוללת במעל 25% אחרי הדוחות, קורנית דיגיטל מזנקת בחדות

בנייה / צילום: Shutterstock

משבר הנדל"ן מעמיק: הבנקים דורשים מיזמים לעדכן את הרווח החזוי

עדכון דוח האפס יחייב לא מעט יזמים לגייס עוד הון עצמי לעמידה בתנאי ההלוואה - אבל גם יאפשר להם להוריד את מחיר המחירון בהתאם לתנאי השוק ● זאת, מבלי להזדקק לתעלולי מימון

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

מכרה הזהב של WIX: מאור שלמה יקבל עוד 38 מיליון דולר

לאחר שעמדו ביעדי המכירות, היזם מאור שלמה ומספר עובדים נוספים בסטארט-אפ Base44 צפויים לקבל עוד 38 מיליון דולר במניות Wix ● הסטארט-אפ, מנוע בניית אתרים ואפליקציות המבוסס על בינה מלאכותית, נרכש ב-92 מיליון דולר לפני כשנה

מטוס לופטהנזה / צילום: ap, Michael Probst

בתוך שעתיים, שתי ענקיות תעופה זרות סיפקו בשורה למי שתכנן חופשה בקיץ

קבוצת לופטהנזה הודיעה על חידוש הדרגתי של פעילותה בישראל החל מחודש יוני, לאחר כחודשיים של השעיית טיסות על רקע המצב הביטחוני ● וויזאייר הודיעה על חזרה לפעילות בארץ החל מ-28 במאי ● ההודעה מגיעה יממה לאחר שה-EASA עדכנה את אזהרת הטיסה שלה למזרח התיכון והקלה את ההמלצות הנוגעות לישראל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים חותכים את ריבית הפיקדונות ולא מחכים להחלטה של הנגיד

לקוחות מדווחים על צניחה של עד 1.2% בריביות הפיקדונות בתוך שבועות, ובשוק מעריכים: הבנקים כבר מתמחרים מהלך הורדת ריבית משמעותי ● "ככל שנתקרב למועד החלטה, הריביות ישתנו בהתאם", אומרים גורמים בשוק

מסכי טלוויזיה בסניף של אושר עד / צילום: יח''צ

רשתות המזון שמוכרות טלוויזיה באלף שקל: "בזכות רפורמת מה שטוב לאירופה"

פתיחת שוק מוצרי החשמל ליבוא מקביל הובילה לכניסת שחקנים חדשים כמו קמעונאיות מזון ואתרי מרקטפלייס, ולירידות מחירים מאסיביות - שבולטות בעיקר לקראת המונדיאל ● לרשתות המתמחות אין ברירה אלא לנסות ליישר קו, והצרכנים מרוויחים

איור: גיל ג'יבלי

הפער בין הדירוג הרשמי של חברות האשראי לתשואה בשוק

חברת הדירוג S&P אשררה בסוף השבוע את הדירוג של ישראל ברמה A ● אלא שבשוק ההון פרמיית הסיכון של ישראל מתומחרת אחרת ● ממה נובעים הפערים הגדולים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

כותרות העיתונים בעולם

אולם בית המשפט בגרמניה הפך לזירת מחאה פרו-פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המשפט של חמשת הפעילים הפרו-פלסטינים בגרמניה מעורר מהומה, כך הבריחו עובדי אונר"א מעזה את ארכיון הפליטים הפלסטיני, ובבריטניה חוששים מ"סוף שבוע של אלימות" בהפגנה נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

המירוץ למיליון / צילום: קשת 12

כמה יישאר לטום ואלמוג? המס שגוזרת המדינה מה"מרוץ למיליון"

הזוכים המאושרים בגמר "המרוץ למיליון" יחלקו ביניהם מיליון שקל, אך גם רשות המסים תשתתף בחגיגה ● מומחי מס מסבירים איך דווקא העובדה שהפרס התחלק בין שני זוכים חסכה להם תשלום נוסף

זול וקטלני. רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

פצוע אנוש בגבול הצפון: "שמישהו יבין - זו לא הפסקת אש"

צה"ל: "רחפן נפץ ששוגר על ידי ארגון הטרור חיזבאללה נפל בשטח מדינת ישראל" ● בישראל מעריכים: טראמפ יכריע בעניין איראן לקראת סוף השבוע; נתניהו כינס התייעצות ביטחונית מצומצמת לקראת הכרעתו של נשיא ארה"ב ● צה"ל פרסם אזהרת פינוי דחופה לתושבי 9 כפרים בדרום לבנון ● התוכנית של מועצת השלום לעזה: להקים ממשל פלסטיני באזורים שאינם בשליטת חמאס ● עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אנרג'יקס מפרסמת דוחות חזקים, אך חושפת את מחיר הפרעות בגולן

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנרג'יקס דיווחה על גידול מרשים של 37% ברווח הנקי, אך הודיעה כי היא צפויה לרשום הפרשה לירידת ערך בגובה 200 מיליון שקל בעקבות הפרות הסדר בגולן ● גם פרטנר הציגה עלייה ברווחי הרבעון הראשון, לצד עלייה במנויי האינטרנט, הסלולר והטלוויזיה

שדה סולארי / צילום: Shutterstock, Thongsuk7824

הסכנה לפרויקטים סולאריים מעל גידולים חקלאיים הוסרה, בינתיים

ועדת הפנים אישרה פטור זמני מהיטלי השבחה לפרויקטים אגרו־וולטאיים, לאחר חשש כי המיסוי החדש יעכב את התחום כולו ● בשנה הקרובה יגובש הסדר קבוע בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ● במקביל, המדינה ממשיכה לקדם הקלות להקמת מתקנים סולאריים על קרקע חקלאית כדי להאיץ את ייצור האנרגיה הירוקה

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

רגע לפני פרסום הדוחות: ועד העובדים משבית את בנק הפועלים

בהמשך לסכסוך העבודה שהוכרז בספטמבר האחרון, ועד העובדים הודיע אמש על שביתה שתחול היום ● בהודעה נכתב כי ההנהלה מקדמת "צעדי קיצוצים חד־צדדיים ודורסניים, על אף רווחי עתק של מיליארדים" ● הבוקר הבנק צפוי לדווח את תוצאותיו הכספיות לרבעון הראשון של 2026

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדדי הביטוח והבנייה נפלו במעל 4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נפל בקרוב ל-3% ● טאואר זינקה בכ-15% לאחר הדוחות, גילת צללה במעל 20% ● איי.סי.אל נהנתה מעלייה במחירי האשלג הברום והפוספט ● הבורסה לניירות ערך דיווחה על זינוק של מעל 100% ברווח הנקי המתואם ● בזק דיווחה על עלייה קטנה ברווח ועל זינוק בתזרים המזומנים